Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

פוסטים מומלצים

פורסם

מה צדקו רבותינו שאמרו שהאינטרענאט המשוקץ מביא לידי תועיבה וחטא רח"ל!

 

סתם, חת'כת הספק מכובד. עלה והצלח.

 

Sent from my C6833 using Tapatalk

I see now that the circumstances of one's birth are irrelevant; it is what you do with the gift of life that determines who you are

Mewtwo -

  • תגובות 32.2 אלף
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

  • locomotive

    3548

  • rupni

    2410

  • SlowRide

    2157

  • Danix60

    1767

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

תודה לכם :)

ואני חושב שהאינטרנט רק עזר לי להבין מי אני ולא נתן לי להמשיך לחיות את חיי בשקר ובתסכול כי דברים לא מסתדרים לי.

פורסם

כשהתחלתי לגלוש פה הייתי בחור ישיבה חרדי. מאז הספקתי להתחתן, לפתוח פייסבוק ולשקוע בזה, להתגרש ולצאת מהארון (עדיין טרי)

אז לא, החיים לא שוחקים, הם מפתיעים :-)

גם סבא שלי יצא מהארון...שלא תדע איך הוא נראה :-(

איזה כייף לי :)

פורסם

מברוק ג'ימס, תזכיר לי לא לשחק נגדך דמקה ;)

איך היציאה מהארון מסתדרת עם היושב במרומים?

או שהספקת לזנוח אותו?

כבר לא בן 12 ועדיין מאמין באלוהים? מזל טוב, גם לך יש חבר דמיוני.

  • חברי המעגל הראשון
פורסם

היושב בעליונים לא צריך להסתבך עם היושב בתחתונים.

 

Sent from my ALE-L02 using Tapatalk

אומרים שהעתיד הוא אנרגיה סולארית, אז עברתי לסולר.

פורסם

לא כולם צריכים לדעת עליך הכל.

 

תזכור שכל מה שתגיד, יוכל לשמש נגדך, וזה נכון לא רק לגבי חקירות במשטרה.

ZX 94 > קסנטיה 97 > לנסר 2007 > מונדאו 2007 > קורולה 2013 > קורולה 2015 > איוניק 2018 > סיוויק 2002 > מזדה3 2018

 

Everybody in the galaxy tries to take over the galaxy. The trick is to be left alone by whoever succeeds

פורסם

היום יום הזיכרון, וכמו כל שנה, אני לא עומד בצפירות.

 

אנשים מסתכלים עלי בבוז, חיללת את הטקס הקולקטיבי שלנו, תכבד את אילו שהלכו, תעמוד!

 

אני לא צריך צפירה מחורבנת בשביל לזכור, כל בוקר, כל ערב, כל דפיקת לב כל נשימה שאני מצליח לקחת, אני זוכר.

 

אני רוצה לשכוח, מייחל לשקט שבשכיחה, אבל לא, הם תקועים לי בתוך המוח, בתוך הגוף המחורבן הזה הם נמצאים, כל חבר שהלך, כל חוסם עורקים, כל מספרי ברזל עם חוסרים, כל פעם שנשמו לידי נשימות אגונליות, כל פרח, כל הרדוף, רות קבל, יש עוד 2 משפחות שהולכות לאבד את עולמם היום, שומע??

 

האדרנלין גבוה, ואני רץ, כמו כולם, פאק, פאק, פאק.

 

הכדורים לא עוזרים, הטיפול איטי, ואני רוצה לשכוח!, עכשיו!, אין לשכוח, אלוהים לא מרשה, אני צריך לזכור.

 

אז לכו להזדיין, הצפירה שלכם מעליבה אותי, אילו שחושבים שצריך צפירה מסריחה בשביל לזכור, אני רוצה לשכוח, איפה הצפירה בשבילי?, איפה היא??, אני אהפוך עולמות בשביל 3 דקות בשנה של שיכחה.

 

אז לא עומד, מה תעשו לי?, תנדו אותי, המבטים שלכם זאת הגושפנקה שלי, כל המדינה הזאת, הטקסים שלכם שווים כקליפת השום עבורי.

 

עוד מעט הדגלים יונפו, חג-שמח, כולם ישכחו ואני אשאר לבד עם הזיכרון הזה, בלי שיהיה לי שמץ של מושג מה לעשות איתו.

 

  • חברי המעגל הראשון
פורסם

חלק מלהרגיש נורמלי זה לבוז לכל מי שלא נראה לך נורמלי. אל תרגיש רע בגלל אנשים שממש רוצים להיות נורמלים וקשה להם.

 

Sent from my ALE-L02 using Tapatalk

אומרים שהעתיד הוא אנרגיה סולארית, אז עברתי לסולר.

פורסם
תודה לכם :)

ואני חושב שהאינטרנט רק עזר לי להבין מי אני ולא נתן לי להמשיך לחיות את חיי בשקר ובתסכול כי דברים לא מסתדרים לי.

 

מה המצב?

 

 

לשאר חברי הפורום - המלצות להתמודדות עם מות הכלב?

התחושה נוראית, בעיקר כי חשבנו (והוא גרם לנו לחשוב כך) שהוא יחיה עוד כמה שנים טובות. אבל הסרטן לא פסח עליו, ולצערנו הוא הראה סימני עייפות רק שלושה ימים אחרונים, כשהיה מאוחר מידי.

:mm_cry::mm_cry::mm_cry:

ולכן אתן לו בכל הכבוד את הזכות להרצות לי על מחזיקי כוסות וגגות שמש, לא יותר מזה.

ZOOM-ZOOM

  • חברי המעגל הראשון
פורסם

לאמץ גור. לא כדי שירגיש כתחליף לכלב שמת, אלא כדי להעניק לעוד כלב הזדמנות לחיים טובים ושמחים.

 

Sent from my ALE-L02 using Tapatalk

אומרים שהעתיד הוא אנרגיה סולארית, אז עברתי לסולר.

פורסם

אני לא איש בשורות. את הכלב שלי הרדמתי לאחר שכבר לא יכל לקום מהרצפה. לפני כשמונה חודשים. ועדיין מתגעגע ומחפש כל פעם שאני חוזר הביתה, מחזיק נקניק או גבינה צהובה. לוקח זמן, הכאב פוחת אבל לא שוכחים. ולדעתי גור אחר לא ימלא את הכאב. אולי יעסיק אותך ולדעתי כל הזמן תהיה גם בהשוואות.

 

Sent from my Lenovo K50-T5 using Tapatalk

גם אני מבקר במפגש השפלה... :beerchug:


×
×
  • תוכן חדש...