בואו נדבר על סדרת הכתבות של "כלכליסט" בנוגע לזוגות בלי כסף לדירה

[nitch]

בגירה, אני לא מת על טיעונים לגופו של אדם, אבל בתור אדם ששיטת החיסכון המועדפת עליו היא מזומנים עם גומיה בכספת, אני לא חושב שאתן משקל יתר לטענות שלך נגד גוף מחקרי של מעל 200 שנה שעובר ביקורת עמיתים מתמדת ונקרא מדע הכלכלה. תקרא לי חסיד שוטה, אבל כפי שרועי ציין, יש גרף ברור מאוד של יצירת עושר מתמדת במאות האחרונות, והמשברים נעשים פחות ופחות גרועים. נראה לי שהעובדה שהעושר מתחלק בצורה שוויונית יותר על פני הגלובוס ולא זורם כולו למערב, גורמת למערביים לחוש שמצבם הורע.

 

לגבי תשתיות לציפוף ערים, שים לב שכתבתי פעם אחר פעם שנדרשת השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית.

אגב, אני מסייג את דעתי בכך שאנחנו נראה בעשורים הקרובים חדירה מסיבית של מכוניות שנוהגות את עצמן. זה יכול להעלים את הפקקים ובעיות החניה בלי להוסיף ס"מ כביש.

עריכה אחרונה ב-26 למרץ, 2014 על ידי nitch

[Night Driver]

אני לא אכנס לויכוח הארוך שלכם, אני רק אצא (חוצץ) נגד הקשקוש הזה של קלקלנים מהתפוח הגדול, שרלטנים שהמציאו ביטוי "השוק מתקן את עצמו" ותמימים כמו ניטצ' ורועי הולכים אחריו קסמים.

 

כנראה שה"פצצה" שקיבלתם ב 2008 לא הייתה מספיק חזקה בשביל שתבינו את השרלטנות שבביטוי המופרך הזה.

 

להגיד על שוק שהוא מתקן את עצמו זה כמו להגיד על חולה סרטן שמת ש"הוא ריפא את עצמו".

 

השוק תיקן את עצמו בדיוק כמו שהשלת זנב אצל שממית מצילה את חייה (או משעשעת ילד שתפס אותה) או כמו שמוות מהירא של נשאי איידס מאט את התפשטותה.

 

השוק לא מת מהקריסה אלא חטף סטירה כדי להחזיר אותו למקומו הטבעי. נכון שבדרך מתו פרטים שהרכיבו אותו אבל גם אנטיביוטיקה הורגת חיידקים טובים שאחר כך באים חדשים במקומם.

[יבגניפ]

בגירה, אני לא מת על טיעונים לגופו של אדם, אבל בתור אדם ששיטת החיסכון המועדפת עליו היא מזומנים עם גומיה בכספת, אני לא חושב שאתן משקל יתר לטענות שלך נגד גוף מחקרי של מעל 200 שנה שעובר ביקורת עמיתים מתמדת ונקרא מדע הכלכלה.

אני לא הייתי ממהר לקבוע שכלכלה היא מדע. האמת שממה שיצא לי לשמוע לאחרונה, לא בטוח שגם חוקרים בנושא חושבים שזה מדע. כלכלנים בעיקר יודעים להסביר, גם לא תמיד באופן מדויק, מה קרה אחרי שזה קרה. וכשהם מנסים לנבא מודלים לעתיד, זה נראה בערך כמו שקרל מרכס ופרידריך אנגלס עשו. אני חושב שגם אתה ורועי חוטאים קצת בדטרמיניזם הזה. למה הכוונה? יש ניתוחים היסטוריים לדוגמא שאפשר לעשות עם מונחים מרכסיסטיים, ללמוד על התפתחויות כלכליות היסטוריות כפונקציה של שינויים ועליית מעמדות, ולראות שלא כל מה שמרכס כתב היה מנותק מהמציאות. אבל הוא טעה בדבר אחד פשוט: ניבוי העתיד.

