מעבורת החלל "קולומביה" התרסקה (*נושא נערך*)

[z-man]

עם כל הצער שיש לי על המקרה הז, אני חושב שקצת ניפחו אותו מעבר לכל פרופרציה, גם בהמראה וגם עכשיו.

 

נכון , זה הפסד כבד וזה הרגשה לא נעימה, אבל מכאן ועד הפסטיבל שהתקשורת יצרה סביב זה המרחק ענק.

 

חברה, כל יום נהרגים כשני אנשים בתאונות דרכים, כל יום !

 

מחר, יהרגו אנשים, מחרתיים, גם !

 

יותר מ 600 הרוגים בשנה והתקשורת מוצאת לנכון לעשות יום אבל לאומי בגלל שהחללית עם האסטרונאוט הישראלי הראשון התרסקה.

 

כל המדינה נהייתה צהובון אחד גדול, מפקד חיל אוויר לשעבר מנחם את אביו של אילן רמון ז"ל בשידור חי, ביבי נתניהו הורה לכל הדיפלומטים בארה"ב לעזור למשפחתו של רמון.

 

הכול בשביל הרייטינג.

אב רוצח את התינוקות שלו ושלושה ימים העיתונות מפוצצת בהודעות ותמונות וסיפורים, 4 הרוגים בתאונה אחת לא מעניינים אף אחד יותר, זה קורה כל יום, זה כבר לא "מעניין" אף אחד.

 

(סליחה מראש על פריקת הזעם)

 

 

אילן רמון ופרויקט החלל הם סמל.

סמל למאמץ האנושי להתקדם, לחקור, להגיע ליכולות חדשות, סמל לקדמה הטכנולוגית.

כשהסמל הזה עולה בלהבות, זה צובט בלב, כי מעבר לקטע האישי ולצער על אבדן החיים יש פה צער על אבדן החלום.

[drugstore]

כי מעבר לקטע האישי ולצער על אבדן החיים יש פה צער על אבדן החלום.

החלום שלי הוא לנסוע על כבישים תקינים, בעלי נפח תנועה גדול (3 נתיבים מינימום),

בטיחותיים, מוארים ומסומנים כראוי.

כבישים שבהם יהיה מותר לנסוע במהירות נסיעה המותאמת לתנאי הכביש.

נו, אז

 

קודם כל, שנסתדר כולנו ביחד על כדור הארץ ואח"כ נחלום על החלל.

[alfa_draco]

עם כל הצער שיש לי על המקרה הז, אני חושב שקצת ניפחו אותו מעבר לכל פרופרציה, גם בהמראה וגם עכשיו.

 

נכון , זה הפסד כבד וזה הרגשה לא נעימה, אבל מכאן ועד הפסטיבל שהתקשורת יצרה סביב זה המרחק ענק.

 

חברה, כל יום נהרגים כשני אנשים בתאונות דרכים, כל יום !

 

מחר, יהרגו אנשים, מחרתיים, גם !

 

יותר מ 600 הרוגים בשנה והתקשורת מוצאת לנכון לעשות יום אבל לאומי בגלל שהחללית עם האסטרונאוט הישראלי הראשון התרסקה.

 

כל המדינה נהייתה צהובון אחד גדול, מפקד חיל אוויר לשעבר מנחם את אביו של אילן רמון ז"ל בשידור חי, ביבי נתניהו הורה לכל הדיפלומטים בארה"ב לעזור למשפחתו של רמון.

 

הכול בשביל הרייטינג.

אב רוצח את התינוקות שלו ושלושה ימים העיתונות מפוצצת בהודעות ותמונות וסיפורים, 4 הרוגים בתאונה אחת לא מעניינים אף אחד יותר, זה קורה כל יום, זה כבר לא "מעניין" אף אחד.

 

(סליחה מראש על פריקת הזעם)

 

 

אילן רמון ופרויקט החלל הם סמל.

סמל למאמץ האנושי להתקדם, לחקור, להגיע ליכולות חדשות, סמל לקדמה הטכנולוגית.

כשהסמל הזה עולה בלהבות, זה צובט בלב, כי מעבר לקטע האישי ולצער על אבדן החיים יש פה צער על אבדן החלום.

