[לימודים] תואר מדעי המחשב או תעודות?

[tisan4us]

אם אתה מוכן ללמוד MCITP בחצי מהמחיר של ג'ון בריס (15 אלף לתעודת MCITP וטכנאי PC ) במכללה בראשון

פעמיים בשבוע 3 שעות כל פעם אז תיצור איתי קשר

[qil]

בנוגע לשכר לימוד המטורף של המכללות, אז כן זה נכון שהמחיר הוא גבוהה בהשוואה למוסדות אקדמאיים מסובסדים במדינה, אבל אם נצא קצת החוצה מהפוקוס של המילימטר וחצי נגיע למסקנה אחרת לחלוטין.

רוב האוכלוסייה שלומדת ומתעתדת ללמוד באקדמיה (מכללה ואו אוניברסיטה) לא עומדים ברף הקבלה לאוניברסיטאות, לרוב יהיה מדובר בסד"ג של שנת השלמות ע"מ להתקבל למוסד כמו את"א אב"ג טכניון וכדומה למקצועות מבוקשים.

אם נעשה רגע את החישובים של העיקוב בשנה של התואר (לא נייחס כרגע את המחיר הכבד של דחיית הדיפלומה בשנה ), נראה ששנת ההשלמה הזו של כל הבגרויות, פסיכומטרי ושאר ירקות יעלו בסופו של דבר המון כסף = סדר גודל של קצת יותר משנה אקדמאית בבינתחומי הנוראי, צריך לקחת בחשבון כאן הפרש של עבודה בעבודות זמניות בזמן השנה הזו, הוצאות מטורפות על מכוני לימוד כאלו ואחרים (כל קורס ביואל גבע לצורך העניין הוא מתחיל בכ-4000 ש"ח ונגמר במעט יותר מכפול), וכמובן צריך לקחת בחשבון גם את המחיר של החוסר זמינות לעבודה בהיקף גבוהה.

 

עכשיו יבוא אייל ויספר כמה שזה מביע על האנשים שכן הלכו בכל זאת למכללה בשנה הזו במקום להשקיע ולהוציא את התעודות המיותרות הללו כמי שמחפש דרכי קיצור, וכמי שלא רציני ויאדה יאדה יאדה.

 

בסופו של יום, במבחן התוצאה, החל מהר"צ שלי, עד למנמ"ר ובכירים אחרים אצלנו בחברה, חלקם הגדול למד את התואר הראשון שלהם במכללות, ולא באוניברסיטאות, ואין בכך שום דבר פסול. מי שמצטיין במה שהוא עושה, זה פחות רלוונטי מאיפה הוא הביא את התעודה שלו ומה הממוצע ציונים שלו, מספיק לשבת לשיחה עם אנשים כאלו ורואים שהדיפלומה הייתה רק תחנה מבחינתם כי הם כ"כ מעורבים ומעודכנים בCUTTING EDGE של הטכנלוגיה שהיא ממש לא רלוונטית מבחינתם.

 

אבי.

[Arilou]

אני בתור בוגר של הבינתחומי יכול לספר שאפשר באמצעות מו"מ להגיע איתם לתשלום שהוא שונה מהתשלום הרשמי שהם מבקשים. (יש המון הקלות לסטונדטים מסוגים שונים ומשונים)

[Liviur]

לא רק זה - 50% מהתלמידים שם לומדים על מלגה כזו או אחרת.

כמות המלגות וההנחות שיש להם פשוט עצומה.

 

ליביו

[maxcher]

מכללת אשקלון מומלצת? תואר ראשון במדעי המחשב?

ומה בכלל לומדים בתואר הזה? איזה נושאים ומה אני יודע תכלס אחרי שאני יוצא עם תואר ביד? אני יודע לנהל רשת? טכנאי? וכמה שנים לוקח להוציא את התואר , ומה ההבדל בין תואר ממכללה כמו מכללת אשקלון נגיד , לבין תואר מאוניברסיטת בן גוריון למשל?

