orankohn

מצרף משהו שכתבתי לפני זמן מה ומאוד רלבנטי לשאלת פותח השירשור.

היו ברשותי לאורך השנים מספר רכבי סאאב מסוגים שונים. בהחלט רכבים יחודיים ומעניינים עם יתרונות וקסם מיוחדים. האמינות באופן כללי טובה בהחלט, בהינתן שמצאת אקסמפלר שמור ותמשיך לטפל באופן נכון אצל קומץ המקומות שעדיין מטפלים בסאאב. מה המצאי (המאוד מועט) בשוק? דגמי שנות ה-90 נחשבים אצל חובבי הסאאב כדגמים האמיתיים עם האיכויות המקוריות מהשנים בהן סאאב הייתה חברה עצמאית וחדשנית. מדובר בדגמי ה - 900 וה - 9000. 1. ה - 900 . מאוד אמינה ובנוייה לשרוד שנים. מנועים 2.0 ו- 2.3 אטמוספריים או 2.0 טורבו (130/150/175 כ"ס). נותרו עשרות בודדות, רובן שחוטות ובלויות. יש בודדות בתצורת קבריולט, נאות מאוד. הייתה לי סאאב 900 מנוע 2300 אטמסופרי . טנק איכותי אך זריז. זו הירוקה בצילומים. 2. סאאב 9000. הדגם הגדול יותר מדור זה הוא ה - 9000 . רכב סלון מהיר וייחודי. מנועים כמו ל- 900 וגם 2.3 טורבו בהספקים 175-225 כ"ס. נותרו בודדות , להערכתי 10-15. שוב רובן גרוטאות. יש כ- 5 שמורות נפלא אצל חובבי סאאבים. צירפתי תמונה של זוג 9000 מקומיות. לאחר דגמים אלו הוצגו דגמים חדשים תחת בעלות חדשה על סאאב - חברת GM האמריקאית. הרבה חובבי סאאב אדוקים סבורים שדגמים אלו איבדו חלק מהייחוד והקסם של הדגמים הקודמים. כמובן שהם יותר חדישים ומשוכללים מהקודמים. 3. סאאב 9-5. הדגם הנפוץ ביותר בארץ הוא 9-5. זה רכב בקטגוריה של BMW סדרה 5. הובא לארץ בשנים 1998-2008 בשלל דגמים. יש היום כ-150 כאלו במצב נסיעה. הגיעו בשלוש דורות במגוון רמות גימור. מנועי טורבו בלבד. * הדור הראשון - 1998-2001. הדור הפחות מוצלח. מנועי טורבו בנפחים 2 ליטר, 2.3 , 3.0 .(150/185/200 כ"ס בהתאמה). היה לי 9-5 1998 מנוע 2.0 טורבו (עם ערכת שידרוג מקורית של סאאב למנוע - 192 כ"ס) . ראה צילומים של הכחולה. * הדור השני - 2002-2005. זהו הדור המומלץ - מנועי 2.3 / 3.0 . בשנים אלו הובאה גם גרסת הקצה AERO עם מנוע 2.3 250 כ"ס וביצועים נהדרים. (אנקדוטה - מנכ"ל UMI דאז - אביהו בן נון - מכר אישית דגמי אירו למספר קברניטי אל על שהיו חבריו בח"א). היה לי דגם נדיר שהיו ממנו 3 בלבד בארץ - מודל 2002 מנוע V-6 טורבו . זה דגם ה -ARC שיועד לשוק האמריקאי כרכב מפואר לשיוט מהיר. ראה צילומים של הסגולה- אפרפרה. * הדור השלישי - יש בודדות מדור שלישי 2006-08. פחות מומלצות יחסית. עיצוב מעט מאכזב. 