במקרה אתמול, בנסיעה על כביש 6 עם קולגה מהעבודה, עקפה אותנו פיקאסו כזאת ואני אמרתי לחבר שהוא מסתכל על הרכב המשפחתי הכי טוב והכי לא מוערך בארץ.
מאז שנת 2001, עם הפסקה קטנה, הרכב המשפחתי שלנו הוא פיקאסו.
הראשונה הייתה קסארה פיקאסו, דיזל, ידנית. הרכב המשפחתי הכי מוצלח שנתקלתי בו. קטן מבחוץ (428 ס"מ) ענק מבפנים (בסיס גלגלים ללא תחרות באותה תקופה של 276 ס"מ) ותא מטען ענק (550 ליטר) וחסכונית למדי (כ-16 ק"מ לליטר). לאחר ללכתה בטרם עת בתאונת טוטאל לוס (אחרי 3.5 שנים וכ-115,000 ק"מ) נרכשה אחותה עם השילוב של מנוע בנזין וגיר אוטומטי. החזקנו אותה כ-7 שנים ו-170,000 ק"מ.
ב-2012 יצאנו להפסקה עם פיז'ו 5008 (הפיקאסו של אז נפסלה בגלל הגיר הרובוטי והמראה הבולבוסי מידי, לטעמי). מלבד העובדה שהפיז'ו הייתה חדשה, מודרנית יותר ועם מנוע חזק יותר בהרבה מובנים היא הייתה אכזה גדולה מבחינתי. כל מיני דברים קטנים שהיו נוחים ומוצלחים בפיקאסו לא זלגו לאחות מבית פיז'ו. אחרי כשנתיים ו-50,000 ק"מ (הרכב שהחזקנו הכי מעט זמן עד היום) היא הוחלפה ל-C4 גראנד פיקאסו, דיזל. הרגשתי שחזרנו הביתה.
הפיקאסו הנוכחית כבר עברה אצלנו מעל 60,000 ק"מ ואני לחלוטין מסכים עם כל מה שנכתב על האחות הקצרה והנכונה, למי שלא צריך 7 מושבים (כשרכשנו את שלנו לא יובאה הגרסה הקצרה). אין ספק שמשפחה שמחפשת רכב שיענה לצרכים המשפחתיים האמיתיים ולא לשיקולי תדמית מזוייפים טוב תעשה אם תציב את הפיקאסו גבוה ברשימת האפשרויות שלה.
אנקדוטה קטנה בעניין צריכת דלק. בקיץ האחרון קיבלנו בהולנד גראנד פיקאסו בנזין, ידנית. במשך 8 ימים עברנו כ-2,500 ק"מ וצריכת הדלק הממוצעת הייתה כ-1:20 ק"מ לליטר.