super coupe 74

[redroze]

מה שיש לנו פה זה 6 מכוניות עם העדיפויות הנכונות, כולן מוכנות למבחן שלנו.

אתם רוצים ביצועים? הסופר קופה תתן את זה. קו ישר? נק' A לנקודה B? רק תבקשו. חסכונית בקשתם? רוב המכוניות במבחן הזה יעברו 20 מייל לגלון מבלי אפילו לנסות.

לכולם יש סטייל, חן, מקום לארבעה, בלמי דיסק ומספיק תחושת כביש.

בנפרד יש לנו גיר 4 הילוכים, גיר 5 הילוכים, מנוע 4 צלינדרים, V6-ים, מנוע רוטורי -- הכל חוץ מדו גלגלי או מזגן. 4K$ ישים כל אחת מהבובות האלה בתוך החניון הפרטי שלך.

הסופר קופה הם: קפרי 2800, מזדה RX-2, מוסטנג II, אופל מנטה ראלי, טויוטה סליקה GT ווגה GT.

6 המכוניות האלה מציגות את דור ההמשך ששרד מתקופת מכוניות השרירים. הביטוח הגבוה בתוספת בעיית הדלק העולמית הרג מכוניות כמו "המי" ושבל SS396. אפילו האוריגינלית, הפונטיאק GTO, עברה צמצומים לגודל של נובה. מירוצי הרחוב של שנות השישים פשוט כבר לא קיימים. במקומם יש לנו 6 -- אך ורק 6 -- סופר קופה, מכוניות קומפקטיות שמרגישות בבית בכביש מפותל כמו נסיעה ב-San Diego Freeway. אלופות קרב עשרה בתחום המוטוריקה. מכוניות שמציעות תמורה ויעילות במקום רק האצות בקו ישר. אלו הם מכוניות שלמות (מגובשות) והם יהיו חברות מצויינות.

המכוניות האלה גם עשו זמנים מצויינים על המסלול. הסופר קופה האלה פשוט צעקו בשביל קצת נהיגה מתגמלת, ואנחנו יותר ממתאימים לעמוד במשימה הזו.

אנחנו בדקנו אותם בכל אזור קונבציונלי, מנהיגת רחוב רגילה עד למרוצי דראג לרבע מייל, נהיגת מסלול, שיוט, מגרש החלקה ואפילו בדיקת דינו. מבחן כזה דורש מאמץ רב.

בזמן שהקורבנות הוחזרו למגרשים שלהם, 5 צמיגים התמוטטו וכל מה שנשאר זה לסוע על החישוק, 2 דיפרנציאלים התחילו לשיר. אבל בגדול המכוניות נראו כאילו הם מוכנות לעוד 10 סיבובים לפחות.

מההתחלה האינטרס שלנו היה לבדוק כל מכונית לעומק, לשפוט אותם מנקודת מבט מתלהבת ולא לבדוק אם הפנסים הגיעו מכוונים נכון מהמפעל. השאלה הגדולה היא: מי הכי מהנה לנהיגה? למי יש את הביצועים הטובים ביותר? מה ההבדלים באישיות שלהם? לנו יש את הפתרונות. בהמשך המאמר המכוניות יסודרו לפי סדר מהמכונית שהכי מצאה חן בעניינו ולבסוף המכונית שהכי פחות מצאה חן בעניינו. נתחיל עם האחת שהגיעה לראש הרשימה ...

 

מאזדה RX-2:

אם אתם חושבים שאנחנו יכולים להתפתות להרבה כ"ס, במיוחד כשהכח הזה נמצא בתוך מכונית באיכות מעל הממוצע וזריזה, אז אתם צודקים. המאזדה לא רק נצחה במירוץ הדראג לרבע מייל אלא גם במסלול היא הגיעה ראשונה, וזה מספיק טוב בשבילנו. וזה מעניק לה את המקום הראשון בקטגוריה.

בשנת 1974 מהנדסי טויו קוגיו התעלו עם מנוע הואנקל של מאזדה. תושבות המנוע הרוטורי נבנו בתהליך חדש, המנוע נאטם בצורה שונה, מערכת ההצתה והטלטלים עוצבו מחדש.

