amosbmw

כבר שנים נוהג להדביק אותם דקה לפני הטסט ולהוריד אותם דקה אחרי. עדיף עם הלבנים - הם יורדים בקלות אם לא לוחצים חזק בזמן ההדבקה. בטסט האחרון שמתי את הצהובים החדשים אחרי שהלבנים התעייפו מעשר מחזורים של הדבקה והורדה. מסתבר שהדבק שלהם הרבה יותר חזק, ואפילו אחרי עשר דקות על האוטו די קשה להוריד אותם והמדבקה לא יורדת בחתיכה אחת ונהרסת. לטסט הבא אני צריך להשיג שוב פסים לבנים. משטרה מעולם לא עצרה אותי - הם יותר מדי מבולבלים מלראות רכב בן 25 שנראה כמו חדש. למי שחשב שלהרכיב פנסים של דגם חדש יותר - זה לא יעזור, אפילו דגם שזהה לחלוטין במודל 1996 ומודל 1995, הרכב משנת 1995 חייב בפסים זוהרים והחדש יותר לא.

בדוק היכן המיקום של החיישן המקורי ברמת גימור של הרכב שכוללת תצוגת טמפ' חיצונית או בקרת אקלים מקורית. אצלי בBMW זה נמצא בספוילר הקדמי, קרוב לפני הכביש, והיתה אפילו תושבת מוכנה להושיב את החיישן.

כמוך, במשך שנים לא חסמתי את כניסת האויר החיצונית עם החשיפה למקור הסירחון במחשבה שכניסת אויר טרי תעביר את המפגע מהר יותר. לאחרונה גיליתי שהפעלת סירקולציה וסגירת החלונות הרבה יותר יעילה, למרות שכבר חדר סירחון לרכב. אגב מקור הסירחון יכול להיות, חוץ מחקלאות או תעשייה, גם רכב דיזל או לא מטופל שנוסע מלפנים. לגבי נסיעה בחלונות פתוחים, מה הבעיה של השואל? אני מקפיד על תקינות המזגן במכוניותי ואף שילמתי אלפי שקלים על תיקונם. מבחינתי רכב ללא מזגן אינו ראוי לשימוש בארץ ישראל. עם זאת, אני מעדיף לנסוע עם חלונות פתוחים לרווחה ומזגן מכובה, לשמוע את המנוע ולהרגיש את מזג האויר והסביבה בה אני נוסע. אני סוגר את החלונות בפקקים, בחום כבד, בקור עז ובמהירויות מעל 100 אז הרעש נהיה חזק מדי. כנ"ל במשרד או בבית - המזגן חיוני בימים עם מזג אויר קיצוני, אבל רוב הימים החלון פתוח והמזגן מכובה.

אדון אמנון, אפשר לדעת על איזה בוסטר אתה מדבר? מה שאתה מתאר נשמע כמו כיסא פעוט. כל הבוסטרים עם גב שאני מכיר (אני קונה על פי מבחני ריסוק של מגזינים אירופאים) משתמשים בחגורה של הרכב.

E30 עם מסרק של E36, מחובר לגלגל הגה M technik II בקוטר 37 ס"מ. המסרק המקורי של הE30 (למעט M3) דורש יותר מדי עבודת סיבוב ידיים.

פגשתי אותה באה מולי בקטע הכביש בין רמת רזיאל לאשתאול, לפני מעט יותר משבוע. באמת התפלאתי לראות 208 בארץ.

מטף הגז אמנם יקר אבל יש לו שני יתרונות - מותר לכבות איתו שריפות בארון חשמל, והעבודה שלו נקייה יותר. לנקות בית שהשפרצת עליו אבקה זה כנראה סיוט די גדול. במכוניות אני מחזיק מטף אבקה, ובבית מטף הלוטרון. חשוב גם לקחת אותם מידי שנה שנתיים לחידוש החומר. נכון, העסק לא זול אבל זה בדיוק סוג הדברים שלא חוסכים בהם.

