הרכב עושה את הבנאדם או שבעצם הפוך? הרכב שלי השתתף בקליפ

[matanfr]

פרחה או לא פרחה, שישימו יותר בנות בצילומים

[Transporter]

גם אני לא מתערב בד"כ (לרוב סותם את האזניים) אבל זה לא רק המילים זה שילוב.

הבכי המהדהד, הצעקות והואי ואי ואי ואי וכל הקוקופוניה המטורפת מסביב

ועכשיו קח את זה ותוסיף לזה משפטים בז'נר קבוע.

 

בובה/סוכר/נשמה/סוכריה

למה הלכת?

תחזרי מהר

ואי ואי ואי

אם לא תחזרי אני גומר

 

אתה תותח אין עליך מתה עליך

 

 

אתה לא יכול להשוות את זה לשירים עם מסר כמו השיר שהבאת.

 

לצורך העניין אם היו מנסים לכתוב את השיר הזה בסגנון מזרחי זה בטח היה הולך ככה:

 

יא ליליי לייליי יא ליילי יא ליייל

אח יא רב

 

יא גלעד סוכר איפה היית

חיפשתי אותך בכל העיר

אמא ואבא היו בדיכי

כולם היו באטרף אפילו הגננת שולה

 

אז בוא סוכר בוא לאמא

השניצל והפירה מתייבשים בצלחת

בוא יא עיני בוא הביתה

 

אה חזרת?

אח סוכר

אתה תותח

אין אין עליך מתים עליך

אתה הגדול מכולם.

 

דווקא לרוב הזמרים המפורסמים בסגנון אייל גולן, דודו אהרון, משה פרץ, עומר אדם, ממש אין שירים בכייניים.

זה שיש להם מבטא לא אומר שהשיר בכייני, והם ממש לא זמרי דיכאון.

זה שהם מסלסלים או מוסיפים מילים מסוימות, זה בשביל להוסיף אנרגיה ושמחה לשיר.

הרבה שירים מיועדים בעיקר לחפלות, לשמחות, ובמיוחד לחתונות, שאין בזה שום דבר רע.

 

על אותו משקל אפשר לשים את pitbull שלוקח לחנים מפורסמים, מסמפל אותם, מוסיף מילים כמו yo yo yo או 1 2 3 4, מוסיף לזה עוד כמה מילים שהוא אומר ממש מהר ואף אחד לא מבין, וכובש כל מועדון וכל אולם אירועים, ונחשב באמת לאחד היוצרים הטובים בעולם.

למה הוא לא מפריע לך ?

 

כל העיבודים ,כל השירים האלה, בנויים בצורה כזו בגלל שהשירים הנ"ל נועדו להיות להיטי מיינסטרים שינוגנו וירימו את הקהל שישמע אותם, בין אם זה באוטו, בין אם זה במכון כושר, ובין אם זה בחתונה ובמועדון.

 

יש זמרים שמכוונים לשם, ולכן העיבודים שלהם יותר מקפיצים, ויש זמרים שמכוונים ללהיטי רדיו, כאלה שיתנגנו בשקט כמוזיקה שקטה בבית או בכל מקום אחר, כמו ADELE.

 

אתה בוחר מה לשמוע. לא מתאים לך - אל תשמע.

אבל תבין שחוץ מלכתוב שירים שקטים לרדיו יש עוד ז'אנרים, ומישהו צריך לכתוב שירים שיתאימו למועדונים ולשמחות, ובוא אני אגלה לך סוד - אין הרבה להיטים כאלה, ולוקח זמן עד שיוצא אחד, ככה שגם העבודה הזו לא קלה.

[SlowRide]

זה שהתוכן רדוד - זה כדי לפנות ליותר קהל. וג'סטין ביבר לא רדוד? לא חסרות דוגמאות.

רוב הציבור אוהב את זה, וזה מה שהוא רוצה.

 

אישית אני לא מסוגל לשמוע את זה. לא את אייל גולן וחבריו ולא את ביבר וחברותיו.

