שי

דווקא בצרפתיות יש תושבות של SASIC. ב-307 החלפתי את כל התושבות לכאלו מתוצרתם והן עשו עבודה מצוינת. אני לא יודע איך זה בברלינגו, אבל ברכבים מודרניים רובם ככולם, אני נוטה לסמוך פחות על מד החום בסיטואציה כזו. מדי החום בשנים האחרונות הינם "מרוככי מחשב" ולא מציגים את הטמפרטורה האמיתית: ככל והמנוע פועל בטווח מסוים שהוגדר הם יחוו על האמצע. נסיעה של מספר שעות בחום של מעלה או שתיים פחות ממה שמוגדר לרכב כחום בעייתי (בו המד קופץ לטווח האדום ומדליק מנורת התראה) בהחלט יכולה להביא לנזק, גם אם לא בטווח המיידי.

אני דווקא אשמח לקרוא כתבות ארוכות, ככל שהן כתובות טוב ועוסקות בנושא מעניין ולא ביונדאי אקסנט ודומותיה. בפועל, בשנים האחרונות בעיתונות הרכב בארץ נהוגים בעיקר מבחני סולו ולא מבחנים השוואתיים, בניגוד למגזינים בחו"ל בהם כל גיליון כולל מספר מבחנים השוואתיים. דווקא ממגזין הייתי מצפה שיצליח לתאם כאלו, אולי מאחר והלו"ז פחות צפוף (הרי ממילא אין סיכוי להקדים את האינטרנט) אך לתחושתי דווקא בידיעות/YNET/ICAR יש יותר מבחנים השוואתיים וחבל. בנוסף, התחושה היא שאת המבחנים צריך לקרוא בין השורות. אם רכב לא נוח, לא תמיד ייכתב לגביו שהוא לא נח ובטח לא שנוחות הנסיעה מזעזעת, אלא תמצא דרך עדינה כמו "נוחות הנסיעה של X היא לא מהמובילות בקטגוריה". דוגמא עדכנית היא המבחן לשברולט טריילבלייזר: https://www.auto.co.il/article/roadcartest/134786-road-tests-chevrolet-trailblazer כמובן שרכישה של מגזין רכב על ידי גורם כלכלי שיש לו שפע של אינטרסים ישירים ועקיפים בתחום היא לא בהכרח מעודדת...

ל- MIELE יש שואבים חוטיים מעולים. לא זולים אבל מחזיקים המון שנים (טפו טפו) ומאוד עוצמתיים. שואבים שטיחים כאילו מדובר במרצפות.

דווקא תביעות ייצוגיות בתחום הרכב, ככל שהן מתקבלות, לגמרי עוזרות לבעלים. בד"כ מדובר בהחזר הוצאות שהוציאו בעלי הרכב לפני פסק הדין והארכת אחריות לאחר מכן. למשל אם הוחלפו מצמדים בפוקוס פאוור שיפט במכון גירים חיצוני, אפשר להגיש את הקבלה לדלק ולקבל את הכסף בחזרה ולאחר מכן ליהנות מהארכת אחריות נוספת.

אני מניח שכל סדנאות הציפויים יחגגו על הפיצ'ר הזה. במקור (הסמארט כמובן) היה לכך הגיון, כיוון שהכנף הייתה בצבע השלדה בעוד יתר הפאנלים היו ניתנים להחלפה. בנירו זה סתם מכוער.

אני מבין שבלובינסקי ריפרפו קצת בויקיפדיה על מנת להגיד משהו יפה ושיווקי אבל לא טרחו לקרוא לעומק. הלוגו הנוכחי של אופל בהחלט מסמל ברק, וליתר דיוק הוא הלוגו ששימש רכבים מסחריים מדגם אופל בליץ (ברק בגרמנית). האופל בליץ הושק בד בבד עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון וידוע מאד בכך שאחד משימושיו היה כתא גזים נייד. על מנת להנציח את הטנדר המופלא, החל משנות השישים כל רכבי אופל נושאים את לוגו הברק, שהחליף לוגו אחר (שבמפתיע הושק גם הוא במהלך שנות השלושים) אשר בו הופיעה בכלל צורת חץ. אותה צורת חץ, בגרסאות מסוימות, אכן דמתה לספינת האוויר צפלין.