יצרן רכב שאף אחד פה עוד לא שמע עליו.

מסכים איתך שדיבורית ניידת זה לא טוב, לא מנתקת את הרדיו אוטומטית, אין לה תצוגה, וזקוקה לסוללה. היה לי ספיריט ברכב המיושן שמשמש אותי ליוםיום, התקנתי אותו על חלק בקונסולה המרכזית שיכולתי להחליף בקלות לחדש אחרי פירוק הטלפון כי גם לי היה חשוב שלא יישארו סימני ברגים. הטלפון היה בעל איכות שמע ותפעול נוראית. בהמשך התקנתי דיבורית בלוטות' parrot עם מסך על כרית של Kuda, ללא שימוש בקידוחים. הבעיה עם הכרית של Kuda שברכב שלי היא הפריעה לקפל את מושבי הספורט. מדובר ברכב קופה ויש צורך לקפל את המושבים הקדמיים לצורך כניסה לאחור. הפיתרון המוצלח ביותר שמצאתי בסופו של דבר הוא רדיו עם דיבורית בלוטות' פנימית. אמנם מראה הרדיו לא מתאים לתקופת הרכב אבל לא עושה שום נזקים בהתקנה ונוח לשימוש. תמיד כדאי שתעשה התקנות בעצמך. אם אין ברירה, ברכב מיושן או אספנות רצוי שרק בעלי מקצוע עם אהבה לנושא יעבדו על הרכב.

כמו שכתבו לך, עניין המשכון ניתן לפתרון. קצת סבלנות וזה יסתדר. נקודות ספציפיות לגבי דגם הרכב: נורת כרית אויר אכן תקלה אופיינית ונפוצה ב-E46, בדרך כלל מדובר בשני מותחני החגורה ובחיישן השימוש במושב הנוסע. לפעמים ניתן לפתור על ידי חיזוק המגעים אבל בסופו של דבר מגיעים בדרך כלל להחלפת שלושת הרכיבים הללו. עלות כל אחד מהם כ-1500 ש"ח במחירי קמור, דלק העלו את מחירי החלפים. בחו"ל עלותם כ$100 כל אחד. ממליץ לכל בעל רכב כזה להחזיק כבל ותוכנה מתאימה לסריקת התקלות, חוסך הרבה כסף וריצות למוסך. תקלות אלו נסבלות, כדאי לבדוק בסורק שלא מדובר במשהו אחר: כרית אויר או חיישן. יש גם נפץ על כבל הפלוס של המצבר שיכול לגרום להידלקות הנורה. חובה לבדוק את נקודות החיבור של תת השילדה האחורית. זו תקלה בפס הייצור, וככל שהרכב מדגם יותר חזק, יש יותר סיכוי להיווצרות סדקים. הדבר בר תיקון, אך יקר. שים לב אם הג'אנטים מקוריים, הרבה בעלים החליפו לכל מיני זבל לא מקורי וחבל. ככלל, E46 שנסעו מעל 120000 ק"מ זקוקות להחלפת בולמים, משולשים, זרועות הגה, דרופ לינקים, תושבות מנוע, ותושבות דיפרנציאל. לא חייבים לעשות את הכל ביחד אולם כדאי לקחת בחשבון את ההוצאות שעוד לא נעשו. כל זה לא נאמר כדי שלא תקנה את הרכב אלא כדי שתיהנה ממנו בצורה המירבית. בהצלחה רבה.

אם אני עובר ליצרן אחר של נוזל קירור אני לא רוצה לערבב שני חומרים.

רשימת מאושרים היא חצי פיתרון - עדיין לא מתאים לי לרוקן את המערכת של שתי מכוניות, בכדי לעבור ליצרן אחר. האם יש יבוא של BASF בארץ?

