orankohn

לפני כ-4 שנים חיפשתי רכב קטן וחסכוני שיהיה כמה שיותר חדש ובמינימום עלות רכישה. חשבתי על פיאט פנדה מודרנית. אני בד"כ קונה בלי סטיגמות ולא הייתי מקובע על מותג או דגם. במקרה נתקלתי כאן בפורום "ייעוץ ברכישת רכב" שמישהו שביקש להתייעץ לגבי רכב שהוצע למכירה במחיר נמוך באופן חשוד. https://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?620034-%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F במקרה הרכב היה בעיר מגורי. קפצתי לראות וקניתי בזריזות את הרכב המדובר: במקום פנדה קניתי במחיר בדיחה את האחות המעט יותר גדולה שלה, עם "פאר" ואבזור עדיפים, כמעט עם אותם מכלולים מכניים : לנצ'יה איפסילון 2012 ידנית עם מנוע 1242 סמ"ק, הספק 69 כ"ס, גימור גולד. הרכב מעט יותר ארוך מפנדה - 384 ס"מ למול 365 בפנדה החדשה, בסיס גלגלים 239 למול 230 - הרבה יותר מרווחת בעיקר במושבים האחוריים, שוקלת 965 ק"ג למול 940 בפנדה. לרכב 6 כריות אויר, ESP, בקרת זינוק בעליה, מערכת START STOP וצמיגים רחבים מלפנדה. מאוד שקטה ונוחה לנסיעה. יש לרכב הרבה דברים קטנים אך חביבים שלא נמצאים בפנדה , למשל תא כפפות אמיתי עם תאורה, 4 מנורות תאורת פנים, תאורה לתא מטען, מחשב דרך מלא, מערכת שמע מובנית אורגינלית עם 6 רמקולים ועוד. הרכב היה עם 93,000 ק"מ - יד שנייה . ביד ראשונה שימש בחברת השכרה אלדן שלוש שנים עד סוף 2015. כמובן, כראוי לרכב ממותג בלתי מבוקש כלנצ'יה, בתוספת גיר ידני "מוקצה", בתוספת עבר של השכרה הרכב היה בלתי מבוקש בעליל. המוכר הסימפטי ,שהחזיק ברכב שקנה מחברת ההשכרה אלדן כשנה קודם, ביקש בדצמבר 2016 במודעה 21,000 כאשר המחירון של יד 2 לא משוקלל היה 54,000.... הכרתי היטב מבעלות בת משפחה קרובה את האח הנפוץ יותר של הדגם - לנצ'יה איפסילון עם מנוע טווין איר טורבו 875 סמ"ק בשילוב גיר רובטי חד מצמדי. זה הוא הדגם הנפוץ של האיפסילון , וזכה לשלל ביקורות שליליות בכל מבחני הרכב שנעשו לו בארץ, כולל חוות דעת קטלניות פה בקראזפורום. נהגתי בדגם הטורבו 2 צילינדר עם גיר רובוטי לא מעט, ואכן שילוב המנוע והגיר אינו לטעם כל נהג בלשון המעטה. ניתן לחבבו אך ברור למה לרוב הנהגים נתפס כשילוב כושל ולא נעים. אמרתי לעצמי, מה בעצם יכול להיות כ"כ גרוע בדגם הנדיר האחר, הידני? מדובר במכניקה פשוטה ומוכחית של מנוע פיאט הוותיק 1.2 עם גיר ידני כמו שיש בהרבה דגמי פיאט בארץ. לגבי עבר ההשכרה - כמובן נשמע מרתיע בפוטנציאל אבל שני דברים דיברו בעד, חוץ מהמחיר הממש נמוך - בבדיקה עצמית מקיפה שעשיתי לרכב גיליתי שהרכב עושה רושם תקין לגמרי, נוסע היטב, כל הפלסטיקה מושלמת , הרכב שקט ונעים מאוד לנסיעה. בנוסף לא הזיק לראות שאלדן ביצעו את כל הטיפולים במוסכי היבואן (כנראה פחדו להתעסק בלנצ'יה במוסכי ליסינג....) אמרתי לעצמי גם אם יהיו תקלות עקב בלאי שימוש ההשכרה המחיר הנמוך משמעותית מהמחירון יפצה על זה. לאחר בדיקה עצמית שערכתי לרכב ומו"מ קניתי את הרכב המוזר והנדיר יחסית ב - 18,000 . מספיק עם ההקדמה... תכלס, הרכב כבר אצלי ארבע שנים פלוס מאז קניתי אותו ונסע לא מעט - אצלי 107,000 ק"מ ובמצטבר כאמור עבר זה עתה את ה- 200,000 ק"מ. מיתאר הנסיעה שעבר אצלי - שליש עירוני ושני שליש בינעירוני. האם הרכב הוכיח את עצמו או היה נפילה? איך הייתה אמינותו? בסיכום שנתיים שעשיתי כאן ב- 150,000 ק"מ (57,000 אצלי) כתבתי: כנראה שאולי פתחתי פה לשטן ומאז היו מספר תקלות, אחת אפילו די גדולה וכמעט משביתה. להלן מספר רשמים לגבי פרמטרים שונים - שרידות מערכות ומצבן לאחר נסועה זו וכמובן - פירוט אחזקה שוטפת + תקלות וכמובן עלויות. צריכת דלק - באמת חסכוני. אני לא משתמש בסטארט/סטופ. ממוצע מעשי מדוד לאורך התקופה - 1:18. מתאר הנסיעה שעבר - שליש עירוני ושני שליש בינעירוני. במפתיע, דווקא בעיר הצריכה מאוד טובה, ניתן בקלות להגיע ל 1/15 בסגנון נהיגה חסכוני. בנהיגה בינעירונית המצב מותנה. בגלל מנוע חלש יחסית - 69 כ"ס - הרי בשיוט מהיר בינעירוני הצריכה לא מרשימה - 1:16 במהירות 110. אם נוסעים במתינות , נניח שיוט של 90, הצריכה משתפרת פלאים 1:25. (לפי מד הצריכה הרגעית). מצב מערכות שונות/אמינות /תקלות - מה היה לאורך התקופה? - מצמד (קלאץ') - לפי ההיסטוריה שקיבלתי הוחלף שהיה בבעלות השכרה באלדן ב-2015 ב- 75,000 ק"מ במוסך סמל"ת . מאז לא נגעו בו. עובד היטב ללא כל ירידה בתפקוד. - מנוע: מקורי כמובן. ללא תקלות כלשהן לאורך התקופה. עובד חלק ושקט. כמעט ואין צריכת שמן. אין התדרדרות לאורך התקופה. בכל 7-8 אלף ק"מ אני מוסיף כ-250 סמ"ק שמן מנוע. - מערכת קירור : לאחר 10 חדשים מהרכישה בק"מ 115,000 הבחנתי בבדיקה שבועית סטנדרטית שאני עושה בירידה קלה במפלס הפארפלו - נוזל הקירור. הירידה התמידה ובבדיקה חזותית גיליתי טפטוף קל באזור בית התרמוסטט. הוספתי מידי פעם מעט פראפלו להשלמת המפלס עד תיקון בטיפול 120,000 בו הוחלף התרמוסטט הסורר. מאז 0 תקלות/נזילות במערכת הקירור. - מערכת בלמים : לאחר 10 חדשים מהרכישה בק"מ 115,000 שמתי לב שבבלימה חזקה במהירות גבוהה יש רעידות. חשדתי בדיסקים קדמיים כי הקודמים הוחלפו ב- 65,000 ק"מ. אכן בטיפול 120 הוחלפו לחדשים והבעייה חלפה. באותו טיפול 120,000 הוחלפו בנוסף לצלחות קדמיות גם רפידות קדמיות - כולן TRW. בק"מ 190,000 שפירקתי גלגלים לביצוע הצלבה בחנתי את הרפידות הקדמיות שעברו 70,000 וראיתי שנותרו כשליש מעוביין המקורי. החלטתי להחליפן בקרוב. באוגוסט 2020 - 192,000 ק"מ החלפתי רפידות קדמיות פעם נוספת - תוצרת רמסה - שנקנו אצל אבי ברחובות - 185 ש"ח + 150 לעבודה. הדיסקים עדיין תקינים לגמרי ולא הוחלפו. בלמים אחוריים לא נגעתי מאז 120,000 אז בוצע לאחרונה בהם כיוון וניקוי. - מצבר : לרכב יש מערכת סטארט/סטופ שבתחילה אכן השתמשתי בה. מה שטוב שהיא זוכרת בהתנעה את המצב האחרון הקודם, כלומר אם המערכת נוטרלה במתג הרי לא תשוב לפעול בהמשך עד להפעלת המתג למצב "פועל" מחדש. בכל אופן , לאחר כשנה הרכב התחיל לסרוגין לסרב להכבות גם שהמערכת הייתה דרוכה. בהמשך המערכת הפסיקה לעבוד כליל. מן הסתם המצבר הייחודי נחלש קמעא כך המערכת מסרבת לפעול - לא מפריע לי... כמובן המצבר התניע היטב באופן רגיל. אולם בינואר 19' - 151,000 ק"מ - המצבר שאיתו קניתי את הרכב משנת 2015 החליט לשבוק. מזל שזה רכב ידני - דחיפה קלה והתניע בשני. קניתי מצבר סטארט סטופ 60A של BOSCH תוצרת גרמניה - 900 ש"ח. משום מה מערכת הסטארט/סטופ לא חזרה לעבוד, דבר שכלל לא ציער אותי... מאז המצבר כבר שנתיים ברכב ועובד תקין. אפילו בתקופת הסגר לאחרונה 3 שבועות לא הנעתי את הרכב ואח"כ מייד התניע בלי בעיות. - צמיגים : קניתי את הרכב עם צמיגים שהיו כמעט חדשים. המידה 185/55/15 . הם היו TOYO דגם DRB עם כיתוב "MADE IN JAPAN". צמיגים טובים מאוד - אוחזים, שקטים, עמידים. ב- 150,000 ק"מ מצבם היה עדיין תקין בהחלט : לא שחוקים יחסית ולא סדוקים. לאחר עוד 12,000 ק"מ החלטתי להחליפם גם בגלל הק"מ שעברו, מעל 70,000 ק"מ. חיפשתי סוג טוב ולא יקר. 162,600 ק"מ - קניתי רביעיית פאלקן ZE310 ב- 1,050 ש"ח. תוצרת תורכיה וטריים מאוד. הצמיגים באמת מצויינים יחסית למחיר. מאוד שקטים ואוחזים היטב. כיום (200K) שחיקתם עדיין מאוד נמוכה ואין שום יובש או בעיה. ב- 190K עשיתי לבד הצלבה בין קדמיים לאחוריים לאיזון השחיקה. תאורה: לאחר הקנייה ראיתי שתאורת הפנסים מעט חלשה. הזמנתי ב EBAY נורות תמורת 100 ש"ח והחלפתי לנורות של פיליפס H4 RacingVision +150%. ביצעתי ליטוש פנסים תמורת 100 ש"ח. התוצאה בסה"כ שיפור משמעותי בתאורת הדרך. מאז נאלצתי עוד פעמיים (!) לבצע ליטוש פנסים שבקייץ מקבלים די במהירות עכירות. כל ליטוש 70-100 ש"ח. - נורת אור ברקס שנשרפה - קצת נדירה W16W - הוחלפה בקלות - 8 ש"ח. (מזל שיש הודעה ממוחשבת איזו נורה באיזו צד שרופה). - 152,000 ק"מ פס לד אחורי של אורות בלם עליון החל לקרטע. הוחלף במוסך היבואן למקורי - לא זול - כ- 500 ש"ח. - 180,000 ק"מ - נורת DRL קדמית שנשרפה בצד בו הגישה מאוד לא נוחה הוחלפה במוסך מרכזי סמל"ת בפ"ת ללא כל עלות עם יחס מצויין. - 197,000 ק"מ נשרפה נורת חזית H4 והתקע נראה נמס ושרוף. החלפתי לבד נורה ובמוסך חשמל ש.ע.מ י-ם הוחלף לתקע חלופי + חיוט תמורת 30 שקל. טיפולים שוטפים ותקלות - לפי ספר הרכב יש לבצע טיפול בתנאים רגילים כל 30,000 ק"מ או כל שנתיים. בתקופת ההשכרה אלדן ביצעו טיפול במתכונת של פעם בשנה שהיה גם כל 30,000 ק"מ. האיש ממני קניתי עשה טיפול ב-90 אלף במוסך יבואן. אני החלטתי להחמיר ולעשות טיפול כל 15 אלף. * 4/17 : טיפול ראשון אצלי עשיתי כטיפול קטן ב 105,000. קניתי אצל אבי ברחובות מסנן שמן מקורי - 50 ש"ח, שמן 5W40 יורול DI בתקן C3 כנדרש , ב - 120 ש"ח. שילמתי למוסך רגיל 80 ש"ח להעלות לליפט ולהחליף. סה"כ עלות - 250 ש"ח. * 11/17 : טיפול שני - 120,000 החלטתי ללכת למוסך מתמחה כי נדרש גם טיפול גדול, גם תיקון הנזילה שהזכרתי לעיל, טיפול בלמים שהרעידו את הרכב , ולפי הספר זה המועד לטיפול טיימינג ראשון. לאחר בדיקת חלופות שונות החלטתי ללכת לשלמה במוסך "פיאטון" בתל אביב. (לצערי, בינתיים כבר נסגר ). שלמה גילה יחס מאוד חיובי וביצע טיפול מקיף ומקצועי אם כי לא זול. נעשה שימוש בחלפים מקוריים או תחליפיים איכותיים. בטיפול בוצע בנוסף לטיפול שוטף של שמן , נוזל בלמים, פלגים, ומסננים שונים - החלפת טרמוסטט, החלפת דיסקים ורפידות קדמיות, בוצע טיימינג מלא . המחיר היה לאחר הנחה קלה - 3,900. * 5/18 : טיפול קטן ב -135,000. קניתי אצל אבי ברחובות מסנן שמן מקורי - 50 ש"ח, שמן יורול DI ב 120 ש"ח. שילמתי למוסך רגיל 100 ש"ח להעלות לליפט ולהחליף. סה"כ עלות - 270 ש"ח. * 12/18 : טיפול קטן ב 149,650. קניתי אצל אבי ברחובות מסנן שמן מקורי - 50 ש"ח, שמן MOTUL X-CLEAN C3 ב 130 ש"ח. שילמתי למוסך רגיל 100 ש"ח להעלות לליפט ולהחליף. סה"כ עלות - 280 ש"ח. * 2/19 : ק"מ - 152,600 : תקלה : לאחר נסיעה לילית מהירה יחסית בשלולית שנתבררה כעמוקה מדי חלה תקלה אלקטרונית/חשמלית - נדלקו מספר נורות אזהרה במבחר צבעים ומערכת ה- ESP לא עבדה יחד עם עוד מספר מערכות - הפשרת אדים, אור ערפל ועוד. נכנסתי למוסך מורשה סמל"ת - אוטודי ירושלים. מיטב המומחים ניסו לאבחן מה קרה. החליפו מתג אור בלם. לא עזר. גילו שפס לד אחורי של אורות בלם עליון מקרטע ודולק לסרוגין. חשדו בו. הוחלף לפס לד מקורי - לא זול - כ- 500 ש"ח. לא נפתרה הבעייה. עשו איפוס מחשב ראשי ולימוד כללי מחודש כולל עדכון תוכנה אונליין מאיטליה והבעייה נפתרה. סה"כ עבדו על האוטו כמעט יום שלם...בהזדמנות זו ביקשתי גם להחליף 4 מצתים שזמנם הגיע (לפי הספר יש להחליף כל 30K). כלל התיקונים והטיפול עלו - 1400 ש"ח. * 7/19 : ק"מ - 163,500. התקלה הגדולה הגיעה : אני נוסע בעדינות בעיר בשעות הערב בין רמזורים. פתאום ידית ההילוכים משוחררת ולא נכנסת לשום הילוך. הקלאץ' ללא שינוי. כבוי+הדלקה - ללא שינוי. די מהר אבחנתי שהרכב תקוע בהילוך שני ואין לי שום אפשרות לשנות להילוך אחר, גם לא רוורס. שקלתי להזמין גרר של הביטוח אבל הבנתי שניתן בהחלט לנהוג , אמנם רק בהילוך שני , אך מאפשר בקלות התחלת נסיעה ואפשר למשוך אותו עד 70 קמ"ש בלי בעייה. חזרתי הביתה ולמחרת בבוקר נסעתי למוסך סמל"ת בירושלים - אוטודי . המכונאי הראשי איבחן - נקרע כבל שילוב ההילוכים. אפשר לתקן? אומר שלא וצריך להזמין כבל חדש. בודקים במערכת - מסתבר שהכבל בלנצ'יה שונה מדגמי פיאט ידניים הנפוצים בארץ - פונטו, פנדה , 500 וכו' והינו ייעודי לדגם זה בלבד. אין במלאי בארץ. יכולים להזמין ויגיע תוך שבוע. המחיר לחלק - 2,500 לפני עבודה. אחרי עבודה והנחה - 3,100. ניסיתי לוודא ולצמצם נזקים. בדקתי באינטרנט ואכן החלק ייחודי, אין תחליפי וניתן להזמינו בחצי מחיר מחו"ל אבל זמן הגעה 3-4 שבועות. במוסך גם אמרו שאם אביא בעצמי מוכנים להחליף, אבל כמובן אין אחריות אם לא מתאים או יתקלקל. בלית ברירה נתתי אור ירוק להזמנה ולתיקון. בהזדמנות זו גם ביקשתי שיעבירו את הרכב טסט (המכון בסט טסט צמוד למוסך) וגם יעשו כבר טיפול תקופתי שזמנו כמעט הגיע של שמן מנוע + פילטר שמן + פילטר אוויר. סה"כ העלות לתיקון התקלה, הטיפול התקופתי והעברת הטסט - 3,700. * 01/20 : טיפול קטן ב 178,550. קניתי אצל אבי ברחובות מסנן שמן מקורי - 50 ש"ח, 5 ליטר שמן צ'מפיון 5W40 C3 ב 117 ש"ח. שילמתי למוסך רגיל 100 ש"ח להעלות לליפט ולהחליף. סה"כ עלות - 267 ש"ח. * 08/20 : טיפול בינוני ב 191,500. קניתי אצל אבי ברחובות מסנן שמן מקורי - 50 ש"ח, 5 ליטר שמן צ'מפיון 5W40 C3 ב 117 ש"ח. מסנן מזגן חלופי - 40 , רפידות קדמיות רמסה - 185 , 4 פלגים מקוריים = סה"כ 490 ש"ח. שילמתי למוסך רגיל 350 ש"ח לביצוע הטיפול כולל החלפת בלמים. סה"כ הטיפול חלקים ועבודה - 840 ש"ח. סה"כ עלויות של אחזקה + תיקונים (לא כולל דלק ואגרות) במשך 50 חודשים ו- 107,000 ק"מ: 13,170 ש"ח. מה היה לנו? אמין או לא לרכב שנסע לא מעט? כל אחד שיחליט בעצמו. כלכלית, קניתי בזול והרכב בגדול משרת אותי היטב. אחזקה סבירה למעט מספר בלת"מים יקרים. ירידת הערך לאורך השנים ממש נמוכה. צריכת הדלק טובה מאוד. הרכב עבורי נוח מאוד ונעים לנהיגה. עדיין הרכב נוסע חלק ושקט. כל המערכות תקינות לגמרי. כל הפלסטיקים במקומם. אין קרקושים ורעידות. אינדיקציה מסוימת שהרכב כנראה מוצלח בבסיסו הינה שבשוק המקור - איטליה הוא בייצור כמעט ללא שינוי מאז הושק ב - 2011 עד היום. בשנים האחרונות האיפסילון ברציפות הרכב השני הכי נמכר באיטליה אחרי הפנדה - וכמובן באיטליה רוב האיפסילון מנוע 1.2 ידני כמו זו אצלי. כמה צילומים לסבר את העין:

