ישראל טל, טליק, הלך לעולמו

[[פנדוב]

יהודה, כשכתבתי גדולה, התנסחתי בקצרה במקום להגיד: יתרונותיו וחסרונותיו של טל מול יתרונותיו וחסרונותיו של שרון.לא ממש הבנתי הקשר בין השניים ולא ההשוואה. כל אחד עומד בפני עצמו וכמדומני היו עוד כמה קצינים בולטים.

 

באשר לרשף, החטיבה עברה אז דרך ארוכה ולא רק החווה הסינית.

 

אשר לחווה הסינית, הקרב המדובר משך שנים היה של מרדכי, אבללפניו היו שם ותיקי הצנחנים עם שונרי כמדומני, ואולי אף היו שנכנסו לפני כן, כ"כ היה השריון שנכנס לנסות לחלץ, וכמובן הכוחות שנכנסו בהמשך, לאחר מרדכי שניהל בפועל קרב הישרדות, לא כיבוש.

 

רק לאחרונה קראתי את "צליחה" ואת "על בלימה" אך מענין יותר היה לראות משהו מן הצד השני "מלחמת רמדאן"תרגום מ1974 של הסכום המצרי למלחמה[לא יצא כספר, לפי הידוע לי]

[edan82]

 

יהודה

 

ה"בעייה" שלי איתך אחרת- הבנאדם זה עתה הלך לעולמו, מקובל לומר על אדם שזה עתה נפטר את הדברים החיוביים שלו (אומנם זה לא הספד, אבל עדיין קצת כבוד לאדם שתרם רבות למדינה והלך לעולמו).

 

ממרומי שנותיי למדתי משפט מאוד נכון:

 

"מי שלא עושה לא טועה".

 

זה נכון לכל אדם, מה"קטן" ביותר ועד ה"גדול" ביותר, ההבדל הוא שכשאדם גדול עושה טעות- כולם יודעים עליה וכולם מרגישים זכות לבקר אותה.

אין מפקד שלא עשה טעויות מבצעיות, פעילות מבצעית זה לא מתמטיקה, זה בדיוק ההיפך- אם לא תשנה, תפתיע, תאלתר האוייב שלך מהר מאוד ילמד את צעדייך ולכן לפעמים אתה פועל בדרך שבאותו רגע נראית לך נכונה למרות שלכולם ברור שהיא מוטעית, אם התברכת בכריזמה הלוחמים לרוב ילכו אחרייך גם אם יש להם ספקות בנכונות הדרך, אם אין לך כריזמה אתה תכיר את המושג "מרד".

 

לגבי ריתוכים\ברגים- בשטח\לחימה אתה צריך כלים מודולרים, הלכה פלטת מיגון? פתח את הברגים ותתקין במקומה אחרת או תעיף אותה מהכלי אם היא מפריעה לו.

אין לך מקום להתעסק עם ריתוכים בכלי בפעילות מבצעית.

אתה לא באמת מדמיין טנק עם פגיעה קלה במלחמת לבנון השניה שעכשיו מתחילים לעבוד עליו באמצע הלילה עם רתכות.

 

השורה התחתונה היא שהאדם הזה אכן תרם לבטחון ישראל תרומה אדירה, הוא אבי הטנק שנחשב לאחד הטובים בעולם.

[חולגי]

עידן - "זה עתה" - זה כבר שלוש שנים (ראה נא מתי נפתח הפוסט הזה).

 

ובהתקרבות יום כיפור, תמיד זה יהא הזמן לפשפש במאורעות אותם ימים, קשים ככל שיהיו.

[edan82]

כוונתי היתה שכבר פתחו שרשור לזכרו של מישהו שהלך לעולמו- ראוי להשאיר את זה ברמה מכובדת.

 

אפשר תמיד לפתוח נושא מקביל ולדון בפועלו של אדם, אבל נפתח שרשור לזכרו- כבדו אותו.

[חולגי]

אין מה לעשות.

זיכרו = גם פועלו (לטוב ולפחות טוב) כי ככה זוכרים אותו.

הדיון ד"א דיי מכובד.

[[פנדוב]

עידן, האיש לא הלך זה עתה לעולמו.

 

חלק מהדברים שכתבת לא קשור לשום דבר.

 

הכותבים כאן הם גם קוראים, בתור שכאלה יש להם דיעה- חלק מהעניין בדיון.

 

רמה מכובדת אין פירושה רמה שטחית, מזה יש לנו די והותר.

[yehuda-k]

ה"בעייה" שלי איתך אחרת- הבנאדם זה עתה הלך לעולמו, מקובל לומר על אדם שזה עתה נפטר את הדברים החיוביים שלו (אומנם זה לא הספד, אבל עדיין קצת כבוד לאדם שתרם רבות למדינה והלך לעולמו).

נכון שמקובל כך, אבל נהרגו לנו לא מעט חילים, בגלל בעיות שקשורות באיש ובמעשיו. לדעתי המחויבות ללימוד לקחים גוברת על המנהג שצינת.

