פאפאגיו או קולומבוס - בהרצליה פיתוח - מה עדיף?

[eyals05]

לך על זה. אולי ככה לשרשור יהיה איזשהו שיא.

[bagira]

אלברט באזור זה בכלל מסוג המקומות שאפשר לדבר על "חווית שרות"?

 

בערך כמו להתלונן שחווית הקניה ממש גרועה בדוכן השלישי מימין בשוק הכרמל כי הבסטיונר צועק "גזר בשלוש שקל" במקום "גזר בישלושה שקלים חדשים"

[Derish]

אלברט זה לא החתוליה השכונתית ולא "מפגש השרון" שרואים בכל אזור תעשיה. זו מסעדה. גנרית אמנם, אבל מסעדה אמיתית, בפורמט של שיפודי התקווה או ציפורה או גחלים שהזכרתי קודם. עיצוב הפנים נעים, המיקום נח, יש חניה צמודה. התשתיות סבבה.

 

בדבר אחד אלברט מצטיינים: השווארמה. אם מה שטעמתי שם לפני שבועיים מייצג את הרמה הסטנדרטית שלהם, אזי הם ראויים להיכלל בשרשור שרץ פה לא מזמן על המקומות הכי טובים באזור המרכז. גם המחיר לא גבוה יחסית - 33 שקלים ללאפה, בהחלט שווה אם קופצים לכמה דקות ולוקחים לדרך. הבעיה מתחילה כשמתיישבים ונכנסים לאינטראקציה עם מחלקת שירות לקוחות (קרי: המלצרים).

 

הגעתי לשם בשעה 12 עם חבר מהעבודה ומיד הוגשו לנו תפריטי הארוחות העסקיות בלבד. את התפריטים הרגילים משום מה לא קיבלנו, כנראה היינו צריכים לבקש אבל החלטנו שאין טעם. הקולגה הזמין ארוחה עסקית עם שני שיפודים ב-59 שקלים ואני הלכתי על השווארמה. בעודנו מעלעלים בתפריט המצומצם מיד נחתו על שולחננו עשרה סוגי סלטים בכמות מזערית, תו"כ אזהרה מהמלצרית שאם אני מזמין משהו מחוץ לתפריט העסקיות זה יעלה לי 14 שקלים נוספים (למרות שבכלל לא הזמנתי את הפאקינג סלטים האלה מלכתחילה). לא היה לי נעים להפיל את כל העלות על חברי לשולחן, לכן אמרתי שזה בסדר ואת התוספת כבר נחלק בינינו. תיארתי לעצמי שמקסימום את מה שלא נסיים ניקח איתנו ונפנק את הקולגות שאוכלים במשרד.

 

עבר פרק זמן סביר, השיפודים היו בדרך לחבר ואילו אני נקראתי לדלפק בשביל להגיד לאיש עם הסכין מה אני רוצה בלאפה. (מעניין בשביל מה הם מחזיקים מלצרית עם פנקס...) הלכתי לשם, אמרתי לו במה חפצה נפשי, הוא שלחני לדרכי ואמר שיביא את הלאפה אליי. אחרי דקה המלצרית חזרה ואמרה שהוא שכח מה ביקשתי, אז שאגיד לה והיא תעביר לו. אמרתי, והיא בהחלט ניסתה להעביר לו. בצעקות, בלי לזוז מהשולחן. כמו שנהוג בשכונה. בסוף התייאשתי ופשוט הלכתי אליו שוב, הסברתי שאני מבקש חמוצים, כרוב וצ'יפס בלאפה. קיבלתי חמוצים וכרוב. את הצ'יפס אמר שישלח בהמשך אל השולחן, למרות שביקשתי במפורש לשים אותו בפנים. כך או כך, הדיון נשאר תיאורטי משום שהצ'יפס לא הגיע עד היום.

