[משאל]:איזה מוצרים קיימים בחו"ל שרציתם להכניס אותם לארץ? (פרטים בפנים)

[ferez]

יש דבר מתוק אחד שהייתי רוצה להביא - ממתק גרוזיני שקוראים לו צ'ורצ'חלה. זה נראה כמו נקניק שעשוי למעשה מעיסת ענבים וקמח מסוג כלשהו וזה ממולא באגוזי מלך - טעים בטירוף!

 

ראיתי כזה איפשהוא, מזכיר חרוסת של פסח בטעם

[Discover]

ללא ספק, אם היו כאלו בארץ הייתי רוכש לוטוס אליז משומשת עם מנוע של טויוטה.

 

לדעתי מכונית כזאת צריכה להיות זולה יותר ממה שאתה חושב.

תבדוק כמה עולה כיום אליז בסיסית בבריטניה.

 

 

יופי. כדי שתהיה אחת משומשת בשבילך לרכוש, צריך שיהיה מישהו שיקנה אותה כחדשה.

כמה אנשים אתה מכיר בארץ, שיקנו לוטוס, שהיא מכונית מאוד בסיסית ומיועדת בעיקר למסלולי מרוץ, בזמן שאין אפילו מסלול אחד בארץ ?

 

לוטוס אליז (הדגם הזול ביותר), חדשה, בגרסאתה הבסיסית, מתחילה באנגליה בכ-30 אלף פאונד.

שהם כ200 אלף ש"ח לפני מיסים.

[edan82]

ואז עוברים לחיות בחו"ל, וכל מה שרוצים זה סופר ישראלי, כי יש שם מגוון אדיר ולאוכל יש טעם.

 

אתה כל כך צודק !!!

 

חנויות מותגים ודברים יותר מעניינים שראיתי בחו"ל כמו.....ZARA KIDS

KENVELO KIDS

 

1.אין מספיק אנשים שישלמו בארץ את המחירים המופקעים של בגדי הילדים של המותגים.

 

2.לא הייתי בונה על KENVELO בארץ,הרשת לא הצליחה בארץ (למרות שאני אישית ממש אהבתי חלק מהדברים שלהם).

 

בשווקים יותר אמידים באמת יש הצלחה גדולה למותגי הילדים,אבל כמה אנשים אתה מכיר בארץ שיסכימו לשלם 500 שקל על חליפה לילד שיוכל לנצל אותה במקרה הטוב 3-4 חודשים.

 

מעבר לעניין שאין מספיק אנשים שישלמו על זה,טוב שאין מספיק אנשים שישלמו על זה,זה פשוט טיפשי ומיותר, פה בהונג קונג יש לי חברים שקונים לילדים שלהם (כולל תינוקות בני חצי שנה) חליפות ב-800 שקל,וכל פעם מחדש אני נדהם מרמת הטימטום (וזה לא משנה בכלל כמה כסף יש לך).

 

 

אורן (או שניר, או איך שקוראים לך), אל תשווה את כל אירופה למקלט המס הקטן שלך. עם כל הכבוד לגיברלטר,

האי (חצי אי?) הקטן הזה לא מייצג את "חו"ל" וגם לא את הישראלים שגרים שם. אם אתה אחד מאלה שמתגעגעים

ל"שוקולד השחר", אולי כדאי לך לשקול מחדש את עניין הרילוקיישן, כי לא נראה לי שזה יבוא לך כ"כ בקלות. יש לך

הזדמנות נדירה לגור קצת בעולם האמיתי, מחוץ לפרובינציה הישראלית (שכבודה במקומה מונח), והדבר היחידי

שאתה יכול לחשוב עליו זה האוכל? נו באמת...

 

אני חושב שקצת "התפלצנת" בתגובה שלך, אתה אומנם כרגע בביקור היכרות בברצלונה וזה אחלה,אבל עוד לא עשית תכל'ס את הרילוקיישן,כך שאתה אומר דברים שאתה בעצמך לא יכול להיות בטוח בהם.

אני נמצא בחו"ל כבר מעל שנה וחצי, לפחות 4 פעמים בחודש אני אוכל עם חברתי במסעדות יוקרה (סדר גודל של 1500 שקל לזוג מספיק יוקרתי ?) וממש לא חסר לי אוכל במקרר,ועדיין יש לי את הפעמים שאני יושב בבית ומזיל ריר רק מלחשוב על שווארמה טובה (ואז אני מתקשר למסעדה הלבנונית ומזמין הביתה שווארמה במחיר מופרז של 120 שקל,ואחרי 2 ביסים זורק כי זה לא כמו השווארמה בצמרת-צחי בבת ים), או על חומוס אבו חאסן ביום שישי בבוקר, או סתם להתגעגע לממרח שוקולד רוזמרי שפעם היה (עדיין ?...) ופתאום יש לי חשק למרוח אותו על חלה ולאכול.