 

סתם עובדה משעשעת- אחרי מלחמת לבנון השניה הביאו את אייל גולן שיופיע לחיילים (ואני בניהם) ברמת הגולן, הsissy הזה העלה חייל לבמה כדי שירחיק ממנו את הברחשים, סיפור אמיתי

[sronis]

אני לא נוהג להתערב בריבים לגבי המוזיקה המזרחית... הפעם אני אחרוג:

 

הסטיגמה כמובן אומרת שהכתיבה טפשית וחסרת כל "עומק" וכו'...

אבל, האם הסתכלו על עצמנו במראה?

לשלמה ארצי יש גם שירים שנכתבו כאילו על ידי בן 5 עם אותו ריטואל של חוסר קישור בין מילים וכו'.

 

עשו ניסוי קטן, שימו לב לשיר החדש מבית אריק איינשטיין (מוזיקה "עברית" מהוללת),

תקראו את השיר ותדמיינו שזמר מזרחי היה שר אותו.

 

התגובות יהיו בדיוק אותו דבר: "חסר עומק, טיפשי, חוזר על עצמו, מזרחי טיפוסי" וכו'.

 

 

 

בקיצור, אומנם רוב השירים הים תיכוניים נשמעים יחסית אותו דבר, זכרו שזהו ז'אנר לכל דבר ועניין.

אז מה אם רוב הזמרים הם ככל הנראה בעלי IQ נמוך (מה לעשות, באים ממעמד סוציו אקונומי נמוך לרוב > משפיע ישירות על החברה שבה הם חיים ועל ההשכלה שלהם).

 

על כל ז'אנר אפשר לרדת. הרי אתם מהללים אני מניח את STING, פרל ג'ם, U2 וכו'.

תארו לכם איך אדם אינטיליגנט מן השורה היה מגיב לו היה שומע את המוזיקה הזו בפעם הראשונה בשנות ה20 של המאה ה20?

הוא היה טוען שזו מוזיקה זוועתית, רעש סטטי וכו'...

 

הנקודה היא שמוזיקה היא מוזיקה ועדיף לכבד ובטח לא להכניס סטיגמות לעניין.

ישנם אלפי ז'אנרים שונים כל אחד עם קצב שונה, מילים שונות וכו'.

 

אני שומע הכל מהכל ומקווה שכולם יהנו מהמוזיקה שהם שומעים

 

לא שאני חובב שלמה ארצי, אבל גם יש לו כמה שירים מצוינים. והשיר החדש של אריק איינשטיין הוא לא דוגמא - הוא סתם קשקוש רגשני.

ואתה באמת חושב שהעובדה שב-1920 לא הכירו מוזיקת רוק, אומרת שבעוד כמה עשרות שנים גם המזרחי ייחשב פתאום איכותי? לא נראה לי...

בכל מקרה, יש הרבה ז'אנרים שמנעד השירים בהם הרבה יותר גדול ממזרחי. גיוון המילים, הקצב, הלחנים וסגנונות השירה הוא גדול מאוד.

וכמובן, שכל אחד ישמע מה שהוא רוצה...

 

רוני

[Ahbarony]

לדעתי בנימה אופטימית זאת ניתן לברך את פותח השרשוא על מכירת X5 וקניית קאיין ולנעול. מיצינו.

[Transporter]

לא שאני חובב שלמה ארצי, אבל גם יש לו כמה שירים מצוינים. והשיר החדש של אריק איינשטיין הוא לא דוגמא - הוא סתם קשקוש רגשני.

ואתה באמת חושב שהעובדה שב-1920 לא הכירו מוזיקת רוק, אומרת שבעוד כמה עשרות שנים גם המזרחי ייחשב פתאום איכותי? לא נראה לי...

בכל מקרה, יש הרבה ז'אנרים שמנעד השירים בהם הרבה יותר גדול ממזרחי. גיוון המילים, הקצב, הלחנים וסגנונות השירה הוא גדול מאוד.

וכמובן, שכל אחד ישמע מה שהוא רוצה...

 

רוני

 

אני באמת מעריך אותך, אבל כל מה שרשמת פה נובע סתם מתוך שינאה לז'אנר הזה מסיבה כלשהי (או עדתית, או שפשוט גדלת על רוק וזמרים מזרחיים וקהל מזרחי מזוהיים בעינך עם אוכלוסיה מסוימת שאתה מאוד לא אוהב).

