תמונות נדירות מאוד של אוסף לאנצ"יות מהארץ

[bagira]

האינסטיקט המיידי זה להגיד שלאנציה נתקלות בקושי אחד בלבד שהם לא הצליחו להתגבר עליו והוא הנהלת סמל"ת אבל האמת יותר עגומה, הם נתקלו בקושי אחד שהם לא הצליחו להתגבר עליו והוא הנהלת לאנציה

 

מצבם בארץ פחות או יותר משקף את מצבם בכל העולם (חוץ מאיטליה שגם שם לא נוחלים הצלחה יותר מידי גדולה אבל עדיין, הם יצרן מקומי).

[HFturbo]

לא נורא חברים, אל ייאוש, עוד מעט יהיה פה שינוי ביחס למכוניות מאיטליה בסדר גודל שלא נראה פה 20 שנה!!

ימים טובים בדרך, ויותר לא נרחיב, הלוואי ויכולתי לדבר...

[חן פרחי]

עם כל הסימפטייה למותג, לנצ'ייה סיימה את תפקידה ההיסטורי ובכך מיצטרפת אל וולבו וסאאב השבדיות.

כל שנותר להם היום הוא לייצר גירסאות מהודרות לדגמי פיאט ותו לא.

המתחרות מגרמנייה ויפן (לקסוס ואיניפניטי) "ברחו" ללנצ'ייה מזמן, מה שהפך את התזיס לפאטתית עוד יותר.

למרות הרמז הדק של המגיב מעלי, לא צפוייה לנו שום הפתעה באיטלייה, אלא אם מישהו קורא לסופר מיני טובה אך משעממת כמו הגרנדה פונטו הפתעה.

גם קרנה של האינטגרלה ירד עם הופעתן של האימפרזה GT וגירסאות האיבו של מיצובישי, שהציעו בנוסף תא נוסעים מרווח יחסית, אמינות יפנית ובטיחות של שנות ה 2000.

[HFturbo]

עם כל הסימפטייה למותג, לנצ'ייה סיימה את תפקידה ההיסטורי ובכך מיצטרפת אל וולבו וסאאב השבדיות.

כל שנותר להם היום הוא לייצר גירסאות מהודרות לדגמי פיאט ותו לא.

המתחרות מגרמנייה ויפן (לקסוס ואיניפניטי) "ברחו" ללנצ'ייה מזמן, מה שהפך את התזיס לפאטתית עוד יותר.

למרות הרמז הדק של המגיב מעלי, לא צפוייה לנו שום הפתעה באיטלייה, אלא אם מישהו קורא לסופר מיני טובה אך משעממת כמו הגרנדה פונטו הפתעה.

גם קרנה של האינטגרלה ירד עם הופעתן של האימפרזה GT וגירסאות האיבו של מיצובישי, שהציעו בנוסף תא נוסעים מרווח יחסית, אמינות יפנית ובטיחות של שנות ה 2000.

 

מילים גדולות...

אך בטרם תספיד, זכור שמותגים רבים וטובים חזרו לתפארת ממקומות גרועים בהרבה, ואפילו בקונצרן פיאט ניתן למצוא דוגמא מצויינת לכך - מזארטי, שמוכיחה חדשות לבקרים איך ניהול נכון מחזיר מותג מפואר מכלייה מוחלטת לרווחיות.

 

כך או כך, לא לכך כיוונתי בתגובתי, ונשאיר לעיתונות הכלכלית להרחיב בעוד תקופה קצרה...

[חן פרחי]

מאזרטי מכוונת לפלח שוק שונה לחלוטין מלנצ'ייה, שידעה לייצר מכוניות עממיות יחסית, אך מהודרות ומהנות לנהיגה.

למעט חברות בעולם יש את הידע והניסיון שיש ללנצ'ייה בפיתוח שלדות הנעה קדמית והדלתא היתה דוגמא מצויינת למה ניתן לעשות עם בסיס גרוע - הפיאט ריטמו.

בראייה לאחור, הלנצ'ייה האחרונה היתה התמא, שהיתה פשוט מכונית מצויינת לזמנה והטובה במכוניות ממשפחת טיפו 4.

גם הקאפה היתה סה"כ מכונית טובה, העיניין הוא שהמתחרות מגרמנייה הפכו אותה ללא תחרותית בעליל - בייחוד הב.מ.וו סידרה 5 והאודי A6.

