שמירה על מתח מצבר במשך פרקי זמן ארוכים ללא הנעה

[Igalz]

ההפרש הפוטנצאלים צריך להיות אפס, בהנחה שהרשת תקינה.

לשאלתך השניה: צריך לראות זרימה.

לא נכון.... ולא נכון.

אם תמתין כמה דקות אשמח להראות לך את תוצאת הניסוי בתמונות

[מרק10]

בוא אני אשאל אותך שאלה יותר פשוטה לבדיקה.

נניח אני לוקח מצבר, מחבר את הקוטב החיובי שלו לאדמה של שקע דרך מד זרם, לדעתך אני אראה זרימת זרם מהקוטב החיובי אל האדמה?

אתה שואל שאלות מאוד פשוטות שכול תלמיד שסיים י"ב בהצלחה יודע את התשובה.

 

מד הזרם יראה 0 זרימה.

[Igalz]

מד הזרם יראה 0 זרימה.

צודק מארק, רק ששאלתי את gbguy, לא אותך.

 

ההפרש הפוטנצאלים צריך להיות אפס, בהנחה שהרשת תקינה.

לשאלתך השניה: צריך לראות זרימה.

 

הנה בבקשה הניסוי. המצבר טעון, וביצעתי מדידת זרם בשני תחומים שונים.. שום זרימה אין במצב הזה.

לספקנים, מדובר בבית בן 4 שההארקה שלו תקינה למהדרין

עריכה אחרונה ב-3 ליולי, 2018 על ידי igal_zeltser

[Igalz]

יצאתי חןמוס ולא חיברתי נכון את הכבלים לרב מודד, הנה מדידה חוזרת

[yuvk]

ברור שאין זרימה! השקע בגובה מטר והמצבר על הרצפה. איך יזרום למעלה?

 

תרים את המצבר לגובה, בזהירות. שלא ישפך החשמל.

 

(gbguy - אתה מטריל את השרשור או רציני?)

[gbguy]

בכל זאת תקופת מבחנים וחופש הגדול, צריך להעביר כאן הומור בין שרשור לשרשור.

[Igalz]

תרים את המצבר לגובה, בזהירות. שלא ישפך החשמל.

 

ניסיתי להחזיק גבוה ולצלם בו זמנית.

מפה לשם, עכשיו כולי חשמל בגללך

[innvision]

אני חייב להעיר משהו לגבי הדיון שהתפתח פה, אני מסכים שלא כדאי להעיר על נושאים שלא שולטים בהם בהביט הרלוונטי לדיון, אבל, יש פה לדעתי דוגמא קלסית לבעיה מאוד נפוצה שנתקלתי במספר מקרים. הבעיה היא הפער בין ידע תיאורטי לפרקטיקה, או לחילופין, השמה מתאימה של התיאוריה לגבי מצב מערכת קיים (הנחות מוטעות או חוסר הבנה של הפיזיקה ששולטת במערכת).

 

מה שברור כשמש לטכנאי ותיק יכול להיות לא מובן למהנדס מתחיל שנתקל בתופעה או במערכת שאין לו ניסיון קודם אתה, אפילו אם האחרון שולט במטריה בפן התיאורטי באופן מעולה. יתרה מכך, קיימות תופעות שכל ילד יוכל לחזות בטבעיות (כי הוא נתקל בהן עשרות פעמים בחייו) ולעומת זאת, מיטב המומחים בתחום יתקשו להסביר אותן.

 

גם באקדמיה, לא חסרים מרצים שמנותקים מהמציאות (אם כי שולטים בתיאוריה באופן טוב מאוד) ולפעמים נתקלים בהסברים כביכול לתופעה שנלמדת בתוספת דוגמא "מציאותית", רק שהתיאוריה רחוקה מלתאר את המצב האמתי. לדוגמא פרופ' (חשמל) שטענה שחיכוך (רגיל, לא ויסקוזי) פרופורציונלי למהירות.

 

בקצרה, אני טוען שאולי שופטים אדם קצת לחומרה.

