yohai71

להלן אננס ב-35 שקלים מחקלאי/מפיץ שמכר ישירות מהמשאית שלו היום בצהריים. הקוטג' עבור קנה מידה: רשמים בהמשך...

אסלה נסתרת במקרה?

^ סליחה, אתה חדש פה?

לשקם? זה בשביל חלשים:

אח, ולקוביץ. מי שהגיע לשם להתקנה וחטף צעקות מדניאל, היה בר מזל- זה אומר שדניאל חיבב אותו...

סליחה, לא הבהרתי את עצמי- התכוונתי שמכונית 12 היא 2CV ומכונית 11 היא דייאן (ותודה לבורסוד שמיספר). אבל גם פה טעיתי- מכונית 12 היא אמנם סיטרואן, אבל GS סטיישן, כזה: קשה מאד, לא רק כי צריך ידע רציני אלא כי גם הם חונים עם החלק הקדמי מוסתר. לך תזהה אותם עם החלק האחורי.

קראתם לי? זה נראה כמו צרפת בסוף שנות השבעים. ליד ה-DS ניצב, בצבע חום קיא, סימקה 1307 (לא אלפטה). הצהובה מאחורי הרנו 20 היא אופל קאדט C . אמנם זה הרכב הראשון שהתאומה מבית ווקסהול (ויוה) הייתה כמעט זהה לו, אבל דווקא החלק השונה היה החזית. לויוה היה פרצוף שונה לגמרי. חוץ מזה מאחורי הולך הרגל יש כמה סיטרואנים, 2CV ודייאן. ואיך אפשר להתעלם מהרנו אסטאפט וואן משמאל לאוטובוסים?

בשרשורים מסוג זה אני שמח לשמוע את דעתו של @shellcase...

תודה בוקי, רשמתי לי לקפוץ לשם עם הילדים בהזדמנות. מזכיר (רק קצת) את מוזיאון הטרקטור בעין ורד. טוב, ההוא ממש מושקע עם כמויות של כלים מתוחזקים. ו"תמיד" יש איזה מטוס ריסוס ישן בסביבה, זה מוסיף למוניטין של המוזיאון. 😄

אם אתה מוכן לצאת מהקופסה, יש את זה- יותר משפחתית לא תמצא, אפילו שזו לא הכוונה של הרכב הזה.

^ אתה לא באמת זקן. אני זוכר כשהם היו מחלקים תקליטים, שקוטנר היה סוקר בפינת המוזיקה.

מילאתי. כחדרתי לשעבר שגדל בעיר מינקות ועד בערך גיל 25, רק על זה שיש תיכון בבית אליעזר מגיע להם מילוי השאלון. אני זוכר שילדי בית אליעזר היו מגיעים לתיכונים בעיר באוטובוסים... היום זו עיר בפני עצמה. סתם אנקדוטה של זקנים. תמשיכו.

https://www.lechemyain.co.il/ פעם היה גם טאטי-לופט, אבל מאז הקורונה הם התדרדרו פלאים ואני לא יכול להמליץ עליהם בלב שלם.

לא בטוח בכלל- עושים היום דברים מדהימים, אם אתה יודע איך. במקרים רבים התוצאה תהיה הרבה יותר טובה מצביעה חוזרת: זה סתם סרטון לדוגמא, יש אלפים כאלה. מה שכן, זו חתיכת עבודה קשה, שבפירוש הייתי "מוציא" לבית עסק מתמחה, שגם יש לו את הידע וגם כלים (וחומרים) מתאימים. יש מספיק מה לעשות בקאדט שאתה יכול לעשות בעצמך. בכל אופן הייתי שומר את זה לשלב מאוחר יותר.

אני יודע כי אני קורא את השרשורים האלה- הם מאוד מעניינים. אבל נחמד לחשוב שאולי תמצא משהו אצלו. עניתי מאוחר מדי, עכשיו קראתי את התשובה של נייט...

אני מריח תחילתה של ידידות מופלאה... או אולי יחסי עובד/מעסיק?

^ במקרה שלי, יש גם מד לחץ ידני שמאשר את זה. ויצא לי גם להחליף בין המשאבות ולגלות שהן זהות, למרות שאחת חדשה מהשנייה בשלוש שנים. ולפחות מניסיוני, המשאבה הזו עדיפה על משאבות של תחנות דלק, שהייתרון היחידי שלהן הוא במהירות המילוי (זה אם הגעת למשאבה והיא פנויה, והצמיגים שלך קרים וכו').