 

בכל שבוע יוצא לי לרפרף ב10-15 טורים שונים באתרים השונים, שדנים במה צופה לנו העתיד. נדמה שבסוף רוב הכלכלנים פשוט זורקים ניחושים על מה יהיה ולעיתים נדירות בודדים מהם גם פוגעים. אתה ורועי מניחים שאם ראינו צמיחה במאות האחרונות, אזי היא תימשך. גם אם נעזוב לרגע את זה שעם הצמיחה הזו באו המלחמות הקשות ביותר שידע האנושות עד היום, ואת זה שהצמיחה לאו דווקא הייתה סממן או תוצר של "שוק חופשי", הרי שאין לאף כלכלן בעולם שום ערבות לכך שמחר לא תפרוץ מלחמת עולם שלישית, שארה"ב לא תקרוס, האיחוד האירופאי לא יתפרק לטריליון נסיכויות (הנה, תושבי ונציה קבעו השבוע שהם רוצים להפרד מאיטליה). כל דבר כזה יכול לזעזע את הכלכלה העולמית ולהחזיר אותנו מאות שנים אחורה. ומנגד, באופן די אירוני, שבוחנים מאורעות היסטוריים כאלו, רואים שלפעמים דווקא נפילות גדולות מביאות לעליות גדולות הרבה יותר אחריהן. אבל השורה התחתונה היא, שמה שיש לכם (לך קצת פחות, לרועי קצת יותר) זו פשוט אמונה כמעט דתית בדטרמיניזם הזה, שהיא גם כנראה מקור האופטימיות שלכם (שלי אישית אין כל כך). בסוף אולי זה רק אני, אבל אני לא רואה איך זה יותר מבוסס מאמונה בקומוניזם או משיח או כל דבר דומה אחר.

[nitch]

כלכלה היא מדע ממדעי החברה, לא מדע מדוייק, ועל כן יש לקחת את התחזיות שלה בעירבון מוגבל. כלכלנים שחוזים את העתיד בצורה פסקנית עושים את זה בדרך כלל מתוך אינטרס אם אתה שואל אותי. עדיף להקשיב לאלו שנותנים המלצות ומעריכים הערכות על בסיס ניתוח העבר, אבל חייבים לזכור שניבוי העתיד הוא עדיין בלתי אפשרי.

אתה רוצה לטעון גם שגם פסיכולוגיה וסוציולוגיה הן לא מדע כי הן לא מאפשרות לחזות בדיוק התנהגות של אנשים?

 

הנסיון האמפירי מוכיח שהשוק מתקן את עצמו, ואם לא נותנים לו לעשות את זה, הוא יעשה את זה בצורה הרבה יותר אלימה, ואפילו עם מלחמות בדרך. אגב, המלחמות נובעות מעוד סיבות (טבע האדם בעיקר) ולא מהכלכלה. יתרה מכך, למרות שלא ניתן לחזות את העתיד, ניתן לחבר בין שיתוף פעולה כלכלי הולך וגובר להתמעטות מלחמות. הן פשוט לא כלכליות יותר.

 

הטענה שלך על שימוש במרכסיזם בשביל לנתח אירועים הסטוריים לא רצינית לדעתי. כן, זה עובד לכמה אירועים מוגבלים, אבל לא כשיטה. הניתוחים של מדע הכלכלה דווקא כן מצליחים להסביר את הרוב המוחלט של האירועים שהתרחשו. זה שהמרכסיזם מצליח להסביר דברים לפעמים, לא הופך אותו למדוייק יותר מאאוגניקה והתורה של לומרוזו שמסבירות היטב את חגי פליסיאן, למרות שהן לא נכונות בעליל וחסרות תקפות מדעית.

עריכה אחרונה ב-26 למרץ, 2014 על ידי nitch

[Arik TG]

היי,

נהניתי מהרמה הגבוהה של הדיון. הלוואי והיתה איכות דיון כזו אצל מקבלי ההחלטות.

 

הנסיון האמפירי מוכיח שהשוק מתקן את עצמו, ואם לא נותנים לו לעשות את זה, הוא יעשה את זה בצורה הרבה יותר אלימה

 

מסכים בהחלט. ב 2001 גרינשפן ובוש התעקשו לא לתת למשק האמריקאי לשקוע למיתון אחרי תקופת הצמיחה הארוכה ביותר אי פעם. משם ועד עכשיו הפד נלחם בשיניים ובצפרניים לשמור על מראית עין של צמיחה. עקב כך נוצרו עיוותים אדירים ובועות (נדל"ן ב 2007 , קומודיטיס ב 2011)

נוצר מצב חסר תקדים של מאזן של 3 טריליון דולר אצל הפד, שרק אלוהים יודע איך יצאו ממנו. מגמת ירידת הרבית ששלטה 30 שנה הסתיימה ובכך גם הסתיים עידן רווחי ההון!