 

לגבי הדיון עצמו, אני לא מתחום החשמל, אבל השאלה לגבי הפריקה לאדמה אולי נשמעת טיפשית (במיוחד לכל מי שיש ניסיון מינימלי בחשמל) אבל יש בה מעבר למה שנראה, לדעתי. הנה שרשור דומה שמצאתי:

https://electronics.stackexchange.com/questions/75743/single-terminal-of-voltage-source-attached-to-earth-ground

 

התשובה הראשונה מסבירה יפה פריקה אלקטרוסטטית, אבל להבנתי ההסבר נעוץ בעובדה שמדובר בהפרש פוטנציאלים שנשמר בין הדקי הסוללה ולא במטען אלקטרוסטטי (כמו במקרה של ברק). הכוונה היא שאם תחבר בין אחד ההדקים לאדמה ע"י מוליך, תשווה את הפוטנציאל של ההדק עם האדמה מהר מאוד, ולכן לא יזרום זרם קבוע לאדמה, ההדק הנוסף פשוט "יעדכן" את הפוטנציאל שלו, כך שלמעשה הפרש הפוטנציאלים בין ההדקים יישאר קבוע (12 וולט לדוגמא). כלומר בין ההדק המחובר לקרקע ובין הקרקע לא יהיה הפרש פוטנציאלים קבוע ולא יזרום בניהם מטען.

הנה הסבר מורחב שמצאתי:

https://physics.stackexchange.com/a/267072

עריכה אחרונה ב-3 ליולי, 2018 על ידי innvision

[מרק10]

התשובה הראשונה מסבירה יפה פריקה אלקטרוסטטית, אבל להבנתי ההסבר נעוץ בעובדה שמדובר בהפרש פוטנציאלים שנשמר בין הדקי הסוללה ולא במטען אלקטרוסטטי (כמו במקרה של ברק). הכוונה היא שאם תחבר בין אחד ההדקים לאדמה ע"י מוליך, תשווה את הפוטנציאל של ההדק עם האדמה מהר מאוד, ולכן לא יזרום זרם קבוע לאדמה, ההדק הנוסף פשוט "יעדכן" את הפוטנציאל שלו, כך שלמעשה הפרש הפוטנציאלים בין ההדקים יישאר קבוע (12 וולט לדוגמא). כלומר בין ההדק המחובר לקרקע ובין הקרקע לא יהיה הפרש פוטנציאלים קבוע ולא יזרום בניהם מטען.

הנה הסבר מורחב שמצאתי:

https://physics.stackexchange.com/a/267072

איך אתה מציע לבדוק את התיאוריה הזו הלכה למעשה בעזרת ציוד מדידה ?

[innvision]

היי מרק,

אם אנחנו מתייחסים לאדמה כנקודת ייחוס ולאו דווקא אל הקרקע עצמה, אז אפשר לקחת לדוגמה שתי סוללות 6 וולט, אם נמדוד את המתח עליהן בנפרד על כל אחת יימדד הפרש פוטנציאלים של 6 וולט. נחליט שההדק השלילי של אחת הסוללות הוא נקודת הייחוס שלנו נאמר שנגדיר נקודה זו B (הדק שלילי של סוללה מס' 1). כעת נחבר בין המינוס של סוללה מס' 1 לפלוס של סולל מס' 2 שנגדיר כנקודה C. נשארנו עם שני הדקים חופשיים, הפלוס של סוללה מס' 1 שנגדיר כ- A, והמינוס של סוללה מס' 2 שנגדיר כ- D.

אם נמדוד את המתח על הנקודות A,D נקבל 12 וולט , כלומר: * A-D=12

בנוסף ממדידה של כל צמד הדקים נקבל :

 

** A-B=6

*** C-D=6

משלושת המשוואות חייב להתקיים ש-

^ B=C

כלומר הפוטנציאל של שתי הנקודות המחוברות זהה ("האדמה\רפרנס" שהגדרנו B ונקודה עם פוטנציאל שרירותי כלשהו C). כיוון שלפני החיבור המתח על כל סוללה בנפרד היה 6 וולט יתקיימו אחת מ-2 , או ש-

 

1. לפני החיבור הנקודות C ו B היו בעלות אותו הפוטנציאל.
   

או ש-

2. הנקודות C ו- B היו בעלות פוטנציאל שונה, אך עם החיבור, הפוטנציאל השתווה ( משוואה ^) . כיוון שהמתח על כל סוללה נשאר זהה לפני ואחרי החיבור, הפוטנציאלים בקצוות היו חייבים גם להשתנות כך שההפרש על כל סוללה יישאר זהה.

 

 

כיוון שאין סיבה להניח ש- 1 מתקיים בהכרח, נשארנו אם מצב מס' 2.

 

אני מקווה שהבנתי נכון את מה שרצית להוכיח, ושאין לי טעויות בדרך , בכל מקרה אשמח להבהרות\תיקונים או כל רעיון אחר.

עריכה אחרונה ב-4 ליולי, 2018 על ידי innvision