 

אני עוסק כבר יותר מעשור בחיי לילה ומוזיקה, ואני בכלל גדלתי על פרוגרסיב אהוס וקלאב טראנס עד שנת 2004, ככה שאני חושב שאני אובייקטיבי, ולא איזה אחד שגדל מגיל 0 על זוהר ארגוב ועצוב לו שאתה רושם מה שאתה רושם (אע"פ שאין שום חטא לגדול על זוהר ארגוב)

 

בכל אופן, הוכח שבמיוחד קהל ישראלי רוקד ומתחבר יותר למילים שהם מכירים ולשירים יותר קליטים, בין אם זה במזרחית, בין אם זה במוזיקה שחורה, ובין אם זה בדאנס.

למה אני חושב שזה הוכח? כי אני עושה את זה כבר המון שנים ורואה בדיוק מתי הקהל מרים את הידיים ומשתגע ומתי הקהל סתם מזיז את הראש וקצת זז.

אני מדבר על אירועים ומועדונים כאחד.

זה נכון שקיימים עוד סגנונות, שאין בהם בכלל מילים, או שאין בקצב שלהם שום דבר עיקבי, אבל הסגנונות האלה פונים לאחוז מאוד קטן של קהל (ביחס לכלל), וגם אם משלבים את הסגנון הזה במהלך הערב, הוא יכול לזרום בחלק מאוד קצר וזהו.

 

נתתי למעלה כדוגמא את pitbull שזה לכינוי "מכונת להיטים" מאחר וכל קטע שלו בשנים האחרונות מיד הופך ללהיט, ואפשר לראות בבירור שאנשים לא באמת מבינים או זוכרים את כל המילים שהוא מחרבש במהלך הבתים, אלא מתחברים לפזמונים של השירים שלו, שבד"כ הלחן שלהם מסומפל מאיזה שיר ישן מוכר (lambada, samba de jeniro ועוד) והמילים תמיד מאוד קלילות וחוזרות על עצמן.

בשורה התחתונה? הבנאדם הזה הפך למכונת להיטים בקנה מידה בינלאומי, בין אם אני ואתה נסכים אם זה, ובין אם נתכחש.

השירים שלא מנוגנים בכל מועדון, בכל חתונה, ובכלל בכל מסיבה ברחבי העולם (כמובן שאני לא מכליל מסיבות טראנס, רייבים וכו', שתופסות חלק יותר קטן)

 

מה פתאום שונה מדודו אהרון ? שהוא לא תימני?

זה עושה מוזיקה לועזית מסחרית, וזה עושה מוזיקה מזרחית.

שניהם מספקים את הסחורה בצורה מצוינת.

 

אני יכול לומר לך שבמהלך השנים עבדתי עם כל סוגי הקהל, החל מקיבוצים בצפון, מועדונים גדולים במרכז ועד אולמי האירועים הגדולים בדרום.

גם קהל שבכלל לא מתחבר למזרחית ומבקש שהערב יכלול 4-5 שירים בלבד, מתחבר לאותם שירים "פשוטים" של דודו אהרון ומשה פרץ, דווקא בגלל הפשטות, וזאת הכוונה של הזמר- שמי ששומע את השיר ברחוב, או ברדיו, או בחנות בגדים, ילך הבייתה וידקלם אותו בקלות, כי ברגע שהשיר רץ לו בראש, הוא התאהב בשיר.

 

השירים האלה ובכלל כל הז'אנר הזה מצליח לא פחות משלמה ארצי והיהודים וכל דבר אחר.

זה ז'אנר שונא, ואי אפשר להתכחש לעובדה שהוא מצליח.

זכותך לא לאהוב אותו, אבל מיותר לזלזל בזה, כי כרגע זה המיינסטרים.

[mystopp]

 

מה פתאום שונה מדודו אהרון ? שהוא לא תימני?

 

מה פתאום, הם לא שונים בכלל

 

 

 

 

שניהם מחורבנים באותה מידה, רק שאחד מחורבן באנגלית ואחד מחורבן בעברית (קלוקלת)

[sronis]

זכותך לא לאהוב אותו, אבל מיותר לזלזל בזה, כי כרגע זה המיינסטרים.

