ידועים בגיבוב - יתרונות, חסרונות, השלכות, תהליכים

[GhostBuster]

שלום לכולם.

 

האם מישהו יכול קצת לעזור לי העניין של ידועים בציבור?

 

איך עושים את זה?

אצל מי עושים את זה?

מה היתרונות של מהלך כזה? כמובן מה החסרונות?

האם ניתן לבטל את זה? האם יש לזה השלכות מיוחדות?

זה נרשם איפהשהו? הטבות שזה נותן?

 

בקיצור, כל פרט שמישהו יכול לתת על העניין הזה, יוערך מאוד.

 

תודה.

[itsik170]

הידועים בציבור קיים בעיקר בקרב זוג חד מיניים או זוגות שלא התחתנו באופן רשמי (לא דרך הרבנות ולא בנישואים אזרחיים).

 

עוד על זה תוכל לקרוא פה

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8

[רוכב בודד]

להגדרה יש הרבה משמעויות, בעיקר כלכליות ובסכומים גדולים.

חובה לכם לקבל יעוץ אצל עו"ד לדיני משפחה.

[wil]

ידועים בציבור הם זוג שחי יחד ואינם נשואים.

 

איך עושים את זה?

שוכרים או קונים דירה, עוברים לגור יחד, עושים סקס מדי פעם...

 

המעמד של ידועים בציבור נקבע בסופו של דבר לפי מבחנים כאלו ואחרים (מערכת יחסים + ניהול משק בית משותף),

לחלופין ניתן בהחלט לחתום על הסכם אצל עו"ד שמבסס את המעמד הזה.

 

ידועים בציבור מקבלים את כל הזכויות של זוג נשוי, ויותר מכך - מבחינת מיסוי יש יתרון לידועים בציבור על פני זוג נשוי (חישוב מס נפרד, ובנוסף גם קבלת נקודות זיכוי על חד הורי)

 

בביטוח לאומי למיטב הבנתי הזכויות שוות, כלומר לא מקבלים סטטוס של חד הורי אם זוג יד"צים מגדלים ילדים יחד.

 

היתרון הכי גדול - כשרוצים להיפרד אין צורך לסבול את הרבנות.

 

הדבר העיקרי שצריך לשים לב אליו הוא שבמעמד הפרידה בן הזוג עשוי לדרוש חלוקת הרכוש המשותף שנצבר בתקופה בה הזוג חי יחד, בדומה לזוג נשוי.

אם הנושא הזה מטריד אותך אז הפתרון הוא הסכם אצל עו"ד. (בדומה להסכם טרום נישואין)

 

יש יותר ויותר זוגות בארץ שבוחרים בדרך הזו ולדעתי תוך דור אחד הם יהיו הרוב במגזר החילוני, והרבנות תהפוך להיות לא רלוונטית.

 

אני מכיר אישית זוג כזה, עשו מסיבת "חתונה" מושקעת ב150K ש"ח אבל לא טרחו להזמין רב, כמובן שזה אומר שהם עדיין רווקים וחיים יחד כידועים בציבור. יש להם 3 ילדים מקסימים.

 

וניפוץ מיתוסים נפוצים:

1. הילדים בהחלט רשומים עם שם האב הנכון. הוא רק צריך לחתום על הסכמה במעמד הרישום זה הכל.

2. הילדים אינם ממזרים (לאישה רווקה לא יכולים להיוולד ממזרים, לא חשוב מה היא תעשה ועם מי).

3. הילדים יוכלו להתחתן ברבנות אם ירצו חו"ח.

[Fazer]

לדעתי תוך דור אחד הם יהיו הרוב במגזר החילוני, והרבנות תהפוך להיות לא רלוונטית.

 

אין שום סיכוי שזה יקרה.

 

אני וזוגתי חיים ביחד כידועים בציבור ומגדלים את בננו (ובקרוב - טפו טפו טפו - גם בת), ואני יכול להגיד לך שאני לא יודע איזה ציבור אתה מכיר, אבל לפי התגובות שאנחנו מקבלים יקח עוד הרבה מאוד זמן עד שיפול לרוב האוכלוסיה האסימון שזוג יכול לחיות ביחד גם בלי "כדת משה וישראל" ולהיות זוג "נשוי" לכל דבר ועניין. ואנחנו לא חיים במרכז בני ברק - אנחנו חיים בעיר חילונית בשרון.

 

השיא, אגב, היה כשמישהו שעובד עם זוגתי שאל אותה איך יכול להיות שיש לנו ילד אם אנחנו לא נשואים...

 

לגבי ילדים, אגב, זה ממש פשוט: בתהליך השחרור מבית החולים לאחר הלידה חותמים על הצהרת אבהות, וזהו.

[Romek]

אז אם אני אומר לך שיש לא מעט שומרי מסורת שחושבים שמוסד הנישואין צריך לחלוף מהעולם, כמה תופתע תהיה?