זה אומר מצד אחד שאי השוויון לא ימשיך לגדול, וה 99% ירגישו פחות דפוקים, אבל יהיה קשה יותר ויותר לממן לכולם פנסיה בעשור הקרוב.

[יבגניפ]

קודם כל, אותך לחגי פליסיאן

 

האם אני רוצה לטעון שפסיכולוגיה וסוציולוגיה הן לא מדע? בדיוק! לפני 100 שנה הייתה לך אסכולה צרפתית שלמה של אנשים כמו אמיל דירקהיים ומרסל מוס, שניסו לתת פרשנות מסוימת לעולם (ע"ע "תופעה חברתית" ואחרות), אחריהם באו אנשים שפסלו אותם, כי החליטו שהאדם גם אחראי על גורלו וכו'. מי מהם באמת צודק? ומה עם גישה פונקציונליסתית, שקיימת אפילו בהגות נוצרית דתית של ימי הביניים, ואפשר למצוא בה שורשים של מחשבה סוציולוגית מודרנית?הרי המודלים שהם כולם מציעים הם פילוסופיים בעיקר ולא באמת יכולים לתת הסבר אחד ונכון להתנהלות החברה האנושית.

ככלל, מדעי החברה ומדעי הרוח הם לא ממש מדויקים וגם לא ממש מדעים. גם במחקר ההיסטורי עושים שימוש לא מבוטל בתורות מעולם הסוציולוגיה, וגם שם, בסוף מדובר בפרשנויות שונות ומגוונות אך לא במדע.

 

הניסיון האמפירי הוא מאוד מוגבל, כי בניגוד למדעים מדויקים, היכולת לבצע ניסוים ולהציע מודלים לניסויים כי מאוד מוגבלת. השיטה האמפירית כאן שקולה לזה שאם עכשיו תיסע למדינה צפונית כלשהי, ותשהה שם במשך שבוע גשום, תחליט שבמדינה הזו תמיד יורד גשם. אבל מה אם יום אחרי בדיוק הוא יפסק?

הבאתי את מרכס לדוגמא, כי הגישה המרכסיסטית היא עוד גישה כלכלית, גם אם אתה או אחרים לא מתייחסים אליה היום כגישה כלכלית רצינית. מה שמרכס הציע בסך הכל, זה ניתוח כלכלי או פסיאודו כלכלי להיסטוריה האנושית, ומודל התפחות דטרמיניסטי, כמו שאתם מציעים. גם במקרה שלו לפעמים הוא פגע, וגם במקרה שלכם לפעמים אתם פוגעים, כי אתם מסתכלים על פרקי זמן מצומצמים יחסית ומחליטים שמה שהיה גם יהיה.

 

כמו שאתה אומר בעצמך, אין שיטה טובה לניבוי העתיד, ובגלל זה האופטימיזם שלך ושל רועי הוא בסך הכל אמונה. אתם בעצם אומרים שעד עכשיו הייתה תקופה שהיה בה טוב יחסי, אתם מניחים שזה אומר שהשוק תמיד מתקן את עצמו, כי זה תמיד קרה עד עכשיו (אגב, מה זה תמיד? ממתי אתה מסתכל על הכלכלה העולמית ככלכלת שוק חופשי לפחות באופן חלקי?). אבל יש בגישה הזו כל מיני בעיות. קודם כל, ברמה המאוד עקרונית היא הופכת את כולנו לשחקנים פסיביים בעולם ללא יכולת של ממש להשפיע (שוב, בגדול כמו דת). אני לא בטוח, בתור מי שלא מתייחס לכלכלה כמדע של ממש, שיש דרך טובה יותר. אבל כל הדיונים האלו רק גורמים להיות ערני ומודע יותר לזה שחלק מאוד גדול מהכלכלנים שמתפרנסים על חשבוני, לא שונים ברמה המאוד עקרונית מכהני דת שהיה נהוג לשלם להם בשביל שירד גשם או כל דבר דומה (אל תיקח את זה אישית, כמובן )

[nitch]

אתחיל מהסוף, למה שאקח את זה אישית, מה אני כלכלן? קלקלן אולי.

 

מצטער לאכזב אותך, בגדול כמעט כולנו שחקנים פסיביים. אתה יכול לפעול בשביל לשנות את העולם שלך, אבל השהשפעה שלך על שאר העולם היא זניחה מאוד, אתה פשוט מצטרף לממוצע. מעטים האנשים שיש להם את היכולת להניע שינויים גדולים.

