גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[locomotive]

דיוויד וג'ימי, הסוף

 

בחרתי להמשיך ולספר לכם (על אף שזה לא מעניין אתכם ) את המשך הגיבוב על ג'ימי.

חכו קצת, זה יגיע עם העריכה.

[rupni]

דיויד [דיויד או דוד ?] אני חושב שזה שאתה מתעורר במצב רוח טוב זה מה שעושה לך את היום ולא שאתה במצב רוח הזה כל היום (אני לא יודע איך להסביר לך את זה אבל סביר להניח ששנינו התכוונו לאותו דבר רק אמרנו את זה בדרך שונה).

 

 

היום בנסיעה איזה ילד באוקטביה עם הרבה לדים (איך אני שונא את החרא הזה) עצר פתאום באמצע הכביש כדי להעלות את הכלב שלו (מחר אני אעלה את זה לשרשור הDVR) התעצבנתי הייתי דווקא די רגוע, מזל אחרת הייתי פשוט מזיז לו את האוטו.

הייתי באימון, חזרתי מהאימון ונסעתי עם מזגן על חום, ברמזור פגשתי חבר מהקבוצה שרצה לעשות פתיחות (איזו מפגר זה) אמרתי לו שהמנוע עדיין קר ושיחכה שיתחמם המנוע (אמיתי, אני לא עובר את ה2.500 עד שהמנוע לא חם) הוא צחק, מה לעשות, אני שומר על האוטו, ברמזור הבא המנוע היה חם, אמרתי לו בסדר, לא שמתי לב שהרמזור התחלף לירוק והוא ברח לי, זה היה בפרויד, אני מכיר את כל הסיבובים שם ויודע בדיוק באיזה מהירויות להגיע לאן, קלטתי ושמתי גז לקח לרנו איזה שעה להאיץ (כזאת שמנה, המזאדה הייתה הרבה יותר קלילה), עקפתי אותו בסיבוב הראשון ואפילו לא נסעתי מהר.

עכשיו אני במין היי כזה כל דבר מצחיק אותי, אני לא יודע אם זה בגלל העייפות או שזה בגלל האימון (לפעמים אני בהיי ולפעמים אני ברוגע מטורף כזה)

[David32]

דרך אגב משלמים פה די הרבה לעבודת ידיים.

 

אני יודע שכוונתך היו טובות..

[hgilad123]

אפילו אני לא חשבתי על זה ככה. אבל אולי גם על זה משלמים.

[locomotive]

זמן העריכה נגמר לי...

 

אם אני הגעתי ממקום שבור, אז דייב הגיע ממקום מנופץ. היינו בקשר יומיומי מאוד קרוב,

אני יכול באמת לכתוב ספר על שלוש שנות ההיכרות איתו.

הוא היה גדול ממני בשנתיים בערך, היה עוף מוזר לכל הדעות, אך אחד האנשים הכי מעניינים שפגשתי.

עד היום שמורות אצלי בבית קלטות שהקלטנו עם כל מיני חומרים, כן, היינו נכנסים לחדר החזרות ומניחים רדיוטייפ במרכז החדר ולוחצים על ההקלטה.

היה בסיסט ברמה מטורפת.

איפשהו הוא החל להתדרדר, לא שמתי לב לכך כי הכל נעשה בצורה מאוד הדרגתית

ואני הייתי איתו.

בהתחלה הוא מצא שיטה לרוקן כספים מטלפונים ציבוריים, ואני זרמתי איתו, מידי יום

הוא היה מרוקן כסף מדוייק רק לקופסת סיגריות, אך הסכום עלה בהדרגה והגיע למצב

שהיה מרוקן מאות שקלים ביום.

הוא כבר לא ניגן כל כך וכל מהות הפגישות שלנו החלו אט אט לתפוס אופי עברייני.

השיא היה כשביקש שאשמור על השטח בזמן שהוא פרץ לחנות,

אני הייתי תמים ודפוק, עמדתי שם דקות ארוכות במרחק של כמה עשרות מטרים ממנו

ולא ידעתי שתכף הוא הולך לפרוץ לחנות, נשמעה אזעקה מחרישה, דפקתי את הריצה של

החיים שלי. הבן אדם פרץ לחנות בשביל פאקינג סיגריות.

הגראס תפס את רוב יומו, זה כבר לא היה הג'ויינט של הראש טוב פעם ב.

זה היה השלב בו הסביבה שלי תפסה אותי חזק ובזכותם הצלחתי להוציא תעודת בגרות מלאה ממצב של ממוצע 40. גם עצם העובדה שעסקתי בבגרויות לא עשתה טוב לדייב,

הוא הרגיש שאני מזניח אותו.

כשאמרתי לו שבכוונתי להתגייס לצבא, אני חושב שזה היה הרגע שבו ענן שחור התבצר מעליו. הוא היה בטוח שאני אשתמט כמוהו. כשהסתפרתי והסרתי את העגילים ראיתי כיצד

אני נמחק בעיניו.

