מניעת שכחת ילדים ברכב

[yonisi]

תכלס היהירות של כותבי הפורום לא במקום

 

לא מסכים. תחשוב איזה עצוב זה שכנראה באמת הפתרון הכי פרקטי זה לשים את הטלפון ליד הילד כדי שלא תשכח את הילד, כי הרי את הטלפון אין מצב שתשכח.

רק תפנים את המשמעות האמיתית של זה ותבין שזו לא יהירות, אלא פשוט השתוממות של לאן פאקינג אתם רוצים להגיע בקצב הזה??

[itamarg]

אני מקווה שהמנהלים ימחקו בקרוב את כל התגובות המתנשאות כפי שמחקו בדיונים קודמים שנפתחו בנושא.

הדבר הנוראי הזה של שכחת ילדים יכול לקרות לכל אחד! וחשוב מאוד היום להתקין מערכת כזו אם אפשר.

אף אחד לא רוצה לשכוח ילדים ברכב.

יש הורים שיש להם ילד עם בעיות אז לא ישנים לילות שלמים, יש אנשים שעובדים משמרות, ועוד הרבה דברים, באמת לא רוצה לשפוט אף אחד.

 

אז אם יש אמצעי שיכול להתריע - מבורך בהחלט.

[yonisi]

מודע לכך שזה עצוב ומעצבן לשמוע את זה, אבל זו רק מראה למה שלאט לאט קורה למין האנושי. אנשים הופכים להיות הצל של הטלפון שלהם, וזה הכי עצוב, לדעתי.

 

משמרות, לילות ללא שינה, לימודים, ילדים, מה שאתה רוצה, אכלתי את הכל, וביחד. עדיין אין שום תירוץ לשכוח ילד ברכב, נקודה.

 

כמו שאותך מעצבן לשמוע אותי אומר את זה, אותי מעצבן לחשוב על איך מתה תינוקת שלא חטאה בכלום מתה מוות איטי ומלא סבל רק בגלל שההורים שלה דפוקים במוח! אז גם זכותי להתעצבן. אולי אם אנשים ישמעו מספיק מעצבנים כמוני חוזרים וחוזרים על זה, אולי ייכנס להם איכשהו למוח משהו בענין.

עריכה אחרונה ב-3 למרץ, 2019 על ידי yonisi

[erezarmo]

באופן אישי כבר שכחתי ברכב פעמיים את... הסמארטפון.

דוקא סמארטפונים נשכחים הרבה יותר ברכב מאשר ילדים.

העניין הוא שלרוב תצטרך את הסמארטפון במהלך העיסוק הרגיל שלך, ואם אתה לאא רגיל שהילד בעבודה - הוא לא יחסר שם.

 

לגן אנחנו הולכים ברגל, כך שכשהוא מגיע לעבודה לכמה ימים בחופש הגדול מדובר בשבערת שגרה קיצונית ולרוב בדרך חזרה הןא נרדם כך שלדבר איתו לא יעזור. וכשיש פקק והנסיעה מתארכת למעל שעה - אני לא רוצה לבחון את הזיכרון שלי.

אז אני שם את נעל שמאל לידו.

כשהנעל לידו, הסיכוי שלא אשים לב שהיא חסרה לי כשאצא מהרכב הוא אפס, למרות שעד כה לא היה לשיטה הזו שימוש (תמיד זכרתי).

[itamarg]

מודע לכך שזה עצוב ומעצבן לשמוע את זה, אבל זו רק מראה למה שלאט לאט קורה למין האנושי. אנשים הופכים להיות הצל של הטלפון שלהם, וזה הכי עצוב, לדעתי.

 

משמרות, לילות ללא שינה, לימודים, ילדים, מה שאתה רוצה, אכלתי את הכל, וביחד. עדיין אין שום תירוץ לשכוח ילד ברכב, נקודה.

 

כמו שאותך מעצבן לשמוע אותי אומר את זה, אותי מעצבן לחשוב על איך מתה תינוקת שלא חטאה בכלום מתה מוות איטי ומלא סבל רק בגלל שההורים שלה דפוקים במוח! אז גם זכותי להתעצבן. אולי אם אנשים ישמעו מספיק מעצבנים כמוני חוזרים וחוזרים על זה, אולי ייכנס להם איכשהו למוח משהו בענין.

 

כל דבר שיעזור למניעת שכחת ילדים הוא מבורך.