 

יש הבדל בין "סתם" תגובה למוות בתאונה או אפילו רצח אכזרי, לבין התגובה במקרה הזה. אני חושב שיש פה איזושהי תחושה שאחרי שנים שבהם המדינה נחלצה בקושי ממצבים קשים (מזל של מתחילים?) מתחיל להגמר לנו המזל. וזו הרגשה מאוד לא נעימה, כי לכל אחד יש איזושהי אסוציאציה אישית בעניין הזה.

 

ודרך אגב, אני כבר מודיע מראש - אם מישהו מהדוסים יגיד שהכל קרה בגלל שאילן עשה ניסויים בשבת, כדאי שירחיקו ממני חפצים חדים. נשמע מוגזם? הלוואי, אבל הדוסים מצליחים להפתיע כל פעם מחדש!

[Noybee]

1. אובדן חיים.

האם חייו של אסטרונאוט שווים יותר מחייו של נהג אלמוני?

זאת בכלל לא הנקודה. כמו שאמרו פה, כשסמל ממריא או עולה בלהבות,

הוא יוצר מכנה משותף אצל כל העם. לכן התקשורת מתרפקת על אירועים

כאלו אבל כך היא צריכה לעשות. לא נשארו הרבה דברים שיכולים לאחד את העם הזה.

 

2. אנושות.

יש עוד דברים בחיים חוץ מנתיבים, שוטרים , מיסוי ותת היגוי.

כאשר מסע לחלל מסתיים בכזה כישלון, לאחר 40 שנות ניסיון בשיגורים לחלל,

זה אומר משהו על היכולת שלנו כציווליזציה. נכון ש-17 שנה לא היו תקלות

שהסתיימו כך, אבל יש תחושה חזקה של עמידה במקום. אפשר היה לצפות

שעבור נאסא משימות כאלו יהיו כבר שיגרה וידעו לאתר תקלות בזמן אמת באופן

יעיל יותר, והנה, באמצע שלב שידוע שהוא קריטי בנחיתה, תוך שניות מתפרקת המעבורת לחתיכות.

דבר אחד בטוח, תהיה האטה משמעותית בלוח הזמנים של נאסא וקיצוץ בתקציביה, וזה רבותיי, הפסד של כולנו, לא רק של העם האמריקאי.

[רועי צוקרמן]

השלכה שלישית, לא פחות חשובה - היא אובדן ההתקדמות המדעית.

חלק מהמחקרים והניסויים שבוצעו בקולומביה תועדו ישירות בנאסא, אבל חלקם אבד לעולמים ביחד עם ציוותה

[שלומי]

1. אובדן חיים.

האם חייו של אסטרונאוט שווים יותר מחייו של נהג אלמוני?

זאת בכלל לא הנקודה. כמו שאמרו פה, כשסמל ממריא או עולה בלהבות,

הוא יוצר מכנה משותף אצל כל העם. לכן התקשורת מתרפקת על אירועים

כאלו אבל כך היא צריכה לעשות. לא נשארו הרבה דברים שיכולים לאחד את העם הזה.

 

2. אנושות.

יש עוד דברים בחיים חוץ מנתיבים, שוטרים , מיסוי ותת היגוי.

כאשר מסע לחלל מסתיים בכזה כישלון, לאחר 40 שנות ניסיון בשיגורים לחלל,

זה אומר משהו על היכולת שלנו כציווליזציה. נכון ש-17 שנה לא היו תקלות

שהסתיימו כך, אבל יש תחושה חזקה של עמידה במקום. אפשר היה לצפות

שעבור נאסא משימות כאלו יהיו כבר שיגרה וידעו לאתר תקלות בזמן אמת באופן

יעיל יותר, והנה, באמצע שלב שידוע שהוא קריטי בנחיתה, תוך שניות מתפרקת המעבורת לחתיכות.

דבר אחד בטוח, תהיה האטה משמעותית בלוח הזמנים של נאסא וקיצוץ בתקציביה, וזה רבותיי, הפסד של כולנו, לא רק של העם האמריקאי.

 

 

חביבי, תמיד אומרים שתינוק צריך ללמוד ללכת לפני שהוא רץ.

המדינה שלנו בשלב הזחילה וכבר מנסים ללמד אותה קפיצה במוט.

אולי היה עדיף לנו להתרכז בבעיות האמיתיות שלנו , בלחם והחמאה כמו שאומרים ולא לנסות לטוס לחלל, ה"הצלחה" של אילן רמון היתה אשליה, נסיון להציג אותנו בתור מדינה מפותחות ששולחת אנשים לחלל.

