לקוח מתלונן שטעו לו בעודף. כיצד לנהוג, בהנחה שאני מתקשה לנסח כותרת עניינית ?

[בעל ג'ימני]

מקרה חם מהרגע ממש, עניין של דקה ואז באתי לספר לכם על כך:

ילד נכנס לחנות של חבר. החבר הוא בעל עסק שמוכר תשמישי קדושה, ספרי לימוד וצעצועים.

הילד ביקש ספר תהילים קטן, שמחובר אליו מחזיק מפתחות, שווי הספר, שמונה שקלים.

הילד נתן שטר של 20 שקלים וקיבל בחזרה שתי מטבעות של חמש, ועוד שתי מטבעות של שקל=12 שקלים.

הילד יצא מהחנות מאושר ושמח. אחרי דקה, נכנס הילד שוב לחנות, וסיפר לחברי ש"אמא אמרה שטעית בעודף ויש לי ביד רק שישה שקלים (כלומר נעלמו לו מהיד מטבע של חמש ועוד מטבע של שקל). חברי חשב לעצמו: "אם לא אתן לו עוד שישה שקלים, האמא עשוייה להפיץ שאני שקרן ורמאי, ואנשים עשויים להאמין לה, שאני רימיתי ילד קטן, וניסיתי לשקר לו" הוא הוציא עוד שישה שקלים מהקופה, נתן לילד ואמר: ב"פעם הבאה כשאתה בא לחנות שלי, תבוא רק עם אמא, אחרת לא אמכור לך" מה דעתכם על זה? התנהגות למופת? פרייאר? מה בקשר להתנהגות האם? והתנהגות הילד? מה אתם הייתם עושים במקום חברי?

[אלעדיקו]

יכול להיות שזה מתמימות ולילד נפלו השקלים בדרך, הגיע לאמו עם 6 שקלים לא 12 והאמא דרשה את העודף מכיוון שכנראה הילד הסביר לה שזה העודף שהוא קיבל.

[dvirk11]

או שהוא הלך לקנות משהו ב6 שקל.

[ברווז]

אתה רואה מה קורה כשמוכרים תשמישי קדושה?...

 

התנהגות למופת לטעמי. הלקוח תמיד צודק, גם אם הוא מנייאק, אדיוט וטמע-ואני מכיר אישית גם כמה קליינטים שהם שילוב של כל התכונות ביחד.

 

יותר הגיוני היה, לדעתי, שיגיד לילד לקרוא לאמא שלו, ולספור את הקופה במקום מול הפרצוף שלה, ולגלות שחסרים 6 ש"ח.

או להבא כשמוכרים לילד, להסביר לו את העודף שהוא מקבל, כמו חצי משחק (אתה בטח טוב בחשבון, נכון? אז בוא תעזור לי. כמה זה ככה וככה). אולי אם יש לו מצפון הוא לא ישחק את המשחק של ההורים שלו.

 

מסור לחברך ח"ח.

[Black Joker]

איך ניתן להוכיח כי הילד חזר לאימו מלכתחילה וכי הוא לא בדה את הסיפור?

[psychuil]

זה למה צריך להתקין מצלמה שתוכל להוכיח בדיוק כמה עודף ניתן.

ואז לבעוט את הילד כמה שיותר רחוק.

[dany]

אם זה קומבינה אז היא ממש עלובה.

לי קורה מדי פעם שאנשים מנסים להשים מטבע מתחת לשטר ואז להגיד שחסר,אבל אנשים מבוגרים,לא ילדים.

[bagira]

תופעה די ידועה שילדים מאבדים את העודף בשניה.

 

אצלי הרבה פעמים הם מפילים את העודף מבלי להרגיש עוד כשהם נמצאים בחנות.

 

בכל מקרה, כפי שאני רואה את זה, חברך נהג למופת וגם אם מדובר באיזה קומבינה "סופר-מתוחכמת", אם מישהוא נגרר לכזה שפל בעבור 6 ש"ח, אז שיהיה לו לבריאות ואני על הדרך ארגיש לא שיצאתי פראייר אלא שעשיתי מצווה.

 

או להבא כשמוכרים לילד, להסביר לו את העודף שהוא מקבל, כמו חצי משחק (אתה בטח טוב בחשבון, נכון? אז בוא תעזור לי. כמה זה ככה וככה).

 

איזה "טוב בחשבון"? זה ילד דוס, מקסימום מכיר משנה וגמרה! (סתם בדיחה, לא להתנפל עלי בבקשה)

[בעל ג'ימני]

הרי לכם תשובתו של חברי למעשיו:

"הילד בליינד איבד את הכסף בדרך לאימו, וכשהגיע אליה, ראתה שזה מה שיש לו ביד. אני ידעתי את זה, כי הייתי משוכנע במאות מיליוני האחוזים (ואני, בעל הג'ימני השבעתי אותו, שאין סיכוי שהוא טעה בספירת העודף) שהעודף שלי היה מדוייק."