 

אז תתפלא ידידי (ואל תעלב ממה שכתבתי חלילה),אתה עוד תתגעגע לדברים הקטנים האלה, ואין לזה שום קשר לכמה יצליח או לא יצליח הרילוקיישן שלך,כי כנראה שלא על געגועי אוכל זה ייפול.

[שניר106]

כמו שאמר החתן מעלי , אני פה כבר חודשיים, וזה שאתה מתייחס ל"גיברלטר הקטנה" בתור איזה מקום עלוב שלא מגיעים אליו מוצרים או משהו בסגנון - אתה טועה ובגדול.

 

בגיברלטר יש סופר ענקי (MORRISON) רשת ענקית שידועה בכל העולם, בנוסף הייתי גם חצי שנה באנגליה, ובנוסף לנוסף אני גם מבקר לא מעט בספרד (ת'יודע.. 5 דקות נסיעה..) - בכל המקומות האילו זה אותו הדבר.

 

האוכל תפל ומגעיל, מלוח, 90% מורכב מחזיר (ואין לי בעיה עם זה, אבל בחיית .. כמה אפשר? קצת עוף , קצת בקר.. קצת גיון?) - יש פה שווארמת כבש מעולה, אבל זה מוגזם לשלם על זה 8 פאונד (56 שקל..), המנות פה מאוד קטנות , למשל 4 נתחים של חזה עוף נמכרים פה באיזור ה 50-60 שקל (מדובר על 400 גרם בלחץ) - אוכל מוכן .. אתה לא תרצה אפילו לשמוע כמה עולה.

 

בספרד זול יותר, אבל גם שוב אותה הבעיה של מזון לא טעים, אני לא מתגעגע לשוקולד השחר (טוב נו קצת )אני מתגעגע לאוכל שלא מגיע משומר בקופסאות (כמו 80% מהדברים פה .. מי בכלל שמע בארץ על משהו שנקרא "CANNED MEAT" ומי בכלל היה אוכל את זה.. ) אני מתגעגע לחלב שנשמר במקרר (כן .. פה השוקו והחלב לא במקרר וגם המיונז ..) אני מתגעגע ללכת ברחוב, ולקנות לי אוכל שיפוצץ לי ת'צורה בגג 50 שקל.. ולא אצטרך להוציא על זה 200 שקל ..

 

אם יש משהו טוב פה באוכל , זה מאכלי ים שאני מאוד אוהב.. המון מבחר (דיונונים וכו') וטעים מאוד - אבל שוב יקר.. (למרות שאנחנו פחות או יותר "על המים")

 

בקיצור דבר איתי בעוד חודש, נראה אותך מנגן מוזיקה אחרת לגמריי .

[Derish]

נראה שזה עניין של סדרי עדיפויות. שווארמה וחומוס אף פעם לא היו מדורגים גבוה אצלי, לכן אני גם בספק

אם אתגעגע אליהם בחו"ל. כמו כן, אני חושב שאפשר להתפשר על נושא האוכל כשאתה מקבל פיצוי בתחומים

אחרים, תרבותיים ומקצועיים. אבל זאת רק דעתי. כמובן שיהיו דברים קטנים שאני אתגעגע אליהם, אבל

בשלב זה, אני לא מתיימר לדעת מהם או לבקר אתכם על העניין הזה. אני פשוט טוען שצריך לקחת את הדברים

בפרופורציה, להבין שהזדמנויות כאלה לא ניתנות לכל אחד ולדעת לנצל אותן בחכמה.

 

לגבי סופרים, מבחר וכיו"ב, המבחר פה, ממה שראיתי בינתיים, הרבה יותר גדול. לגבי טעם - הפירות והירקות

כאן נראים הרבה יותר טוב מאשר בארץ. אני לא אתייחס כרגע לטעם, ידוע שהתקופה הראשונה ברילוקיישן היא

תקופת "ירח דבש", לכן שיקול הדעת שלי קצת שנוי במחלוקת. עם זאת, זה לא סוד שישראל לא בדיוק מובילה

בערכים התזונתיים של מוצריה, ויש להם נטייה להיות רוויים יותר בכימיקלים מאשר מקביליהם האירופאיים. זאת

גם תופעה שמפריעה לרוב העולים החדשים בתחילת דרכם. פתאום לפירות ולירקות יש פחות טעם, ואין בכלל ריח.