לא הצדקתי וחלילה אין תירוצים, אבל זה לא תמיד קשור לסמארטפון. אני מאמין שגם בעבר היו שוכחים ילדים פשוט לא הייתה מדיה שמעבירה חדשות ככ מהר כמו היום אז לא היינו שומעים על זה כ"כ.

זה דבר נורא, מחריד, ואני מזדעדע ובוכה כל פעם שאני שומע על מקרה כזה.

 

והלוואי ואף אחד לא ישכח את הילד שלו ברכב.

[erezarmo]

מודע לכך שזה עצוב ומעצבן לשמוע את זה, אבל זו רק מראה למה שלאט לאט קורה למין האנושי. אנשים הופכים להיות הצל של הטלפון שלהם, וזה הכי עצוב, לדעתי.

 

משמרות, לילות ללא שינה, לימודים, ילדים, מה שאתה רוצה, אכלתי את הכל, וביחד. עדיין אין שום תירוץ לשכוח ילד ברכב, נקודה.

 

כמו שאותך מעצבן לשמוע אותי אומר את זה, אותי מעצבן לחשוב על איך מתה תינוקת שלא חטאה בכלום מתה מוות איטי ומלא סבל רק בגלל שההורים שלה דפוקים במוח! אז גם זכותי להתעצבן. אולי אם אנשים ישמעו מספיק מעצבנים כמוני חוזרים וחוזרים על זה, אולי ייכנס להם איכשהו למוח משהו בענין.

 

כשהייתי ילד אף פעם לא שמו אותי או את האחים שלי בכסאות בטיחות ועובדה שאף פעם לא היינו קרובים אפילו לתאונה. לא צריך כסאות בטיחות. עצוב מאוד שאנשים לא מסוגלים לנהוג כמו שצריך וצריכים כסאות בטיחות כדי להגן על הילדים שלהם.

 

צריך להבין שכשמדובר בסטטיסטיקה מאוד מאוד נמוכה - ההגיון הרגיל והנסיון האישי הם חסרי ערך לחלוטין. כל העניין הוא למצוא פתרון למצבי קיצון שרוב האנשים בחיים לא יגיעו אליהם. ממש לא מדובר בהורים דפוקים במוח.

 

בהנחה שבישראל יש כ-500,000 ילדים בגילאים הרלוונטים (עד 5) ובהנחה שכל אחד מהם נוסע בממוצע 200 פעמים בשנה (מי יותר ומי פחות) - הרי שמדובר במאה מליון נסיעות בשנה עם ילדים. אם יש 5-10 ילדים שנשכחים ברכב בשנה - הרי שמדובר על פעם ב-10-20 מליון נסיעות. כך שברור שמר ישראלי עם 3 ילדים שנסע איתם 3,000 פעם לא היה קרוב באופן אישי לשכוח את הילד שלו ברכב. לרוב הגדול זה לא קרה. זה קורה למשפחה אחת מתוך 5,000. וגם לה רק פעם אחת מתוך 3,000 נסיעות. אבל זה הרבה יותר מידי. וזה מה שאנשים מסים לפתור. ויכול להיות שהסמארטפון החריף את הבעייה ויכול להיות שלא - זה ממש לא העניין.

[שביט]

כשהייתי ילד אף פעם לא שמו אותי או את האחים שלי בכסאות בטיחות ועובדה שאף פעם לא היינו קרובים אפילו לתאונה. לא צריך כסאות בטיחות. עצוב מאוד שאנשים לא מסוגלים לנהוג כמו שצריך וצריכים כסאות בטיחות כדי להגן על הילדים שלהם.

.

בלשו עדינה- אתה כותב שטויות, ואוי למי שיקשיב לשטויות האלה ויפעל לפיהן.

זה שלא הייתם קרובים לתאונה זה יפה, אבל אתה לא יודע מה היו יכולות להיות התוצאות אם כן הייתם נקלעים לתאונה.

שים את ילדיך הקטנים חגורים רק עם חגורת הרכב, סע, תיקלע לתאונה ותחזור לספר לנו מה התוצאות. ספוילר- אני לא באמת מאחל לך שזה יקרה.

[yonisi]

כשהייתי ילד אף פעם לא שמו אותי או את האחים שלי בכסאות בטיחות ועובדה שאף פעם לא היינו קרובים אפילו לתאונה. לא צריך כסאות בטיחות. עצוב מאוד שאנשים לא מסוגלים לנהוג כמו שצריך וצריכים כסאות בטיחות כדי להגן על הילדים שלהם.