 

אם אתה טוען שגם השיטה האמפירית לא עובדת, אתה כנראה לא מכיר אותה. יש חשיבות גדולה מאוד לאיכות המדגם, ולכן ההבנה הכלכלית משתפרת עם הזמן, ככל שהמדגם גדל.

 

הכתיבה שלך מדיפה ניחוח של פוסט מודרניזם ששם תורות לגיטימיות ביחד עם שיקוצים מונפצים למיניהם ופסאודו מדעים, זה משהו שאני באמת לא יכול להתווכח איתו.

עריכה אחרונה ב-26 למרץ, 2014 על ידי nitch

[יבגניפ]

הכתיבה שלי מדיפה מה שאני שומע כבר 4-5 שנים במהלך הלימודים שלי, ממרצים מרקעים שונים - מדעי המדינה, כלכלה, סוציולוגיה, היסטוריה. כמובן שלא כולם יגידו את זה בפה מלא, בטח באמירה ציבורית, אבל לחלקם יש את האומץ להודות שמה שהם עוסקים בו זה לא מדע, אלא ספקולציות ברמות שונות של דיוק. אין לי דבר וחצי דבר נגד אסכולות סוציולוגיות, או כלכליות שונות כשהן באות לידי ביטוי כשיטה להסביר מאורעות. בחלקן אני אפילו משתמש, או תכננתי להשתמש במהלך כתיבת המחקר האישי שלי. ברור לי שיש גם תורות כלכליות יותר סבירות ופחות סבירות, אבל יש גם עניין של אופנה והעדפות אישיות ורקע של החוקרים ועוד. אני לא אומר ששום דבר לא עובד באופן אמפירי או אמפירי למחצה בכלכלה. אם נשאר עם הדוגמאות מעולם מזג האוויר - אם אתה יוצא עם מטרייה מהבית ביום מעונן מאוד, יש סיכוי שתפגע בניחוש שלך וירד גשם. אבל אתה לא יכול להסיק מכמה ימים כאלו שתמיד יהיה גשום, נכון? גם כאן זה ככה. אנשי מקצוע יכולים לייעץ אולי ברמת דיוק סבירה של מה לעשות עם הכסף שלך בזמן הקרוב (מעניין כמה עושים את זה על סמך חישוב עבור כל לקוח ולקוח). איש, כפי שגם אתה אומר, לא יכול לנבא את העתיד. לכן לא משנה על גבי כמה עוד עמודים נמשיך להתווכח, האמירה שהשוק תמיד מתקן את עצמו היא לא מוכחת ולא מדויקת. לכל היותר, אתה יכול להגיד שבמאה ומשהו שנים השוק תמיד תיקן את עצמו, כשבתוך זה אתה כמובן מכליל גם את מלחמת העולם השניה ועוד אירועים דומים, שעדיף היה אולי אם לא היה נדרש תיקון מהסוג שלהם.

[nitch]

הוא שאמרתי, פוסט מודרניזם, אין אמת, רק אוסף של נראטיבים ומי אנחנו שנשפוט אם הם נכונים או לא. מייצג היטב את שקיעתם העצובה של לא מעט ענפים במדעי החברה שנחטפו על ידי ראיית העולם המעוותת הזו.

 

 

אגב, הדיון הזה הזכיר לי ויכוח בין אחותי לאשתי. זו טוענת שאני משתייך לימין המשיחי וזו טוענת שאני נמנה על השמאל הסהרורי. לך תבין.

עריכה אחרונה ב-26 למרץ, 2014 על ידי nitch

[bagira]

נכון שבדרך מתו פרטים שהרכיבו אותו אבל גם אנטיביוטיקה הורגת חיידקים טובים שאחר כך באים חדשים במקומם.

 

קלעת בדיוק למחשבות שלי.

 

הגוף לא ריפא את עצמו, אף גוף לא מרפא את עצמו (אלא אם המחלה היא קלילה), זאת האנטיביוטיקה שתיקנה את הגוף והאנטיביוטיקה שריפאה את השוק, האנטיביוטיקה שמרפאת את השוק בכל פעם ופעם שאנשים תאבי בצע גורמים לקריסתו, האנטיביוטיקה הזו היא בדיוק האנשים שכל הקלקלנים ככ אוהבים לשנוא, אלא ששמים מחסומים ובלמים לשוק.