אני הלכתי שלב קדימה ורכשתי את זה. אין בעיה של התחממות צמיגים כי ממלאים בבית כשהם קרים, שלא לדבר על תור בתחנת דלק, דיוק משאבת האוויר וכו'. אגב, הקומפרסור הספציפי הזה נכנס למבצע ה"חמישים דולר = משלוח חינם". יכול להעיד שהוא מצויין (ומדויק), עד כדי כך שרכשתי עוד אחד לרכב השני.

החלק הכי חשוב. אני קורא לזה "ברוטו", ובכלל מגדיר את החיים שלי בברוטו, במקום בנטו (שלי נראה שכל מי שסביבי עושה). הדוגמא הכי ברורה היא של Be roo, עם הנסיעה שאתה מבצע שתמיד תיקח יותר ממה שאתה משער, בגלל כל ה"מסביב". אבל אני לוקח את זה לכיוונים נוספים- למשל, חלק מהסיבות למעבר של קניות אוכל באון-ליין (במקרה שלי מ"חצי חינם"), וזה עוד מלפני הקורונה, היא חישוב ה"ברוטו" שעשיתי בין הזמן, נסיעה, דלק (זניח) ובעיקר הגב שלי לבין השלושים שקלים שמביאים לי את המוצרים עד לדלת הבית. מעולם לא עניין אותי "להרגיש" את המוצרים ביד לפני שקונה, ולתפיסתי, אולי הזמן והדלק לא שווים שלושים- אבל אין מחיר לגב שלי. בכללי, אני מסתדר יופי עם יומן גוגל, כולל רשומות חצי-שנתיות ושנתיות. בעיקר עובד הרבה עם תזכורות בעבודה שלי, למשל אם צריך להחליף מחשב לעובד במשרד אני ארשום את זה כתזכורת וזה עולה בזמן שקבעתי. כל השאר נרשם כ-Events, עם כל הנתונים שצריך- כולל לשתף את אשתי כמשתתפת באירוע (למשל אם מדובר על תור לרופא שאני רוצה שהיא תדע עליו, לצורך התארגנות על הילדים) אתה צוחק אבל בנימה רצינית, זה עובד נפלא אם אשתך מנהלת את עצמה כמוך. למשל אצלנו לרוב אשתי מנהלת את הזמן של הילדים ואני צריך לדעת שיש חוג\תור לרופא\יום הולדת לחבר. אז כמו שאני מיידע את אשתי בנ"ל, כך היא מצרפת אותי ל-Events שהיא מנהלת. והכי כיף זה כשגוגל שולח לך את המייל עם האירוע, הוא שואל אותך אם תגיע; אני תמיד עונה ב-Maybe... בקיצור, Google Calendar.

Fuck me, I've been living under a rock. ובאופן יותר מעשי - יבגני! זה לא עוזר...

Now THAT's a shock. 😁

פה תמצא מידע לגבי אוסטריה. הדף הזה מתעדכן עם הקלת התקנות ככל שהימים עוברים: https://www.austria.info/en/service-and-facts/coronavirus-information ושים לב שבווינה יותר נוקשים משאר המדינה.