לאדון apple, אתה לא מבין שכל ההנאה מהרכב הישן עם הנעה אחורית, דיפרנציאל ננעל, הגה מתקשר, גיר ידני ומשקל קל הוא רק בכבישים האלה? הפתרון של הכביש המהיר הוא פשוט אבל לא עונה על הצורך בנהיגה. כמו כן אני לא רואה טעם להפריד בין נסיעות לשם ההנאה או לעבודה, למה לנסוע במיוחד? הכי הגיוני לנסוע בכבישים המהנים כשבמילא צריכים לנסוע לצורך עבודה, ולעומת זאת גם אם תצמצם את הנסיעות בכבישים המהנים לנסיעות סופשבוע בלבד, עדיין תוכל להיקלע לסכנה. מסכים איתך לגבי אי ההגיון לעיתים של סימון הקו הלבן והקו המקוטע.

תודה על התגובות. עברתי מספר קורסים לנהיגה מתקדמת בארץ, כמובן שלא יזיק לי להתרענן. אם הייתי יכול להרשות לעצמי הייתי חוזר על הקורסים מידי שנה. להיכנס באמ-אמא של הנהג ממול לא מעניין אותי, לא במובן הפיזי ולא במובן אחר. אני רוצה להיהנות ולחזור בשלום הביתה. ברור לי שיש יותר תאונות בכבישים הפופולריים, אבל תוצאתם בדרך כלל פחות קשה מתאונה חזיתית.

שלום לחברי הפורום המכובדים. אני גר בירושלים, ותמיד התשובה לשאלה שבכותרת היתה ברורה לי: מזה שנים לתל אביב אני נוסע דרך צובה ואשתאול, לבאר שבע דרך צומת נס הרים, צור הדסה, בית גוברין ומתחבר לכביש 6 דרום במחלף קרית גת. לצפון, במידת האפשר, אני נוסע דרך כביש הבקעה. הכבישים הראשיים (1 ודומיו) עמוסים הרבה מעבר לקיבולת שלהם, משעממים, מלאים פקקים, נהגי ליסינג שחונים להנאתם בנתיב השמאלי, לא שומרים מרחק, משטרע ומה לא. אתם מכירים. בכבישים הצדדיים, לעומת זאת, ניתן להיהנות מנוף יפה, תקיפת פיתולים, להיהנות מהחלפת הילוכים ובאופן הכללי הנסיעה נעימה הרבה יותר - אם כי דורשת יותר ריכוז ולא מתאימה לכל נהג. לעיתים נתקעים מאחורי רכב כבד לאורך זמן ללא אפשרות לעקוף, אבל זה נסבל בעיני. אסור להתעצבן מזה ובסופו של דבר זמן הנסיעה בדרך כלל אינו ארוך יותר מנסיעה בדרך הראשית. אולם ,שלשום קרה לי מקרה ממש לא נעים: נסעתי מצור הדסה לכיוון עמק האלה כאשר פתאום מאחורי סיבוב הגיחה מולי פונטו שעוקפת שיירת כלי רכב על פס לבן. רוחב השוליים היה פחות מחצי מטר. בלמתי בחריפות, נצמדתי לגדר הבטיחות מימין ובשנייה האחרונה נהג הפיאט הצליח להשתלב בנתיב שלו, בעזרת הנהגים שהוא עקף. בניתוח בדיעבד של מה שאירע הייתי צריך לבלום אפילו חזק יותר עד עצירה מוחלטת, כי התאונה היתה כמעט בלתי נמנעת. אשתי אומרת שאני צריך להפסיק לנהוג בכבישים הללו כי הם קטלניים. אני עדיין מתלבט, למחרת נסעתי באותו כביש. מבחינתי ההבדל הוא שבזמן הנהיגה בכביש הצדדי אני מחייך ונהנה מכל רגע, ואילו הכביש הראשי זה סתם עונש. אבל כמובן שלא שווה לשלם על זה במחיר חיים. הדילמה חריפה אף יותר עבורי, כי המכונית האהובה עלי לצורך נסיעות אלו היא עגלה זקנה ללא אמצעי בטיחות למעט בלמים ובולמים משופרים שהתקנתי בה. אין ABS, אין כרית אויר, ואין איזורי קריסה. במקרה בנסיעה שלשום הייתי עם הרכב המודרני יותר שכן מצוייד בכל אלו - אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לי ברכב הישן. מה דעתכם?