 

איזה שוק לעזאזל תיקן את עצמו?

איפה היה השוק אחרי 2008 בלי כל המיליארדים שהממשל הזרים לתוכם?

איפה הייתה תעשיית הרכב?

איפה היו הבנקים הפרטיים של כל החזירים הדוחים האלה שלקחו את כספי הסיוע והעניקו לעצמם בונוסים?

למה לימן ברדרס לא תיקן את עצמו?

למה השוק היווני/ספרדי לא מתקן את עצמו?

פראיירית גרמניה, מזרימה מליארדי אירו למקום שהיא לא מבינה שהוא בקרוב יתקן את עצמו.

מתקן את עצמו בת*ת שלי!

 

הסיבה היחידה שהמציאו את הביטוי השיקרי "השוק תיקן את עצמו" היא בכדי למנוע מההמון לעלות על וול סטריט ולעשות לינץ בכל החדלי אישים העלובים שמנקנקים להם את החסכונות כל פעם מחדש.

 

רועי,

מה שאתה אומר זה פשוט דיקלום של "דמגוגיה של חזירים", אם אני נגד שוק חופשי ללא חסמים אז אני קומוניסט?

תגיד גם פעמיים ג'והן אדגר הובר וכולנו ישר נמלמל אמן על "שוק חופשי ללא חסמים".

 

לי אישית, מאוד נמאס מכלכלנים שלא חוזים עליות, לא חוזים ירידות, לא חוזים מפולות ענק ומה שלא יהיה, גורפים מידי חודש עשרות מיליונים לכיסם האישי (כמובן מכספם של תמימים).

 

 

לסיכום, תתרגלו לג'רגון החדש, שום שוק מעולם לא תיקן את עצמו, שוק קורס כתוצאה ממעשים והוא משוקם תמיד ע"י תוכניות הבראה, מאמצים חיצוניים רבים ואינטנסיבים והזרמת הרבה כסף חיצוני לתוכו.

[יבגניפ]

אולי יש לך פיצול אישיות? זה גם הסבר כנראה :\

 

ומה שאני מייצג זה ממש לא פוסט מודרניזם, אלא משהו אחר. אני לא מדבר על נרטיבים שונים או על הזכות שלנו לשפוט, אלא על משהו אחר לחלוטין. שים לב שדווקא אני כן דוגל בזכות לשפוט, ועל כך גם מבוקר על ידי רועי, שחושב שאני עסוק בכפיה של מוסר. אני אתן לך דוגמא מהמחקר ההיסטורי, שאני אישית עוסק בו בשנים האחרונות: לפני 80 שנה בא היסטוריון בלגי בשם אנרי פרן, והציע תיזה מרתקת ביותר שהסבירה את קריסת העולם העתיק ותחילתם של ימי הביניים. מה שהוא אמר, בקצרה, זה שפלישת הערבים אל הים התיכון ניתקה את הקשר הכלכלי שהיה בין חופיו האפריקאים והמזרחיים של הים לאלו המערביים, חיסלה את המסחר בים והסיטה את המרכז הכלכלי של אירופה צפונה - אל עבר מה שהיה עתיד להפוך לצרפת. ממשיכים ללמד את התיזה של פירן עד היום, אבל יחד איתה מלמדים גם 3-4 מבקרים שלו. למה? כי אחריו כבר צצו אנשים שסתרו חלק מדבריו. האם זה אומר שכל מה שהוא אומר לא נכון? בוודא שלא. יש אמת חלקית כלשהי במחקר שלו, הוא מתייחס ומציג נתונים שחלק מהם מדויקים ונכונים, אבל הסיבה שהוא מציג או הפרוש שהוא נותן זה לאו דווקא הפרוש הנכון והיחיד. ומעבר לזה, יש גם נתונים שהוא פשוט לא הכיר ולכן גם לא התחשב בהם. וזה בדיוק העניין.

 

אני לא בא ואומר ש"הכל נכון והכל אמת", או ש"אין אמת" אני אומר שבחלק מהתחומים בהם אנחנו עוסקים, אי אפשר למדוד הכל במספרים ובצורה מדויקת ולקבוע שככה זה וזה נכון. בהיסטוריה וגם בסוציולוגיה לא תמצא את החוק הראשון של ניוטון, ולא את משפט הערך הממוצע של לגרנז'. אי אפשר, ובהיסטוריה, אגב, המצב שלנו קצת יותר פשוט, לכאורה, כי אנחנו מנתחים משהו שקרה ולא מנסים על סמך זה לקבוע מה יקרה.