התוצאה היא יותר כח וצריכת דלק טובה יותר, הכל במכה אחת. במסלול הדראג ה-RX-2 התגלתה כמלכת הכביש. שום דבר לא הצליח להתקרב אליה, אפילו לא BMW 2002tii עם הזרקת דלק. עם תוצאה לרבע מייל של 16.5 במהירות סופית של 83.4 מייל לשעה היא מוכנה להתחרות נגד מכוניות השרירים של דטרויט. בשביל לשים את הביצועים של ה-RX-2 בפרספקטיבה יותר דרמתית, צריך להשוות אותה לדגם הקודם שלה. מודל 1971 עם מזגן (שוקלת פחות 50 ליברות) שעושה 17.1 שניות לרבע מייל במהירות סופית של 80.5 מייל לשעה. אז המודל החדש מהיר יותר . . . בהרבה. מה שבימים אלה נחשב למקרה לא נפוץ בגלל בעיית הבטיחות ומשקל המכונית שעולה.

המאזדה החדשה היא המכונית הכי פחות מזהמת, ביחד עם ביצועים יוצאים מן הכלל. אבל בשביל הרקורד אני אציין שהיא גם הייתה המכונית הצמאה ביותר במבחן. תוצאה של 17 מייל לגלון במבחן C/D היא 0.9 מייל לגלון פחות מהתוצאה של המוסטנג עם מנוע V6 או 1.6 מייל לגלון פחות מהתוצאה של הקפרי.

חלק מהקרדיט על הביצועים של המאזדה והזיהום הנמוך מגיע למשקלה הנמוך, 2389 ליברות (עם טנק דלק מלא), רק האופל קלה יותר. אבל הכי חשוב זה שהנוסעים במאזדה לא הקריבו שום דבר בנוחות בשביל להרוויח את המשקל הנמוך. זו המכונית הכי חסונה ועם הכי פחות נדנודים במבחן. היא גם אחת המכוניות הכי נוחות במבחן. קו הגג הגבוה שלה מקל מאוד על הכניסה והיציאה, הבאקטים מקדימה מאוד נוחים והמושב האחורי הכי שימושי בחבורה.

ולנהג יש עוד מקור לסיפוק חוץ מהביצועים. ההגה קל אבל עדיין נותן פידבק טוב. הבלמים הם החוליה החלשה היחידה בביצועים של המאזדה. הם דורשים מרחק עצירה גדול בגלל נעילה של הגלגלים האחוריים, מה שמונע מהפרונט להגיע לשיא האפקטיביות בפניות.

ההתנהגות היא מהממוצעות בחבורה. תת היגוי הוא הז'אנר השולט אבל לא משהו בלתי נשלט.

לעיתים נדירות המתלים מגיעים לסוף מהלכם, והמכונית מתנהגת במסלול בסגנון טוב. המפתח לסוע מהר במאזדה הוא להיות חלק. תסע בה נכון וכל שאר הסופר קופה לא יראו שום דבר חוץ מהפגושים האחוריים המאסיבים.

אם כבר הזכרנו את הפגושים, קשה מאוד להאמין כמה כמות כרום ומתכת תקועים כל כך רחוק מגוף ה-RX-2, זה דרוש להגנה נגד פגיעות במהירות 5 מייל לשעה אבל הם נראים כאילו תוכננו לשימוש של משאית. המראה החיצוני בכלליות מכוער, בעיקר בגלל הפנסים האחוריים. ה-RX-2 סבלה קשות תחת הידיים של המעצבים שלה. אבל לפחות המנוע מפצה על זה.

זו המכונית שהכי אהבנו לסוע עליה אבל הכי פחות אהבנו להראות בתוכה.

 

אופל מנטה ראלי:

 

את התואר "קרוב אבל רק כמעט" מקבלת המנטה ראלי. זו מכונית מדהימה, אחת שנראת ששרדה את תקנות הבטיחות והמחלקה הפדרלית עם מינימום טראומה. אם היה לה את המנוע של המאזדה היא יכלה לרוץ לנשיאות.

סוד הקסם של המנטה נמצא במשקלה הנמוך. היא הכי קלה במבחן עם משקל של 2150 ליברות עם טנק דלק מלא, אתה בחיים לא תצטרך להאבק אתה. ההגה מרגיש כאילו הוא נעזר בתגבור כח אבל עדיין מספק מספיק מידע מהכביש והדוושות וההילוכים חלקים ומדויקים.