שמישהו יעשה קצת סדר בבלאגן

[Tzvika-Pick]

בלימודי מדמ"ח (מדעי המחשב) לומדים, לפחות בהתחלה, הרבה מתמטיקה. אחר כך נכנסים לעומק בנושאים שונים שכוללים אלגוריתמיקה, מבני נתונים, שפות תכנות ועוד ועוד. אם אתה רוצה לראות תוכנית לימודים מלאה אתה יכול להסתכל, למשל, כאן.

 

האם תדע לנהל רשת או לתקן מחשבים? כנראה שלא. בשום שלב במהלך הלימודים שלך לא תלמד את הנושאים האלו בצורה מפורשת. הידע שלך יהיה יותר תיאורטי ויהווה בסיס לנושאים "כבדים" הרבה יותר בהם תוכל לעסוק.

 

מה ההבדל בין התארים? שאלה טובה שעליה אין תשובה חד משמעית.

[Mosho]

אני תמיד חשבתי על זה ככה: תואר ראשון מראה שיש לך ראש שמתאים לתחום, כפונ' של הציון כמובן (אם בעבודה ואם בהמשך ללימודים לתואר שני). אני לא חושב שיש חברות שיעסיקו מוסמך במדמ"ח בלי עוד הכשרה או איזה מדריך בחודשיים שלושה הראשונים. בגדול טכנאי הוא הנדסאי, מהנדסים כביכול עוסקים במחקר ופיתוח.

[Arilou]

הרשה לי לתקן אותך - יש לא מעט "משרות כניסה" בתור מתכנתים לבוגרי תואר ראשון במדמ"ח. ברוב החברות לכל עובד חדש (גם אם יש לו נסיון) יש תקופת הכשרה שנעה בין חודש ועד חצי שנה.

 

אצלינו כל המתכנתים עוברים כל שנה עוד קורסים מקצועיים לרוב.

[DrorZi]

תואר ראשון במדעי המחשב יכול להעיד פחות או יותר שיש לך כושר תכנות כל שהוא בשפה כל שהיא על תוכנה מסויימת.

 

הוא לא מבטיח שתדע לעשות התקנות של מערכת הפעלה

הוא לא מבטיח שתדע להקליד מסמך ב WORD תוך שימוש בכל האופציות שלו

הוא לא מבטיח שאם תקנה ראוטר הביתה תבין איך לאתחל אותו

הוא לא מבטיח שאם תקנה מחשב בחלקים תדע להרכיב אותם

ראיתי אנשים שמסיימים מדעי המחשב בלי שידעו דבר מהנ"ל, ואין בזה שום פסול, התואר לא מכוון לזה.

 

התואר עוסק ב.... הםםםם.... מ-ד-ע-י המחשב.

כמו שכתבו, המון מתמטיקה ותחומים שנושקים במתמטיקה,

על רגל אחת ממה שאני זוכר ממתמטיקה טהורה, חדוא א ו ב, סטטיסטיקה, ליניארית,

קורסים נושקים - תורת הקבוצות, אלגוריתמים, חישוביות, סיבוכיות

[qil]

ובדיוק זו הסיבה שתקופת ההכשרה קיימת בכל מקום, יש מקומות שמוגדר לתקופה הזו 3 שבועות ויש מקומות שיקח להם שנה להכשיר את העובד.

 

בסופו של יום בוגר ללא ניסיון זו השקעה לטווח ארוך...

 

אבי.

[אייל]

בנוגע לשכר לימוד המטורף של המכללות, אז כן זה נכון שהמחיר הוא גבוהה בהשוואה למוסדות אקדמאיים מסובסדים במדינה, אבל אם נצא קצת החוצה מהפוקוס של המילימטר וחצי נגיע למסקנה אחרת לחלוטין.

רוב האוכלוסייה שלומדת ומתעתדת ללמוד באקדמיה (מכללה ואו אוניברסיטה) לא עומדים ברף הקבלה לאוניברסיטאות, לרוב יהיה מדובר בסד"ג של שנת השלמות ע"מ להתקבל למוסד כמו את"א אב"ג טכניון וכדומה למקצועות מבוקשים.

