עונת החתונות/קנסות התחילה

[sperial]

במדור הכלכלי של אחד מאתרי החדשות היה השבוע תחשיב שתמך בארועים גדולים כדי לכסות את ההוצאות.

אישית אני לא סובל ארועים. נקודה. רעש מחריש אוזניים ובדרך כלל אוכל מזויע - אנ חוזר הביתה כדי לאכול אוכל נורמלי. אם לא מדובר במישהו קרוב מאוד אני מעדיף לא להגיע, כיון שקרוב לודאי שאני אכליב את החוגגים (]שוט יוצא מהאולם הרועש בגלל כאב ראש ואזניים).

אשתי כבר למדה לא לקחת אותי לחתונות במשפחה שלה (ברוך השם, משפחה מרוקאית ענפה) נוסעת עם אחיה - שגם הוא משאיר את אשתו בבית. כבר חסכון של 50% בעלות.

חתונות רחוקות מבחינה משפחתית וגיאוגרפית - שולח צ'ק עם מישהו מהקרובים שכן נוסע. כמובן שתחשיב מחיר המנה מתבטל והצ'ק מצטמצם.

ד"א לחתונה שלי לא חשתי צורך להזמין את כל המחלקה שבה עבדתי - זה היה מגיע לעשרות אנשים, ולמרו שעבתי אתם כבר 2-3 שנים לא חשתי קרבה מיוחדת אליהם. הזמנתי רק את הקולגות הקרובים - ומהם הגיעו בודדים. כעבור יומיים הבאתי למחלקה את עוגת הכלה, קצת כיבוד ויין - הרמת כוסית בהפסקת הצהריים וזהו.

[dorki]

סיטואציה:

 

אתם עובדים במקום עבודה עם אנשים יחסית צעירים (25-35), מספרם עומד בערך על 30 אנשים, אתם רואים אותם כל יום ועם רובם אתם גם מקיימים אינטרקציה מילולית יומיומית. מתוכם, רק בקיץ הקרוב, לפחות עשרה מהם יזמינו אתכם לאירועים (חתונה שלהם או ברית/ה לתינוק/ת).

 

מה אתם עושים?

 

נ.ב. - המטרה באי ההגעה לאירוע היא גם אי תשלום הקנס, כך שלתת שיק מתנה זה לא הפיתרון (למרות שכל הכבוד למי שעושה ויכול).

 

מגבשים נוהג של איסוף כספים מכולם, סכום צנוע מכל אחד, מי שרוצה להזמין ידע שהוא באמת מזמין ולא מחפש מי שייממן לו את החתונה.

מכיוון שהסכום ידוע מראש וחל על כולם אז איש גם לא יעלב מכך.

[hans]

אצלנו יש יתרון בדמות משפחה זעירה

וסלידה משותפת מדברים רועשים.

אה, כן, חוץ מזה שאני סוציופט.

תירוץ הבייביסיטר הוא מעולה, ככה מקטינים מראש חמישים אחוז עלות.

בחתונות של יצורים-חמודים-אך-לא-אחים בנפש

הודענו מראש שלא נגיע והבאנו כרטיס ברכה עם כסף.

רק יתרונות: הזוג גם חוסך מנה וגם נהנה מתשומת לב אישית,

ואנחנו חוסכים זמן ודלק.

[Keyser]

סיטואציה:

 

אתם עובדים במקום עבודה עם אנשים יחסית צעירים (25-35), מספרם עומד בערך על 30 אנשים, אתם רואים אותם כל יום ועם רובם אתם גם מקיימים אינטרקציה מילולית יומיומית. מתוכם, רק בקיץ הקרוב, לפחות עשרה מהם יזמינו אתכם לאירועים (חתונה שלהם או ברית/ה לתינוק/ת).

 

מה אתם עושים?

 

נ.ב. - המטרה באי ההגעה לאירוע היא גם אי תשלום הקנס, כך שלתת שיק מתנה זה לא הפיתרון (למרות שכל הכבוד למי שעושה ויכול).