אפילו הדלתות נסגרות ללא כל בעיה. האופל תתאים לכם אפילו אם אתם לא אוהבים לנהוג.

הראלי שונה מהדגמים הבסיסיים של המנטה ומהמנטה הלבושה בלבוש יוקרתי (מנטה לוקסוס) במכסה מנוע צבוע בשחור, תוספת שעונים:טכנומטר, לחץ שמן וטמפ' קרור, מתלים קצת יותר נוקשים ויחס סרנים גבוה יותר. כמובן שיש עוד הבדלים מכאניים קטנים אבל להגיד את האמת, הבצועים של הראלי גם על הכביש וגם על המסלול יותר טובים מהביצועים של כל סוג אחר של מנטה. נכון שהאופל היא הכי קלה במבחן אבל יש לה גם את המנוע הכי קטן אז היא קבלה רק מקום שלישי בתאוצה, קצת יותר זריזה מהטויוטה סליקה. בנוסף לכך, המנטה הוציאה את התוצאה הכי טוב בריברסייד ותוצאה סופית 2:01.63 (מקום רביעי) במבחן על המסלול, מה שנובע מכך שהשאסי, לא המנוע, הוא הגורם המגביל. התוצאה הזו גורמת לקונפליקט מכיוון שהמנטה היא הכי קלה לנהיגה זריזה במבחן. אבל יש לה 2 חסרונות: תת היגוי מופרז בכניסה מהירה מדיי לפניה והבלמים, שהגיעו למרחק עצירה הקצר ביותר במבחן, אבל קשה להשתמש בהם כראוי בגלל הבוסטר והדוושה הרכה. אז למרות שהאופל "מרגישה" כמו המכונית שמתנהגת הכי טוב בקבוצה יש אחרות שיצלחו את הפניה מהר יותר.

כתור מכונית כביש האופל מציעה את השילוב הכי טוב בין ביצועים ונוחות. זו מכונית שכמעט כל אחד יתאים לה בנוחות מקסימלית. המושבים הקדמיים גבוהים מהרצפה, ותנוחת הישיבה טובה ורואים את כל המכוונים כראוי. המושב האחורי ותא המטען מאוד מרווחים. המנוע מאוד שקט והמכונית עצמה נטולת ויברציות.

במחיר של 3582.50$, הראלי עולה 160$ יותר מהוגה GT, זו המכונית הכי זולה בקבוצה, נתון מאוד אטרקטיבי לרכב שהגיע למקום השני. אבל מצד שני, חלק מהאספקטים של אופל לא יעלו על הדעת במכוניות יקרות יותר. החומרים בחלק הפנימי של הראלי מודרנים ואיכותיים אבל הקונסטרוקציה שלהם נראת לא מבטיחה. התוצאה היא קרקושים קלים שלא הופיעו ברכבים אחרים שנבחנו.

כאשר מגיעים לשורה התחתונה האופל ראלי מספקת את הסחורה שבקשנו. היא מספקת את הנהג שלה ויש לה רוח ואישיות של סופר קופה.

 

טויוטה סליקה GT:

 

טויוטה מציעה גרסא חדשה של הסליקה בשנת 1974 שידועה בשם GT. בהשוואה ל-ST, שעדיין בייצור, ל-GT יש פחות קישוטים חיצוניים,הגלגלים גדלו בחצי אינץ ברוחב, מערכת המתלים שודרגה והיא קבלה גיר חדש בעל 5 הילוכים. כל השינויים הקטנים האלה גורמים לשינוי חשוב במכונית בכלליות, השינוי מספיק חשוב בשביל לגרום לנו להסכים שהוא שווה את התוספת של 220$ מעבר למחיר של ה-ST.

אבל הסליקה כתור רכב, לא משנה איזה גרסא אתה בוחר, מקבלת חוות דעת שונות מהנהגים. זו מכונית מאוד מרתקת לשבת בה. השמשה הקדמית נראת כאילו היא בנויה למהירויות של 3 מאך, הדשבורד מאוד ברור ופונקציונלי, המושבים הקדמיים מצויינים וכל המתגים נמצאים בדיוק איפה שהם צריכים להיות. איכות גבוה מראה על מכונית שלמה ומבטיחה.

