מוציאים את הלמברטה מהחול בירושלים - יומן שיפוץ למברטה .

[y9853]

מזל טוב קולללללללוווווווווו

אבל למה אתה מחביא את מעבר הטסט בשורה אחרונה בתכתובת של מיליון שורות

את מי מעניין מה עשה לך המוסך ומה אתה עשית לו העיקר שיש תעודת כשרות והיא נוסעת (בערך)

אם ניתן לסכם את השיפוץ הזה ניתן לומר שאלו אחד השיפוצים המדהימים שנעשו פה החל ממציאת הכלי החילוץ שלו וההתעקשות!!!

לשפץ ויהי מה, הצלחת לרתק את כל ששת קוראיך כמו בסיפור מתח בהמשכים שכל יום רצים לבדוק מה חדש עם השיפוץ, שמחים עם כל הצלחה ועצובים על כל עיקוב.

כל מה שנותר לאחל לך זה רכיבות מהנות עם בת הזוג העקשנית שלך (הלמברטה כן).

 

 

נ.ב מצפים בקוצר רוח לראות אותה נוסעת ומרעישה בימי שישי במפגש.

 

 

ראשית, המון תודה על הברכות.

שנית, אני מקווה שנעשה לה השקה מסודרת ומכובדת, בטרם היא תיראה ברחבי ירושלים ובימי שישי במפגש.

ככל הנראה, יש כבר תאריך, ולמען האמת כרגע זה תלוי בי בלבד, כאשר אני מקווה שבתחילת השבוע יהיה אישור סופי (שלי) לתאריך ההשקה.

לגבי המלל האין סופי...

הרי אם הייתי כותב בהתחלה שעברתי טסט, אף אחד לא היה קורא על התלאות שלי עד שהגעתי לשם. כך, ניתן לנסות ולתת לקורא את ההרגשה של מה שעברתי, וכאשר הוא קורא על מעבר הטסט, הוא יכול להצטרף אליי (אולי) בהרגשת האופוריה הכללית אשר אחזה בי במכון הטסטים.

 

 

מי אמר שאחרי הטסט יש תמונות?

 

אחרי ההשקה...

נזמין להשקה בירושלים גם את ליטל, שתבוא ותראה לנו למה היא מסוגלת, אך אל לי לרתום את העגלה (השקה) לפני הסוסים.

 

 

יוני לגבי מיקום המראה....

 

 

 

אהבתי את מיקום המראה בלמברטה הזאת....

[y9853]

איך אפשר ללכת לישון בידיעה שהלמברטה לא מתניעה?

איך אפשר ללכת לישון בלי לנסות סיבוב לילי קצר בשכונה, לנגן לשכנים קצת מוזיקה איטלקית?

 

היות והלמברטה עדיין נטולת סממני זיהוי כלשהם, למעט אחד מאחור, כאשר הגעתי לטסט, שאל אותי הבוחן "מה זה?" עניתי לו "למבררררררררטה" עם ריש איטלקית מתגלגלת.

 

יותר מזה לא היה צריך...

 

ונחזור לענייננו...

 

אשתי ניצלה את ההיעדרות הזמנית של הלמברטה מהמחסן, והחליטה לאכסן בו דברים, שאינם קשורים כלל ללמברטה שלי. איפה נשמע כדבר הזה???

 

בערב, לאחר סיום פרק הילדים לערב זה, פיניתי לי מחדש מקום במחסן, והתיישבתי ליד הלמברטה.

ראשית בצד שמאל שלה, ע"מ להחזיר את כבל הגז למקום.

מייד לאחריו, עברתי לצד שמאל שלה, ופירקתי את הפלאג. כן, זה החדש, שעשה בקושי שלושה קילומטר (וגם חלק נכבד מהם בתוך טנדר).

הפלאג היה רטוב משמן.

הפלאג נוקה בעזרת ספריי קרבורטורים, נבדק הניצוץ, ומייד הוא הורכב בחזרה על הלמברטה.