לפי כמה פרסומים מסתמן כיוון חיובי ומעניין למותג לנצ'יה. למרות חששות של חובבי המותג שהקץ קרוב עם המיזוג נראה כי לתאגיד החדש יש תכניות אחרות. לפי פרסום רשמי של קבוצת Stellantis עולה שתאגיד החדש לא רק שישמר את שלל המותגים אלא מחלק אותם לסגמנטים ברורים, חלקם יהוו שינוי מהמצב הקיים: בתחתית המיצוב סגמנט בסיס "CORE" שכולל את המותגים סיטרואן, פיאט+אבארת'. מעליו סגמנט המכונה : " Upper mainstream" שכולל את המותגים פיג'ו ואופל/ווקסהול. מעליו בהיררכיה סגמנט פרימיום "Premium" שיכלול את מותגי אלפא רומיאו , DS ו- לנצ'יה. בשיא הפירמידה - סגמנט הפאר "Luxury" תוצב מאזרטי. בנוסף יש סגמנטים נפרדים : - סגמנט SUV של המותג JEEP. - סגמנט אמריקה של דודג' ,קרייזלר וראם. אינדיקציה לתכניות לקדם את לנצ'יה כמותג פרימיום מתחברת היטב לאיוש של מנכ"ל FCA לוקה נפוליטנו, שהיה עד לאחרונה אחראי על פיאט/אבארט ולנצ׳יה , שעובר לנהל את לנצ'יה בלבד. אם הייתה כוונה לשמר את לנצ'יה רק בסגמנט האיפסילון הנוכחי המותג היה משויך לקטגוריה מהנמוכות יותר. להלן ציטוט מפרסום רשמי של התאגיד עם החלוקה לסגמנטים ואיושם: 20210119-pr-stellantis-appointment-top-management-eng.pdf https://www.globenewswire.com/news-release/2021/01/19/2160823/0/en/Appointment-of-the-Top-Executive-Team-to-steer-Stellantis.html