LETS FACE IT , אנחנו רחוקים מזה, עוד לא סיימנו את מלחמת העצמאות שלנו, כדאי שתשומת הלב תופנה ומקומות אחרים.

שליחת בן אדם לחלל אינה אלה מכירת אשליות, בדיוק כמו גדר הפרדה שתעצור את כל הפיגועים, "כביש אגרה" ששם קץ לפקקים וקורס נהיגה מונעת עלאק.

 

עיקר הביקורת שיש לי זה כלפי התקשורת, שמה שמניע אותה זה בעיקר רייטינג זול, חדשות טלנובליות וסיפורים שמושכים תשומת לב.

אני אישית ראיתי את המחול התקשורתי סביב אביו של רמון ומשפחתו וזה פשוט הגעיל אותי, אנשים שכרגע קיבלו את המכה הגדולה בחייהם משמשים כITEM למשיכת רייטינג.

 

אז עם כל הכבוד להיותו של רמון סמל, עצוב לי לאן מנותבות האנרגיות של העם הזה.

[sronis]

2. אנושות.

יש עוד דברים בחיים חוץ מנתיבים, שוטרים , מיסוי ותת היגוי.

כאשר מסע לחלל מסתיים בכזה כישלון, לאחר 40 שנות ניסיון בשיגורים לחלל,

זה אומר משהו על היכולת שלנו כציווליזציה. נכון ש-17 שנה לא היו תקלות

שהסתיימו כך, אבל יש תחושה חזקה של עמידה במקום. אפשר היה לצפות

שעבור נאסא משימות כאלו יהיו כבר שיגרה וידעו לאתר תקלות בזמן אמת באופן

יעיל יותר, והנה, באמצע שלב שידוע שהוא קריטי בנחיתה, תוך שניות מתפרקת המעבורת לחתיכות.

דבר אחד בטוח, תהיה האטה משמעותית בלוח הזמנים של נאסא וקיצוץ בתקציביה, וזה רבותיי, הפסד של כולנו, לא רק של העם האמריקאי.

 

עדיין לא הגבתי, כי אני פשוט ציני מדי ולא יכול להתחיל לבכות פה על אובדן החלום כמו כולם. אבל שלומי צודק במאה אחוז. אני רואה חצי אומה מנחמת את משפחת רמון, ומבין שזה בגלל הפרסום הרב שליווה את המסע הזה לחלל, אבל חלאס... באמת יש דברים לא פחות חשובים על סדר היום.

המוות הזה כואב מאוד לבני משפחתו וחבריו, אבל הם ידעו שזה יכול לקרות (לא שזה מוריד מהכאב). הציטוט למעלה פשוט לא נכון. כל הסיפור רק מוכיח כמה אנו כציוויליזציה לא יודעים בעצם כלום. אסון מתרחש אחת לכ-50 שיגורי בני אדם לחלל - זה נראה לכם כמו סטטיסטיקה טובה? איך לעזאזל אפשר לחשוב ששליחת אנשים לחלל היא משימה שגרתית?? זה הכל חוץ משגרתי. זה אחד הדברים המסובכים ביותר שהאנושות השיגה. יש לכם מושג כמה דברים יכולים להתקלקל? זה פשוט עוד תאונה, כמו כל תאונה אווירית. בשלב קריטי בנחיתה יש בעיה והכל מתרסק. אסון גדול. אבל לא משהו שלחלוטין לא היה צפוי שיקרה...

 

וכמובן - תנחומיי לכל משפחות ההרוגים.

 

רוני

[Noybee]

וודאי ששיגור מעבורת הינו דבר מורכב ביותר, אבל כאשר יש לך תקציב שנתי של כמה פעמים התקציב של כל המדינה הזו, כאשר צוות מסויים מתאמן שש שנים בשביל שבועיים, כאשר מאות מטובי המהנדסים בעולם מתכננים כל פרט וחושבים על כל תקלה אפשרית- תאונה כזו היא כישלון. כישלון בתכנון/תחזוקה/התנהלות ההחלטות בזמן אמת, מה שזה לא יהיה, נאסא יודעים לעשות דבר אחד- לשגר חלליות ולהחזירן הבייתה בשלום. אתה יכול להשוות את זה לתאונה אווירית של איזה טייס רומני (אין לי משהו אישי נגד רומנים...) שמרסק מטוס עם איזה 250 נוסעים (וזה אפילו יותר מחריד) ? המשותף למטוסים ולמעבורות הז שבשני המקרים ממריאים ונוחתים. זהו. אפילו אי אפשר להשוות בכלל בין מיומנויות של טייס ואסטרונאוט.