4. סאאב 9-3. בשנים 2003-2005 הובא הדגם היותר קטן 9-3. רכב שנועד להתחרות בBMW סדרה 3 (ולא הצליח בכך...) הוצע עם מנועי 2 ליטר טורבו של GM (כבר לא מנועי סאאב מקוריים) מקור של אופל. הגיע בהספקים 150/175/225 יש גם דגם קבריולט נאה. אמינותם סבירה בהחלט. יש בכבישים כ- 40 כאלו מתוכם 7 קבריולט. איפה מטפלים? בעבר מוסכי UMI - יבואן GM וסאאב - נתנו שירות , שהיה יקר להחריד ועפ"ר מאוד לא מקצועי. חלק קטן עדיין מוכן לטפל , בעיקר בעלי 9-3 מגיעים. לכל בעלי שאר הדגמים ממש לא כדאי לגשת למוסכים אלו. איפה כן? יש שלושה ארבעה מוסכים פרטיים שמתמחים בסאאב . אחד בצפון - פליקס במעלות, אחד בכפר אחים (קסטינה) - דיקר , ואחד בת"א - גרוסמן. יש מועדון בעלי סאאב עם קבוצת ווטסאפ שעוזרים זה לזה בטיפולים, חלפים , מידע וכו'. מידי פעם יש מפגשים. לפחות בעבר, מנהל המועדון שהוא מומחה מספר אחד לסאאבים בארץ גם טיפל ברמת מומחה מופלאה. חלפים - דברים בסיסייים אין בעייה - פילטרים, פלגים וכו'. חלפים מורכבים - יש לחלק מהמוסכים הנ"ל חלקים חדשים/משומשים כולל רכבים מפירוק לחלקי פח. עדיין המקור המועדף - EBAY. יש בארה"ב מלאי מדהים של חלפים במחירים נמוכים - חדשים ומשומשים. יש להביא בחשבון שאם הרכב נחוץ על בסיס יומי ואין לך תחליף מוטורי עלול להיווצר מצב של המתנה לחלק ייעודי ואז יש בעייה. בגדול - בהחלט ממליץ, אבל לא לכל אחד... איפה לחפש? אפשרי בלוחות אבל צריך מאוד להיזהר. רוב המוצע הינו במצב רעוע . הכי כדאי לחפש רכב של חבר מועדון סאאב שמוכר. ניתן לחפש בפייסבוק את קבוצת המועדון. אם יש שאלות אשמח לענות. עוד כמה השלמות : 1. מצרף צילום של הסאאב הראשונה שהייתה ברשותי בתחילת שנות השמונים - סאאב "ספורט" עם גוף פיברגלאס ומנוע V4 1500 של פורד. נקראה SONNET . 2. להתרשמות - סאאב 9-5 דור שלישי מודל 2006 , מנוע 2.3 טורבו 220 כ"ס. 3. להתרשמות איך נראית 900 קבריולט לעומת 9-3 קבריולט. 4. צילום ממפגש סאאבים - דגם 9-5 AERO שהוא דוגמא יפה לזאב בעור כבש. (ליד 9000 שמורה היטב).