לחיצה קלה על הקיק, והלמברטה ניעורה לחיים, ומשמיעה מוזיקה נהדרת.

אצתי רצתי לקחת את הקסדה מהמחסן לטובת סיבוב, ועד ששבתי היא כבר כבתה.

 

החלטתי שאין לי מה לנסות להתניע אותה שוב (אך למרות זאת לחצתי מספר לחיצות על הקיק - ללא תגובה), והיא חזרה למחסן כלאחר כבוד.

 

כעת נשאלת השאלה הקשה - מה יכול לגרום לזה לקרות?

[Fitch]

לא נותרה לי כל ברירה אלא לקנות אחת חדשה.

 

מה קרה ליצירתיות של המשפצים כאן?

 

ככה תוכל גם להסתכל סביב בלי מראה, כמו שאתה רוצה.

אבל כבר קנית, אז אני מקווה שלפחות קנית קסדה מיוחדת אחרת.

[אומי5]

 

אחרי ההשקה...

נזמין להשקה בירושלים גם את ליטל, שתבוא ותראה לנו למה היא מסוגלת, אך אל לי לרתום את העגלה (השקה) לפני הסוסים.

 

 

דיברתי עם הצלמת והיא מוחמאת מההזמנה, והיא מקבלת את האתגר, שיחדתי אותה גם בהזמנה לטרמפ בחיפושית, בקיצור נשאר לך רק לפרסם תאריך .

[y9853]

היום שמתי לב, כי לקח לי שנה פחות שבועיים מאז החפירות הארכיאולוגיות להוצאת הלמברטה מהחול, ועד למעבר הטסט.

שנה בה למדתי רבות על הרבה מאוד דברים - כמעט בכל נושא שקשור לאופנועים, לבני אדם ומה שמחבר אותם ביחד.

למדתי היטב ממי וממה להיזהר, והרבה יותר חשוב, למדתי על מי ועל מה ניתן לסמוך.

 

אבל לא לשם כך אני כותב...

 

היום בבוקר, אחרי שכלבי הקשיש עשה לי השכמה מוקדמת (בעיות בפרוסטטה (שלו, לא שלי...)), החלטתי שחבל על כל רגע של שבת בבוקר, והחלטתי לנסות ולקחת, את הלמברטה לטיול בשכונה של שבת בבוקר.

 

סמס לרן ובו הצעתי לטיול משותף של שבת בבוקר נדחה על הסף בטענה כי הוא אחרי משמרת לילה (איזה תירוץ עלוב).

 

פלאג חדש הוכנס למקומו, נגיעה קלה בקיק, והלמברטה ניעורה לחיים.

מוזיקה איטלקית נפלאה של שבת בבוקר.

 

ביני לביני מלמלתי לעצמי את מילות החתימה של ישי "בוא ניסע, ניתן למחלה לעבוד, נחזור עם מיכל ריק", רק שאת המילים מיכל ריק שיניתי ל"עד שהמנוע יכבה".

 

לא לקח הרבה זמן עד שזה קרה (גם הפלאג החדש סירב להעביר ניצוץ בשלב מסויים), אך המזל הוא שהיות וירושלים בנויה על ההרים, מה שנותן לה את האויר הצלול, ניתן היה לחזור הביתה בניוטרל ועם מנוע מכובה, כאשר אני מנצל את הירידות לתפיסת תאוצה לעליה הקרובה - הרי כך תוכנן המסלול מראש, למקרה שאתקע בדרך.

 

אני מניח שגם את הבעיה הזאת, אפתור במהלך השבוע הקרוב, כאשר המטרה המוצהרת היא להביא את הלמברטה למצב תצוגה (מכאני וחיצוני) בשבועיים הקרובים - בדיוק שנה מאז החילוץ מהחול.

[השושנים]

האמת, ידעתי שאתה מזמין אותי בשביל לדחוף אותך בעליות, ססססתתתם.