אבל היא לא כל כך מהנה לנהיגה, בעיקר בגלל שההגה מאוד כבד וחסר תחושה. אין בכלל פידבק והסליקה לא מוכנה לשנות כיוון, היא תזוז רק תחת כח ברוטלי. צריך זרועות מאוד חזקות בשביל לזוז דרך המסלול (ריברסייד) וגם אז הסליקה היא הכי איטית בעיקר בגלל תת היגוי מוגזם. זהו החלק הגרוע של הסליקה.

החלק היותר טוב של הסליקה זה שה-GT החדשה מתנהגת הרבה יותר טוב מה-ST. הגלגלים הרחבים מגבירים את הכח בפניות לזווית מורגשת והמתלים החדשים מקטינים את התת היגוי מהרמה המבישה של דגם ה-ST. הסליקה מסיימת את המסלול אחרונה אחרי המוסטנג (2:02.81 לסליקה ו-2:02.75 למוסטנג).

חוץ מההגה הגרוע שלה הסליקה היא מכונית דיי אפקטיבית. היא לא מזהמת הרבה והמושב האחורי והתא מטען מאוד מרווחים.מערכת האיוורור הפנימית מאוד אפקטיבית, בין אם אתה רוצה שהמערכת תספק אוויר לפי מהירות הנסיעה או אם אתה רוצה להפעיל את החימום. אלו איכויות שנהג יכול לפעמים להעריך בין אם המכונית ספורטיבית או לא. אבל אלו שמתעקשים לחקור את הסליקה לעומק יגלו משהו כמו חידה. למנוע, 1964 סמ"ק בעל 4 צלינדרים שנמצא גם בקורונה, יש אישיות מפוצלת. הוא מאוד רך במהירויות נמוכות, כלומר במצב אידיאלי הוא הכי שקט בקבוצה ואפילו יותר שקט ממנוע הואנקל של מזדה, אבל כאשר עולים בטורים הוא מתחיל לייצר תגובות מאוד לא נעימות עם המרכב. ההילוך החמישי עוזר לצמצם את הרעש הזה במצב שיוט ע"י הורדת מהירות המנוע ב-15%, אבל עדיין רק הקפרי רועשת יותר במהירות 70 מייל לשעה.

אם אנחנו במצב רוח של למצוא פגמים אז כאשר חקרנו לעומק את החגורה גילינו שבמקום חגורה אינטגרלית, החגורה ננעלת רק כאשר המכונית מגיעה לתאוצה מסויימת (לפי ניחוש שלנו כ-0.5G). אז בכל מקרה של בלימה, פניה חדה או . . . חס וחלילה . . . תאונה, החגורה ננעלת אוטומטית וזה נשמע כמו מכונת פוקפורן שהולכת להשתגע. ועוד דבר, הסליקה היא היחידה בקבוצה, אולי אפילו המכונית היחידה במחיר הזה בכל העולם שאין לה מראות אחוריות ליום/לילה.

נפסיק עם השטויות. מקודם יותר אמרנו שהסליקה היא מכונית עם אישיות מפוצלת ואנחנו נדבוק בזה עכשיו.

 

קפרי 2800:

 

איך, אתם בטוח שואלים את עצמכם, אם אנחנו מתפתים בקלות כל כך לכ"ס, הקפרי עם המנוע הענק הזה סיימה במקום רביעי במבחן? זו הייתה חלטה לא קלה.

קודם כל הקפרי היא מכונית באיכות גבוה מאוד, המבנה שלה חזק, היא מתנגדת לטלטולים, ובנויה מחומרים טובים. בנוסף לזאת היא מוגזמת כמו שסופר קופה צריכה להיות: מנוע שרירי, גיר 4 הילוכים פריך, צמיגים רחבים 185/70, אבזור מצויין ובאקטים שמתאימים לכל אחד. יש לה אפילו את רעש האגזוז הכי בשרני מבין המכוניות שבחנו.

כמו הטויוטה, הקפרי דורשת יד חזקה בשביל תמרון. הקלאץ דורש גם רגל חזקה בהתאם. אז כבר הרכב מרגיש לא מתאים לדרישות הנהג לעומת המזדה או האופל.