אתמול אני נוסע באיטלקיה הנדירה אך המעט חבוטה שלי - לנצ'יה איפסילון בת 8 (מנוע 1242 סמ"ק, גיר ידני עם 183,000 ק"מ) בעיר אם המושבות ולפתע נדלקת לי בפנל מנורה כתומה עם ציור של נורה ובצג מופיעה הודעה:"CHECK DAYTIME RUNNING LIGHTS". הבנתי שכנראה נשרפה לי מנורה של תאורת אור יום. אמרתי לעצמי - יש לי סט נורות רזרביות בבגאז' - נעצור וננסה לבדוק ולהחליף. בדקתי, ואכן בצד אחד תאורת אור יום שדולקת תמיד לא עובדת. מכה קלה בכנף וגם בפנס לא סייעה. ליתר בטחון פתחתי מגירת כפפות ובדקתי בספר הנהג עב הכרס. בדקתי בפרק מפרט הנורות איזו נורה נדרשת . מדובר בנורה מעט נדירה - W21W - מנורה ללא בסיס עם מעטה זכוכית מלבני. בדקתי בסט הנורות שאצלי. כמובן, אין לי מנורה די נדירה כזו. כדי להבין מה ידרש ממני בהמשך פתחתי מכסה מנוע לבדוק. כמובן , בעוד שבצד הנגדי לצד התקול יש גישה נוחה להפליא להחלפת הנורה הרי בצד בו כשלה הנורה ממוקם המצבר. ניסיתי להשחיל יד ומסתבר שנדרשת יד דקיקה של ילדון כדי להגיע או לחלופין לפרק מצבר. אמרתי לעצמי, לא נורא, נחזור לבסיס האם בעיר הקודש ונתמודד אז עם העניין. הייתה זו כבר השעה 16 ושמתי בוייז את היעד של הבית והתחלתי לנהוג. פתאום, ממש מבלי להתכוון, אני עובר בפ"ת ברחוב שבו אני רואה מצוי מרכז שירות ארצי של סמל"ת עם לוגואים ענקיים של מותגי ג'יפ, אלפא, פיאט ואפילו לנצ'יה. בהחלטה רגעית אני מחליט להיכנס שיסדרו לי את התקלה. כמה כבר יכול לעלות דבר כזה במוסך מרכזי של היבואן ? בשער הכניסה ש.ג. קפדן אך אדיב לוקח פרטים, ממלא לי פתק מסודר ופותח לי את המחסום. אני חונה בחניייה ביינות לרכבים איטלקיים שדי מביישים את אמצעי ההתניידות שלי (מזראטי ג'יבלי, אלפא סטלביו ומספר ג'ולייטות). נכנס למשרד הקבלה המפואר. ניגשתי ליועץ השירות. הוא מייד מציע לי קפה משובח ממכונה איטלקית ומציע באדיבות סיוע. הסברתי במה מדובר. הוא מייד מילא פרטים רבים וציין שהרכב יכנס לתיקון התקלה. הוא ביקש קוד ומפתח וניגש להכניס את הלנצ'יה לתיקון. המתנתי בסבלנות בחדר המתנה מפואר המקושט בג'אנטים אימתניים מקוריים של פרארי. לא חלפו דקות רבות והיועץ ניגש ועידכן שביקש טיפול מהיר והוא מקווה שהעניין לא יארך יותר מדי. ואכן, לאחר 15 דקות ניגש אלי היועץ ומסר שהרכב מוכן. הוא מסר לי את המפתח וציין שערכו גם לרכב בדיקת תאורות כללית והכל בסדר גמור. שאלתי כמה יש לשלם. (כבר הייתי מוכן נפשית לסכום מעל שתי ספרות על התענוג...) היועץ אמר:"זה כשירות עבורך. אתה משוחרר." באמת מפתיע. הודיתי לו והוא הוסיף: "אתה תמיד מוזמן לטפל אצלנו ונשמח לעזור בכל דבר". שאלתי בהזדמנות על תקלה שיש ברכבי (שדווקא משמחת אותי במיוחד...) שבה מערכת ה START-STOP אינה פעילה והאם הם יודעים לטפל בה. היועץ הזמין אותי לשולחנו, ניהל שיחת חולין נעימה על המותג ועל המערכת הזו ברכבים וציין שבוודאי ישמחו לטפל בעניין. הוא אף מסר לי לידע כללי דף מידע בעברית ובו "40 סיבות בגללן מערכת כזו אינה מתפקדת". הוא נפרד בחביבות. למחרת - היום - קיבלתי מסרון מ"מנהל מרכז שירות ארצי למותגי פרימיום" המבקש לשמוע היזון חוזר איך היה השירות שקיבלתי. אכן חוויית שירות וביקור מפתיעה לטובה.