 

לגבי בשר, כאמור, שווארמה זה לא הסגנון שלי בד"כ. מצד אחד, בתור פאסט פוד אני מעדיף המבורגרים, וכאן

המבחר שלהם הרבה יותר רחב. מצד שני, כשמדברים על אוכל רציני, אין תחליף לסטייק איכותי, וכאלה לא חסרים

פה, מכל סוגי הבשר. ולנושא החזיר, בואו נחשוב על ישראל, שבה 80% מכל דבר בשרי (כולל "נקניקיות עוף")

עשוי מהודו. למה? כי זול יותר לגדל הודו בארץ. ולמי שיש בעיה עם זה - שיקנה בקר ב-50 ש"ח לק"ג. זה נראה

לכם צודק? ובעניין המחיר, 8 פאונד זה הרבה שקלים, אבל כמה זה ביחס למשכורת החודשית שלך? אני יוצא מנק'

הנחה שאתה לא מקבל אותה עדיין באותו סכום שקיבלת בארץ...

 

בשורה התחתונה, הבעיה שלי היא עם הגישה ולא כ"כ עם התוכן. להגיד שאחרי חודשיים "כל מה שאני יכול לחשוב

עליו זה כמה טעים אני הולך לאכול בשבוע ביקור שלי בארץ" זה מוזר, לכל הפחות. מילא אחרי שנה-שנתיים, אחרי

שכבר התרגלת לכל מה שקורה מסביב, אבל אחרי חודשיים? בחייך...

[kobyiso]

 

D.O.C.T.o.R

pepper

addicts!!!!

[edan82]

אני פשוט טוען שצריך לקחת את הדברים

בפרופורציה, להבין שהזדמנויות כאלה לא ניתנות לכל אחד ולדעת לנצל אותן בחכמה.

 

 

ובעניין המחיר, 8 פאונד זה הרבה שקלים, אבל כמה זה ביחס למשכורת החודשית שלך? אני יוצא מנק'

הנחה שאתה לא מקבל אותה עדיין באותו סכום שקיבלת בארץ...

 

בשורה התחתונה, הבעיה שלי היא עם הגישה ולא כ"כ עם התוכן. להגיד שאחרי חודשיים "כל מה שאני יכול לחשוב

עליו זה כמה טעים אני הולך לאכול בשבוע ביקור שלי בארץ" זה מוזר, לכל הפחות. מילא אחרי שנה-שנתיים, אחרי

שכבר התרגלת לכל מה שקורה מסביב, אבל אחרי חודשיים? בחייך...

 

 

1.אנחנו לוקחים דברים בפרופורציה,זה לא שמישהו מאיתנו אמר "היי,אם אין פה שווארמה אני חוזר לארץ לתמיד!!", כמו שכבר כתבתי, לא על מחסור במזון נפיל את ההחלטה אם לחזור לארץ או לא

 

2.הטיעון שלך לא נכון ב-100%, כי יכול להיות שבשקלול של 56 שקל למנת שווארמה זה באמת יצא עוד הגיוני ביחס למשכורת (בהנחה והשכר בחו"ל בערך פי 2.5 מאשר בארץ), אבל מה קורה למשל אצלי שעולה לי 120 שקל (!!!) לקנות פאקינג שווארמה בחמגשית ?

למרות שממש הייתי רוצה,השכר שלי פה עדיין לא הגיע לרמה של פי 6 מאשר בארץ,כך שפה למשל הטיעון שלך מוטעה.

 

3.זה לא מוזר בכלל שבנאדם מתגעגע לאיזה משהו ספציפי,הרי אתה יודע איך אומרים "לפעמים צריך לאבד משהו כדי לדעת כמה אתה אוהב אותו.

כשחייתי בארץ הייתי אוכל שווארמה פעם באף פעם,אבל חודש אחרי שעשיתי את הרילוקיישן להונג קונג אני חזרתי לגיחה קצרה לארץ כדי למכור את הרכב,לסיים את הרומן עם המכללה וכן הלאה.

הדבר הראשון שאמרתי לאחי לפני הטיסה לארץ היה "דיר באלק שאתה מגיע לשדה תעופה בלי מנה שווארמה".

 

אין מה לעשות,כמה שזה ישמע לך מצחיק,אלה הדברים הקטנים שתתגעגע אליהם.

 

 

אגב,אני רוצה לתקן משהו מאוד מהותי שכתבת והוא ממש לא נכון:

 

התקופה הראשונה ברילוקיישן רחוקה מלהיות ירח דבש, סטטיסטית,רוב האנשים ש"נשברים" עושים את זה דווקא בתקופה הראשונה (חצי שנה-שנה ראשונה) כי זו התקופה שבה אתה מרגיש יותר את הבדידות,הגעגועים,אתה עדיין לא יודע כל דבר איפה נמצא ואיך הכל מתפקד.