מגב היברידי אמור להיות משופר בביצועיו למול מגב רגיל. יש לו בתאוריה מספר מאפיינים. ישנם כאלו שמשלבים במגב מסגרת מתכת קונבנציונאלית עם מעטפת "אווירודינמית" מגוננת. סוגים מסוימים מוסיפים מגן מפרקי למגבים בסגנון קורות כדי לסייע במאבק נגד שלג כבד וקרח. מגב כזה אמור לתת יתרון של אווירודינמיקה משופרת והצמדה עדיפה לשמשה, ביצועים בכל מזג האוויר, רעש מופחת ועמידות גבוהה. אבל בפועל המציאות היא כזו: יש מגבים היברידים מיצרנים עלומי שם שלא טובים בכלום ממגב רגיל סביר. יש מגבים רגילים מיצרני איכות שטובים מכל השאר. לדוגמא BOSCH ICON שנחשב מעולה. גם יצרנים איכותיים מסוימים עושים מגבי "היברידים" ואז הם מצויינים. לדוגמא: https://www.amazon.com/gp/product/B00DYSDSAY/ref=as_li_tl?ie=UTF8&tag=vs-ag-comm-wiper1-pos3-20&camp=1789&creative=9325&linkCode=as2&creativeASIN=B00DYSDSAY&linkId=768299d3a2f6dddec294f4ea5b24d45c לסיכום - עדיפות ראשונה למחפשי איכות, ובמחיר לא נמוך - מגב איכות מיצרן ידוע ומוכח - רגיל או היברידי. לא משנה. עדיפות שנייה - כמו שכמעט כולם עושים -מגב סטנדרטי סיני פשוט ב- 30 שקל לעונה אחת. לא הייתי משלם מחיר גבוה ל"היברידי" מיצרן לא ידוע.

ממש מקצועי ואמין, ובמיוחד לצרפתיות בירושלים - פשוט אין. חשמלאי סביר יחסית לתת רמה הממוצעת יש שניים - ש.ע.מ ברוממה אהליאב 6 ואלי מזרחי בתלפיות. ממליץ להטריח עצמך למרכז. בת'א תמצא כנראה את מבוקשך.