 

לבושתי סופי עושה עצמה נעלבת, ואחרי שרוקנה את מיכל הדלק שלה על הריצפה,

בהתפרצות זעם על תשומת הלב המוגזמת שמקבלת השמנמנה, החלטתי לחנך אותה

והיא זוכה להתעלמות עד שאביא דלק למלא לה את המיכל ואנסה לגלות מה התעלול שעשתה...

ואת הדלק אני אביא לה עם השמנמנה... דווקא!

 

בקיצור יוני צריך לבצע בירור מהיר ויסודי לתעלומה המנקרת, של הלמברטה וסוד דימום המנוע.

 

בפעם הבאה לפני הכנסת הפלאג שפוך לתוך הצילנדר דלק נקי ותן כמה קיקים בריאים על ריק!

אם נכון מה שאמר המכונאי, השמן ישטף מהצילנדר, ולא תהיה הרטבה של הפלאג. - רן

[Fitch]

תנסה להרחיק את הפלאג, בעזרת תותב.

[y9853]

הימים חלפו להם ביעף, והלילות ארוכים ונטולי שינה המה.

 

במהלך הימים האלו, אותרה התקלה אשר גרמה לכל הצרות הללו.

באחת מההודעות הפרטיות אשר קיבלתי, "רמז" לי נמרוד כי יכול להיות שהתערובת עשירה מידי, וזה אכן הפנה את תשומת ליבי אל עבר הקרבורטור.

לפיכך, פורק הקרבורטור מהלמברטה, נפתח ונוקה (שוב).

מסתבר, שלמרות כי ניקיתי את מיכל הדלק כמיטב יכולתי, באמצעות אמבטיות נפט ואבנים, שרשראות ושאר ירקות, עדיין נשארה לא מעט (שלא לומר המון!!) טינופת במיכל הדלק, והיא זחלה אט אט אל עבר הקרבורטור.

עברה את המסננים של ברז הדלק, ועל הדרך עשתה סתימה חלקית בברז, עברה את פילטר הדלק של הקרבורטור, חלקה נשאר בכוסית השיקוע של הקרבורטור, חלקה עבר למנוע (ובשאיפה גם יצא מהאגזוז), והחלק האחר פשוט סתם את הדיזות.

 

לאחר ניקוי הקרבורטור ללא הועיל, הוחלפו הדיזות. ההתנעה הפכה לקלה יותר, והנסיעה לחלקה יותר, והכי חשוב, אפשר להשאיר את הטנדרים אצל החברים ולא להזדקק להם (לטנדרים - חברים תמיד תמיד צריכים).

 

מכאן, מוטב כי אזמין לי כבר ברז דלק חדש, ובכל שניים שלושה תדלוקים, כדאי לי לפרק את הקרבורטור לניקוי חוזר, עד אשר מיכל הדלק יהיה נקי לחלוטין.

 

 

הנזקים אשר נעשו לי במוסך תוקנו (בעלות מכובדת מאוד של מספר לא מבוטל של מאות שקלים), וכעת הלמברטה מוכנה מתמיד.

 

אני מקווה שבתחילת שבוע הבא אגיע לפחח לטובת שלייף, ויישור קווים אחרונים, ולאחר מכן אחבר את כל הסמלים של הלמברטה - עד האחרון שבהם.

 

כמו כן, במהלך השבוע סוכם על תאריך להשקת הלמברטה בירושלים (עיה"ק תותבב"א), באחד מימי השישי לקראת סוף אוגוסט. הודעה על כך תימסר באופן מסודר, לאחר קבלת כל האישורים הדרושים מכל הגורמים המעורבים.

 

כעת ניתן ללכת לישון, וגם להירדם לשם שינוי.

[barak4*4]

כמו כן, במהלך השבוע סוכם על תאריך להשקת הלמברטה בירושלים (עיה"ק תותבב"א), באחד מימי השישי לקראת סוף אוגוסט. הודעה על כך תימסר באופן מסודר, לאחר קבלת כל האישורים הדרושים מכל הגורמים המעורבים.

 

יוני, כל הכבוד.

כשרק התחלת את השרשור שלך , ראיתי את הפרוייקט שניצב בפניך והייתי קצת סקפטי.