הדלתא החדשה היא כנראה הצ'אנס האחרון של לנצ'ייה (נקווה שלא), ואם היא תיכשל כנראה שדינו של המותג, שמכירותיו כיום שוליות בעליל, להיגנז.

[504L]

בראייה לאחור, הלנצ'ייה האחרונה היתה התמא, שהיתה פשוט מכונית מצויינת לזמנה והטובה במכוניות ממשפחת טיפו 4.

 

הרשה לי לחלוק עליך. 164 בגרסת 2 ליטר(ללא לחימת ההגה המטורפת שאפיינה את ה-V6 ואת התמא טורבו) הית קלילה וזורמת יותר בניהוגה - ועיצובה הזדקן ביתר כבוד. עד היום, 164 נותרה מאסטרפיס עיצובי בעיני.

 

בנוסף, טענת ש " מה שהפך את התזיס לפאטתית עוד יותר ". מאין הידע והנסיון לגבי יכולות התזיס?

 

נהגתי שתי גרסאות שלה בחו"ל(2.4 ידנית, 3 ליטר אוט') והתרשמתי מחויה אחרת, שונה ויחודית. מענינת יותר מכל סאלון של אודי שנהגתי עליו בשנים האחרונות, למשל. נכון, היא לא סדרה 5 - אבל לא כל רכב אמור להיות סדרה 5. כפי שסיטרואן C6 היא מעין CX מודרנית, כך מהווה התזיס מחליפה ראויה לקודמותיה. חישבו על קאפה מקלאס גבוה יותר - וקיבלתם את התמונה. אישית, אהבתי מאד גם את עיצוב הרטרו.

[חן פרחי]

כמכונית, למעט העיצוב, התמא היתה טובה יותר מה 164.

היא היתה מרווחת בהרבה, נוחה יותר לנסיעה ובעלת התנהגות כביש עדיפה.

אל תשווה בין לנצ'ייה לסיטרואן - ה C6 לא תצליח מסחרית, ולא צריך להיות גאון כדי להבין את זה.

מכונית סאלון\פאר שלא נימכרת בגרמנייה (שלא לדבר על ארה"ב) סיכוייה להצליח נמוכים למדי.

אבל לסיטרואן יש רובד דגמים רחב למדי - ה C3,C4,C5 ג'אמפי וברלינגו, מה שאין ללנצ'ייה כיום, הויא יכולה להרשות לעצמה לייצר מכונית שלא תצליח מיסחרית.

שוב, לנצ'ייה סיימה את תפקידה ההיסטורי בעולם הרכב, בדיוק כמו סאאב וולבו, ש GM ופורד עדיין מיתעקשים להפסיד בהם כסף.

[504L]

כמכונית, למעט העיצוב, התמא היתה טובה יותר מה 164.

היא היתה מרווחת בהרבה, נוחה יותר לנסיעה ובעלת התנהגות כביש עדיפה.

אל תשווה בין לנצ'ייה לסיטרואן - ה C6 לא תצליח מסחרית, ולא צריך להיות גאון כדי להבין את זה.

מכונית סאלון\פאר שלא נימכרת בגרמנייה (שלא לדבר על ארה"ב) סיכוייה להצליח נמוכים למדי.

אבל לסיטרואן יש רובד דגמים רחב למדי - ה C3,C4,C5 ג'אמפי וברלינגו, מה שאין ללנצ'ייה כיום, הויא יכולה להרשות לעצמה לייצר מכונית שלא תצליח מיסחרית.

שוב, לנצ'ייה סיימה את תפקידה ההיסטורי בעולם הרכב, בדיוק כמו סאאב וולבו, ש GM ופורד עדיין מיתעקשים להפסיד בהם כסף.

 

גדולתה של מכונית מעולם לא נמדדה במידת ההצלחה המסחרית שלה. לנצ'יה אורליה ופלמיניה היו מכוניות נפלאות, אך כמו סיטרואן SM המרהיבה, כשלו באולמות התצוגה. אין הדבר מוריד מערכן ההיסטורי כהוא זה.

 

להזכירך, לנצ'יה וסיטרואן, שני יצרנים חדשניים לתקופתם, פשטו את הרגל מספר פעמים. אז מה?

האם זה מוריד במשהו את ההערכה כלפיהם?

 

בהתחשב בעובדה שקונצרן פיאט עדיין משקם את עצמו, דלתא החדשה היא צעד נועז, גם אם היא יושבת על רצפה(מתוחה)של בראוו וחולקת עמה את לוח המחוונים. כולי תקווה שיימצאו מספיק אינדיבידואליסטים לקנות את המכונית הזו.