הייתי באולם תצוגה של טויוטה ובחנתי מספר דגמי טויוטה קורולה חדשים. מתוך עניין בחנתי גם את הצמיגים עימם הם מגיעים. די מפתיע. הדגמים הזולים בהיצע (סביב 135K) מגיעים עם צמיגים במידה 205/55/16 . הצמיגים במידה זו ממותג מכובד ודגם חדיש ומן הסתם איכותי - קונטיננטל אקו-קונטקט 6. הדגמים היקרים יותר ברמת האבזור הגבוהה מגיעים עם צמיגים מכובדים יותר במידה 225/45/17. וכאן ראיתי הפתעה: הדגמים היקרים נועלים צמיגי פאלקן ועוד רחמנא ליצלן תוצרת טורקיה... ציפיתי לפחות שיצויידו בדגם החדיש והמשופר שמחליף את ה- 914 , הלוא הוא ה- 310. אך לא, מדובר בצמיגי פאלקן 914 הוותיקים . בכל הייעוצים בפורום תמיד נאמר שאלו צמיגים בסדר גמור, בטח יחסית למחיר הזול מאוד שלהם, אבל כאלו שנחותים בוודאות ממותגי העל ובטח לא ברמה של קונטיננטל חדישים. אכן מעניין....

דנלופ בגדול היא חברה טובה מאוד. יש להם הרבה סדרות ברמות איכות שונות. הדגם הספציפי הזה הוא דגם שמיוצר במפעל הטורקי. זהו דגם סביר בהחלט ברמת ביניים. בוודאות עדיף על כל/רוב הצמיגים הסיניים. קניתי כאלו לפני שנתיים לרנו מגאן ישנה. עושים היטב את העבודה עם מעט מאוד שחיקה ואחיזה טובה יחסית. לשימוש סטנדרטי בהחלט מומלץ כתמורה טובה למול העלות. קיבל ציונים סבירים באתר המדובר: http://www.tyrereviews.co.uk/Tyre/Dunlop/SP-Touring-R1.htm

בדיוק לפני שבוע חיפשתי נורה דומה לאור בלם עליון לרנו מגאן ישנה. מדובר בנורה קטנה ללא בסיס - יש להשיג בכינוי W5W שזו נורת אור חנייה אך היא חלשה מדי לאור בלם. מה שצריך נקרא W16W , כמובן בעוצמה של 16 וואט. לשתי הנורות הנ"ל רוחב בסיס זהה. החזקה יותר מעט גדולה יותר במימדים. חיפשתי באוטו דיפו את אלו של ה - 16W- זוג של פיליפס במחיר 25.90. נראה לי מופרז - שעברתי אצל אבי חלקי חילוף ברחובות קניתי סוג כזה גנרי - 2.00 ש"ח לפני מע"מ. (בחשבונית רשמו משום מה 18W אבל זה היה של 16).

תגידו, אף אחד לא שמע על מצב ניוטרל של ידית ההילוכים? נראה לי לא סביר ונדיר מאוד שאי אפשר להזיז, אפילו בכוח את ידית ההלוכים ממצב D למצב N. קשה גם להניח שאם הידית עברה לניוטרל שהמנוע ימשיך להיות מחובר לגלגלים. במצב ניוטרל, אלא אם מדובר בירידה משמעותית, הרכב יאיט בהדרגה ויש לנסות להאט בהדרגה ע"י הפעלת בלם היד בעדינות ולסירוגין.

נתקלתי בכביש ברכב שמספר הרישוי בן 7 הספרות שלו מחולק בפורמט "מקורי" - XXX-X-XXX. נראה מעין חיקוי לתבנית לוחית הרישוי של כלי רכב חדשים בני 8 ספרות. האם מותר ?

יש יצרנים שהחליטו ומציינים זאת במפורש ששמן הגיר הוא "לנצח" ללא שגרת החלפה כלשהי. מניסיון בפועל מסתבר שזו אינה הנחיה נכונה וכדי להבטיח אריכות ימים לגיר, בפרט בתנאי שימוש של ישראל - יחסית חם וכבישים פקוקים - מומלץ להחליף שמן/נוזל תיבת הילוכים בתדירות מסוימת. יש יצרנים שמחייבים החלפת הנוזל בתדירות מסוימת (ק"מ/זמן) שאינה מותנית. יש יצרנים, כמו אצלך, שמתנים צורך בהחלפה בתלות בתנאי שימוש. כלומר, בתנאי שימוש "קשים" יש להחליף. בחו"ל, למשל באזורים קרים, תנאי שימוש קשים יהיו גרירה שמעמיסה על התיבה. היות ומניסיון מצטבר בארצינו רוב השימוש הוא די "קשה" - מזג אויר חם, נסיעות קצרות, פקקים מרובים - בהחלט מומלץ להחליף וזו כנראה החלטה לגיטימית וגורפת של היבואן. אם הרכב מיועד להשאר אצלך לטווח ארוך והפרוטה בכיסך - לא הייתי מהסס ואכן מחליף.

רב תודות להתייחסויות המעיניינות, ובייחוד ל Buki שלא טעיתי בהערכתי שידע להעשיר אותנו במידע מקיף. בהקשר זה עלה בדעתי - מה בדבר רכב ראוי מקומי להנהגה הציונית המקומית ? לנו לא מגיע? אם בנו לרוה"מ בהשקעה של 700 מליון את "כנף ציון" מטוס - ה"אירפורס 1" הציוני הראשון הגיע הזמן להטיל על התעשייה המקומית לייצר את "גלגל ציון" - רכב שרד מקומי לבכיר המוביל. יש בארץ תעשייה מתקדמת של רכבים משוריינים שונים....