מה היה הרכב הראשון עליו נהגתי ? לכאורה, בגיל 17 , שנת 76' - לפני שלמדתי נהיגה אחי הגדול אימן אותי לראשונה על חיפושית 62 חלושה ומייד בהמשך על טנדר צבאי דודג' D-200 עם 3 הילוכים ידניים ליד ההגה... בהמשך הוצאתי רישיון בגיל 18 לפני הגיוס בשנת 1977 . למדתי נהיגה עם מורה יקה זקן שהיה בעל חיפושית 1303 מודל 73'. (בהשוואה לחיפושית 1200 62' הרעועה - רכב הנהיגה הרגיש כמרצדס...) הרכב הראשון שהיה ברשותי היה בהחלט נדיר ולא מוכר. אחי הגדול היה בעל סאאב 97 שנקראת סונט SONNET, מודל 69' מארק II מ.ר. 629-844 . בעת שנסע לחו"ל במשך כשנה הסונט הייתה ברשותי. מצרף תמונה של הרכב הזה (עם אחי בתמונה). היו בארץ 3-4 אקזמפלרים בלבד. הסאאב סונט הייתה חביבה ביותר עם גיר ידני 4 מהירויות ליד ההגה עם אופציה למעבר למוד חצי אוטומט - העברת הילוכים ללא מצמד . היה למנוע הפורד 1500 סמ"ק V4 הספק צנוע אמנם של 65 כ"ס אך בשילוב מרכב הפיברגלאס הקליל הביצועים היו טובים. זכורני שהיות ולא היו לרכב הספציפי סמלי סאאב (חוץ מסמל המטוס בטאסות) אלא כיתובי SONETT בצדדים אף אחד בראשית שנות השמונים לא זיהה במה מדובר והתגובות של הסקרנים נעו בין ""זה אוטו מירוץ ?" ל - "נכון זה פורשה ?" לאחר שהחזרתי לו את הרכב רציתי רכב "ספורט". הרכב (הראשון) שקניתי היה אלפא רומיאו אדומה דגם GTV 2000 וולוצ'ה מודל 73' (שמכונה גם ג'וניור). מנוע חזק, גיר ידני נהדר, צליל ואחיזה נהדרים אבל אביזרים רבים מתפרקים ו/או תקולים....

תבקש מהמוכר לבוא איתך למוסך מורשה יבואן ולהוציא היסטוריית טיפולים. מאוד סביר שלפחות בשנים הראשונות הרכב טופל באיזה מוסך מורשה יבואן. אל תתפלא אם למשל בשנת 2011 שהרכב היה בן שלוש תראה טיפול/תיקון עם קילומטראז' של 100,000 או יותר...

כמעט כולם מכירים את המנורה הצהובה שנקראת check engine (בדוק מנוע) - כן, זו עם ציור של מעין "בלוק מנוע". בעיקרון, מנורות אזהרה ברכב זה דבר טוב - נותן התראה מוקדמת או אקוטית לנהג על תקלה. למשל, מנורה אדומה עם כד שמן - זו שמתריעה על לחץ שמן נמוך בהחלט מבורכת ונחוצה. אולם, מניסיון רב שנים וגם מקריאה בפורום איכותי זו, עולה בי התובנה שהמנורה הצהובה של check engine היא לא רק מיותרת לנהג אלא פשוט מזיקה ומיותרת לגמרי ועלולה להביא לטירחה והוצאות מותרות. המנורה הזו נדלקית במגוון ענק של תנאים ופרמטרים ובאפן כללי מתריעה על תקלה בבקרת המנוע ו/או זיהום האוויר ועוד שלל תקלות אפשרית. על פי רוב על אף הדלקות הנורה המפחידה הזו המכונית נוסעת ומתנהגת כרגיל. ברור, שלפענוח הסיבה הספציפית להדלקות הנורה נדרשת התחברות לסורק תקלות מקצועי ודיאגנוסטיקה מדויקת ומקצועית. עפ"ר קוד/קודי התקלה שיוצאים לא נותנים דיאגנוסטיקה ממש חד משמעית ואז נכנסית לפעולה תרבות ה"בערך"/"שיטת מצליח"/"ניסוי וטעייה". ה"מומחה" אומר:"נחליף חיישן.../ממיר.../מחשב.../פלגים.../נשים תוסף... וככל הבא בדמיון. מעטים בעלי המקצוע שאכן יודעים לאבחן נכונה מה משמעות המדויקת של הנורה ומה נדרש, אם בכלל, לעשות. ברוב המקרים - הלקוח התמים נגרר בלית ברירה לתיקונים יקרים ומיותרים. לעיתים, גם לאחר התיקון היקר ואיפוס התקלה עובר זמן לא רב ושוב חוזרת ונדלקית הנורית הסוררת. בנוסף לכל האמור לעיל - אם הנורית דולקית בעת ביצוע הטסט השנתי קיים סיכוי שהבוחן יבחין בכך ומייד יכשיל את הרכב בלי להתעמק מה משמעות הנורה. מניסיון אישי - ברכב יוקרתי אירופאי שהיה ברשותי ונסע מושלם - הייתה הנורה נדלקית מידי פעם - מומחה ראשון במעלה בדק היטב ואמר - זה שטויות - אין שום בעייה אמיתית - אני אמחוק את התקלה. אם תחזור על עצמה - תאפס אותה. הוא נתן טיפ איך לאפסה ללא התקן איבחון. ברכב אחר, מעט מיושן, הייתה הנורה נדלקית מידי פעם - מוסכים מורשים איבחנו ודרשו תיקונים שונים ולא זולים. אף שעשיתי זאת התקלה חזרה. לאחר מכן בעל מקצוע הגון ומאוד מקצועי אמר - אני מנתק לך את הנורה. אם הרכב יפתח תקלה אתה כבר תרגיש זאת בנהיגה ובתצרוכת הדלק. אם התקלה משמעותית כל נהג ירגיש בסימפטומים - סחיבה גרועה, רעידות , עשן חריג וכו'. עשינו זאת ומאז שנים רבות הרכב נוסע היטב ועובר טסטים בקלות. מסקנתי האישית - נורית מיותרת ולא נחוצה ללקוח. מצד שני מספקת למוסכים פרנסה מובטחת...