אותו פגר שתארת, קבור בגן ילדים, ממש לא נשמע טוב (זה עוד היה בשלב לפני שהעלת תמונות).

אחרי שהועלו התמונות הייתי משוכנע שזה פרוייקט שיגווע לאיטו בגסיסה מיוסרת.

אבל, כל שבוע, עידכנת, הוספת, ושיפצת. לאט לאט התחלתי להאמין שהמשוגע הזה באמת יעמיד את הלמברטה על הרגליים.

היום, בערך שנה אחרי, אני מוריד את הכובע בפניך:

איכות העבודה, הירידה לפרטים ובעיקר חלון הזמן הקצר בו הפכת גרוטאה במלא המובן של המילה גרוטאה, ללמברטה אמיתית חיה ונוסעת... פשוט מרשים.

 

שוב, כל הכבוד.

 

הכי חשוב, סוף אוגוסט זה מעולה (אהיה בארץ ), אשמח לעלות לעיר הקודש להשקה ( אם ההזמנה פתוחה לציבור).

[Yishay]

יוני

שוב מזל טוב.

כל הכבוד , זה חלון זמן קצר לכזו פעילות.

כמו ברק ,וכמו כל יום , סביר שגם אני אהיה בארץ בסוף אוגוסט. אשמח לדעת מהו תאריך ההשקה. כמובן לאחר כל התיאומים.

צפוי שיהיו יותר משישה אנשים בהשקה.נוספו לך קוראים.

 

 

מסתבר, שלמרות כי ניקיתי את מיכל הדלק כמיטב יכולתי, באמצעות אמבטיות נפט ואבנים, שרשראות ושאר ירקות, עדיין נשארה לא מעט (שלא לומר המון!!) טינופת במיכל הדלק, .

מקווה שזה לא מאוחר מידי אבל : ניתן לצפות את המיכל מבפנים בסוג של "לכה" למניעת התפוררותו למוות אל תוך הדלק. זה טיפול יותר יסודי מאשר לקנות עוד ברז ופילטר.

 

 

סע בזהירות

ישי

[y9853]

כייףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף....

 

שעת ערב מאוחרת יחסית. הצעירים עדיין בבילוי ולא הספיקו לחזור להגה שיכורים. המבוגרים כבר מזמן במיטות, והכבישים פנויים. מה טוב יותר מאשר לעשות סיבוב בכורה רציני ראשון עם הלמברטה?

הוצאתי אותה מהמחסן, פתחתי ברז דלק וצ'וק, קיק קצרצר, ומגרש החניה מתמלא בקול החביב עליי, מנגן שיר ערש לשכנים העייפים מעמל יומם.

 

נסיעה קצרה בעליה ולאחריה מישור, ע"מ לוודא (שוב) כי הכל תקין ועובד כשורה. חזרה הביתה, סיבוב בכניסה לחניה, וחזרה בעליה.

אחרי ששבועות עשיתי סיבובים בחניה, סיבובים ברחוב זה כבר משהו, אך החלטתי לא עוד! סיבוב נוסף של המצערת, והנה אנו מתרחקים מהשכונה, אל עבר היעד הראשון של הלמברטה.

ביציאה מהשכונה ישנה ירידה, והלמברטה גומאת אותה בקלות, לאחר מכן פניה, רמזור (אדום כמובן) ולאחריו עליה קשה ותלולה לכיוון שכונת רמת שרת. הגענו יחדיו אל הככר השכונתית, פנינו ימינה, ולאחר מספר דקות, מצאנו את עצמנו רוכבים, כאשר מימין לנו נשקף נופה המרהיב של ירושלים.

נוף ירושלמי עם מוזיקה איטלקית מופלאה. לא צריך יותר.

והנה אנו מגיעים אל היעד הראשון של הלמברטה בגלגולה הנוכחי. היעד לא יכול להיות יעד אחר מאשר הגן של תמי. אותו גן הילדים, אשר ממנו חולצה הלמברטה לפני שנה חסר שבוע.