מי המומחה שיכול לזהות במה מדובר, אולי Buki ? במצעד מרהיב של הצבא הרוסי אחד המצביאים (אולי הרמטכ"ל הרוסי?) עומד ברכב מוזר - מעין לימוזינה קבריולט. רכב שמשלב הדר עם כיעור גם יחד. אני משער שמדובר ברכב תוצרת רוסיה. מי יכול לשפוך אור על העניין?

התאוריה לא תופסת כי דווקא מאחור יש לו צמיגים מצויינים - Michelin Pilot Sport Cup 2 משנת ייצור 2018. ראה בצילום.

מבדיקה מהירה בתצלומי רכבים למכירה ביד 2 של היבואן "מכשירי תנועה" (בעיקר סוזוקי, קצת פורשה ) עולה שבשנת 2004 נמכרו רכבים בקידומת 86-91 וסיומת 28. לפיכך ה- 911 טארגה הנדונה עם קדומת 88 עלתה לכביש ב- 2004. ייתכן כמובן ששנת הייצור הייתה שנה קודם.

ראיתי לפני יומיים רכב יפה ונדיר למדי - פורשה 911 טארגה. נראה ממודל לא חדש - תחילת שנות ה - 2000 אך שמור היטב מבחינה חיצונית. קצת כאב לי הלב על בחירת הצמיגים של בעל הרכב. מאחורה - שם בפורשה עם מנוע אחורי חשוב מאוד שיהיו צמיגים איכותיים - יש זוג מישלנים ראויים אך מקדימה הרכב נועל צמד צמיגים סיניים ירודים של לינג-לונג LING-LONG. נכון שיש גם צמיגים סיניים שאינם ממש גרועים אבל דווקא דגם זה של לינג לונג L688 - זכה להישגים מאוד מפוקפקים. במבחן בלימה של AUTOBILD שכלל 45 סוגים הגיע למקום ה - 42.... במבחן כללי זכה במקום 10 מ- 10 . בדרוגים של TYREREVIEW קיבל ציונים מאוד ירודים. http://www.tyrereviews.co.uk/Tyre/Linglong/L688.htm

מוניטור כתב: מרשה לעצמי לתת הסבר לתהייה המוזרה הנ"ל בסיפור מהאוב שקשור למכוניות דיזל בארץ. בסוף שנות ה - 70 יבואנית הרכב "חברת המזרח" שעסקה בין השאר ביבוא של רכבי אולדסמוביל בקנה מידה צנוע לארץ החלה במיזם חדש. חברת GM השיקה ב - 1978, במענה די מאוחר למשבר הנפט של 1973 , ליין של מנועי דיזל V-6, V-8 ושילבה אותם בדגמי האולדסמוביל שלהם. חברת המזרח החליטה לחדור לשוק המוניות בארץ והחלה ליבא עבור נהגי מוניות את דגם "אולדסמוביל דלתא רויאל 88" עם מנוע דיזל V-8 אטמוספרי בנפח 5.7 ליטר. בתחילה המיזם הפך לסנסציה בקרב נהגי המוניות - רכב ענק, נוח ומפואר עם מנוע "חסכוני" וחזק. נהגי המוניות "עפו" על המציאה שהייתה עבורם לא יקרה כ"כ. תוך זמן קצר החלה הנפילה. הסתבר שאמינות מנועי הדיזל החדשים של GM הייתה עלובה. הרכבים נתקעו השכם והערב. נהגי המוניות שהו במוסכי חברת המזרח יותר זמן מאשר להסעת נוסעים. היבואנית האשימה את נהגי המוניות באחריות - תדלוק בדיזל זול וירוד, אי הקפדה על תפעול ותחזוקה נכונה וכו'. העסק התפוצץ כאשר תכנית הטלביזיה "כלבוטק" של אז פירסמה את הפרשה והוכיחה שהמנועים כושלים עקב אמינות ירודה מובנית. היבואן התקפל והסכים לקנות חזרה את כל צי המוניות הכושל. בתודעה הציבורית נחרט אז הזיכרון שמקשר בין רכב "דלתא" למנועי דיזל כושלים. זו הסיבה להערה הנ"ל שהחלו לייבא מכוניות עם שם דומה - "דלתא" של לנצ'יה. דרך אגב, גם יבואן BMW בארץ חווה בתחילת שנות ה- 90 פשלה דומה עם מוניות BMW 524 TD שיובאו כתחרות למוניות מרצדס דיזל והתגלו ככשלון ענק באמינותן. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-340171,00.html