 

המשפט האחרון שלך הוא בדיוק הפואנטה שלי. כמו שזכותי לא לאהוב את הז'אנר, זכותי גם לזלזל בו - ולו בגלל שזה המיינסטרים. להזכירך, לפני עשור בריטני ספירס הייתה המיינסטרים ולאף אחד לא הייתה בעייה לזלזל בה, באותה המידה שהשירים שלה הפכו ללהיטים במועדונים.

 

כל מה שאמרת בתגובה שלך היא שהמוזיקה המזרחית מקפיצה את הקהל ומצליחה מאוד במיינסטרים (עד כה נכון). שום מילה על איכות - וגם אתה יודע שיש לכך סיבה טובה.

 

מסתתר כאן עניין יותר משמעותי מסתם לכלוכלים על ז'אנר כזה או אחר - העובדה שהמיינסטרים הוא כל כך עלוב. העובדה שאנשים לא באמת מקשיבים למוזיקה אלא שומעים אותה כבדרך אגב, או כאמצעי לקצב. זו בדיוק הסיבה שגלגל"צ מנגנת את אותם 20 שירים בלופ, ושכל מיני הפקות בשקל תשעים מצליחות כל כך. אנשים לא באמת מחפשים מוזיקה טובה, הם סתם רוצים משהו שיעביר את הזמן (מאותה הסיבה, למשל, הם צופים בכל זבל שיש בטלוויזיה).

 

נחזור למזרחית: גם חברים שלי, 99% מהם אשכנזים לבנבנים (מה לעשות) קופצים בטירוף למשמע בלבלי אותו, טמטמי אותו או כל שטות אחרת שמתנגנת בחתונה או באירוע אחרת. זה לא הופך אותי ואותם לחובבי מזרחית ובטח לא אומר שהם שומעים את המוזיקה הזו מחוץ לרחבת הריקודים. מבחינתי זה מה שקובע - כי מה שאיזה די-ג'יי שם לך, אפילו אם הוא מקפיץ אותך ואת כל הסביבה, זה לא בהכרח מה שאתה שומע בבית או באוטו.

 

כשאני במצב שבו אני קובע לעצמי מה אני אשמע, זה יהיה משהו אחר לגמרי, זה הכל.

 

ואגב, אני משתדל כמה שאפשר שלא לשייך את המוזיקה המזרחית לעדה כזו או אחרת - זה לא רלוונטי לצורך בחינת איכות המוזיקה. הרי יש גם שירי רוק איומים ונוראים... השנאה לז'אנר נובעת אך ורק מהנחיתות והרדידות שלו, לא משום גורם אחר, וזה חשוב להגיד.

 

רוני

[Transporter]

המשפט האחרון שלך הוא בדיוק הפואנטה שלי. כמו שזכותי לא לאהוב את הז'אנר, זכותי גם לזלזל בו - ולו בגלל שזה המיינסטרים. להזכירך, לפני עשור בריטני ספירס הייתה המיינסטרים ולאף אחד לא הייתה בעייה לזלזל בה, באותה המידה שהשירים שלה הפכו ללהיטים במועדונים.

 

כל מה שאמרת בתגובה שלך היא שהמוזיקה המזרחית מקפיצה את הקהל ומצליחה מאוד במיינסטרים (עד כה נכון). שום מילה על איכות - וגם אתה יודע שיש לכך סיבה טובה.

 

מסתתר כאן עניין יותר משמעותי מסתם לכלוכלים על ז'אנר כזה או אחר - העובדה שהמיינסטרים הוא כל כך עלוב. העובדה שאנשים לא באמת מקשיבים למוזיקה אלא שומעים אותה כבדרך אגב, או כאמצעי לקצב. זו בדיוק הסיבה שגלגל"צ מנגנת את אותם 20 שירים בלופ, ושכל מיני הפקות בשקל תשעים מצליחות כל כך. אנשים לא באמת מחפשים מוזיקה טובה, הם סתם רוצים משהו שיעביר את הזמן (מאותה הסיבה, למשל, הם צופים בכל זבל שיש בטלוויזיה).

