אנחנו ככאלה אשר מתעקשים להבין בצמיגים, מתעקשים לראות שנת ייצור וקוד מהיר מאד נדירים בנוף. תבין שחלק גדול מהלקוחות שלו באים אליו פשוט מבקשים את הדבר הכי זול. לא בודקים שנת ייצור, לא קוד מהירות ואפילו לא חברה. פתאום בא לו בן אדם, שגורם לו לעבוד יותר וגם מניב לו רווח קטן יותר. צמיגאי אמר לי פעם את זה מפורשות כאשר שאלתי למה רובם מנסים למכור סיניים.
לקח לי לא מעט זמן, אבל לבסוף מצאתי צמיגייה מוכרת וטובה שמכבדת את הלקוח ולא מנסה לעקוץ אותו. כזו שיודעת שלקוח מרוצה זה כמעט יותר חשוב מרווח מיידי.
לגבי נותני שירות בארץ זו מכה. מצד אחד זו שאלת הביצה והתרנגול. כל מי שעבד אי אפשר כנותן שירות לישראלי יוכל להעיד עלד כמה עם בלתי נסבל אנחנו. זה כבר עבר את הקטע של המצחיק, לדעתי מדובר במכה לאומית כבר. אנשים צועקים, מדברים מגעיל, תוקפים ומה לא. לגמריי אפשר להבין את השחיקה של נותני השירות במיוחד שהמשכרות פה (ביחס למחירים) לא גבוה בכלל. עובד פנצ'רייה שכיר מרוויח קצת מעל המינימום אם בכלל.
מצד שני, גם נותני השירות עצמם נכנסו לאיזשהי שאננות, כי המעסיק מנסה לחסוך כמה שיותר. ועובד קבוע שיודע את העבודה והעסק דופק על הגב שלו יותר משלתלם מאשר לנסוע לחפש עובד חדש להכשיר אותו וכדומה. כך יוצא שעובדים ממורמרים, לקוחות לא מנומסים ולא מחונכים, מחירים גבוהים ושכר נמוך נפגשים.
בגלל האוטומצייה שקוראת בכל העולם, מגע בין קונה למוכר עומד להיות מאוד נדיר בעתיד. אבל לדעתי ככזו גם תחושת האמפתיה והרצון לתקשר כמו בני אדם.
אני חוזר לצמיגים עכשיו. כאמור, הדבר החשוב ביותר זה למצוא פנצ'רייה שרוצה אותך בתור לקוח ויש לא מעט כאלה, לקח לי 3-4 פנצ'ריות וכמה ביקורות חיוביות כאן בפורום כדי למצוא את שלי. מקווה שגם לך בעתיד!