עידכון מחיר - 43,500 054-8044327

אייל, אלו בוודאות לא אורות בלם אלא אורות אחוריים (חנייה) רגילים. ראה את עוצמתם החלושה יחסית. השווה לצילום בו רואים תאורת וינקר כתומה בעוצמה חזקה יותר , שזהה לעוצמת אורות בלם. בנוסף באוריס תאורת הבלם נקודתית ובפינת הפנס.

אני שם לב בתדירות לא מעטה כי ישנם בכבישים רכבים חדשים , אפילו כאלו בני פחות משנה, אשר בהם יש תקלה שאף אחד מאורות הבלימה הראשיים אינו מתפקד. רק אור הבלימה המרכזי העילי מתפקד. כמה "הגיגים" בקשר לתופעה זו: 1. אמינות די מפוקפקת לכלי רכב חדשים. ראה למשל צילום של אוריס היברידית חדשה עם תקלה כזו. 2. כבר לפני 15 שנה היה לי בפיאט פונטו חבוטה התראה ברורה על נורות בלם (או אחרות) שרופות. למה היום להרבה כלי רכב אין התראה כזו ? 3. משרד התחבורע ורשות הרישוי החליטו, בחוכמתם כי רבה, שכבר אין צורך להעביר "טסט" עם בדיקת בטיחות בשלוש שנים ראשונות לחיי הרכב. בהחלט ייתכן שגם רכב מודרני וחדש יפתח תקלה בטיחותית שמתרחשת בשנה הראשונה. הנהג לא יעלה על זה קרוב לשלוש שנים עד שיעשה פעם ראשונה טסט. לכאורה, בטיפול תקופתי לרכב אמורים לבדוק תקינות אורות. ראיתי הרבה רכבים בטיפולים במוסכים ונדיר שמקפידים על כך.

לא חושב שבאזורים שציינת יש משהו זול משמעותית. ממליץ בחום מעט להרחיק לבני ברק - חיים כהן, רחוב דנגור 34. (לא רחוק מקניון איילון). זה המקום שיתן מענה ממש מקצועי ומחיריו הכי זולים שיש. http://www.fayzak.co.il/lightforum1/bizniz/bizniz.asp?id=498 תשלם אולי 30 שקל על דלק להגיע ועוד שעה בחיים אבל תחסוך מאות שקלים.

כפי שנאמר משתמשים בחלפים הזולים ביותר. לדוגמא, שמן סינטטי מלא. אתה יכול למצוא באוטוסטור כלקוח פרטי 5 ליטר(כמות גדולה יותר ממה שרוב הרכבים צריכים) של שמן סינטטי מלא של kixxs ב- 79 ש''ח. וזה בהחלט שמן ממותג ואיכותי. חשוב בעצמך כמה עולה למוסך שקונה בסיטונאות שמן ממותג עלום אחר, אפילו שכתוב עליו סינטטי מלא. בהערכה גסה עולה לו 30 ש''ח. פילטר שמן ואוויר סיני גנרי עולים למוסך יחד כ-30 -40 שקל. ( וזו עוד הערכת יתר). עד כאן עלות החלפים כ-60-70 שקל. עכשיו, כאן בא הרווח העיקרי הצפוי - ברור שרוב מי שמתפתה לדיל כזה הוא עם רכב מיושן למדי. שמת לב שהם כוללים בהצעה בדיקת בלמים, רצועה, אורות? כאן ישחילו את האלמנט. בוודאות גבוהה ימליצו להוסיף תיקון מכלול בטיחותי ו/או חיוני אחר שנמצא שחוק/תקול. מי יסרב שיודיעו לו בסמכותיות שהברקסים שחוקים ומסוכנים לנסיעה? ממש מעטים. מי יקח סיכון שיגידו לו:"שמע, הרצועה שחוקה ועלולה להקרע בקרוב ואז ילך לך ה..." או משהו בסגנון:"הרכב ממש לא בטיחותי ככה...צריך להחליף משולשים/ציריות/קופלונג הגה/משאבת.../צינור.../חגורת...וכו'. גם אם נצא מנקודת הנחה שהם צדיקים גמורים עפ'ר ברכב לא חדש תמיד ימצאו תיקונים נוספים ואז אתה לקוח שבוי לתימחור ולעלות שבה הם ירוויחו היטב.