 

יש דברים בעיניי שהם האמת, אבל זו כבר שאלה של מוסר ודווקא זה יותר מתקשר לפוסט מודרניזם, שאני לא חוטא בו בהקשר הזה. שים לב, כאמור, שדווקא אני מתיימר כן לשפוט, בניגוד לרועי האובייקטבי, לכאורה. ודווקא בגלל שאני כן שופט, אני חושב שלפעמים לא מזיק להיות אקטיביים קצת יותר, גם אם לי, כאדם הבודד, אין שום השפעה על כלום.

 

זה מעניין לראות איך הדיעות של אנשים ותורות פילוסופיות מתערבבות. אני חושב שמבחינות מסויימות ככל שבאמת תלך יותר רחוק בשמאל ובימין, תראה מכנה משותף רחב יותר ואמונה בעקרונות די דומים. רק שהפירוש שניתן להם הוא שונה. אין כזה הבדל מהותי בין הפירוש האנארכיסטי לעולם, לבין הפירוש שרועי נותן (התעסקות בסדר טבעי של דברים וכו').

[nitch]

שום פיצול אישיות, אחותי סמולנית תל אביבית יפת נפש ואשתי אמריקאית מהסוג שירה לפורץ בגב בזמן הבריחה שלו מהבית אחרי שנתפס בקלקלתו כדי לוודא שלא יחזור. מנקודת המבט של כל אחת מהן, הן צודקות לחלוטין.

 

MRtPw-r_wSM דרך יוטיוב

 

לגבי נכון או לא נכון. טבען של תיאוריות מדעיות הוא שהן מנסות לתאר את הטבע בדיוק הטוב ביותר האפשרי. כשהן כושלות, מגיעה תיאוריה שמסבירה את הכשל ומסבירה את הטבע בדיוק טוב יותר. מדובר בעיקר בהבדל ברזולוציה. פיזיקה ניוטונית הייתה נכונה, והיא עדיין נכונה עבור מקרים מסויימים. אחרי באו תורת היחסות ותורת הקוואנטים, ותמיד מגיעות עוד. מדובר בהתפתחות מדעית טבעית, אבל מכאן ועד להסיק שאסור היה להשתמש במכניקה ניוטונית כי היא לא הסבירה הכל ונדרשות לה תורות משלימות, ארוכה הדרך.

 

אותו הדבר לגבי כלכלה, לא מושלמת, אבל מסבירה לא רע, ומתפתחת כל הזמן.

[bagira]

אה, כלכלה זה שווה לפיזיקה ניוטונית?

באיזה בית ספר לכלכלה לימדו אותך את זה?

 

אם נפרוט כלכלה ופיזיקה ניוטונית למינימום של המינימום, אני מוכן לשים את כל הוני עלי אדמות על ההימור שתפוח שיגיע לקצה השולחן, יפול לריצפה.

 

אתה מוכן לעשות אותו דבר על הימור על כל מניה שבעולם?

 

אתה מוכן לעשות אותו דבר על מה יהיה מדד מאי?

 

אתה מוכן לנבא מה יהיה הדאוג'ונס בעוד שבוע?

 

כשתבין שלא, תבין שאין שום הבדל בצפי העתיד בין קוראת בקפה ערביה מיפו לבין כלכלן לבנבן ומעונב עם תואר שניה בקלקלת שקר מוול סטריט.

 

כולם שרלטנים ואיצטגנונים.

 

אותו הדבר לגבי כלכלה, לא מושלמת, אבל מסבירה לא רע, ומתפתחת כל הזמן.

 

הבעיה של הכלכלה היא שלרוב היא מסבירה בדיעבד.

[nitch]

לא גזרתי גזירה שווה, חלילה. ציינתי מוקדם יותר שכלכלה היא מדע לא מדוייק ושייכת בכלל למדעי החברה.

הטיעון נועד להתמודד עם יבגני שהוא סוג של כימרה שנוצרה מזיווג בין ניהיליסט לפוסט מודרניסט, אז ניסיתי להסביר לו את המושג של התקדמות מדעית.