אולי אחרי שנת 2006 משרד הרישוי התחיל שים לב לקוד המהירות הנדרש בצמיג, אבל כמובן גם ברכבים יותר ישנים יכולה להיות דרישת יצרן לצמיג H או V וכדומה. כדאי לבדוק מה דרישת יצרן הרכב. גם אני הייתי מרוצה פעם מהצמיגים האלה, אבל זה היה לפני הרבה שנים כשלא הכרתי דברים יותר טובים. אני לא חושב שבמידה שלך יש יותר מדי אפשרויות, אז זאת תהיה בחירה טובה.

אני יודע שחברת BMW מאשרת שימוש בנוזל קירור של מגוון יצרנים על פי רשימה, אני לא יודע עד כמה קל להשיג אותם בארץ. למשל BASF, ELF, HOECST. העניין הוא, שעד היום היה ניתן להשיג בארץ במחיר סביר את הנוזל המקורי, מרוכז בבקבוקים נוחים של ליטר וחצי, לכן בחרתי להשתמש בו והוא הוכיח עצמו כשומר מעולה על המנועים. על הבקבוק יש מגוון אפשרויות כיצד לדלל אותו בהתאם לטמפרטורה הסביבתית בה משתמשים ברכב. כמובן שמי הברז בארץ לא מספיק איכותיים ולכן השתמשתי תמיד במים מזוקקים, מה שהיצרן אומר לעשות במקרה ואיכות מי הברז לא ידועה. לא מוצא חן בעיני שלא ניתן להשיג עוד את המוצר המקורי באריזה של הליטר וחצי. אני מעדיף להכין את התערובת בעצמי. אני לא רוצה לעבור לנוזלים אחרים כי המשמעות מבחינתי היא לרוקן מערכת קירור של שתי מכוניות (כ14 ליטר נוזל ועוד 5 שיש לי ברזרבה) לפח. כמו פותח השירשור (ששאל אותי לפני שפירסם) אשמח לדעת אם יש יבוא מקביל של הנוזל המקורי. אני יודע שהיה בעבר בארץ.

יש לי הרגשה שאם נעשה סקר, נגלה שאלה ששותים ממכונות קפסולות - שותים קפוצ'ינו או עם סוכר. ואלה ששותים ממכונה חצי אוטומטית עם מטחנה ליד - שותים בלי חלב ובלי סוכר, והם יודעים מה הטעם של קפה.

לא הייתי קונה מכונה בחיים ממישהו שמחייב אותי לחתום אל חוזה ובו התחייבות לקנות ממנו קפסולות. כמו כן בכלל לא הייתי קונה מכונה שעובדת על קפסולות, 1. כי זה מחייב אותי לקנות קפסולות מספק אחד ו2. הקפה טחון מראש. אוהב קפה? תקנה מכונה אמיתית שעובדת על קפה טחון ומטחנה. המטחנה צריכה לעלות לפחות כשליש או חצי ממחיר המכונה על מנת לקבל תוצאה מקצועית. טוחנים תמיד את הכמות שדרושה לכוס הבאה בלבד. ההשקעה הראשונית יקרה אבל אחרי זה אתה לא פרייאר של אף אחד. אתה קונה קילוגרמים של פולי קפה ממי שאתה רוצה, בטעם שאתה אוהב ובמחיר שנראה לך. מכונות מומלצות לבית של אוהבי קפה: Rancilio Silvia ו Ascaso Dream. לשני היצרנים יש מטחנות תואמות. יש עוד הרבה מכונות טובות אחרות בשוק. גש לחנות שמתמחה במכונות קפה בלבד. בהצלחה.