מניסיוני בסאאבים שהיו לי אלו אתרים טובים ואיכותיים : https://www.eeuroparts.com/Cars/SAAB/1883/2005-9-3-Arc-2-0L-4-Cyl-16-Valve-Turbo/ https://www.neobrothers.co.uk/ https://saabparts.com/us/affiliated-retail-parts-websites/

הנה דוגמא לשרידות מצמד ברכב ידני מניסיוני האישי. קניתי לנצ'יה איפסילון ידנית 2012 עם 90,000 ק"מ שהייתה בחברת השכרה. מבדיקת הסטוריית הטיפולים שקיבלתי מסמל"ת , שם בוצעו הטיפולים בחברת ההשכרה אלדן, עלה שבק"מ 74,000 הוחלף המצמד. ניתן בהערכה סבירה מאוד להניח שרכב השכרה כזה עבר חיים לא קלים עם משתמשים מרובים שלפחות חלקם או שלא ידעו לתפעל היטב קלאץ' או התעללו בו במודע... עדיין שרד המצמד 74,000 ק"מ. מאז קניתי אותו ב- 90,000 ק"מ נהגתי מעל 100,000 ק"מ והמצמד תקין לגמרי ומרגיש בדיוק כמו ביום שרכשתי את הרכב. כמובן, אני נהג מצוין שיודע לתפעל מצמד כנדרש...

תרשה לי לומר לך בעדינות שאתה לא כ"כ מחובר למציאות. קיבלת טיפול מקצועי ויעיל שארך 5 שעות נטו. שילמת 600 ש"ח. זה יוצא כ-120 ש"ח לשעה. ייתכן אפילו בסבירות גבוהה שלפי שעתון יצרן הטיפול שקיבלת שווה ערך להרבה יותר זמן. האם אתה מכיר או מודע לכך שמחיר שעת עבודה במוסך ממוצע הינה 250-300 ש"ח ? אם תברר במוסך מרצדס מורשה יבואן המחיר בסביבות 400 ש"ח לשעה. קיבלת מחיר מאוד הגון וזול. מהיכרות שלי בעבר עם משה ובנו במוסך "רם מרצדס" בת"א הם אכן גם מקצועיים, גם הגונים וגם גובים עלות ממש זולה. אל תשכח, שכפי שהבנתי מדבריך, הרי את רוב חלקי החילוף אתה קנית והבאת למוסך. בדרך כלל חלק משמעותי מהכנסת המוסך הוא הרווח על חלקי החילוף שהפעם לא "זכה" להם המוסך, כך שבהינתן עובדה זו בשיקלול הכולל קיבלת מחיר ממש זול ומשתלם!

נראה לי שיש לי עבורך פתרון שיענה לכל הדרישות : להלן צילום מסמך רשמי מאתר קסטרול שמציין במפורש אלו שמנים שלהם meeting or exceeding" "Api SN Plus. כלומר, עומדים בתקן או אף מתעלים עליו. בחר מכל הרשימה כאלו שגם עומדים בתקן הנדרש של פורד. לדוגמא צילמתי לך אחד כזה מהאתר של אבי מרחובות -. Justmotors - שמן gtx

המחיר הריאלי לרכבים כאלו הוא 20 עד 30 אחוז פחות מהמחירון. לאקסמפלר נדיר וממש שמור עם נתונים מעולים כן הייתי נותן מחירון. אם אתה מאיזור המרכז כפי שהבנתי הייתי ממליץ לך לקחת את הרכב לחוות דעת במוסך "שמשון" ביהוד. זה מוסך מוסמך של סמל"ת. בעל הבית חיים מקצוען והגון וייתן לך המלצה לאחר בדיקה וגם עלות משוערת לתיקון בעיות. בד"כ שירות זה ניתן ללא עלות ועדיף על בדיקה במכון.

לדעתי האישית - אכן עדיף לגמרי גיר ידני. עם סבלנות וזמן ניתן למצוא. אם בכ"ז גיר רובוטי - יש להביא בחשבון סבירות בינונית לתקלה עתידית עם תיקון שיכול לנוע בין 3-10 אלפי ש"ח. אם תמצא אקסמפלר שעבר לאחרונה שיפוץ/החלפת גיר במקום ראוי זה עשוי להיות שיקול לחיוב. לגבי זה שהגיר אצלו "לא כל כך טוב" קשה להבין מה באמת הבעייה ומה עלותה. אולי שווה לך לבדוק, לגשת למקום שבאמת מבין ולקזז את התיקון הנדרש מהמחיר. לגבי נוזל הקירור פארפלו שנדרש למנועי פיאט/אלפא/לנצ'יה - - יש שני סוגים : לדגמים ישנים הוא כחול. לדגמים מודרניים הוא שונה במפרט וצבעו אדום. ראה כאן: https://www.justmotor.co.il/items~151~0~16710.htm