טוב. אז הכי קל עבורי זה להמשיך באותו קו מוסיקלי של רורי גלאגר. אבל אם דיברנו על פרנק זאפה, נסה את זה: זאפה השתמש בהקלטות מהופעות שבושלו עם Overdubs כדי ליצור את רוב אלבומי ה"אולפן" שלו. הוא היה מקליט כפייתי, ועד היום הם שם ב-Trust המשפחתי מנסים לעשות סדר כדי להוציא החוצה חומרים מהארכיון הענקי שלו. האלבום הנ"ל מייצג את אחת ההופעות היותר מיוחדות, כי ההרכב הזה החזיק כמה חודשים ולא יותר, אבל מרתק בגלל שכלל כמה מוזיקאים מוכשרים ביותר. טרי בוזיו המתופף ופטריק או'הארן הבסיסט המשיכו עם זאפה עד סוף שנות השבעים, ריי ווייט גיטריסט הקצב (והזמר) עזב לתקופה וחזר בתחילת שנות השמונים, כשהחוליות המעניינות ביותר שם; אדי ג'ובסון הקלידן והכנר, ילד הפלא של הרוק המתקדם הבריטי דאז (הוא היה חבר כמעט בכל להקה בסטייל הזה); ואפילו מעניינת יותר היא ביאנקה אודין, זמרת גוספל במקורה שהוסיפה כל כך הרבה צבע ללהקה של זאפה, ולו רק משום שהוא כמעט ולא "העסיק" זמרות. למי שמכיר את החומרים שלו, זה לחלוטין הארה לשמוע אותה שרה שירים שבמקור יועדו לזמר-גבר. והקול שלה משגע. השניים הנ"ל לא היו עם זאפה אפילו שנה. בנוסף, ההרכב הזה היה בתקופה בדיוק במעבר בין הרוק המתקדם-אוונגרדי שזאפה הוציא עד אמצע שנות השבעים, לבין שירי הנונסנס\ביקורת פוליטית-חברתית של סוף שנות השבעים ואילך. לפיכך, הסטייל כאן נדיר כי יצא שזה אולי האלבום הכי נגיש שלו. והיכולות המוסיקליות של הלהקה נפלאות ממש. זאפה היה פדנט וטרח להתאמן עם הלהקות שלו לפני כל Tour לפחות חודש-חודשיים, 8-10 שעות חמש פעמים בשבוע. תהיו בטוחים שעד שמסע ההופעות התחיל, הם ידעו בדיוק מה הם עושים. האמת? אני לא מכיר אף אמן שטרח לכבד את הקהל שלו באותה צורה. ושתי הערות חובה: 1. זאפה לא סבל הגדרות, לכן קחו את כל הסיגנונות המוזיקליים שציינתי למעלה כמראי-מקום בלבד. לכתוב שהוא ביצע "רוק מתקדם" זה מתוך נוחיות שלי לניסוח, לא כי זה באמת רוק מתקדם. 2. זאפה זה זאפה, והוא היה יכול להיות מחריד ומדהים בו זמנית, אפילו באותו קטע מוזיקלי. נדיר למצוא מאזינים שאומרים עליו שהוא Meh- או שמעריצים אותו, או שלא סובלים אותו.

לא הבנתי כלום; הכלבה שעברה לגור איתך היא גרושתך? המשכת לדבר איתה באנגלית? (האמת, זה דווקא הגיוני) בדיוק. לנו אין ומעולם לא היו כבלים\יס וכד'. אינטרנט מחובר למחשב שמחובר לטלוויזיה, שמתפקדת כמוניטור. כתוצאה, מה שיש זה נטפליקס אבל בעיקר- יוטיוב, ומה לעשות, רוב התכנים הם באנגלית. אז הגדול (5.5) התחיל מ-Bob the trian, שירי תינוקות באנגלית והמשיך לשאר המצויירים הרגילים (כמו בוב הבנאי, סאמי הכבאי) שחלקם בעברית וחלקם באנגלית. עכשיו הוא בתקופת שירי הדינוזאורים. הכי צחוק שהוא מצא סרטון של שירים מושקעים, מרוק כבד, דרך בלדות ורגאיי (למשל 1:35): זה גם לא מזיק שיש אבא בבית שלאחר שנולד הילד הראשון - חזר להקשיב לכל סוגי הרוק הקלאסי, מה-doors, דרך לד זפלין, אריק קלפטון, דייר סטרייטס, פוליס, talk talk וגם כמה להקות אוסטרליות וותיקות מהימים שאחי גר במלבורן. מסתבר שילדים מסוגלים להתחבר למוזיקה שלאו דווקא כתבו אותה עבורם (כאילו גיליתי את אמריקה פה). בנוסף, הילד סקרן, והוא רוצה לדעת תרגום של מילות השירים ואח"כ זוכר את התרגומים. זה מהווה קצת בעייה כשאתה מוצא את עצמך חוזר לפרנק זאפה. לא במיחד מתאים לתרגם Poop Chute, Fist Fuck וכד'. שלא לדבר על שירים כמו ...Illinois Enema Bandit אבל שירים בסטייל הזה (ועוד עם הוידאו המצ"ב)? מעולה בשביל ילדים חובבי מוזיקה: הצעיר (2.5) עדיין לא שם, אבל בהחלט אוהב מוזיקה, וגם "מצוייר", כך שאני צופה עתיד דומה לבכור.

מצטרף לטיפ על סמרטוט, מים וניגוב מיידי של הרסיסים. הקבלן ששיפץ לנו את הדירה שנכנסנו אליה לאחרונה, עבד כל כך נקי שלא היה צורך בחברת ניקיון; 10 שעות של עוזרת הבית פלוס אני בעבודה רגועה (משכנו על פני יומיים) הספיקו בשביל לנקות הכל.