 

מה יקרה מחר? אם עוד מאה לקוחות יתנהגו כך (בתמימות, כמו הילד) בדיוק? להעמיד אנשים במקומם?

להוכיח אותם בפני המצלמות של העסק?

כששאלתי את חברי מדוע פעל כך, ענה: "אז הפסדתי שישה שקלים, נו ו? להבא הוא ידע לא לחזור אליי בלי אימו. ולי לא נגרם נזק, לא תדמיתי ולא כספי"

[יוסי פרנקוס]

כשמתמודדים עם קהל אי אפשר להתנהג בצורה יחידה עם כולם. זו פשוט טעות.

 

צריך להתאים את ההתנהגות לכל לקוח בנפרד, בתוך גבולות ההיגיון.

 

יש איזון מסוים בין להיות פראייר ובין לתת שירות טוב, רק צריך לדעת איך לאזן את זה כדי לא להפסיד יותר מדי אבל גם לא לעשות לעצמך דימוי של בעל עסק שדופק את הלקוחות.

[חולגי]

בשביל 6 שקלים - חברך לא יהיה עשיר יותר או פחות. החבר היה בסדר "מעל ומעבר".

[andernalin_junk]

נשאל אותך שאלה ,

 

קח את אותה סיטואציה , ילד בן 7-8 שמגיע עם שטר של 100

מקבל 88 שקל עודף ומגיע הביתה עם 38 שקל עודף , הוא היה נותן עוד 50 ?

 

 

עקרונית, חבר שלך התנהג כמו שצריך - בגלל שהיה מדובר ב 6 שקל הוא לא עשה עניין ובצדק

[benj]

התנהגות למופת לטעמי. הלקוח תמיד צודק, גם אם הוא מנייאק, אדיוט וטמע-ואני מכיר אישית גם כמה קליינטים שהם שילוב של כל התכונות ביחד.

 

 

 

אין כאן עניין של התנהגות למופת, אלא החלטה נכונה בהתאם לנסיבות והשיווי הכלכלי, גם אני הייתי פועל כך.

 

ומה הקשר ל"ללקוח תמיד צודק", להיפך, זה מוכיח כמה הלקוח לא צודק בעלילי.

 

בן.

[srack]

ככה יצא שהילד שילם רק 2 שקל.

הוא עכשיו הולך ומוכר את הספר ב5 שקלים אצלו בקומונה.

והוא הרוויח 3 שקל.

זה עסקים. ותו לא.

מחר לחנות הבאה. בכל מקרה, בדרך כלל במגזר, האמא לא נותנת לילד כסף בגיל צעיר לקנות דברים. מכיוון שאין להם כסף, כל שקל שיאבד לה, האב יחזיר לה באביאביה. לכן היא מעדיפה לעשות זאת לבד.

[נהגת שודים]

התנהגות למופת לטעמי. הלקוח תמיד צודק, גם אם הוא מנייאק, אדיוט וטמע-ואני מכיר אישית גם כמה קליינטים שהם שילוב של כל התכונות ביחד.

 

טעות לומר משפט כזה.

במקרה הספציפי הזה לדעתי הילד איבד את הכסף בדרך לאימו, וזו תמימות.

במקרה דומה שהיה אצלי בחנות לפני מספר שנים (חנות יילו), הגיע אדם ששילם בשטר של 50 ש"ח, רכש מוצר וקיבל עודף מ 50.

הקונה לוקח את העודף ועם בטחון עצמי מופגן אומר לי שנתן לי 100 ש"ח, כמובן שהיו לקוחות בחנות, שהמתינו לחשבון, והוא ניסה כל הזמן להלחיץ, אמרתי לו שאין בעיה, יש לי מצלמה מעל הקופה והתקשרתי למשטרה כדי להזמין ניידת למקום כי הבנתי שמדובר בנוכל.

הלקוח לקח את העודף ועזב את החנות בחופזה ולא המתין לניידת, מיותר לציין שבצילומים רואים בבירור כי הוא נתן לי שטר של 50 ש"ח ולא 100.

מצלמות הם דבר מעולה במקרים מסוג זה, ולכן הייתי מנחה את כל העובדים שלי כאשר הם מקבלים כסף או כאשר נותנים עודף ליישר אותו מול הדלפק לפני הכנסתו לקופה כדי למנוע מנוכלים לנסות "ולעקוץ", גם כאשר קיבלו לדוגמא 300 ש"ח בשטרות של 100 לספור אותן מול הלקוח.

 

 

 

 

ל'