שלום לך A900 ! עם כל הצניעות אני מגדיר את עצמי כמומחה ללנצ'יות איפסילון. אולי זכור לך שבסוף 2016 התעניינת פה בפורום בלנצי'ה 1.2 ידנית שחורה מהשכרה ושאלת לגבי המחיר החשוד הזול שלה. אני בסוף קניתי אותה והיא בשימוש אינטנסיבי אצלי עד היום. הייתה אצלנו במשפחה איפסילון 0.9 רובוטית חמש שנים מהיותה חדשה. ('12-'17) רצ"ב צילומים של שתיהן. (הכסופה 0.9 רובוטית). גם מניסיון אישי בתחזוקת שתיהן וגם ממחקרים ממושכים שעשיתי באינטרנט בהחלט יש לי הרבה תובנות. מהדגם הידני 1.2 הגיעו לארץ 35 יחידות, רובן היו בהשכרה ברמת איבזור בסיסית. רובן בחברת אלדן. ספציפית שלי נקנתה עם 93,000 ק"מ. למרבה המזל התברר שכל האחזקה נעשתה במרכזי שירות של היבואן סמל"ת באופן ראוי. מאז הרכב עבר עוד 100,000 ק"מ ומגלה עמידות מצויינת ואמינות גבוהה. הרכב חסכוני בדלק - ממוצע 1:16 (חצי עירוני-חצי בינעירוני). החומרים, הגימור מאוד עמידים ושורדים יפה את השנים. הרכב עם 195,000 ק"מ - שקט, חלק לא צורך שמן או נוזל קירור. היות והמכלולים המכניים משותפים לפיאט פנדה ו- 500 האחזקה די זולה. חסרונות - המנוע לא חזק יחסית. לגבי דגם הטווין איר טורבו 0.9 עם 2 בוכנות וגיר רובוטי. הגיעו לארץ כ- 125 יחידות. המנוע בעל אופי די רעשני ומווברץ. הסחיבה מעל סל"ד מסויים טובה מאוד. חוויית המנוע תלוייה במשתמש - יש שיגידו כיפי וחביב ויש שלא סובלים אותו... המנוע עצמו אמין בהחלט אבל רגיש לאחזקה לא קפדנית - חשוב מאוד שטופל בשמן הנכון ובתדירות נמוכה ממה שממליץ היבואן. חשוב להחליף בזמן פלגים מהסוג המתאים שהינם יקרים. (לפחות יש רק 2...) חשוב לוודא שנעשה שימוש אך ורק בנוזל קירור פראפלו מקורי ולא חלילה מי ברז או נוזל שקר צבוע. (נכון לכל דגמי התאגיד). רכיב הטורבו די עדין. עשוי להחזיק היטב ללא כל תקלה אם הרכב תוחזק וננהג נכון. אחרת החלפה/שיפוץ הטורבו די יקרים. רכב בלי היסטוריה מוכחת , טובה ונכונה - לא להתקרב. לגבי הנקודה הבעייתית - הגיר הרובוטי החד מצמדי. נניח בצד את הביקורת על כך שהוא לא כ"כ נעים לשימוש ויש שיגידו גרוע ומציק. זהו אותו גיר שיש בפיאטים שונים - פנדה, 500. באיפסילון שהייתה אצלנו ב- 15,000 ק"מ של נסיעה עדינה כמעט רק עירונית הגיר נתקע והרכב עמד. תוקן במסגרת האחריות. הרובוט הוחלף. זה ממש לא מייצג אבל ממחקר שערכתי מסתבר שאמינות מכלולי הגיר הזה אינה ממש גבוהה, בטח ברכב שכבר עבר 8 שנים ומעל 100,000 ק"מ. יש הרבה רכיבים בתמסורת שרגישים ועלולים לקרוס - הרובוט, צובר לחץ, משאבה, מוח גיר ועוד. שלא לדבר שגם המצמד רכיב מתבלה שמידי פעם נשחק ומצריך החלפה. התיקונים לא זולים כלל. אם קונים יש להביא בחשבון תקלה לא זולה עתידית. מצד שני שמעתי מלא מעט בעלי גיר כזה שלא חוו שום תקלות. יש מספר זעום של דגמי איפסילון עם מנוע 0.9 טורבו וגיר ידני. (פחות מ- 10). אם במקרה תמצא כזו - ממש כדאי. לגבי זמינות דגמי ה - 1.2 גיר ידני - נכון שכרגע אין אבל זכורני שבעבר הקרוב דווקא היו מספר כאלו ביד 2. זה משתנה. אני ממליץ עליהן בהחלט. לגבי אילו מהשתיים שתיארת לבחור - בדוק היטב את שתיהן - קח את השמורה והמתוחזקת יותר. תתייחס פחות לק"מ וליד. אם יש עוד שאלות - אשמח לנסות לעזור.

הצפת סוגייה מענייינת. האמנם אף אחד לא יודע / רוצה / יכול לתקן / לשפץ תיבה רציפה ? יכול מאוד להיות שאכן זה המצב. אולם, לפחות לפי חיפוש פשוט במרשתת עולה שיש מספר בתי עסק שטוענים / מתיימרים שהם יודעים לשפץ תיבות כאלו ולא רק להחליף. מעניין אם אכן יש כיסוי להבטחות אלו מבחינת ביצוע ואיכות. לדוגמא: "גירטרוניק" https://www.geartronic.co.il/שיפוץ-גיר-רציף/ "טופ קאר סנטר" http://www.top-car-center.co.il/שיפוץ-גירים-רציפים/ "ביצוע" - מציין ספציפית שמשפץ גיר רציף לניסן ג'וק וניסאן מיקרה. http://www.bitzuah.co.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=1890392 ועוד בית עסק שטוען למומחיות ספציפית לשיפוץ גיר רציף למיקרה. https://www.car-gears.co.il/שיפוץ-גיר-לפי-יצרן/תיקון-שיפוץ-גיר-לניסאן/תיקון-שיפוץ-גיר-לניסאן-מיקרה/

על פניו אכן קנייה מיבואן מקביל עשויה להיות משתלמת וזולה יותר מאשר היבואן ה"רשמי" , לעיתים באופן משמעותי. חברות יבוא מקביל חייבות להיות זולות יותר ולצמצם את הרווח שלהן למול היבואן כדי להיות אטרקטיביים ולהתגבר על נטייה טבעית של מרבית הצרכנים להעדיף יבואן "רשמי ומסודר" שגם מחזיק ברשת מוסכי שירות משלו. למה יש לשים לב? בד"כ היבוא המקביל מציע רמות אבזור שונות משל היבואן, לאו דווקא נמוכות יותר. למשל, יבואן אוטומקס מציע טויוטה קורולה היבריד בגרסאות - FLOW, STYLE, LOUNGE, LUXURY. היבואן הרשמי מציג גרסאות אחרות לגמרי- SUN, SENSE, LIMITED, EXITE. יש להשוות היטב זו לזו - ייתכן שאין אפילו הקבלה בין גרסאות שונות בשם וייתכנו הבדלים מסוגים שונים. דבר נוסף שיש להביא בחשבון - אכן רשת מרכזי השירות של היבואן הרשמי חייבת לספק אחריות ושירות למי שקנה ביבוא מקביל. אבל כמעט בוודאות מי שמגיע עם רכב מיבואן מקביל לא יזכה ל: רצון טוב, יחס מועדף, הנחות וכו' שלקוח מקורי מקבל. סתם לדוגמא, יבואן טויוטה נותן אחריות מורחבת לסוללה היברידית בתשלום סביר לאחר תום אחריות היצרן. האם מי שקנה במקביל זכאי לכך? שווה לוודא. דוגמא נוספת : נניח שהלך גיר חודש לאחר האחריות. לא נדיר שיבואן רשמי כאקט של רצון טוב מתקן על חשבונו, או בהשתתפות גבוהה מצידו. קשה להאמין שרצון טוב מעין זה יופגן למי שקנה ביבוא מקביל. ליבואן המקביל בד"כ אין רשת מוסכים משלו.