אם נעשה רגע את החישובים של העיקוב בשנה של התואר (לא נייחס כרגע את המחיר הכבד של דחיית הדיפלומה בשנה ), נראה ששנת ההשלמה הזו של כל הבגרויות, פסיכומטרי ושאר ירקות יעלו בסופו של דבר המון כסף = סדר גודל של קצת יותר משנה אקדמאית בבינתחומי הנוראי, צריך לקחת בחשבון כאן הפרש של עבודה בעבודות זמניות בזמן השנה הזו, הוצאות מטורפות על מכוני לימוד כאלו ואחרים (כל קורס ביואל גבע לצורך העניין הוא מתחיל בכ-4000 ש"ח ונגמר במעט יותר מכפול), וכמובן צריך לקחת בחשבון גם את המחיר של החוסר זמינות לעבודה בהיקף גבוהה.

 

עכשיו יבוא אייל ויספר כמה שזה מביע על האנשים שכן הלכו בכל זאת למכללה בשנה הזו במקום להשקיע ולהוציא את התעודות המיותרות הללו כמי שמחפש דרכי קיצור, וכמי שלא רציני ויאדה יאדה יאדה.

 

בסופו של יום, במבחן התוצאה, החל מהר"צ שלי, עד למנמ"ר ובכירים אחרים אצלנו בחברה, חלקם הגדול למד את התואר הראשון שלהם במכללות, ולא באוניברסיטאות, ואין בכך שום דבר פסול. מי שמצטיין במה שהוא עושה, זה פחות רלוונטי מאיפה הוא הביא את התעודה שלו ומה הממוצע ציונים שלו, מספיק לשבת לשיחה עם אנשים כאלו ורואים שהדיפלומה הייתה רק תחנה מבחינתם כי הם כ"כ מעורבים ומעודכנים בCUTTING EDGE של הטכנלוגיה שהיא ממש לא רלוונטית מבחינתם.

 

אבי.

 

בנוגע לעלויות : אני למשל לקחתי קורס פסיכומטרי לחיילים משוחררים בזמנו, עלה כ1000 ש"ח

מתמטיקה 5 יחידות למדתי לבד בבית בערבים עם ספרים מהתיכון (אחרי הצבא יש לך פרספקטיבה שונה על דברים וזה יותר קל)

לפני הבחינה לקחתי איזה 2-3 שעורים פרטיים (אפשר לכמת את זה בלא יותר מ500 ש"ח) כדי לחזק נקודות חלשות וסגרתי את הפינה היטב.

באופן כללי סגרתי את כל העניין בזמן קצר יחסית, יחד עם עבודה במשרה יותר ממלאה (איש קבע בצבא)

 

אבי, אני אומר ההפך: אם יש לך המון כסף לשפוך (כלומר להורים, כי לא נראה לי שמישהו בגילאים האלה יכול לשים 30K על השולחן לשנת לימוד תוך כדי עבודה בשכר נמוך) ואתה מסודר ומקומבן היטב מבחינת מקום עבודה עתידי, לך תלמד במקום בו יהיה לך הכי פחות קשה להשיג את התואר.

[WarDevil]

אייל, כול הכבוד על היוזמה בבגרות 5 יחידות מתמטיקה אני בעצמי עשיתי 4 אז אני מתאר כמה קשה זה ה 5 ועוד לבד.

בקשר למה שאמרת ההורים שלי לא יממנו לי 30 אלף לשנה אני מזמן הפסקתי לחיות על חשבון אבא ואמא והכול השגתי בעצמי בעבודה קשה והגונה , לכן יש לי ערך לכול שקל שעבר לי ביידים.

 

בקשר לקימבון עתידי במקום עבודה לצערי אין ונראה שהיום במיוחד בזמן הזה חייב את הקימבון הזה

בפורומים בשעוסקים בנושא זה נקרא ויטמין P = מלשון פרוטקציה

[אייל]

האמת שהתגובה שלי היתה ממוענת לאבי השני, מר qil

[qil]

בנוגע לעלויות : אני למשל לקחתי קורס פסיכומטרי לחיילים משוחררים בזמנו, עלה כ1000 ש"ח

מתמטיקה 5 יחידות למדתי לבד בבית בערבים עם ספרים מהתיכון (אחרי הצבא יש לך פרספקטיבה שונה על דברים וזה יותר קל)

לפני הבחינה לקחתי איזה 2-3 שעורים פרטיים (אפשר לכמת את זה בלא יותר מ500 ש"ח) כדי לחזק נקודות חלשות וסגרתי את הפינה היטב.