 

נחזור למזרחית: גם חברים שלי, 99% מהם אשכנזים לבנבנים (מה לעשות) קופצים בטירוף למשמע בלבלי אותו, טמטמי אותו או כל שטות אחרת שמתנגנת בחתונה או באירוע אחרת. זה לא הופך אותי ואותם לחובבי מזרחית ובטח לא אומר שהם שומעים את המוזיקה הזו מחוץ לרחבת הריקודים. מבחינתי זה מה שקובע - כי מה שאיזה די-ג'יי שם לך, אפילו אם הוא מקפיץ אותך ואת כל הסביבה, זה לא בהכרח מה שאתה שומע בבית או באוטו.

 

כשאני במצב שבו אני קובע לעצמי מה אני אשמע, זה יהיה משהו אחר לגמרי, זה הכל.

 

ואגב, אני משתדל כמה שאפשר שלא לשייך את המוזיקה המזרחית לעדה כזו או אחרת - זה לא רלוונטי לצורך בחינת איכות המוזיקה. הרי יש גם שירי רוק איומים ונוראים... השנאה לז'אנר נובעת אך ורק מהנחיתות והרדידות שלו, לא משום גורם אחר, וזה חשוב להגיד.

 

רוני

 

כמו שאמרתי- השירים הנ"ל מאוד פשוטים ולא מורכבים דווקא בשביל שכל מי שמאזין להם יוכל לקפוץ ולהרים ידיים באוויר ולשמוח.

בעבר כשהתעסקתי ביצירת מוזיקת דאנס, הדבר היחיד שראיתי מול העיניים במהלך היצירה זה מועדון מלא באנשים, וכולם קופצים וצועקים, וזה באמת עבד.

אם הייתי רוצה ליצור מוזיקה שתתנגן באיביזה- הייתי עושה את זה בצורה שונה עם אלמנטים שונים, אבל כשאני יוצר מוזיקה שמיועדת לקהל מיינסטרימי, זה המפתח.

פשטות, ואלמנטים נכונים שנועדו להקפיץ את הקהל.

 

אצל אחד זה סילסולים, אצל האחר זה yo yo yo ואצל השלישי זה מקצבים פשוטים אבל קיצביים שיגרמו לך לקום מהכיסא ולקפוץ.

אני מבטיח לך שאם הדברים האלה לא היו- לא היה לאנשים מה לנגן במועדון.

[sronis]

נו, אז אתה מודה בעצמך - זו מוזיקת רקע שמשמשת אך ורק ליצירת קצב מתאים לריקוד, זהו. פלא שהם בכלל מתאמצים לכתוב מילים

ואגב, זה עדיין לא מסביר את המהות של תת-הז'אנר של שירי הדיכאון. מה שבטוח, לשמוע אחד כזה באמת גורם לי לרצות לשים לעצמי כדור בראש...

[Transporter]

נו, אז אתה מודה בעצמך - זו מוזיקת רקע שמשמשת אך ורק ליצירת קצב מתאים לריקוד, זהו. פלא שהם בכלל מתאמצים לכתוב מילים

ואגב, זה עדיין לא מסביר את המהות של תת-הז'אנר של שירי הדיכאון. מה שבטוח, לשמוע אחד כזה באמת גורם לי לרצות לשים לעצמי כדור בראש...

 

אף אחד לא טען שאותם להיטים נכתבו בשביל להיות מושמעים כשאתה מנסה להרדים את התינוק שלך.

השירים נועדו בשביל להקפיץ, כמו הרבה שירים לועזיים, ואין בזה שום רע.

 

השירים השקטים של דודו אהרון, משה פרץ וכו' הם ממש לא בכיינים, אלא שקטים, וגם בזה אין שום רע.

הז'אנר של שירי דיכאון כמו של אבי ביטר, עופר לוי, תמיר גל וכו' זה ז'אנר של שירים שרובם מספרים סיפור אמיתי ומרגש, ולכן הם יותר עצובים.

שוב - לא רואה משהו רע בזה.

[sronis]

אין בזה שום רע כמו שאין בגלגל"צ שום רע, או כמו שאין בצמיגים של חברת לינג לינג שום רע. זה פשוט מוצר נחות, וככזה אני לא מתחבר אליו. אם אתה מתחבר לזה - זכותך.

 

בנוגע לשירי הדיכאון סטייל אבי ביטר וחבריו - תעשה לי טובה ואל תנסה למכור לי שטויות. זה האמ-אמא של הבכיינות, ו-99.9% מהשירים האלה מספרים סיפור אמיתי ומרגש כמו חוזה למכירת רכב. כל טמבל יכול לכתוב מילים כאלה בחמש דקות, ורוב הסיכויים שעם פחות טעויות תחביר ודקדוק.