ממרומי שנותיי למדתי משפט מאוד נכון:

 

"מי שלא עושה לא טועה".

נכון מאוד.

ההבדל הוא בין מי שפשוט טעה, ובין מי שפעל במתכונת חוזרת על עצמה, עריץ שלא היה פתוח לדעות של אחרים , הכתיב החלטות לכיוון תהילתו האישית ודרס פרויקטים מתחרים שסיכנו את תהילתו.

לגבי הקרדיט לטנק המרכבה נעשה כאן עוול עצום ביותר לאחד האנשים שהיה המוחות ואולי המוח הראשי בתכנון הטנק. האדם הזה מעולם לא קיבל את הקרדיט המגיע לו ובסופו של דבר מת אומלל וממורמר. המדינה נבנתה על ידי אנשים כאלה ואחרים. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.

האיש והאגדה יהי זכרו ברוך.

ישראל טילן היה הגאון שתיכנן את הטנק ורוב הקרדיט מגיע לו, אבל מי יודע על זה? אף אחד.

האלוף טל תרם רבות לפרויקט ומגיע לו קרדיט, אבל יותר בתחום הארגון והתקציבים ופחות בגאונות ההנדסית.

על הדרך הוא יבש את סד"כ הטנקים כך כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ב 1973, לטנקים שלנו לא היתה כמעט ראיית לילה, בזמן שלערבים היה , וקרבות טנקים התנהלו גם בלילה. טוב, לערבים לא היה תואם לאלוף טל, והם יכלו להצטיד כראוי. מה נגיד למשפחת ההרוגים? מדוע נהרגו לנו בגלל חוסר בציוד, כאשר הכסף הופנה לפיתוח עתידי?

 

"גשר הגלילים" הוא דוגמא נוספת. אמנם גם המתכנן המקורי "לסקוב" קיבל קרדיט אבל האלוף טל גרף את כל הפירסום. האלוף טל "יבש" את המתחרים. דוברות התמסח, שהצילו את צליחת תעלת סואץ במלחמה, נקנו מעטות מדי נגד דעתו, ומרוב פחד מהאלוף טל, הוחבאו שקועות במים בכינרת . גשר הגלילים היה כשלון וגם פה נהרגו לנו חילים לא מעטים. למצרים היה גשר רוסי מודולרי מצוין, אבל להם לא היה תואם לאלוף טל, והם יכלו להצטיד בציוד טוב.

 

האלוף טל יצא נקי מועדת אגרנט שחקרה את הכשלון שלנו במלחמת יום הכיפורים. הסיבה היתה שהועדה הוגבלה לחקירת פרוץ המלחמה, ובאותו הזמן האלוף טל היה סגן הרמטכ"ל , האחראי על ההצטידות ועוד. אם הועדה היתה חוקרת מה הסיבה לציוד הדפוק, האלוף טל היה אוכל אותה.

 

טל דחף מעלה את הקרירה של גורודיש עד שהגיע להיות אלוף פיקוד הדרום במלחמת יות הכיפורים. ועדת אגרנט שאלה איך מינו אדם שידעו מראש שאינו מתאים? היו כל מיני תשובות מגומגמות שהוא היה אמור לעשות סדר בפיקוד. כמה נהרגו מכיון שגורודיש לא התאים לתפקיד?

לגבי ריתוכים\ברגים- בשטח\לחימה אתה צריך כלים מודולרים, הלכה פלטת מיגון? פתח את הברגים ותתקין במקומה אחרת או תעיף אותה מהכלי אם היא מפריעה לו.

אין לך מקום להתעסק עם ריתוכים בכלי בפעילות מבצעית.

אתה לא באמת מדמיין טנק עם פגיעה קלה במלחמת לבנון השניה שעכשיו מתחילים לעבוד עליו באמצע הלילה עם רתכות.

כידוע לכולנו, כל פרויקט מורכב מהרבה פשרות. בענין הברגים, עד כמה שידוע לי בטנקים אחרים יש אחוז גבוה יותר של ריתוכים , ויתכן שבתחומים מסוימים הם עדיפים על המרכבה שהוא הטנק הכבד מכולם ( לא בהפרש גדול, אבל עדיין משמעותי). שוב, מה שחשוב פה הוא לא הברגים, אלא העריצות של האיש שלא היה פתוח לדיעות אחרות, ובהמשך נוצרה בעיה של טנק כבד.

 

לזכרוני, כשטנק מרכבה עלה על מטען שהעיף אותו והרג את הצוות, התברר שלא נוצלה האפשרות להוסיף פלטת שריון מלמטה למיגון נוסף. שאלו את האלוף טל, והוא הסביר שכדי לא להעלות במשקל , לא הרכיבו את הפלטה הזו. השאלה היא, אם הטנק לא היה כזה כבד, אולי ניתן היה להרכיב את הפלטה ועדיין להישאר במשקל סביר.

השורה התחתונה היא שהאדם הזה אכן תרם לבטחון ישראל תרומה אדירה,

מסכים בהחלט. אבל בנוסף גם הזיק רבות.