 

צריך להבין שכשמדובר בסטטיסטיקה מאוד מאוד נמוכה - ההגיון הרגיל והנסיון האישי הם חסרי ערך לחלוטין. כל העניין הוא למצוא פתרון למצבי קיצון שרוב האנשים בחיים לא יגיעו אליהם. ממש לא מדובר בהורים דפוקים במוח.

 

בהנחה שבישראל יש כ-500,000 ילדים בגילאים הרלוונטים (עד 5) ובהנחה שכל אחד מהם נוסע בממוצע 200 פעמים בשנה (מי יותר ומי פחות) - הרי שמדובר במאה מליון נסיעות בשנה עם ילדים. אם יש 5-10 ילדים שנשכחים ברכב בשנה - הרי שמדובר על פעם ב-10-20 מליון נסיעות. כך שברור שמר ישראלי עם 3 ילדים שנסע איתם 3,000 פעם לא היה קרוב באופן אישי לשכוח את הילד שלו ברכב. לרוב הגדול זה לא קרה. זה קורה למשפחה אחת מתוך 5,000. וגם לה רק פעם אחת מתוך 3,000 נסיעות. אבל זה הרבה יותר מידי. וזה מה שאנשים מסים לפתור. ויכול להיות שהסמארטפון החריף את הבעייה ויכול להיות שלא - זה ממש לא העניין.

 

הכל נכון רק שסטטיסטיקה פועלת לשני הכיוונים. אם תרגיל אנשים להיות תלויים באמצעי\ם בשביל דבר כל כך בסיסי, תקבל עוד משהו (אמצעי) שיכול להתקלקל (או להשכח) ומין הסתם יתקלקל\יישכח כי הרי זו סטטיסטיקה, ואז בגלל אותו אמצעי יותר אנשים יהפכו תלותיים יותר והסיכוי לשכחה בגלל שימוש נרחב באותו אמצעי (באופן כללי) יגדל ביחס למה שציינת בפוסט. בסוף החישוב ייצא שתקבל פחות או יותר את אותה התוצאה, כי הסיכוי שישכחו בלי אמצעי תהיה אותו דבר כמו שהאמצעי יתקלקל\יישכח שהרי מדובר במיליוני מקרים.

 

ברור שאין לי פתרון קסם ואני לא אומר לאנשים שלא לשים ליד הילד את הטלפון\נעל או Whatever שהם מוצאים לנכון כדי לא לשכוח אותו, אני פשוט חושב שפעם לאנשים היה יותר תשומת לב לילדים שלהם אז פחות שכחו אותם ברכב (ואכן היום הכל מתוקשר יותר אבל עדיין מאמין שפעם זה היה קורה פחות, ביחס לגודל האוכלוסיה כמובן) וזה עצוב מאוד מאוד שזה המצב. עד שקרה מקרה כזה בפעם הראשונה ופורסם לא העליתי על דעתי שדבר כזה יכול בכלל לקרות! וכשזה הפך למגיפה ואתה מגלה שבלא מעט מקרים זה בגלל הורים עפיפונים שבדיוק באותו יום חשבו על העבודה\בוס\משכנתא\Whatever אז זה בדיוק מה שאני מדבר עליו, שהבעיה כנראה הרבה יותר חמורה מאשר שכחה "מקרית" ברכב, ואולי כדאי שאת זה אנשים יפנימו על הדרך.

 

וכמובן, שלא יישמע כאילו אני איזה אבא העשור מתפלצן שמטיף לכל העולם... ממש לא, יש ימים שאני גם אבא חרא שבקושי יוצא לו לדבר עם הילדים, אבל כל דבר בהקשר שלו. כשמדובר בתינוקות חסרי אונים, אני פשוט רוצה שאנשים יתעוררו על עצמם! זה הכל.

[erezarmo]

בלשו עדינה- אתה כותב שטויות, ואוי למי שיקשיב לשטויות האלה ויפעל לפיהן.

זה שלא הייתם קרובים לתאונה זה יפה, אבל אתה לא יודע מה היו יכולות להיות התוצאות אם כן הייתם נקלעים לתאונה.

שים את ילדיך הקטנים חגורים רק עם חגורת הרכב, סע, תיקלע לתאונה ותחזור לספר לנו מה התוצאות. ספוילר- אני לא באמת מאחל לך שזה יקרה.