 

ולעניין תמא מול 164, דומני שבוחני "אוטו" באותה תקופה היו היחידים בעולם שחשבו כך

[or444]

כבר תקופה ארוכה אני אוסף ראיות לקראת הגשת תביעה נגד אלוהים על האגוזים שהוא מחלק לחסרי שיניים.

השרשור הזה יהיה אחד המוצגים העיקריים בתביעה שלי.

אם העו"ד של אלוהים גולש כאן, אני מציע שיתקשר אלי כדי לדון בהסדר פשרה.

 

חבל על הכסף של התביעה , ניסיתי , המשרד כנראה החליף כתובת ומאז קשה לאתר ...

 

שיהיה בהצלחה בכל אופן

[חן פרחי]

נגעת בנקודה נכונה.

לנצ'ייה וסיטרואן אכן היו חדשניות ומיתקדמות לזמנן - כל אחת בדרכה.

כשסיטרואן תיכננה את ה SM הניפלאה היא ידעה מצויין שהיא עולה על רכבת בכיוון אחד, ואף הקריבה את עצמאותה לצורך זה.

לצערנו הרב תמו הימים שמכוניות שיקפו חזון של אדם בודד, נועז ומקורי ככל שיהיה.

לא טענתי מעולם שהצלחה מיסחרית הינה מדד לטיבה של מכונית, והדוגמא הטובה ביותר לכך היא החיפושית שלא התקשתה למצוא 22 מיליון איש ואשה שרכשו אותה, למרות שכלום ממנה לא המשיך למכוניות בנות זמננו.

גם תחת כנפי פיאט הפגינה לנצ'ייה מקוריות והצליחה להפיק את המקסימום שניתן במסגרת המיגבלות והאילוצים, שבראשן השימוש במיכללים של פיאט.

מאז הקאפה שהיתה פרי תיכנון מקורי של לנצ'ייה, מה שראינו מהחברה בעלת העבר המפואר היו גירסאות מהודרות של דגמי פיאט - האפסילון (פונטו) והדלתא (טיפו) ותו לא.

גם וולבו, שם שלא בדיוק מרטיט את לבם של חובבי הגה, אחראית ללא מעט חידושים - חגורות בטיחות בעלת 3 נקודות עיגון, מוט הגה קורס, מוטות הגנה בדלתות ועוד.

הרגע שהיא סיימה לחדש, והבטיחות הפסיקה להיות נחלתה הבלעדית, החל תהליך ההתדרדרות שלה, עד שהיא הפכה למיותרת.

כך זה בטבע - רק החזקים שורדים.

[504L]

חן היקר, שמעת בודאי על הפניקס, עוף החול. סקודה, חברה עם עבר (די) מפואר, כמעט ונגמרה עם הפייבוריט העלובה, עד שבאו אנשי פולקסווגן והפכו את החברה למה שהיא כיום, תוך פחות מעשור!

 

אז כנראה שהחזקים(עיין GM ופורד) לעתים שורדים בקושי - והחלשים(קונצרן פיאט לענייננו) חושבים נכון ויעיל - ומצליחים!

 

ולעניין הנושא, מצאתי את הקליפ הקצר הבא, שרק מותיר אותי עם טעם לעוד...

 

[חן פרחי]

איזכור סקודה כאן הוא לא ממש לעיניין.

צריך לזכור שצ'כייה היתה תחת שילטון קומוניסטי מ 68' עד 89', וזה ניכר היטב במכוניות של סקודה.

בנוסף סקודה ביצעה שינוי משמעותי ב 87' - מעבר למתלה אחורי בעל זרועות עוקבות, שהחליף את המיתלה הישן בעל הציריות הסובבות (חד מיפרקי).

מאז אותו שינוי, מכירות סקודה עלו בעיקביות, ובניגוד למה שטענת, הפייבוריט היתה מכונית טובה למדיף שחסרונה העיקרי היה איכות ייצור נמוכה והנדסת אנוש גרועה.

פולקסווגן השתלטה על סקודה ב 90', אך השינוי הגיע רק 5 שנים מאוחר יותר, עם הצגת הפליסייה.

ובאותה מידה, כשלה פולקסווגן עם סיאט, שבניגוד לסקודה, היה לה ערך מוסף בדמות אופי צעיר ולטיני.