הגענו לשם, עשינו סיבוב בכניסה לגן, נופפנו לשלום לאופנוע הקבור שם מזה כשנה, והפלגנו לנו לדרכנו.

 

את הדרך חזרה עשינו דרך כביש בגין. נוסעים לנו בכייף, מבלי להתאמץ כלל וכלל לכיוון דרום, וכל שמתחשק לי לעשות זה לצעוק: "אני בניתי את הלמברטה הזאת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

היות וגם כך אנשים לא ממש מבינים מי זה המשוגע שרוכב ב- 11 בערב בירושלים, על אופנוע אספנות בלתי מזוהה ונטול כנפיים, הסתפקתי בשאיפה עמוקה של אויר ירושלמי נקי וקריר דרך משקף הקסדה הפתוח.

 

בעליה אל עבר הבית אני אומר לעצמי, כל מטר שאני מצליח לעלות עם הלמברטה בעודה נוסעת, זה מטר פחות שאני צריך לסחוב אותה הביתה.

פס האטה ראשון גורם למנוע לגמגם מעט. מייד אני אומר לעצמי: "נו, הנה זה שוב מתחיל... העליה עדיין ארוכה... עוד קצת....". והלמברטה כמו שומעת אותי (למעשה, אני בטוח שניתן למחוק את המילה כמו, כך שיתקבל "שומעת אותי!!"), וממשיכה לעלות, נושאת אותי על גבה.

פס האטה השני, היה כבר יותר מידי עבורה, ולאחריו היא נעצרה ומנועה נעצר. דממה הושלכה ברחוב. חתול לא צייץ וציפור לא יללה. שקט מוחלט. אפילו רעש המכוניות כמו נדם.

מייד רצו לי בראש התקלות הכי נוראיות שיש - שוב חול בקרבורטור, עוד סתימה של השד יודע מה שנכנס ממיכל הדלק, זיקיות ברדיאטור ועוד כהנה וכהנה.

לפתע נזכרתי, כי למעשה אין רדיאטור בלמברטה, ולכן הסיכוי שיש בו זיקיות קלוש, והחלטתי ללכת מהפתרון הקל - אל הפתרון הכבד.

לאחר שיחה קצרצרה עם הלמברטה, הוחלט כי ראשית נסובב את ברז הדלק ל"ספייר", ננסה להתניע, ומשם נמשיך לפי התוצאות.

לפיכך, ברז הדלק סובב, כמו גם המצערת, הקיק נלחץ, והנה מנוע הלמברטה משמיע שוב את המוזיקה שלו. פחות מדקה נסיעה, והנה אנו נכנסים בקול גדול למגרש החניה.

 

תריסר קילומטרים של שיכרון חושים מוחלט.

 

מה אומר ומה אכתוב? הלמברטה נגנה לי שיר ערש מופלא, אך בטרם אעלה על יצועי, הרגשתי חובה נעימה לשתף את ששת קוראיי בחוויה המהימה הזאת.

ליל מנוחה.

[השושנים]

ובא לציון גואל....

היא חיה הלמברטה, סוף סוף קצת נחת-רן

[y9853]

רציתי היום לקחת את הלמברטה למפגש הירושלמי.

כל כך רציתי....

הלמברטה מוכנה (למעט שלייף וחיבור הסמלים לאחר מכן), ופשוט מתבקש להראות אותה לחברים, אחרי כל ההשקעה, והעזרה שקיבלתי מהם לאורך כל הדרך.

 

אבל לא!

 

תהיה השקה מסודרת, ועד אז עוצר נסיעות, למעט סידורים הכרחיים.

 

אני כבר לא יכול לחכות יותר.... הזמן לא עובר ככה...

[fiat tipo]

מה יש לומר מזל טוב ותהנה ממנה ...

 

לפעם הבאה תמלא יותר דלק אה

[אומי5]

איזה כיף , אני מדמיין אותך על בגין עם למברטה עם פצפצים מתנופפים ....

 

לדעתי צריך להזמין את ילדי המחזור האחרון בגן ששיחקו בלמברטה להשקה.