באופן כללי סגרתי את כל העניין בזמן קצר יחסית, יחד עם עבודה במשרה יותר ממלאה (איש קבע בצבא)

 

אבי, אני אומר ההפך: אם יש לך המון כסף לשפוך (כלומר להורים, כי לא נראה לי שמישהו בגילאים האלה יכול לשים 30K על השולחן לשנת לימוד תוך כדי עבודה בשכר נמוך) ואתה מסודר ומקומבן היטב מבחינת מקום עבודה עתידי, לך תלמד במקום בו יהיה לך הכי פחות קשה להשיג את התואר.

 

תגדיר בגילאים האלה, אני בן 21, משלם לבד את כל העלויות של שכ"ל במכללה (30 א"ש בשנה) ועוסק בתחום במשרה מלאה.

להגיד שאתה צריך ויטמין P, או להיות ילדון עשיר קצת צורם לי, בעיקר שאני פשוט מכיר המון אנשים שלומדים במכללות פרטיות והם רחוקים שנות אור מההגדרות שלך לטיפוס הממוצע בהן.

 

איתי לומדים גם חברה שמרוויחים משמעותית פחות, קורעים את התחת בתואר שעובדתית לא קל יותר מכל הבחינות (מבחנים, סילבוסים, מרצים וכו') מאוניברסיטה, ובטוח אין להם ויטמין P,

תשאל כל אחד מהם מדוע הוא לא הלך לאוניברסיטה והוא יסביר לך שפשוט היה חבל לו על שנה של דחיית התואר + הפסד כלכלי ושיקולים נוספים שכבר ציינתי לעי"ל.

 

אני באמת חושב בלב שלם שבין אותם חברה שלומדים איתי יושבים מהנדסים מעולים לעתיד, ואנשים שהיו יכולים בתיכון להצטיין ואו להשלים אחרי הצבא את התעודות הנדרשות ע"מ להתקבל למוסד אוניברסיטאי אבל עשו את השיקולים שלהם, ובחרו כן ללכת למכללה פרטית שמציבה בפניהם בסה"כ סביבת לימודים נוחה יותר.

 

אני מאוד מעריך את זה שהצלחת להביא את עצמך אחרי צבא ללמוד מתמטיקה לבד בבית, אנשים פשוט לא מבינים עד כמה עקומת הלימוד שלהם יכולה לעלות עד שהם לא מגיעים לאקדמיה, כולל אותי.

זה אפשרי, ואפילו די קל להצטיין בדרך בתעודות האלו, זה עניין של בחירה האם זה שווה את הזמן וההשקעה בכך, לי אישית זה לא התאים ובחרתי ללכת למוסד מעט פחות "נחשב" ולהרוויח דברים אחרים בדרך(מרצים מעולים, שעות של תרגול נוספות עפ"י דרישה, מרצים שאשכרה אפשר לדבר איתם, שעות לימוד בערב נוחות ודברים כאלו ואחרים)

 

להגיד שהתואר יותר קל זה פשוט נורא, אז נכון מקבלים יותר תמיכה ומרצים טובים יותר, אם בזה אתה מגדיר את התואר יותר קל אין לי בעייה לשלם את הסכומים הנדרשים ע"מ לקבל את המרצים הכי רלוונטים בתחום, והתמיכה הגדולה ביותר כדי לצלוח את התואר ולצאת איתו עם משהו חוץ משנאה ופוביה נוראית מקורסים כמו בדידה (שאגב היה קורס קל, כשלומדים לעומק עם המרצה הנכון).