 

לגבי ההבדל בין נפילת התפוח למדד דאו ג'ונס, נסה להביא השוואות שיש בהן אותו מספר משתנים.

 

להלן ציטוט של תגובה שאהבתי על רשומה בבלוג של אורי כ"ץ:

בוודאי שכלכלנים יכולים לנבא דברים, והם בהחלט נבאו דברים. הם נבאו שכשמדפיסים כסף יש אינפלציה ובלגן, ומרוב שתחזיותיהם צדקו, הפעילות הזאת הפכה לנדירה, כך שכולם שכחו למה אסור להדפיס כסף וחזרו לעשות זאת. הם צדקו כשהראו שפיקוח על מחירים אינו יעיל ורק גורם לשוק שחור. הם צדקו כשהם אמרו שתכנון מרכזי גורם לעוני. הם צדקו כשהם קבעו שמכסים אינם מסייעים למדינה אלא מזיקים לה.אולי יש כאלו שמנסים לחזות מה יהיה שער הדולר בעוד חודש, וכמובן נכשלים, אבל כלכלנים אמיתיים מאוד זהירים בתחזיותיהם, ראה כדוגמא יפה את מכתב ההתפטרות של מיכאל שראל.

[יבגניפ]

לא גזרתי גזירה שווה, חלילה. ציינתי מוקדם יותר שכלכלה היא מדע לא מדוייק ושייכת בכלל למדעי החברה.

הטיעון נועד להתמודד עם יבגני שהוא סוג של כימרה שנוצרה מזיווג בין ניהיליסט לפוסט מודרניסט, אז ניסיתי להסביר לו את המושג של התקדמות מדעית.

 

 

אבל למה לקלל?

 

שוב, אין שום דבר מודרניסטי או ניהיליסטי בהשקפת העולם שלי. אני מאמין במוסר מאוד מוגדר יותר מחלק ניכר מהאנשים סביב, וזה קצת אירוני שדווקא זו התווית שאתה מדביק לי. אני לא בעד לבטל דברים כי אין להם ערך מוחשי שאני יכול למדוד (אני אפילו אוהב קומדיות של לואי דה פינס), וכמו שכבר ציינתי, אני מבזבז זמן חיים יקר על לימודים של מדעי הרוח - משהו שאין לו שום ערך ותמורה ממשיים בעולם.

 

למדעי הרוח, גם למדעי החברה, יש ערך עצום בעיניי. גם התעסקות אינטלקטואלית לשם הכיף שווה משהו. אבל יותר מזה, לימודים של היסטוריה ופילוסופיה ומדעי המדינה וכו' יכולים לתת לך פרספקטיבה על נושאים יומיומיים, נקודת מבט שונה על המציאות שאתה חי בה ועוד.

הם לא יכולים לתת לך אמת אבסולוטית. זה פשוט בלתי אפשרי. וכך גם כלכלה. הציטוט של אורי כ"ץ מזכיר את המשפטים האלו של "99% מהאנשים מהסוג הזה מוציאים שם רע לכל השאר". יכול להיות שזה באמת המקרה, אני לא יודע. אני כן יודע שרק השבוע הייתי בכנס בבר אילן, בו נאם ראש החוג לכלכלה של המוסד. לפניו דיבר מישהו אחר והזכיר שיש ויכוח על האם כלכלה היא מדע מדויק או מדע של ממש או לא. לא ראיתי את ראש החוג לכלכלה קופץ ואומר משהו על זה, כי כנראה שגם בעולמו יש תהייה כזו או אחרת בנושא.

 

הדוגמא על התפוח ומדד הדאו ג'ונס היא מעולה. נכןו, יש יותר משתנים בדוגמא של המדד. אבל יש בעיה יותר חמורה: לא בטוח שאנחנו בכלל מכירים את כל המשתנים. לא בטוח גם שנכיר ונבין אף פעם. ואתה יודע מה? יכול להיות שכן. עדיין, בידע וההבנה המוגבלים שיש היום, רק כ150-200 שנה אחרי תחילת התפתחות הקפיטליזם והשוק החופשי, הייתי נזהר לצאת בהצהרות גורפות וחד משמעיות על שוק שתמיד מתקן את עצמו. אני, כאמור, לא חסיד של דטרמיניזם כזה. ולא בגלל שאני ניהיליסט, אלא בגלל שכמו בדוגמא שלי עם השבוע הגשום, הבסיס לדטרמיניזם הזה הוא צר מדי.