ככה זה כשאחד לא מניע ואחד לא מדומם...

Benni Haspel · ב-20 לינואר, 2012

וככה זה כשמתעסקים עם אוטובוסי אספנות.

נתחיל מהלא מדומם: ביום ששי שעבר הגיע אורח יקר מבריטניה, אספן שיש לו ליילנד פנתר והוא בא במיוחד לראות את הפנתר במוזיאון אגד. אז כמה חברים ומיצובישי לנסר אחת שינעו אותו למוזיאון לא לפני שנח סלוצקי ואיל עובדיה הכינו את הרכב. הבחור נהנה, נסע גם על טייגר ואז לקחנו אותו לאחיסמך לראות את הצהוב שלנו.

איל רכניץ עשה לו הדגמה יפה אבל כשניסה לדומם, הילדה לא כבתה...

עוד נסיון, ועוד נסיון וכל מיני להטים עם הבלמנוע..נאדא. האוטובוס המשיך לגרגר להנאתו. צביקה (אבו איל) ואני נסענו עם האורח לשדה התעופה ושילחנו אותו לאנגליה וכשחזרנו האוטובוס כבר ישן חזק והסתבר שיש תקלה בידית ההילוכים והאויר בורח... נו שויין.

עכשיו נמשיך עם הלא מניע: הכחול דווקא התנהג יפה בשבועות האחרונים. כששמע שהוא חוזר לבית היולדות שלו (הארגז ת"א) הוא גרגר בעליזות ונסע כמו גדול. אבל ביום שני היה עליו לחזור הביתה, לאחיסמך. אוהו, זה כבר סיפור אחר והוא ילל "לארוצה לארוצה" ופשוט לא הניע. גמרנו כמעט את כל המצברים בהארגז רק כדי לדעת שהסטרטר נהדר אבל המזרקים...אין הסנפה לעורקים...

בקיצור היום שכרנו את הגרר של דן שהביא את הכחול לאחיסמך.

מה נאמר? "זה שעולה וזה שיורד"

בתמונות, הצהוב ממש ברגעים שהוא סרב לדומם

הכחול ממש ברגעים שהוא סרב להניע...