 

בנוגע לויטמיצי'ק עבור WARDEVIL הדבר גם לא נכון, כן זה יכול לעזור, אבל התרופה האמיתית לעניין היא התמדה, עניין בתחום ולמידה עצמאית ללא הפסקה, ובהרבה פעמים כשאתה נמצא במעבר בין עבודות, חוסר הצלחה למצוא עבודה אני ימליץ לך לנסות לגשת ולעשות דברים אפילו מהבית ע"מ לקדם את עצמך גם מבחינה מקצועית, וגם כך תוכל היום, מחר עוד שנה לדרוש על הדברים הללו כסף (בהנחה שאתה כרגע לא מסוגל להציע שירות כלשהוא עבור חברות שיהיו מעוניינות בך באוטסורסר)

אבי.

[Super_T]

אני הייתי רוצה להוסיף את הרשמים שלי בעניין מקום הלימודים,

אני סטודנט בשנה שלישית בשלוחת בר-אילן במכללת הגליל המערבי (אני לומד BA במידענות ומשאבי-אנוש),

אז נכון, אני לומד במכללה , אבל התעודה שלי גם ככה חתומה ע"י הדיקאן של אוניברסיטת בר-אילן שמסמיך אותי לתואר ורשום באותיות פיציות למטה שהייתי במכללת הגליל המערבי.

 

חברים, כששאלו אותי מדוע הלכתי למכללה ולא לאוניברסיטה, התשובה היתה פשוטה - היחס.

זה דבר שכבר עלה כאן,

אני היגעתי עם "סכם" שמתאים כמעט לכל אחד מהחוגים באוניברסיטת חיפה מלבד פיזיותרפיה (ששם הרף היה פסיכוטי לחלוטין),

היגעתי ליום פתוח ולא רצו לעזור לי בכלל, בקושי נתנו יחס, חיכיתי מעל שעה וחצי עד שענו לי היועצים וגם אז ענו ב"חפיפניקיות"..

במכללה שלי קבעו לי ראיון מסודר עם יועצת שישבה איתי בפגישה אישית וענתה על מיליון השאלות שלי ועל הדרך רשמה לי הכל בצורה מסודרת על מנת שיהיה לי קל להבין מה כל עניין הקורסים, הנקודות האקדמיות ושאר ירקות.

ככה מתייחסים לסטודנט ולא כבורג קטן במערכת גדולה שמשלם שכר לימוד וזהו.

אני לא מעוניין להכליל אבל קשה לי כשכמעט כל החברים שלי שלמדו ולומדים באוניברסיטת חיפה (שהיא הקרובה אלינו) לא סובלים את המקום..

לעומתם יש לי חבר קרוב שלומד בבין-תחומי, בשנתון שלי , משמע כרגע עושה את תחילת שנתו השלישית גם כן , והוא כבר התקבל ונמצא במסלול בו השנה הוא מתחיל קורסים נוספים של התואר השני שלו במילגה מלאה ושנה הבאה ישלים את הMA שלו בגרמניה על חשבון הבין-תחומי כולל שכר קיום חודשי במטבע יורו על מנת שיוכל להתרכז בלימודים.

זה שווה כל אגורה מהכסף שהוא משלם - יש גם ככה מלא אפשרויות של מלגות ועזרה ועל הדרך אתם מקבלים את כל המרצים הכי טובים בארץ. נקודה.

 

אני מאוד מרוצה שבחרתי במכללה - המרצים שלי מגיעים גם ככה מבר-אילן ומהבין-תחומי ומאוניברסיטת חיפה, התעודה גם ככה לא משנה - אבל בעקבות היחס והסבלנות לכל דבר מצד המרצים שבחרתי (לא כולם כאלה אבל רובם כן) אני סטודנט מצטיין בשנתיים החולפות של התואר ומקווה לסיים ככה את התואר כולו.

 

מישהוא רשם קודם שקורס שנחשב קשה יכול לעבור בקלות עם המרצה הנכון,

ובכן, אני מסכים לחלטין, זה קרה לי לא פעם.

 

אז אני אלך לי למכללות ולא כי יש לי בעיה להתקבל למקום אחר - פשוט כי נעים ונוח לי יותר שם ללמוד באווירה טובה ומהנה יותר.

 

מספיק מאכילים אותי ח** בכל מקום כי אני סטודנט, מרמת המעסיקים ועד ביטוח לאומי, אז לפחות שאלמד בצורה מהנה ותורמת.