 

תקרא עד סוף ההודעה ותבין שהכוונה היתה הפוכה. כל העניין היה להראות כמה הטענה של "אני לא אשכח ילד ברכב ולכן לא צריך שום גיבוי היא לא נכונה"

[erezarmo]

הכל נכון רק שסטטיסטיקה פועלת לשני הכיוונים. אם תרגיל אנשים להיות תלויים באמצעי\ם בשביל דבר כל כך בסיסי, תקבל עוד משהו (אמצעי) שיכול להתקלקל (או להשכח) ומין הסתם יתקלקל\יישכח כי הרי זו סטטיסטיקה, ואז בגלל אותו אמצעי יותר אנשים יהפכו תלותיים יותר והסיכוי לשכחה בגלל שימוש נרחב באותו אמצעי (באופן כללי) יגדל ביחס למה שציינת בפוסט. בסוף החישוב ייצא שתקבל פחות או יותר את אותה התוצאה, כי הסיכוי שישכחו בלי אמצעי תהיה אותו דבר כמו שהאמצעי יתקלקל\יישכח שהרי מדובר במיליוני מקרים.

 

ברור שאין לי פתרון קסם ואני לא אומר לאנשים שלא לשים ליד הילד את הטלפון\נעל או Whatever שהם מוצאים לנכון כדי לא לשכוח אותו, אני פשוט חושב שפעם לאנשים היה יותר תשומת לב לילדים שלהם אז פחות שכחו אותם ברכב (ואכן היום הכל מתוקשר יותר אבל עדיין מאמין שפעם זה היה קורה פחות, ביחס לגודל האוכלוסיה כמובן) וזה עצוב מאוד מאוד שזה המצב. עד שקרה מקרה כזה בפעם הראשונה ופורסם לא העליתי על דעתי שדבר כזה יכול בכלל לקרות! וכשזה הפך למגיפה ואתה מגלה שבלא מעט מקרים זה בגלל הורים עפיפונים שבדיוק באותו יום חשבו על העבודה\בוס\משכנתא\Whatever אז זה בדיוק מה שאני מדבר עליו, שהבעיה כנראה הרבה יותר חמורה מאשר שכחה "מקרית" ברכב, ואולי כדאי שאת זה אנשים יפנימו על הדרך.

 

וכמובן, שלא יישמע כאילו אני איזה אבא העשור מתפלצן שמטיף לכל העולם... ממש לא, יש ימים שאני גם אבא חרא שבקושי יוצא לו לדבר עם הילדים, אבל כל דבר בהקשר שלו. כשמדובר בתינוקות חסרי אונים, אני פשוט רוצה שאנשים יתעוררו על עצמם! זה הכל.

 

גודל האוכלוסייה לא רלוונטי כי היום נוסעים עם הילדים הרבה יותר. במאה ה-18 אף ילד לא נשכח ברכב.

 

האם אתה יכול להראות סטטיסטית שמספר הילדים הנשכחים עלה ביחס למספר הנסיעות עם ילדים שהוא הנתון הרלוונטי?

אין לי שום מושג - אבל אני ממש לא משוכנע שמדובר בעלייה. ברור שהמודעות לזה עלתה מאוד.

 

ובכל מקרה - להתעסק בסיבות לזה ולא במניעה של זה - זה חסר תועלת.

[yonisi]

אין לי שום מידע סטטיסטי בנושא ואני מדבר ממה שאני רואה שקורה בשנים האחרונות. מה שכן אני יודע בוודאות זה שאנשים הפכו להיות הרבה יותר זומבים ביחס לפעם.

 

כנראה שאנחנו רואים דברים פשוט בצורה שונה. אותי לימדו בטירונות ובמסלול שכדי שלא בטעות תשכח את הנשק שלך באיזשהו מקום אז תישן איתו מתחת לכרית, ואם אתה חכמולוג ולא עשית את זה או שסתם שכחת ונתפסת אז בנוסף לשבת שקיבלת תהיה בשבוע הקרוב מוצמד לספסל\שולחן או משהו יצירתי אחר כדי שתזכור בפעם הבאה שלא לשכוח. אולי צריכים להתחיל להצמיד להורים שכחנים סלקל לשבוע-שבועיים לכל מקום ככה כדי שלא ישכחו לעולם?

 

אין לי שום בעיה עם טכנולוגיה וקדמה, אבל כשהבן שלי הגדול בא אליי וסיפר לי שהוא הוריד אפליקציה שתגיד לו מתי הוא צריך לשתות מים, כמעט זרקתי עליו את הטלפון שלי - יש גבול לכמה זומבים אפשר להיות וכמה אפליקציות צריך כדי שיזכירו לנו דברים בסיסיים. לא הגיע הזמן שבמקום לחפש כל היום פתרונות יצירתיים, שיטפלו בשורש הבעיה?