[Transporter]

אין בזה שום רע כמו שאין בגלגל"צ שום רע, או כמו שאין בצמיגים של חברת לינג לינג שום רע. זה פשוט מוצר נחות, וככזה אני לא מתחבר אליו. אם אתה מתחבר לזה - זכותך.

 

בנוגע לשירי הדיכאון סטייל אבי ביטר וחבריו - תעשה לי טובה ואל תנסה למכור לי שטויות. זה האמ-אמא של הבכיינות, ו-99.9% מהשירים האלה מספרים סיפור אמיתי ומרגש כמו חוזה למכירת רכב. כל טמבל יכול לכתוב מילים כאלה בחמש דקות, ורוב הסיכויים שעם פחות טעויות תחביר ודקדוק.

 

 

זה שאתה חושב שזה נחות או לא מרגש זו דעה שלך.

תתפלא לשמוע כמה קשה להוציא להיט שבאמת יתפוס את כל הקהל מכל העדות, וההוכחה לזה היא שמבחר הלהיטים העכשוויים תמיד נשאר מצומצם ואף פעם אין "יותר מדי" כאלה.

[maxcher]

לא הבנתי משהו , מה זה נישואים לאישה אחת?

שימו בווינאמפ גם אייל גולן גם G & R וגם אינפקטד משרום

אם זה טוב באוזן אז למה לא לשמוע? גם אם לא מתחברים למילים , לפעמים אפשר להשתטות.

[falou]

אין בזה שום רע כמו שאין בגלגל"צ שום רע, או כמו שאין בצמיגים של חברת לינג לינג שום רע. זה פשוט מוצר נחות, וככזה אני לא מתחבר אליו. אם אתה מתחבר לזה - זכותך.

 

זה בסדר, פעם אמרו את אותו הדבר על הביטלס. אחרי זה על הבי ג'יז, אבבא... (אפילו הוואלסים של שטראוס).

אבל האנשים הללו היו מוזיקאים, והם הבינו דבר או שניים בלכתוב מוסיקה טובה, גם אם קליטה.

 

או-קיי, אף אחד מזמרי הפופ של הזמר המזרחי לא מתקרב לכך?!

 

כן, נכון. הם אפילו לא ברמה של זוהר ארגוב או ג'ו עמר, אבל אתה יודע מה אמרו על שני אלא פעם... אתה צעיר, אני זוכר שהם היו מוקצים מהרדיו וזלזלו בהם לגמרי. היום אני שומע זוהר או את ג'ו שר עם האנדלוסית, ובאמת אני לא מבין איך אפשר היה לזלזל בהם. מוזיקאים. לא פחות.

 

אבל באמת שהפופ המזרחי של היום לא ברמה שלהם. את זה יגיד לך גם אביהו מדינה. אממה, אני יכול להביא לך כמה קלסיקות של הרוק/פופ/אינדי שמבחינת תחכום מוזיקלי, לא ממש מתרוממות הרבה מעל הפופ המזרחי של היום.

דוגמאות?!

New Order

The Clash (שהאלבום שלה, London Burning נבחר לאחד מעשרת האלבומים הגדולים של כל הזמנים ע"י ה-Rolling Stones)

Sex Pistols

משלנו אפשר למנות את המכשפות, מינימל קומפקט... יש עוד.

 

לא מוסיקה מי-יודע-כמה מתוחכמת, אבל עם זאת, מאוד אפקטיבית.

 

אז נכון שפופ מזרחי נטול את הכוונה, ההשפעה ומניעים של המוסיקה הלא מתוחכמת שציינתי, אבל מה שאני מנסה לאמר זה, שלכל דבר יש זמן ומקום, ולא מודדים פלאפל בקנה מידה של ביצת פברז'ה ממול ים...

 

אין שום דבר נחות במוסיקה שעושה שמח בחתונות או בלעשות מוסיקה כזו. גם מוסיקה פשוטה וחסרת תחכום, יש לה את האיכויות שלה. איכות של "לעשות שמח" זו איכות, והיא לא נחותה, היא שונה.