 

נו ניחא, עם שווארמה כ"כ טעימה כבר הייתי מוכן לסלוח להם על מה שמסביב. לצערי הם החליטו להכניס עוד מסמר בארון הקבורה של תודעת השירות שלהם ובאו לפנות את השולחן. לקולגה שלי נשארה מנה די מכובדת של אורז ותפו"א אפוי שהוא לא סיים, לכן ביקשתי לארוז את זה ואת הסלטים (שברובם לא נגענו) לדרך, בשביל אלו שבמשרד. המלצרית נתקעה לשניה כמו מחשב 486 שמריץ פוטושופ, אח"כ אמרה שאין בעיה ולקחה את הצלחות. אחריה הגיע לשולחן איש גדול ומפחיד למראה (אך בעל נפש עדינה, אני בטוח) והמשיך לפנות את הסלטים והתוספות כאילו השיחה האחרונה מעולם לא התקיימה. שאלתי אותו אם הוא מתכוון לארוז את הדברים הנותרים והוא הביט עליי כאילו ביקשתי את המפתחות לאוטו שלו ואמר "אחי, אין לי בכלל אריזות כאלה קטנות, אנחנו לא אורזים דברים כאלה". אחלה. (אגב, גם זה שם של מסעדה באותו סגנון.)

 

אז מה היה לנו עד כאן? תפריט מצומצם, שווארמיסט עם זכרון קצר, מלצרית שדוחפת סחורה שלא ביקשנו, אוכל ששילמנו עליו והלך לפח, ולקישוט גם צוות שלא מתואם בינו לבין עצמו. אוקיי, אפשר להמשיך אל החשבון. באופן משעשע, גיליתי שהשווארמה הזולה שלי + כוס לימונדה והסלטים המדוברים הביאו אותי בדיוק לאותם 59 שקלים ששילם עמיתי. יפה, התנחמתי בעובדה שבשבדיה זה בטח היה עולה לי 80 שקל והכל יחסי. פרופורציה זה דבר חשוב בחיים.

 

באמת שרציתי להשאיר להם טיפ, אבל איפשהו בין הסלטים לבין השירות האיכותי איבדתי את כל הכסף הקטן.

[Clutch]

כל כך הרבה מלל על מה שנשמע כמו ארוחה ממוצעת בשווארמה...

[Derish]

זה יותר משווארמה, זה תסכול מצטבר. פשוט מזמן לא יצא לי לפרוק אותו מעל דפי הפורום.

[bagira]

פרופורציה זה דבר חשוב בחיים.

 

אחרי שהגעת לתובנה הכ"כ נכונה הזו, תבין שניכנסת לשווארמיה ואין שם שום סיבה הגיונית לא לחפש סומלייה ולא רב מלצרים.

 

כולה שווארמיה.

[Derish]

עם גישה כזאת, לא פלא שתודעת השירות בארץ נראית כך.

 

אני טוען שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור. אם כבר הוחלט לשים שולחנות עץ יפים ולהעסיק מלצרים - שיעשו זאת כמו שצריך, או שיחסכו בדמי התפעול ופשוט ישימו דלפק עם כיסאות פלסטיק וקערה באמצע.

[discoTD5]

אם כך אז תלך למסעדת 'אחלה' בכפר סבא. אולי לא זול יחסית למסעדה עממית, אבל הכל ברוחב לב ונדיבות.

[idanmag]

אני חייב לרשום את השנקל שלי בנוגע לקולומבוס. על פניו עד לפני כמה שנים (טובות , בדיעבד..) היה מדובר באחלה של מקום. המקום פרסם כדרך טבע קופון של אכול כפי יכולתך בעלות של 99 ש"ח.

 

המקום נראה נחמד , אבל שמגיע האוכל מבינים את גודל האסון . בחיים לא ראיתי מסעדה שמצליחה להגיש בשר חצי שרוף וחצי חיי במכה אחת , אוכל נוטף שמן , ממוחזר , לא טרי (ואת זה אני משווה לאוכל פשוט , ולא למסעדה שמכבדת את עצמה).

 

אחרי שאתה מתייישב והאוכל מתחיל להגיע אתה מבין שבעל הבית מרוויח על בסיס כמות (התלוננת ? אני ראיתי לפחות 3 שולחנות שצועקים על בעל המסעדה , לא שזה הזיז לו יותר מדי). בגלל שמדובר במקום כשר אז תמיד יהיה לקוחות.

 

 

באמת שמדובר במקום נוראי , האוכל שם הזכיר לי את שיזפון..

[Transporter]

לדעתי בלבד, כאחד שאוכל בהרבה מסעדות בשר משובחות, גם קולמבוס וגם פאפאגיו כבר לא מה שהן היו פעם.