[ליפיגו]

אם אתה משתמש בוויז, אז יש באפליקציה תזכורת במיוחד עבור זה.

[Jack457]

בלשו עדינה- אתה כותב שטויות, ואוי למי שיקשיב לשטויות האלה ויפעל לפיהן.

זה שלא הייתם קרובים לתאונה זה יפה, אבל אתה לא יודע מה היו יכולות להיות התוצאות אם כן הייתם נקלעים לתאונה.

שים את ילדיך הקטנים חגורים רק עם חגורת הרכב, סע, תיקלע לתאונה ותחזור לספר לנו מה התוצאות. ספוילר- אני לא באמת מאחל לך שזה יקרה.

 

לא הבנת מה הוא כותב... הוא מקצין את הדוגמא to make a case.

ברנש רוצה עוד מעגל התראה כדי למנוע את הסיוט הכי גדול של החיים, ועושים בו לינץ. הוא אמר שיש לזה תירוץ? הוא אמר שבפועל שה קורה והוא לא רוצה שזה יקרה לו. מכובד לא פחות מעוד סאב וופר.

מסכים שיש בעיה בחיים המודרניים שאנשים כל כך טרודים ומותשים שמסוגלים לשכוח ילד באוטו. גם אני רוצה לחזור לטבע. עד אז אני אזכור שאסונות יכולים לקרות לכל אחד.

זכור לי בחור שפיתח חיישן לחץ בתך מושב הבטיחות, שאם הוא לחוץ בזמן שנעלת את האוטו בשלט, מתחילה אזעקה.

[שביט]

תקרא עד סוף ההודעה ותבין שהכוונה היתה הפוכה. כל העניין היה להראות כמה הטענה של "אני לא אשכח ילד ברכב ולכן לא צריך שום גיבוי היא לא נכונה"

מתנצל, פספסתי את הציניות. אני מזדקן כנראה

מסכים איתך. מי שמודע לכך שזה עלול לקרות גם לו, יעשה הכל כדי שזה לא יקרה לו

[מרטין מקפליי]

השיטה בה אשתי ואני (הפאראנואידים) משתמשים בה בשנים האחרונות:

ההורה ששם את הילדים בגן מצלם ושולח לשני תמונה של כל אחד מהם כשהם בגן דרך הוואטסאפ.

לכל אחד מאיתנו יש שעון מעורר ל 8:30 (שעה שעד אליה הילדים אמורות להיות בגנים מצד אחד ואם חס וחלילה יקרה משהו אחר אז בתקווה לא אמור לחלוף זמן רב עד אז). ברגע שמצלצל השעון שני ההורים בודקים את הוואטסאפ בשביל לראות שאכן נשלחה /התקבלה תמונה של הילדים בגן.

אם לא התקבלה תמונה כזו - קרה מספר פעמים בגלל שכחה (של התמונה, לא של הילדים) ההורה ששם לב מתקשר מיד לשני בשביל לוודא שהילדים אכן בגן ולא נשכחו חלילה ברכב.. אם אין תמונה, אנחנו גם מקצינים ויורדים לבדוק אם אכן הכסא ריק ברכב (פראנואידים כבר אמרתי?)

 

התחלנו עם המנגנון הזה אחרי שחברה טובה ומאוד מאוד אחראית (בלי טיפת ציניות) שכחה להוריד את הילד בגן (בדרך כלל זה התפקיד של בעלה) ונסעה איתו לפגישה במרחק של שעה נסיעה מהבית. כשהיא החנתה את הרכב ועמדה לצאת ממנו היא פתאום שמעה שיעול מהמושב האחורי ונחרדה לגלות את בילד שלה שקוע בשנת ישרים. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הוא לא היה משתעל במקרה באותו רגע. אם לה זה קרה (אמא מסורה וסופר אחראית) ורק במזל נגמר בשוק טוטאלי ושריטה נפשית - זה יכול לקרות לכל אחד.

 

לפני שפיתחנו את השיטה חשבתי על עזר טכנולוגי. לצערי לא מצאתי עזר שיהיה אמין ב 99.999% מהמקרים. והפחד שלי היה שאם תהיה תלות בעזר כזה אז האחריות האישית שלנו תרד בצורה לא רצונית (כמו יכולת הניווט המנוונת שלא לדבר על זכירת מספרי טלפון) ולכן החלטתי לא להסתמך על עזר טכנולוגי שיכול לפשל ברגע האמת אלא לבנות במקומו מנגנון אנושי שמגובה על ידי יותר מאדם אחד.