[פיני חד]

ואם אומר לך שיש גם לא מעט חילונים שמכירים בחשיבותו של מוסד הנישואין? להערכתי הרבה יותר ממסורתיים שחושבים שהוא צריך לחלוף מהעולם.

בואו נפריד בין מוסד הנישואין למוסד הרבנות. מוסד הנישואין בכל שם שתקרא לו הוא חשוב וזה לדעתי קרוב לקונצנזוס. חיים משותפים כיד״צ הם בעיניי סוג של בריחה מאחריות ומחוייבות. כהלכה או לא - לא ממש קונצנזוס אבל אני מאמין שרוב הציבור חושב כמוני שכדי לקיים כאן מדינה יהודית צריך לשמור על כמה כללים בסיסיים במרחב הציבורי (להבדיל מביתך הפרטי, שם תעשה כל מהשבא לך), ביניהם על נישואין הלכתיים שזה דבר שמשפיע לדורות (אתה רוצה שבעוד 50 שנה יהיו כאן שני עמים שלא מתחתנים ביניהם? אני לא).

הבעיה היא שהרבנות והדת בכלל מיוצגות כיום על ידי פוליטיקאים ומועצות דתיות שרבות מהן נגועות בשחיתות ותדמיתן גרועה. איך זה שהדתיים שאני פוגש ברחוב הם כן נחמדים ואנושיים?

[wil]

אתה רוצה שבעוד 50 שנה יהיו כאן שני עמים שלא מתחתנים ביניהם?

 

כבר היום יש פה (מדינת ישראל):

1. מוסלמים

2. נוצרים

3. דרוזים

4. חסרי דת

5. יהודים חרדים שאינם נחשבים "ממזרים"

6. יהודים חילונים או דתיים לאומיים שאינם נחשבים "ממזרים"

7. יהודים שרשומים כ"ממזרים"

 

שבע קבוצות שלא מתחתנות אחת עם השניה.

 

אם תוך 50 שנה אתה חושב שאפשר להוריד את זה ל2 בלבד אני אשמח לשמוע איך.

[פיני חד]

יש הבדל בין קבוצות מוגדרות החיות יחד בכבוד כל אחת את חייה, לבין קבוצה שהיא אחת אבל מפולגת. לצורך הדוגמה, אין לי בעיה עם 2 ידיים ו 2 רגליים כשכל אבר מכיר את תפקידו, אבל ש לי בעיה לחתוך יד.

אגב, החלוקה שלך לא מדוייקת כי חלק ממנה הוא עניין של בחירה.

[ZX2.0]

אני בכלל חושב שאסור לרשום איפשהו "ממזר". מה זה השטות הזו? בן-אדם צריך להיות מנוקר מהחברה בגלל שהאמא החליטה להשתגל... שטויות!

 

לעניין הידועים בציבור: היום יש כבר לא מעט אנשים שזו הדרך בה הם בוחרים. עדיין יש אנשים חשוכים שחושבים שרק חתונה היא הפתרון האמיתי וכל דבר אחר זה חטא ואסור שיהיה כך אבל הם מתמעטים.

[wil]

החלוקה שלך לא מדוייקת כי חלק ממנה הוא עניין של בחירה.

 

בוודאי.

גם התרחיש שאתה מתאר הוא עניין של בחירה.

אין שום מניעה (גם דתית, אגב) שאדם שההורים שלו לא נשואים יתחתן (גם חתונה דתית) עם אדם שהוריו נשואים כדת וכדין.

 

כך שבעצם לא ברור לי בכלל למה אתה חושב שהתחזקות המגמה של יד"צים תגרום לאיזשהו פילוג.

 

את המשל של ידיים ורגליים לא הבנתי בכלל, איתך הסליחה.

[sperial]

מוסד הנישואין הוא מוסד רב חשיבות - משום שהוא מסדיר את היחסים בין בני זוג בעניינים חשובים מאוד - קודם כל בנושא גידול ילדים ואחרי כן יחסים כלכליים, התנהלות מול מוסדות השלטון וכו'. וכמובן שמחוייבות רשמית כלשהי תקשה על פירוק משפחות, מה שחשוב בעיקר כלפי הילדים כאשר יש משבר בזוגיות שיש סיכוי טוב שיהיה חולף.

הרבנות - או כל ממסד דתי אחר - הם סיפור שונה לגמרי. מדובר במוסד מאוס ומושחת והייתי שמח לוותר עליו. רישום הנישואין יכוללהיות על ידי גוף אזרחי - משרד המשפטים יעשה זאת היטב - ומי שבוחר בטכס דתי מוזמן לבחור את איש הדת המקובל עליו. אני לא מצליח להבין מדוע כופים על הזוגות רב כזה או אחר שישיא אותם, גם אם מדובר במישהו שסגנונו אינו תואם את טעמם.