נפילת קונצרן פיאט, באם היתה מיתרחשת, היתה גם נפילתה של חצי מכלכלת איטלייה וזה הרבה יותר משמעותי מוויתור על מותג כזה או אחר.

הבעייה של GM ופורד לא נעוצה בחטיבות האירופאיות שלהן, להפך.

עיקר הבעייה נעוצה בחשיבה המאובנת של האמריקאיים, שלא השכילו לקרוא נכון את המפה ונפלו שדודות לרגלי היפניים.

[504L]

איזכור סקודה כאן הוא לא ממש לעיניין.

צריך לזכור שצ'כייה היתה תחת שילטון קומוניסטי מ 68' עד 89', וזה ניכר היטב במכוניות של סקודה.

בנוסף סקודה ביצעה שינוי משמעותי ב 87' - מעבר למתלה אחורי בעל זרועות עוקבות, שהחליף את המיתלה הישן בעל הציריות הסובבות (חד מיפרקי).

מאז אותו שינוי, מכירות סקודה עלו בעיקביות, ובניגוד למה שטענת, הפייבוריט היתה מכונית טובה למדיף שחסרונה העיקרי היה איכות ייצור נמוכה והנדסת אנוש גרועה.

פולקסווגן השתלטה על סקודה ב 90', אך השינוי הגיע רק 5 שנים מאוחר יותר, עם הצגת הפליסייה.

ובאותה מידה, כשלה פולקסווגן עם סיאט, שבניגוד לסקודה, היה לה ערך מוסף בדמות אופי צעיר ולטיני.

נפילת קונצרן פיאט, באם היתה מיתרחשת, היתה גם נפילתה של חצי מכלכלת איטלייה וזה הרבה יותר משמעותי מוויתור על מותג כזה או אחר.

הבעייה של GM ופורד לא נעוצה בחטיבות האירופאיות שלהן, להפך.

עיקר הבעייה נעוצה בחשיבה המאובנת של האמריקאיים, שלא השכילו לקרוא נכון את המפה ונפלו שדודות לרגלי היפניים.

 

זרועות עוקבות או ציריות סובבות, הדגם בעל המנוע האחורי היה מיושן כבר בשנת 77', קל וחומר ב-87'. זה כמו לטעון שחיפושית 1302 היתה "שינוי משמעותי". כך שלמרות ההבדלים, בסופו של יום, זו עדיין חיפושיט.

 

פייבוריט, על אף ההנעה הקדמית וגוף ההצ'באק, היתה דרעק. בדיוק כמו היוגו פלורידה והלאדה סמארה.

 

לעניין סיאט, הרי שה"אופי הצעיר והלטיני" היה בעיקר מנטרה של אנשי השיווק, שספק אם הם בעצמם האמינו בו. אך עם הזמן, הדגמים החמים יצרו לעצמם נישה משלהם וקהל לקוחות מסור. הפוטנציאל עדיין שם - ואיביזה החדשה היא דוגמה לא רעה לכיוון האפשרי. לא עוד "אלפא ספרדית", אלא מכונית זולה עם טאץ' ספורטיבי קל.

 

ולעניין האמריקאים, אין לנו ויכוח. הם ממשיכים לעשות את אותן טעויות - והם שגמרו לנו את סאאב(לא בטוח לגבי וולוו - השוודים כבר מזמן שכחו להגדיר במדויק את האסטרטגיה - ופורד רק פישלו בטקטיקות ובלוגיסטיקה).

-----

אבל בוא ונחזור לנושא לנצ'יה, ברשותך. כל מי שזוכר את סוכנות לנצ'יה הישנה ברחוב המסגר(32?) בסוף הסבנטיז ותחילת האייטיז, זכה להנות ממראה ומגע הקלאסיות שצולמו. האוגוסטה עמדה שם דרך קבע - ופעם זכיתי לשבת בתוכה, לחוש את הבדים העשירים, ללטף את השעונים המעוצבים ומוט ההילוכים הארוך. הריח היה משכר, הבטתי קדימה דרך מכסה המנוע והפנסים, עצמתי את עיני לרגע וחשבתי לעשות מעשה בוני וקלייד לרגע...

 

בנוסף, היתה שם אפייה(APPIA) זאגאטו מדהימה, שעמדה מאחור. איזה עיצוב היה לקופה הקטנה הזו...