אחרי שעברת את התקופה הראשונה,או אז מתחיל ירח הדבש.........

 

אבל גם זה עובר וכל עוד תשמור על ראש פתוח אתה גם תהנה (אני נחתתי בהונג קונג ובמשך שבוע הייתי בשוק טוטאלי מכל בחינה, אחרי שבוע התחברתי עם חבורה של 6 דוגמניות ו-4 דוגמנים,ומשם אתה בטח יכול להבין שהכל ניהיה יותר יפה....).

[יוסי פרנקוס]

זה נכון, אבא שלי ברילוקיישן כבר חודשיים ומספר לי שלמרות שהוא נהנה ועובד המון, זה קשה לרוב האנשים.

לפחות במקרה שלו הוא רגיל לזה וזה לא הרילוקיישן היחיד שלו, אבל זה עדיין מסובך רגשית אם לא רגילים להיות רחוק מהבית.

 

אגב, הוא נמצא באפריקה, שזה יותר קטע של "אין פה אוכל"

[Derish]

אגב,אני רוצה לתקן משהו מאוד מהותי שכתבת והוא ממש לא נכון:

 

התקופה הראשונה ברילוקיישן רחוקה מלהיות ירח דבש, סטטיסטית,רוב האנשים ש"נשברים" עושים את זה דווקא בתקופה הראשונה (חצי שנה-שנה ראשונה) כי זו התקופה שבה אתה מרגיש יותר את הבדידות,הגעגועים,אתה עדיין לא יודע כל דבר איפה נמצא ואיך הכל מתפקד.

אחרי שעברת את התקופה הראשונה,או אז מתחיל ירח הדבש.........

 

אשמח לגלות שצדקת. בינתיים אני באופוריה מסויימת, מין שוק מסיבי מכל מה שהולך מסביב.

שמעתי שהחודשים הראשונים יכולים להיות כאלה - כולם נחמדים והכל נהדר, אבל אחרי החודש השלישי מתחילות הבעיות.

אם אתה אומר שדווקא התקופה הראשונה היא הקשה ביותר, אז מצבי די טוב.

 

ובחזרה לנושא הדיון: לפני כמה ימים ראיתי בסופרמרקט (!) המקומי טאסות לרכב, שנמכרות במחיר 2.99EU ליחידה.

במקביל גם קיבלתי דיווח מהארץ שאמא שלי עלתה על איזשהי חתיכת ברזל שקרעה את אחד הצמיגים במגאן והעיפה את

הטאסה מאותו גלגל קיבינימט. נשאלת השאלה: למה לעזאזל אני לא יכול לקנות טאסה בודדת בארץ (שלא בפירוקיה)?

דברים פשוטים כאלה, שאנחנו לא חושבים עליהם בד"כ הם למעשה אילוסטרציה לאשליית הבחירה החופשית שיש לנו

בישראל. אנחנו יכולים לקנות איזה טאסות שבא לנו, כל עוד הן מתוצרת "אמריקן איגל" (מישהו מכיר יצרנים נוספים?)

ונמכרות בסט של 4. ויש עוד הרבה דוגמאות פחות איזוטריות...

[edan82]

היית קונה לרכב שלך טאסה בודדה ששונה מיתר 3 הגלגלים ?

 

אני משער שמחיר של 3 יורו לטאסה מדובר על טאסה לא מקורית,כך שאני אישית הייתי מעדיף לקנות מפירוקיה טאסה שתואמת את יתר הסט שעל הרכב.

[אלעדיקו]

רכבים במחירים שלהם.

[kobyiso]

במיני מרקט השכונתי התחיל להביא דוקטור פפר קבוע!!!!!!!!!

JOY!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני שותה כל יום כל היום!!!!!!!!!!!

רק חסר עכשיו מסלול דראג ואנחנו גרים בגן עדן

[saar5555]

הייתי רוצה לראות בארץ יותר מוצרים של טימברלנד.

אקססוריס, חגורו, ארנקים, תיקים וכו'.

[Talgaz]

תרבות.

[ferez]

חייב להסכים עם קודמי ואפילו לחזקו.

אכן דבר שמאוד חסר כאן זאת תרבות לסוגיה, בעיקר תרבות נהיגה (אני בעד ייבוא של תרבות נהיגה ונימוסין מגרמניה ), אבל זה כנראה נושא שיותר רלוונטי לשירשורים אחרים.