מינוסים נוספים שמצאנו הם חסרון במערכת אוורור, תא מטען ומושב אחורי מאוד קטנים (המושב האחורי ממש לא מתאים למבוגרים אבל עדיין הוא יותר טוב מהמוסטאנג והוגה). ואנחנו גם התאכזבנו מהרעש הפנימי של המנוע. המנוע של הקפרי פשוט עושה המון רעש, בנסיעה של 70 מייל לשעה הוא בפרוש היה הכי רועש. רוב התכונות הלא טובות של הקפרי -- מושב אחורי צפוף ורעש מנוע -- הם תוצאה של אלו שחוממו ע"י הטבע הספורטיבי של הקפרי ולכן אפשר למחוק אותם.

אבל ההתנהגות של הקפרי לא צריכה בכזו קלות להמחק. חוץ מתת היגוי קבוע, מה שלצערנו דבר נורמלי ברכב מהסוג הזה, הקפרי סובלת גם ממנה כבדה של היגוי אחורי. זה מפריע בעיקר בפניות ובמהירויות גבוהות (יותר מ-70 מייל לשעה). מה שקורה זה שהזנב מפתח חיים משל עצמו ללא פרובוקציה. זו בעיה . . . וזה ממש לא כיף. הסיבה לזה, לפי הערכה שלנו, זה הגומי הענקי והעבה בסופו של כל קפיץ מאחורה. הם מאפשרים תנועה רבה מדיי, מה שמרשה לציר להסיט את המכונית. פורד ידועים בנדיבות שלהם בגומי בשביל למנוע רעשי דרך ועכשיו זה נראה שפורד גרמניה ממשיכה את המסורת. הקפרי נוסעת מספיק טוב -- בהתחשבות בקשיחות המתלים -- אבל העדכון במתלים היה עני מדיי בשביל מכונית שלפחות טוענת להיות ספורטיבית.

הסעיף האחרון מאוד השפיע בציון הסופי. אם הקפרי הייתה מספקת ספורטיביות וביצועים שההופעה והרשימת אבזור הבטיחו, היינו שמים אותה בראש הרשימה. אבל היא סיימה במקום השני בריברסייד -- עם תוצאה של 1:58.50, 1.3 שניות שלמות אחרי המזדה, מכונית שידועה בצמיגיה הצמוקים והתנהגות מודרנית -- זה נראה לא טוב, בהתחשבות במגבלות הגודל של הרכב, ההגה הכבד והרעש, התקבל המקום הרביעי. ונסכם במשפט אחד, סופר קופה דורשת יותר מרק פנים יפות.

 

Vega GT:

 

מה שיש לנו כאן זה מכונית שתחתוך ותברח עם הטובים ביותר. היא מרגישה טבעי על מסלול המירוצים ועם שווי משקל שבקושי מוצאים בסדאן. הנתון היחיד שיש לנו להתנהגות המבריקה של הוגה הוא מקום שלישי במסלול הריברסייד (2:01.25) למרות מקום אחרון בהאצה.

אתם בטח מקבלים בראש תמונה של מכונית אקסטרים, וזה בדיוק הקייס. זו המכונית עם ההתנהגות הכי טובה מבין הסופר קופה, הכי חלשה, הכי פחות מזהמת, בעלת המחיר הכי נמוך והכי מהירה במיאוץ ל-70 מייל לשעה. הנתון האחרון הוא רק תוצאה של יחסי העברה בגיר של שברולט ולא צריך להעריך את זה כל כך.

היחס של דיפרנציאל אחורי סטנדרטי הוא 2.92. התוצאה היא גיר 5 הילוכים ללא ההילוך הראשון. יש מאבק קטן ביציאה מהמקום אבל כשאתה כבר תופס מהירות, למנוע נשאר רק להתבטל בהילוך רביעי.

מנוע ה-4 צלינדרים של הוגה הוא כנראה מקור הכח הכי עלוב שאפשר לקנות בארה"ב כיום.