הדיון לגבי אם פתרו או לא פתרו את בעיית הרצועה בדור מספר X הוא מיותר. ראשית, כבר דווחו כאן בפורום תקלות ברצועה דור שני. להבנתי מה שמכונה רצועה דור שלישי הוא מוצר אפטרמרקט של קונטיננטל שהושק בשנה שעברה, אבל בפס הייצור ממשיכים עדיין להתקין את אותה רצועה מדור שני שיצאה ב- 2017. בכל מקרה, החל משנה הבאה מנוע פיורטק עובר לשרשרת תזמון ממתכת. מאחר ומדובר בשינוי הנדסי לא קטן, אני בספק רב אם סטלאנטיס היו טורחים לבצע אותו ככל והצליחו לפתור את בעיות התפרקות הגומי.

כנראה זכתה לשמה בדומה לנסיבות בהן רחובות הולנדיים ופרופילים בלגיים קיבלו את כינויים...

במנוע 1.4 טורבו של אופל אסטרה J יש תקלה ידועה של שבירת בוכנות, שנובעת מתכנה לא מתאימה ובנוסף במקור ניתנה המלצה לשימוש בשמן שבדיעבד התברר כלא מתאים. יש גם תביעה ייצוגית בנושא. ככל וזו התקלה אצלך (ולא למשל נזק למנוע כתוצאה מהתחממות), מציע לפנות למוסכי יבואן מורשים ולבדוק האם יש איזשהו סוג של נטילת אחריות על הבעיה. ככל ואתה נענה בשלילה פנה בכתב לשירות של היבואן, ציין כי ידוע לך שמדובר בבעיה מוכרת ובקש שהיבואן והיצרן ישאו בנזק. כמובן המשך לעדכן. שי

בולם זעזועים קדמי בגולף 2014 נוזל, בק"מ די נמוך. הבולמים ככל הנראה זהים ליתר האחיות לפלטפורמה, אוקטביה, A3 ולאון. האם זו בעיה מוכרת או סתם ביש מזל? כמו כן המחירים של הבולמים הבסיסיים של שלושת המותגים הללו די דומים. האם יש עדיפות למי מהם, עם דגש על פשרה טובה בין נוחות לאחיזה?

130 אלף ושאלה מצוינת.

ריקן צמיג גרוע. היו לי כאלה בני כשנה שהגיעו עם רכב משומש שרכשתי. האוטו בלם גרוע והאחיזה בסיבובים הייתה לא טובה. הגעתי למסקנה שעדיף לזרוק לפח צמיגים שלכאורה יש בהם עוד הרבה חיים ולשלם אלפיים ש"ח על רביעיית גודייר איכותית, מאשר להוציאסכום דומה על השתתפות עצמית בביטוח...

כמה ק"מ עבר הרכב? האם הוחלפה שרשרת טיימינג?

היו לא מעט שרשורים בנושא לאורך השנים. הנה אחד יחסית מקיף לדוגמא: המסקנה: כנראה שאתה צריך ללמוד לחיות עם זה

לדעתי אם הרצועה הוחלפה בריקול עדיף להימנע. הרבה אנשים מדווחים שהם ניגשו לריקול והוחלט שהרצועה תקינה ולא בוצעה החלפה. אם הרצועה הוחלפה בריקול או שהמוסך היה צדיק והגדיל ראש אבל כנראה כבר החלה התפוררות ברמה כזו או אחרת וקשה לדעת מה יהיו ההשלכות בעתיד.

חשוב גם לשים לב שבמנוע 1.4 לפחות, ההספק ירד במעבר להיברידי לכאורה (ב-11 כ"ס למיטב זכרוני). לכן לא ניתן לדעת האם השיפור הקליל בצריכת הדלק נובע רובו או כולו מהפחתת ההספק.

מצורפת תביעה יצוגית שהוגשה בנושא, פנה לעורך הדין 71926369-c60e-4a9d-826d-ee31cee5dc88-3dc4ef307c010000090037f6a02ecbd1_f.pdf

תתחדש ותתישן! בהחלט מחבב את הדגם הזה, ממש קשה להאמין שחלפו מעל ל-15 שנים מאז הוצג. שכחת לציין מאיזה מודל הרכב (אחסוך לאחרים את הבדיקה במאגר- 2008 ) ואשמח אם בפוסט הבא תפרט מה הוחלף ברכב עד שהגיע לידיך. שי

לא דיברתי על "הרבה מהאנשים", אלא על עצמי. קיים סיכוי לא קטן שהייתי מוכן לשקול לוותר על ההנאה מרכב בנזין בתמורה לתאוצה עדיפה. כאמור באניאק אין את זה, אף בהשוואה למתחרה בסיסי מבית. כמובן שלמראה הטסלות דואל מוטור שמזדחלות באמצעי על 100 קמ"ש, ברור לי שזו לא דרישה של כל הקהל...