אני חייב לומר שאני התחתנתי בנישואין דתיים, בעקר כדי לא לאכזב את משפחתה שלאשתי, שהיא משפחה מסורתית (אם כי מתונה מאד). אנחנו מצאנו את ההליכים ברבנות די מגוחכים, אבל הרושם היה שהפקידים מבינים שאנחנו שייכים לאוכלוסיה ש - איך לומר בעדינות - לא מתלהבת מהם, וניסו להיות נוחים ועדינים ככל האפשר.

[wil]

אני התחתנתי בנישואין דתיים, בעקר כדי לא לאכזב את משפחתה שלאשתי

 

אני חושד שזו סיבה מובילה לשימור מוסד הנישואין בדור הנוכחי (בני 25-45 שמתחתנים בימים אלו) - "בשביל ההורים".

 

הנ"ל כבר יהיו אדישים כשהילדים שלהם (שהיום בגן חובה או שעוד לא נוצרו בכלל) יגיעו לגיל 25 ויחליטו שמוסד הנישואין הוא מיותר.

 

 

לגבי שאר הנקודות:

1. גידול הילדים - לשני ההורים יש אחריות חוקית כלפי הילדים בלי תלות בשאלה אם הם נשואים או יד"צים או בכלל לא חיים יחד.

אז זו לא המטרה של מוסד הנישואין.

 

2. יחסים כלכליים - הרבה זוגות נשואים היום מסדירים את היחסים הכלכליים שלהם בהסכם ממון.

אפשר (ורצוי במקרים מסויימים) לחתום על הסכם כזה גם בלי להתחתן.

 

3. יחסים מול מוסדות השלטון - סליחה על הבוטות, אבל למה עניינם של מוסדות השלטון לדעת עם מי אני שוכב באופן קבוע?

חוץ מזה ליד"צים יש זכויות זהות או עדיפות על פני זוג נשוי מול מוסדות השלטון כפי שפירטתי קודם (העדיפות היא בעיקר מול רשויות המס)

 

4. מחוייבות רשמית שמקשה על פירוק החבילה - אם יש ילדים אז פירוק החבילה הוא כבר קשה מאוד, גם רגשית וגם כלכלית.

אין שום סיבה להקשות עוד יותר ולגרום לאנשים להמשיך לחיות בקשר שהם אומללים בו.

[sperial]

אתה לא יכול לדעת איזה תנועה של חזרה לדת תהיה בעוד 25 שנה. התלות של אנשים בגורמים היוליים די מדהימה. וד"א - אין לי ספק שרציתי להתחתן רשמית עם זוגתי, המוסד המשיא היה בעל חשיבות פחותה. כישראלי הרבנות היא ברירת מחדל.

נושא מוסד הנישואין חשוב לא רק בעת שהם מתקיימים באופן תקין, אלא דווקא במצבים של פירוק המשפחה, כאשר ההכרה הרשמית בזוגיות גוררת גם הליך מסודר של פירוקה. כמובן שיש מצבים של בן (או בת) זוג שקמים ונעלמים, אבל אלה המיעוט. כך גם במצב של מות אחד מבני הזוג - הרישום המסודר של זוגיות מקל מאד על הליכי הירושה ועשוי לחסוך הרבה הליכים משפטיים, שלא לדבר על סכסוכים משפטיים.

לגבי הערמת קשיים בפירוק משפחה - אין ספק שיש מצבים רבים שבהם אין ברירה אלא לאפשר לבני זוג להפרד, אבל יש גם לא מעט משברים חולפים שבהם עיכוב מסויים עשוי להחזיר את הנישואין לפסים תקינים.

שים לב שאני כלל לא מדבר על נישואין דתיים - אלא על הסדרה משפטית של היחסים בין בני זוג - בין על ידי רישום בלשכה משפטית זו או אחרת, בין בנישואין על ידי איש דת ובין בהסכם באמצעות עורך דין.

[wil]

הליך הפירוק שנהוג היום בארץ הוא הזוי לחלוטין.

 

הליך הגיוני לפירוק זוגיות צריך להיות הגשת טופס מתאים ע"י אחד מבני הזוג לרשות הרלוונטית, ואולי המתנה של 14 יום כדי למנוע פעולה חפוזה בלהט הרגע.

וצריך שיהיה מספיק שאחד מבני הזוג כבר לא מעוניין בזוגיות כדי להיפרד. המצב הנוכחי שמחייב הסכמה בפרידה הוא אבסורדי.

 

כרגע הדרך היחידה לחיות בזוגיות בארץ ולשמור על האפשרות לפירוקה החד צדדי ללא בירוקרטיה/תיאוקרטיה מיותרת - היה יד"צים.

 

 

לגבי ירושה:

1. אם בני הזוג "ממסדים" את העובדה שהם ידועים בציבור ע"י הסכם בכתב אז אין בעיה.

 

2. גם אם לא, אז הפתרון הכי פשוט הוא הכנת צוואה ע"י כל אחד מבני הזוג. זה לא מסובך.