אז עכשיו יש ידיעה רשמית על רשת עבריינים כבדים שבין שאר מעלליהם עסקו באופן נרחב במהילת דלקים. ציטוטים נבחרים: לכתבה המלאה: https://jerusalem.mynet.co.il/local_news/article/HJQC8LXEv

מסקרנות וזמן פנוי (קורונה, חל"ת) חיפשתי ברשת מה באמת נתוני ההאצה 0-100 קמ"ש של דגם הליטר הרובוטי. יותר קל למצוא את האוצרות האבודים של בית המקדש.... מה שכן הצלחתי למצוא היה רק נתון חלקי שיכול לתת מושג דווקא טוב. כידוע הנתון הרשמי של דגם 1.2 ליטר 84 כ"ס עם גיר רובוטי הוא 15.8 שניות. באתר אנגלי מהימן (PARKER'S) יש את הנתון לדגם ה1.2 הרובוטי . הנתון לתאוצה, כנמוג אצל הבריטים, הוא 0-60 מייל/שעה - (96 קמ"ש) - 15.3 שניות. הנתון באתר האנגלי לתאוצת דגם הליטר הרובוטי הינו 0-60 מיייל/שעה ב - 16.7 שניות. באקסטרפולציה (*) סבירה ניתן להסיק שהדגם הישראלי 1.0 רובוטי יאיץ מ 0-100 קמ"ש בכ- 17.5 שניות +/-. (*) אֶקְסְטְרַפּוֹלַצְיָה (בעברית: חִיּוּץ) היא שיטה להעריך בקירוב נתונים לא ידועים על סמך נתונים ידועים.

כפי הנראה מה שמעניין בעיקר את רוב חברות הרכב זה מאזן רווח והפסד/ריווחיות/מכירות ברמה רבעונית/חציונית/שנתית. מי שקובע איסטרטגית מה יקרה בדירקטוריון החברה מושפע בעיקר מההיבטים הנ"ל. מי שדומיננטי בהמלצות לדירקטוריון היא מחלקת הפיננסיים ולאו דווקא מחלקת ההנדסה. בהתאם לשיקולים אלו, בשילוב היבטי התחרות, יש לחץ אדיר לזמני פיתוח קצרים, גם בטכנולוגיות חדשות, תוך חיסכון מירבי בעלויות. לכן לעיתים מהמרים ומוציאים לשוק מוצר לא מספיק בשל ובדוק עד הסוף. בטווח הקצר בד"כ אין יותר מדי בעיות והמכירות טובות. בד"כ היד הראשונה מרוצה, מה גם שהרכב באחריות גם אם כבר צצות בעיות. יותר זול להוציא ריקול ו/או עדכון/ תכנון רכיב מחדש מאשר לשנות לגמרי מוצר או קו ייצור או להפר חוזה עם ספק משנה. במבחן התוצאה זה כנראה עובד - תאגיד פולקסווגן לדוגמא עדיין מספר 1 באירופה ומספר 2 בעולם במכירות....

קצת מצחיק מה שהצעת. פותח השרשור מוטרד במיוחד מהיבטי אמינות. הצעת אוונסיס 2013 - לכאורה שיא האמינות מול הרנו פלואנס. רק מעניין שבמודעה צויין שלרכב האוונסיס עם 92,000 ק"מ כבר הוחלף המנוע....

יש לי הצעה מעניינת שנראה שעונה כמעט לכל המאפיינים שציינת: אלפא רומיאו מיטו ידנית עם מנוע טווין איר טורבו 105 כ"ס. כמו ה - 500S שציינת אבל לא מיני אלא סופר מיני, יותר פרקטית ומרווחת. מראה, נוכחות, מעניינת - יש. אמינות - טובה בהחלט. שוק וסחירות - סביר בהחלט. https://www.yad2.co.il/vehicles/private-cars?manufacturer=6&model=1557&price=2000-35000&engineval=500-1200&gearBox=0

הרשה לי להרחיב את אופקיך במידע שמן הסתם אינך מודע לו : היצרנים היפאניים שילבו מנועי טורבו במנועים קטנים ובינוניים בשנות ה-80 המוקדמות אבל המשיכו בכך עוד עשרות שנים, בייחוד במכוניות מיקרו, אבל ממש לא רק. זה ממש לא נעלם כפי שסברת. זה שלא יובא לארץ ולא ראית במו עיניך אינו שולל את קיומם והצלחתם בשוק היפאני התובעני. ושוב מצרף שלל צילומים מהשנים 2002, 2010, 2014 של דגמי טורבו יפאניים מהיצרנים : דייהטסו, הונדה, מיצובישי, מאזדה, ניסן.

הנה שלל מכוניות יפאניות מודל 1984 (לפני 37 שנים) - בגדלי מיקרו, סופר מיני ומשפחתיות שלכולן גירסה עם מנועי טורבו , לא בהכרח קיצוניים. אם מהנדסים יפאניים במכוניות עממיות הצליחו בפיתוח מנועי טורבו שהוכחו כאמינים מוזר שבעשור הנוכחי עדיין יש/היו בעיות.

עוד טיפ שחשוב להקפיד עליו : לא להעביר בין רברס לנסיעה קדימה ולהיפך במהירות. בוודאי לא בזמן שהרכב אינו נייח לחלוטין. כדאי להמתין שנייה - שניים במצב ניוטראל שהרכב בעמידה מוחלטת ורק אז לשלב להילוך "הפוך".

גם אני חשבתי על מכלול הטורבו וצמצום נפח המנוע כסיבה אפשרית לירידת האמינות אבל זה לא נראה לי. כבר לפני 30-40 שנה חברות כמו וולבו וסאאב פיתחו מנועים קטנים יחסית עם טורבו שהוכחו כאמינים ושורדים היטב. זו לא טכנולוגיה חדשנית. חברות יפאניות השתמשו לפני כ- 40 שנה במנועי טורבו קטנטנים באופן מוצלח. לדעתי מדובר בתהליך פיתוח מוצר ובחינה פגום.