שתיהן איבדו כיוון וכבר לא מציעות משהו אטרקטיבי, ובפעמים האחרונות שהייתי התאכזבתי.

אם אתה כבר מחפש מסעדת בשרים תלך לכיוון של "NG", "מקום של בשר" "MEATOS" - שם אין סיכוי ולו הקטן ביותר שתתאכזב, לא מאיכות הבשר, לא מהטעם ובטח לא מהשירות.

 

לגבי הדיון על שירות בשווארמיה - אני חושב שזה לא משנה אם נכנס לשווארמיה, לפלאפל שכונתי או למסעדת שף, בכולן בעל העסק רוצה לתת שירות טוב בשביל שתחזור.

ההבדל היחיד בין כולן הוא מה הפירוש של שירות טוב בעיניי הבעלים.

נכון, אם תזמין יין בשווארמיה סביר להניח שאף אחד לא יידע להסביר על סוג היין, ואף אחד לא יידע למזוג לך אותו, אבל אתה גם לא מצפה ליחס כזה.

מצד שני - תודעת שירות בסיסית כמו - לארוז מה שאתה מבקש - קיימת בכל מקום, במקומך פשוט הייתי קורא למלצרית ומזכיר לה שביקשתי לארוז, והיא הייתה דואגת לך לטייק אווי של סלטים מהסוג שנזרק.

 

וזה שקיבלת תפריט עסקי ולא תפריט רגיל - זה בגלל העובדה שרוב האנשים בשעות העיסקיות באים בשביל התפריט העסקי, וברגע שמגישים להם תפריט מסעדה רגיל הם מיד צועקים "מה זה ? אין פה עיסקיות ? אתמול היה, מה אתם מנסים לרמות אותי ?"

אז מראש נותנים תפריט עסקי, ואם תבקש תפריט רגיל יתנו לך בשמחה (יותר ריווחי להם)

[Derish]

אם כך אז תלך למסעדת 'אחלה' בכפר סבא. אולי לא זול יחסית למסעדה עממית, אבל הכל ברוחב לב ונדיבות.

 

טוב לדעת, תודה.

 

בעקרון אני לא כ"כ בקטע של מסעדות מסוג "לפתוח שולחן", אבל לפעמים יש אורחים מחו"ל שמבקשים חוויה ישראלית אותנטית ו"אחלה" נמצאת חמש דקות הליכה מהמשרד.

 

תודעת שירות בסיסית כמו - לארוז מה שאתה מבקש - קיימת בכל מקום, במקומך פשוט הייתי קורא למלצרית ומזכיר לה שביקשתי לארוז, והיא הייתה דואגת לך לטייק אווי של סלטים מהסוג שנזרק.

 

המלצרית היא זו שקראה לבחור המפחיד ברגע שקלטה שאין לה אפשרות לעמוד בהבטחה שנתנה (הקולגה שלי ראה אותה מתייעצת עמו מיד לאחר שעזבה את השולחן). במקום לבוא ולהגיד "סליחה, טעיתי" היא פשוט שלחה מישהו אחר במקומה וכנראה קיוותה שלא נשים לב. התנהגות ילדותית משהו.

 

זה שקיבלת תפריט עסקי ולא תפריט רגיל - זה בגלל העובדה שרוב האנשים בשעות העיסקיות באים בשביל התפריט העסקי, וברגע שמגישים להם תפריט מסעדה רגיל הם מיד צועקים "מה זה ? אין פה עיסקיות ? אתמול היה, מה אתם מנסים לרמות אותי ?"

אז מראש נותנים תפריט עסקי, ואם תבקש תפריט רגיל יתנו לך בשמחה (יותר ריווחי להם)

 

מה הבעיה לעשות כמו בכל בורגוס/אגאדיר ולהביא את שני התפריטים בו זמנית? למה אני צריך לבקש את זה במיוחד ולאבד דקות יקרות של הפסקת צהריים בהמתנה?

[Transporter]

המלצרית היא זו שקראה לבחור המפחיד ברגע שקלטה שאין לה אפשרות לעמוד בהבטחה שנתנה (הקולגה שלי ראה אותה מתייעצת עמו מיד לאחר שעזבה את השולחן). במקום לבוא ולהגיד "סליחה, טעיתי" היא פשוט שלחה מישהו אחר במקומה וכנראה קיוותה שלא נשים לב. התנהגות ילדותית משהו.