http://www.supergear.co.il/ אלו הכי טובים, מקצועיים וגם ישרים ואמינים לתיקון תיבות אמריקאיות. רק מה ? לא הכי זולים....

מחיר מעודכן : 44,900

דווקא במפתיע בפיאט 1.2 מרווח החלפת המצתים המומלץ ע"י היצרן קצר. כל 30,000 ק"מ . מחיר רבעייה - כ - 200 שקל למקוריים. המק"ט - 55190788. אפשר בפחות לחלופיים טובים. אי החלפת פלגים בזמן עלולה לגרום לזיופים ואף לתקלה בסליל ההצתה.

לגבי מה בדיוק שמו לא ראיתי במו עיני, אם כי זה מוסך אמין שאני סומך עליו. למה כוונתך שהרווחתי אם אין צריכת שמן? ברור שאני מרוויח טרחה באי השלמת המפלס ומעט זוזים בחסכון במחיר השמן להשלמה שנחסך ממני. השאלה האם זה גם "בריא" יותר למנוע להפסיק לאכול שמן? ומה יכול להיות ההסבר לתופעה, בהנחה שגם המוסך שם בדיוק שמן במפרט הנכון של היצרן שאני תמיד משתמש בו ? (C3)

ברשותי רכב שעבר 175,000 ק"מ. הרכב ברשותי מאז 89,000 ק"מ. המנוע תקין ונוסע היטב. מאז קניתיו מחליף לבד שמן כל 15 אלף ק"מ ומשתמש בשמן שעונה בדיוק למפרט היצרן ומחברות ידועות ומוכרות. (מוטול, יורול וכו'). לכל אורך התקופה ישנה "אכילת" שמן עיקבית ומועטה - כל 5,000 ק"מ הוספתי כ- 300 מ"ל שמן. הדבר כלל לא הטריד אותי כי אפילו בספר הרכב היצרן , בסוג של כסת"ח, מאפשר כנורמלי אכילה של 1/2 ק"ג ל- 2,000 ק"מ. (וכאמור אצלי הירידה פחותה בהרבה ועיקבית). לפני מספר חודשים הכנסתי את הרכב, שלא כהרגלי, למוסך מורשה יבואן לתיקון בעייה מסוימת שהצריכה סורק יעודי. תוך השהות במוסך מתוך רצון לחסוך בטרחה ביקשתי גם החלפת שמן ופילטר , אפילו שעוד היו 2K ק"מ למועד המתוכנן. בוצעה החלפת שמן למה שכונה בחשבונית "שמן מנוע ממותג". שאלתי את היועץ בשחרור מה בדיוק אתם שמים והוא אמר בחירטוט אופייני :"זה שמן ייחודי של היצרן שבדיוק מתאים לרכב שלך". היות שבחשבונית כתוב במק"ט PZ330119 אני משער שזה שמן של פז שמגיע בצובר, שמן הסתם מתאים לתקן הנדרש. וכאן מגיע ההפתעה. מאז נסעתי כ- 9,000 ק"מ ומפלס שמן המנוע אינו זז כלל. הפסיקה אכילת השמן האיטית. האם זה סימן חיובי או שלילי לאיכות השמן והתאמתו? מה עדיף, אם בכלל למנוע - להפסיק לצרוך שמן או להמשיך ב"הרגלו?" הרי גם לאורך התקופה שהייתה ירידה איטית, כמובן השלמתי כל פעם לשמן מסוג שכבר היה במנוע כך שנזק לא נגרם ואפילו עשיתי רענון קל לשמן. מה דעת מביני העניין?