לאמא של אשתי יש אחת כזו. היא יד ראשונה, שנת 96, אוטומטית ויש לה רק 50,000 ק"מ. לפני כחודשים יצא לי לנסוע ברכב במשך כשבוע.
הרכב הוא בדיוק מה שהייתם מצפים מרכב יפני של שנות ה-90, בסיסי, ספרטני, לא נוח, צפוף ומשעמם. כוח אין לו ממש ועל הנאה מנהיגה אין בכלל על מה לדבר. הרכב כל כך צפוף שלבן הקטן (בן 3) לא היה מקום לרגלים, שבלטו מעט מכסא הבטיחות, ובמספר רב של מקרים כשהייתי מוציא אותו נעל אחת הייתה נתקעת בין מושב הבטיחות לגב מושב הנהג ונופלת מהרגל. יש לציין שאני לא גבוה ואני אוהב לשבת זקוף וקרוב יחסית להגה. כל כך שמחתי לחזור בסוף השבוע לסאקסו שלי (1.4, ידנית סטנדרטית), ההבדל בינהם הוא תהומי.
הרכב נשאר אצל בעליו כל השנים מסיבה אחת בלבד, מדובר באישה מבוגרת ונמוכה והיא יכולה לראות את מכסה המנוע ממושב הנהג (זה בלתי אפשרי ברכבים חדשים שנמכרים כיום) כך שיש לה בטחון בחניה. כמו כן מושב הנהג יחסית גבוה והראות ממנו, לנמוכים, טובה.