בשאר הדברים לוגה יש הרבה מה להציע. הוגה בנויה בתצורת 2+2, צורת ההאטצ'בק והמושב האחורי שמתקפל נותנים נפח הטענה עצום. כל הכפתורים נמצאים במקום, לוקח כמה ניסיונות בשביל להתרגל לטכנית עקב אגודל. השעונים קטנים אבל קריאים, אהבנו בעיקר את ידית ההילוכים הקשיחה. מכונית המבחן הייתה מצויידת בהגה כח , בהתחלה זה נראה לנו בזבוז ברכב ששוקל 2592 ליברות אבל הוא מציע גם יתרונות: סיבוב מהיר- 3.0 מנעילה לנעילה (4.0 בדגם ללא הגה כח) והתנהגות שקטה ומתורבתת. למרות שהוא מוסיף 37 ליברות למשקל ו-92$ למחיר, אנחנו היינו מזמינים אותו. בלמים עם תגבור חשמלי הם אומנם לא בחירה שלך אז אנחנו נשארים עם דוושה קשיחה. הבאקטים של הוגה כרתיות יותר ביחס לשאר הבאקטים, זה כנראה נראה טוב באולם התצוגה אבל בשביל נהיגה אנחנו נבחר בבאקטים קשיחים יותר. שאר הפנים -- השטיחים, הפאנלים של הדלתות וכיסויי הכסאות -- ברמה גבוה מאוד, במיוחד לאור מחירה הנמוך של הוגה. אבל בשורה תחתונה, צריך יותר ממחיר זול בשביל לפצות על המנוע העלוב. וגה קוסוורת' זהו פתרון אפשרי, אבל לצערנו היצור של מודל כזה יהיה יותר מדיי מוגבל בשביל למלאות את הדרישה של סופר קופה אמריקאית נורמלית.

 

מוסטאנג דור שני:

 

כדאי לאלו שהתכווצו מהשוק של הת'נדרבירד להעיף מבט על המוסטנג דור שני. יש לה, לפחות על בסיס אופציה, את כל העיצובים והג'דג'טים של דטרויט. ההגה נטול תחושה ופידבק והמתלים רכים. מה שנותן מכונית שמתנהגת כמו ענב. היא מושלמת לאלו שהיו מעדיפים נהג פרטי.

אנחנו לא אומרים שמוסטנג דור שני היא מכונית גרועה. רק שהיא בטוח לא מכונית ספורטיבית. וגם לא משעשעת או כיפית לנהיגה. זה פשוט לייצר חשיבה של ת'נדרבירד בחבילה קטנה יותר. המוסטנג דור שני כבדה (3000 ליברות עם מזגן), איטית (מאבק צמוד עם הוגה), מזהמת מאוד ומגושמת. התוצאה שלה במגרש ההחלקב הייתה הכי גרועה והיא עקפה את הסליקה על המסלול בפחות מעשירית שניה.

אתה בטוח תקנה אותה בגלל העיצוב שלה. ההופעה שלה בהחלט כוחנית.

אם אתה מחפש מכונית ל-2 אנשים (פשוט אין מושב אחורי), או אם אתה תמיד רצית ת'נדרבירד או גראן טורינו או קוגאר אבל פחדת להתקע בלי דלק ואתה מרגיש שמשהו קטן יותר יהיה בחירה אחראית יותר. אם אתה מזדהה עם אחד מהאפשרויות הנ"ל אז המוסטנג תהיה פשרה מצויינת.

אבל אם אתה כמונו, מחפש מכונית מהנה לנהיגה, אז אתה תמצא את המוסטנג מכוניתשלא שווה את הכסף. הבאקטים תוכננו בכדי שגם אנשים "מלאים" יוכלו להכנס בנוחות, מה שאומר שאתה יושב כמו על ספסל בפארק. הקלאץ קשה, הקונסולה מפריעה לך בזמן שאתה מחליף הילוכים. המוסטנג ממשיכה את המסורת של המכוניות הענקיות של דטרויט, בין אם אתה שט על הכביש המהיר ובין אם אתה מנסה לבדוק את עובי הפח של הרכב שחונה לידך כאשר אתה מנסה לפתוח את הדלת בחניון צפוף. וזה לא מה שאנחנו חושבים כאשר אנחנו חושבים על סופר קופה.אם זה לא כיף לנהוג אז לא מגיע לה התואר הזה. 5 מכוניות מתוך המבחן הזה קבלו ציון. ו-2 מתוכם, המזדה והאופל, קבלו כוכב איכות אמיתי. וזו הרמה הכי גבוה.