 

 

 

מה הבעיה לעשות כמו בכל בורגוס/אגאדיר ולהביא את שני התפריטים בו זמנית? למה אני צריך לבקש את זה במיוחד ולאבד דקות יקרות של הפסקת צהריים בהמתנה?

 

בקשר ל-T.A - אם זה באמת היה חשוב לך הם היו מוצאים דרך לארוז את זה גם אם זה היה פירור, ולא משנה שמדובר בשיפודיה ולא במסעדת גורמה

 

בקשר לתפריטים - שוב, הדברים האלה קורים בעיקר בגלל נסיון מר עם לקוחות ישראלים, שברגע שאתה מגיש להם תפריט רגיל הדבר הראשון שהם חושבים זה "איזה מלצר חוצפן, הגעתי לכאן בזמן העיסקיות בשביל לקבל מחיר של עיסקית והוא מגיש לי תפריט רגיל"

אם תגיש את שניהם יהיו את אלה שיחשבו שהנחת את התפריט הרגיל מעל התפריט העיסקי בשביל שלא ישימו לב לעיסקי. והתאוריות האלה לא נגמרות.

 

בשורה התחתונה כל מקום יוצא מנקודת הנחה שאם נכנסת לשם בשביל לאכול מנה יקרה מהתפריט הרגיל (נניח אנטריקוט 300 גר' שכנראה לא מופיע בעיסקית) אתה תבקש מהמלצרית תפריט רגיל או שפשוט תגיד "מה זה אין פה אנטריקוןט 300?" ואז תקבל את התפריט הרגיל.

עדיף לקוח אחד כזה במשמרת ולא 20 לקוחות שיתמרמרו שהגישו להם תפריט רגיל ולא עיסקי.

 

כמו כן זה מונע בילבולים בין מנות שמופיעות בשני התפריטים, בכל תפריט בצורה שונה (כמו למשל המבורגר שבעיסקית הוא 150 גר' + תוספת ובתפריט הרגיל הוא 250 גר' בלי שום דבר ליד)

זה מתכון לבילבולים \ עודף שאלות מיותרות \ ויכוחים ומו"מ שבסופו גם ככה רוב הסיכויים שתקח את המנה העיסקית.

[discoTD5]

טוב לדעת, תודה.

 

בעקרון אני לא כ"כ בקטע של מסעדות מסוג "לפתוח שולחן", אבל לפעמים יש אורחים מחו"ל שמבקשים חוויה ישראלית אותנטית ו"אחלה" נמצאת חמש דקות הליכה מהמשרד.

 

1. כמסעדה לאכול בה צהריים היא סבבה לגמרי. אפילו את הבשר הם עושים די טוב.

2. להפתיע אורחים מחו"ל - הם יהיו בהלם מהשפע ומהטעמים.

[יבגניפ]

טוב, לא קראתי את הכל, חוץ מאת הביקורת המרגשת של ואדים על אלברט.

עבדתי פעם באזור (לפני 4 שנים בערך). היינו נוהגים לאכול פעם בשבוע באלברט, כדי לגוון קצת (לא היו אופציות אחרות, חוץ מארומה, עזרה ובניו ועוד מסעדה וחצי באותו המתחם).

נעזוב לרגע את תודעת השירות, כי אף פעם לא פתחנו שם שולחן, והחבר'ה בדלפק היו דווקא נחמדים. שמעתי על המסעדה גם הרבה לפני, ועד היום אני מכיר אנשים שחושבים שמדובר בשווארמיה טובה. אולי אני אשכנזי או רוסי מדי, ולא מבין בשווארמה אמיתית, אבל זו בין החתוליות הכי פחות טובות שאכלתי בהן בחיים שלי, כולל התוספות שפשוט לא היו טובות אף פעם.

למעשה, לדעתי כבר עדיף לרדת עוד יורת ברמה ולאכול חתולים בעזרה ובניו הסמוכה. שם לפחות אין שום יומרות, הכל זול ואף אחד לא נתקע מולך כמו "מחשב 486 שמריץ פוטושופ" (אחלה דימוי, אהבתי).

[שומאכר]

שירות טוב זה מתכון להצלחה, גם אם השווארמה לא הכי טעימה בעולם.