אנחנו מתניידים בBMW סידרה 3, דור שני ורביעי. האשה אף פעם לא ישבה מאחור, זה לא נוח בשום רכב. בשביל מה היא צריכה לשבת מאחור? הרי גם כשהורה אחד מסיע את הילדים אין מבוגר מאחור, אז למה שזה יהיה שונה כששני ההורים ברכב? הבעיה האמיתית היא כשיש שלושה ילדים בגילים שדורשים מושבי בטיחות. קשה מאוד לסדר ברוב הרכבים שאינם מיניואן, שאינם באים בחשבון מבחינתי. בוסטר גב, שנדרש עד גובה 1.35, (גיל 8 בערך, תלוי בילד) אינו תופס פחות מקום ממושב בטיחות או סלקל.

מה זה משנה מה ההגדרה, מה שחשוב הוא שתהנה מהנהיגה ברכב. קח את ה 118i כידנית, תתקין בולמי בילשטיין ואני בטוח שתהנה.

אופס! בזמנו קניתי חלקים חליפיים תוצרת meyle בזול, עכשיו בדקתי בשבילך בכל האתרים שאני נוהג לקנות מהם, ויש רק חלקים מקוריים שלא זולים בכלל. http://www.pelicanparts.com/cgi-bin/ksearch/PEL_search.cgi?command=show_part_page&please_wait=N&make=POR&model=BE30§ion=BDYsel&page=3&bookmark=19&part_number=51-31-1-884-402-M9

עשיתי את זה לפני מספר שנים ב-BMW E30 שלי, קניתי את הפסים לפי מק"ט ספציפיים לאוטו וגם את הפינות, הן נוטות להתקלקל במהלך הפירוק. עלה מספר דולרים בודדים מחנות חלפים בארה"ב. אני זוכר שהתקנתי קודם על השימשה האחורית וזה פירק לי את כל האצבעות. את הקדמית נתתי לזגג להתקין, הוא לא לקח כסף אבל זה פירק גם לפועל המסכן שלו את האצבעות. אין ספק שזה מאוד משנה את המראה של האוטו. (את שלי אפשר לראות בגליון יוני של "אוטו"). כל הכבוד, כך מטפלים ברכב.

שלום, השכנים הנחמדים שלי לקחו מתיבת הדואר את המגזין שלי ולא אמרו שום דבר. כשחלף שבוע כתבתי לגרמניה וביקשתי עותק נוסף. קיבלתי אותו וקראתי אותו. שלושה שבועות אחרי המועד הרגיל שבו מגיע המגזין השכנה אמרה לאשתי "יש אצלנו מכתב של בעלך". התברר שמדובר במגזין האובד, לא יאומן איזה חוצפה. בכל אופן יש לי למסירה עותק חדש של Auto Bild Klassik, גיליון 8/2012. מגזין נפלא לקוראי גרמנית שמחבבים רכבים לא חדשים. אני בירושלים. נא ליצור קשר בה"פ.

ברכבים ישנים ונדירים אין כל קשר בין "המחירון" למחיר המכירה. כמה מכוניות כאלה יש בארץ? ידניות? אולי 4? כותב המחירון לא יכול להתבסס על שום עסקאות שבוצעו בזמן האחרון ולכן המחירון הוא חסר משמעות למעט לצרכי ביטוח. הכל שאלה של היצע וביקוש. המוכר יכול לבקש כמה שהוא רוצה. אם יש ביקוש לדגם הזה, הוא יקבל בהתאם למצב של הרכב בפועל, כי אין לו מתחרים. יכול להיות הבדל עצום בין רכב מטופל היטב מלא חלקים חדשים וגרטואה שעומדת להתפרק. אם אין ביקוש, הוא פשוט לא ימכור עד שיוריד את המחיר. אגב, בטח שיש W201 ידניות, פשוט בארץ הן פחות נפוצות. אני מכיר אחת עם מנוע 2.0 בירושלים.