 

אני מודה, יש לי חולשה ללנצ'יות ישנות. לשמחתי, זכיתי לנהוג בפולביה זאגאטו ובפלאביה 2000 (אז כבר פשוט קראו לה לנצ'יה 2000) מתחילת שנות השבעים - ואני נוצר בזכרוני כל רגע. נהניתי לנהוג בבטות למיניהן ,בטרווי ובאינטגרלה - פחות אהבתי את הפריזמה והתמא. לפחות הקאפה והתזיס הותירו אותי עם טעם טוב בפה וחשק לעוד.

 

ואם אכן יש "בשר" בדבריו של HF TURBO, כולי תקווה לראות את הדלתא החדשה ואחיותיה באולם התצוגה ביגאל אלון, זאת אם הוא יישאר שם

[bagira]

עם כל הסימפטייה למותג, לנצ'ייה סיימה את תפקידה ההיסטורי ובכך מיצטרפת אל וולבו וסאאב השבדיות..

 

יצרני רכב טובים ומוכרים משלושת אלה קמו לתחיה בעקבות ייצור של מכונית אחת מבריקה בזמן הנכון.

אני לא יודע איפה פיאט היו היום בלי האונו שהצילה אותם.

כנ"ל פיג'ו/סיטרואן עם ה 205.

כנ"ל רנו (נדמה לי זאת היתה הקליאו שהצילה אותם מסגירה).

 

 

בנוסף, בתחילת שנות ה 80 כולם הספידו את תעשיית הרכב הארופאית נוכח המפלצת היפנית, תראה מה קורה היום.

 

גם קרנה של האינטגרלה ירד עם הופעתן של האימפרזה GT וגירסאות האיבו של מיצובישי, שהציעו בנוסף תא נוסעים מרווח יחסית, אמינות יפנית ובטיחות של שנות ה 2000.

 

באיזה שוק זה בדיוק קרה ובאיזה שנים כי אני לא בדיוק מבין מתי זה קרה ואיפה?

 

 

HF TURBO,

אם אתה רומז לאיזה דלתא חדשה טורבו דיזל כפולת מגדשים עם 190 כ"ס אז זה מענין, נראה רק את סמל"ת מביאים אותה לארץ ומתמחרים אותה בפחות מ 249,000 ש"ח.

[חן פרחי]

יצרני רכב טובים ומוכרים משלושת אלה קמו לתחיה בעקבות ייצור של מכונית אחת מבריקה בזמן הנכון.

אני לא יודע איפה פיאט היו היום בלי האונו שהצילה אותם.

כנ"ל פיג'ו/סיטרואן עם ה 205.

כנ"ל רנו (נדמה לי זאת היתה הקליאו שהצילה אותם מסגירה).

 

 

בנוסף, בתחילת שנות ה 80 כולם הספידו את תעשיית הרכב הארופאית נוכח המפלצת היפנית, תראה מה קורה היום.

.

העיניין הוא שהיום כבר אין מי שישקיע ויפתח כזו מכונית מבריקה, וכל יום שחולף מרחיק אותם מהזמן הנכון.

האונו היא דוגמא קלאסית למכונית שפותחה כראוי ויצרניה הימרו על עיצוב לא שיגרתי אך בעל תפיסה נכונה (מכונית גבוהה יחסית) ולכן האונו היתה הצלחה מסחררת.

הסיפור של פיג'ו שונה - ה 205 לא הצילה את פיג'ו, אלא שינתה מקצה לקצה את תדמיתה, מחברה שייצרה מכוניות שמרניות לקהל מבוגר, לחברה שבמשך למעלה מעשור פיתחה וייצרה את השלדות הטובות ביותר והמהנות ביותר, וזאת מבלי לוותר על הנוחות המסורתית.

מי שהצילה את רנו לא היתה הקליאו אלא ה 19, שהציגה לראשונה את מנוע האנרג'י, שהיה המנוע הקטן המודרני של רנו.

מציל רנו, החברה הממשלתית, היה מנכל"ה, ריימונד לוי, שאישר תקציבי פיתוח גדולים יחסית וקיצץ את שכר העובדים בצורה משמעותית, מאחר וחלק ניכר מתקציבה השנתי בוזבז על משכורות עתק.

מה שמנע את השתלטות היצרנים היפניים על אירופה לא היה טיב המכוניות האירופאיות, אלא חסמים פוליטיים שהכתיבו מכסות מכירה של מכוניות יפניות.

חבל שזה קרה, כי זה היה מאלץ ומדרבן את היצרנים האירופאיים לפתח מכוניות ראויות, במקום להתגונן בחומות פוליטיות.