התחלנו להתראות פחות ופחות, פתאום המילים שלי כבר לא נגעו בו, לא הצלחתי לתקשר איתו. בזמן הזה הוא התחבר עם טיפוסים מפוקפקים שסיפקו לו כמויות של גראס ואת הכסף

הוא השיג בדרכים שלא דרכים.

זו הייתה הנקודה שהוא כבר לא ניגן כלל.

באחד הלילות צעדתי ברחוב, הגעתי למרכז העיר וראיתי התקהלות של מספר אנשים בתחנת

האוטובוס ועל הרצפה שוכב אדם. התקרבתי וזהיתי את הז'קט המרופט ההוא.

הוא שכב מוטל על הרצפה מכוסה בקיא של עצמו מכף רגל ועד ראש, לצידו שני בקבוקי וודקה ריקים, והם עומדים ומתבוננים בו.

סילקתי משם את כולם והתכופפתי לעברו, הבן אדם היה מחוק.

אף מונית לא הסכימה להעלות אותו כפי שהוא היה נראה, העמסתי אותו על הכתף והתחלתי

לצעוד לכיוון ביתו במרחק 2 ק"מ.

הוצאתי את מפתחות ביתו מכיסו, הכנסתי אותו פנימה הישר למיטה.

הורדתי את בגדיו ושטפתי אותו מעט, כיסתי אותו בשמיכה ויצאתי משם. זו הייתה הפעם

האחרונה שראיתי אותו.

[ברווז]

ברווז, אם נראה לך שאני אלחץ על הלינק הזה, אתה רשמית משוגע.

אנלוגי, כמה שנים אנחנו מכירים?

והאם בכל השנים האלו הולכתי אותך שולל?

הסר דאגה מליבך, אתה יכול ללחוץ על הלינק. אין שם משהו פרנקוסי. לפחות לא שאני ראיתי. אולי יותר למטה יש, אבל לא היה לי אומץ לגלול.

ברווז יה גנוב מה נראה לך שאני אערבב אותך? יש לנו חברים משותפים מחיפה! (טוב נו זה לא סיבה אבל בכל זאת). אם ואתה רציני ומגיע לפה, נוכל לעזור לך עם מקום זמני עד שתסתדרו. דרך אגב משלמים פה די הרבה לעבודת ידיים.

 

אני אזכור לך שאמרת את זה...

זה נשמע מצויין. אני אוהב עבודת ידיים, ואני אומר את זה בצורה הכי נאה ועדינה שאני מסוגל בלי להישמע סוטה.

[locomotive]

אם אתה מוציא דרכון אני מתחתן איתך (אל תתלהב, נישואים פיקטיביים ).

[Talgaz]

מהר עוד הודעה!!

שלא יבוא לנו שטן לגיבוב חס וחלילה טפו טפו טפו אמן במזוזה ונשיקה בכותל.

[ברווז]

לא שמתי לב אפילו למספר ההודעה שתפסתי. מגניב!

טל, הקרמיט שלך נראה שטוח קצת. משהו מוזר לי איתו.

[locomotive]

הסר דאגה מליבך טל, בכל לילה אני שופך קמח על המקלדת. אם יבוא שטן אני כבר אדע.

[rupni]

קמח ?

[Talgaz]

טל, הקרמיט שלך נראה שטוח קצת. משהו מוזר לי איתו.

 

ברור.

אתה ברווז.

 

 

 

 

 

 

 

אגב,

that's what she said.

[locomotive]

רופיני, אני אשלם לך אם תפזר קמח על הרצפה ליד המיטה שלך היום בלילה.

 

השטן מתואר עם רגלי תרנגולת על פי המקורות, אם תראה בבוקר עקבות

תדע שמישהו ביקר אותך.

[אליה]

לוקו, מי החבר'ה בסימלון שלך?

 

**אה, זה בגלל הקטר ברקע? סאומו..**

[אנלוגי]

קטר - זכית בלוט(ק)ו? מה אתה מפזר כסף?

אם כבר אתה במצב רוח נדיב, אני זקוק נואשות לגיטרה אקוסטית הגונה. נואשתי מלמצוא אחת בחנויות, כי אין לי כסף לשום דבר באמת טוב. אני גם לא רוצה גיטרה חדשה חסרת זהות שיצאה מאיזה פס יצור בקוריאה. רוצה משהו עם אופי, עם נשמה. אני לא איזה פיינשמייקר מבחינת סאונד, אבל נשבר לי מגיטרות בינוניות. למה אין במדינה המוזרה הזו חנויות יד שניה הגונות? למה הכל יקר כאן בטירוף?

קריאה נרגשת לחברי הגיבוב, אם למישהו שוכבת איפושהו גיטרה אקוסטית ישנה, אפילו שבורה, או סתם לא אהובה יותר, שאינה זבל סיני, אני מבטיח לשקם אותה ולהנות ממנה.