 

ושלומי- אני לא רואה את המשימה של קולומביה כאיזה הישג ישראלי יוצא דופן, אלא יותר כג'סטה של האמריקאים. זאת האמת. רחוק היום שישראל תשגר אדם לחלל ע"י טכנולוגיה ולוגיסטיקה ישראלית. מאוד רחוק.

[mat@n]

עם כל הצער שיש לי על המקרה הז, אני חושב שקצת ניפחו אותו מעבר לכל פרופרציה, גם בהמראה וגם עכשיו.

 

נכון , זה הפסד כבד וזה הרגשה לא נעימה, אבל מכאן ועד הפסטיבל שהתקשורת יצרה סביב זה המרחק ענק.

 

חברה, כל יום נהרגים כשני אנשים בתאונות דרכים, כל יום !

 

מחר, יהרגו אנשים, מחרתיים, גם !

 

יותר מ 600 הרוגים בשנה והתקשורת מוצאת לנכון לעשות יום אבל לאומי בגלל שהחללית עם האסטרונאוט הישראלי הראשון התרסקה.

 

כל המדינה נהייתה צהובון אחד גדול, מפקד חיל אוויר לשעבר מנחם את אביו של אילן רמון ז"ל בשידור חי, ביבי נתניהו הורה לכל הדיפלומטים בארה"ב לעזור למשפחתו של רמון.

 

הכול בשביל הרייטינג.

אב רוצח את התינוקות שלו ושלושה ימים העיתונות מפוצצת בהודעות ותמונות וסיפורים, 4 הרוגים בתאונה אחת לא מעניינים אף אחד יותר, זה קורה כל יום, זה כבר לא "מעניין" אף אחד.

 

(סליחה מראש על פריקת הזעם)

 

מסכים עם כל מילה ומילה. לראיה, קבלו מכתב ששלחתי ל"רשת" ביום רביעי ה- 18 בדצמבר 2002, באותו נושא בדיוק (מיד לאחר פרשת רצח התינוקת):

[אייל]

יהי זכרם של אילן וחבריו , ברוך.

[sronis]

קודם כל. לנאסא יש תקציב שנתי קטן בהרבה מתקציב מדינת ישראל. דבר שני - ברור שהתאונה הזאת היא כישלון. בדיוק כמו שכל תאונה אווירית אחרת היא כישלון. עד כה היו לנאסא ולסוכנות החלל הרוסית הרבה מאוד תקלות (רק הרוסים השכילו לא לגלות אותן לעולם ) - אפילו כשמשקיעים מאות מיליוני דולרים בשיגור חללית יש מספיק דברים שיכולים להתקלקל. ועובדה, מתוך כמאה שיגורים לחלל היו כמה שחזרו רק במזל (אפולו 13 למשל) וכמה שלא חזרו בכלל (צלנג'ר) - אף תאונה לא צריכה להגרם. אבל תאונות נגרמות, אין מה לעשות.

מטוסים, מצד שני, טסים מאות ואלפים פעמים עד שקורה אסון, ובאמת אין מה להשוות בין טיסה של מטוס לטיסה של חללית, אבל בדיוק בגלל זה הסיכויים שהחללית לא תחזור בשלום גבוהים בהרבה...

 

רוני

[Noybee]

זה כ"כ מעצבן שזה דווקא קרה עכשיו... אין לי ספק שנאסא יודעים משהו שהם לא רוצים שהציבור ידע

ואני אומר זאת כי ישנו הרושם שהתנהלות העניינים ברגעים הקריטיים הייתה משונה למדי.

 

מטעויות לומדים, נקווה שלא נזכה לראות עוד תקלות דומות ב-17 שנים הקרובות לפחות.

[Taliko]

אין לי הרבה מה לומר - אני פשוט הרגשתי רע, השיגור של אילן באמת שימח אותי ומה שקרה פשוט העציב אותי.

וזה מעבר לכל ציניות או פרשנות זו או אחרת לאירוע (שאולי אפילו יש בה משהו) .

 

טל.