PSA כבר הבינו שלרצועה הזו אין תקומה. כבר לא מעט זמן מסתובבות ברשת ידיעות שבשנה הבאה הפיורטק 1.2 עובר לשרשרת טיימינג. לאור הניסיון שנצבר עם ה- 1.6 כנראה המשמעות תהיה שרשרת עם אורך חיים של רצועה (אצל יצרנים אחרים) ועלויות החלפה של שרשרת. אין מה לעשות, חייבים לשכנע את הלקוחות לעבור לחשמל דרך הכיס 😜

ביום בו אעבור לרכב חשמלי, כנראה שכחלק מהשיקולים יבוא נושא הביצועים. האניאק אמנם נראה טוב ועושה רושם של קניה הגיונית, אבל עם 8.7 שניות למאה אין פה בשורה של ממש ביחס לרכבים מזהמים, אלא נתון דומה מאד לקארוק 1.5, כלומר רחוק מלהלהיב. להבדיל, איוניק 5 יורדת מ- 7.5 שניות.

מניסיון שלי עד רעננה ממש לא מוצלח. מילאו שמן מנוע לא לפי התקן, מזל ששמתי לב והחליפו. לא הצליחו תקופה ארוכה (כולל ימים רבים שהרכב נשאר אצלם) לאבחן תקלה. לאחר שהתייאשו הרכב הועבר לשי-לי שפתרו את התקלה בהצלחה תוך שעתיים.

מבחינת איכות החומרים ה- ID3 היא יותר ברמה של פולו ומעניקה תחושה זולה מהגולף. במחיר הזה, בשים לב לכך שמדובר בהצ'בק קומפקטית (ולא ג'יפון) אני לא רואה סיבה להעדיף אותה על טסלה או איוניק 5, בפרט שמדובר ביבוא מקביל בשלב זה.

מכוניות קטנות תמיד שמרו על המחיר יותר מגדולות מהן, במיוחד שהגדולות הן לא בדיוק מאריות השוק. בשלב מסוים זה אכן מגיע לסיטואציות משעשעות, כמו 206 שעלתה יותר מ-406, פיאסטה יותר ממונדאו. יום אחד גם יאריס תעלה יותר מלקסוס.

יצרני צמיגים מייצרים לפעמים דגמים בעלי שם זהה במספר מפעלים. לפעמים למרות השם הדומה תכונות הצמיג שונות לחלוטין - למשל גודייר אפישנט גריפ פרפורמנס, שמיוצר בדגם אירופאי מצוין ודגם טורקי נחות. ההבדל מתבטא לא רק בארץ הייצור אלא גם בנתוני הצמיג המופיעים על התווית שלו (אחיזה, שקט וכו' השונים בין ארצות הייצור). יחד עם זאת, לפעמים אכן מדובר בצמיגים זהים לחלוטין - הדגם האירופאי של אותו גודייר פישנט גריפ פרפורמנס מיוצר במספר מפעלים (באירופה - כגון גרמניה, פולין ואולי מדינות נוספות) והצמיג היוצא מכולם הוא בעל אותם נתונים ואותן תכונות. לכן, על מנת להשיב על השאלה, צריך לשים פאלקן טורקי מול פאלקן תאילנדי ולבדוק האם לשניהם אותו שם דגם בדיוק, אותו פרופיל סולייה, הטבעת תקן אירופאי וכמובן לוודא מהם נתוני הצמיג המופיעים על התוויות. ההערכה שלי היא שיהיה הבדל בין הצמיגים מאחר והייצור התאילנדי מיועד לשווקי דרום מזרח אסיה הפחות אנינים בעוד הייצור הטורקי מופנה לאירופה. ההיגיון אומר שהצמיג הטורקי היה אמור להיות זול יותר או זהה במחירו מכיוון שכח העבודה בשתי המדיניות זול (אם כי לא באותה מידה) בעוד עלויות יבוא של צמיג (שאינו מוצר קטן או קל) אמורות להיות נמוכות יותר עבור הצמיג הטורקי. אבל זהו ניחוש מלומד בלבד שיש כמובן לבדוק אותו למול נתוני הצמיג. שי