 

כמה זמן אני עובד שם? אם זה פחות משנה, אז מדלג באלגנטיות על הכל. מעל שנה, פקטור האי-נעימות גדל.

 

אני לא מבין את הרעיון מאחורי חתונות מפוצצות. מוציאים עשרות אלפי שקלים על ערב אחד, ונכנסים לחובות מיום 0 של החיים המשותפים - ועל מסיבה! לא על רכב, או דירה - על פאקינג מסיבה וכמובן שכל הזמן מעלים את הרף: אם מישהו העיף יונים בחופה, הבא אחריו יעיף יונים + זיקוקין, הבא אחריו יעיף יונים + זיקוקין + פילהרמונית, הבא אחריו יונים + זיקוקין + פילהרמונית + קוסם וכן הלאה. זה, אגב, יתרון בחתונות של דתיים (כיפות סרוגות): הרבה מזה לא קיים, ורוב הבידור מבוצע ע"י להקה/דיג'י והחברים של החתן-כלה (וגם לא מצופה להביא 1000 שקל לבן-דוד מדרגה שלישית של חבר שלך מהעבודה).

 

לדעתי, עדיף לעשות אירוע קטן (נגיד 100 איש, אפילו פחות) בלי כל מיני פטנטים כאלה, ואת הכסף להשקיע באוכל איכותי. ככה גם אנשים יהנו יותר - ועדיין ההוצאה תהיה קטנה יותר מחתונה "רגילה".

[michaelbe6]

לכל המתחתנים בעתיד.. טיפ קטן:

חתונה זאת הלוואה לטווח ארוך בנוגע למוזמנים, ככה שקחו בחשבון שלא להזמין את מי שאתם לא תרצו ללכת אליו בעתיד.

בנוגע לכל אלו שחושבים שארוע מחושב מממן את עצמו, אל תשכחו שבסופו של דבר לטווח הארוך, את כל הכסף שקיבלתם ו"מימן" לכם את הארוע , תוציאו בעתיד לאותם אנשים שהזמנתם לחתונה שלכם ככה שזה עוד שיקול לא להזמין את כל העולם ואחותו.

 

אני הולך רק לארועים שאני מרגיש צורך לכבד באמת את האדם שהזמין ולא כדי לצאת ידי חובה.

אם זה לא אדם שיש לי אינטרקציה אמיתית איתו, אין לי גם סיבה לתרץ שום דבר כי כנראה שהוזמנתי על מנת למלא את האולם ולכן אני לא מרגיש לא נעים כי לא הגעתי.

משפחה זאת משפחה ואם זאת לא משפחה קרובה ממש, שולחים נציג(אני או אשתי ) עם סכום מינימאלי.

יש גם את החברים או האנשים אשר הייתי איתם בקשר לפני שנים והוזמנו אלי לחתונה כאשר היה קשר אמיתי בייננו, עם הזמן הקשר התרופף ונעלם אבל אחרי שנים הם נזכרים להיתחתן ואז הם נזכרים גם בי, אליהם אני גם הולך כדי לכבד אותם.

[חן פרחי]

מאחר ואני נכנס לעונת החתונות בפעם ה 20 בערך, פיתחתי כמה תובנות בסיסיות;

1. לא מזמין ולא הולך לאירועים של אנשים שאין סיכוי שאראה אותם בשוטף.

כמו שהרכבת נוסעת והנופים משתנים, כך גם מעגל האנשים שסובבים אותנו.

 

2.לא משתגע עם מתנות.

נחמד אמנם להגיע הביתה לאחר אירוע, לפתוח את המעטפות ולהתענג, אבל כידוע לכל שבת יש מוצאי שבת, ובדרך כלל מוצאי שבת מגיעה בעיתוי הבעייתי ביותר.

 

3. לגבי ההפקות בחתונות - מצטער, עייפתי מלהסביר.

מי שעשה שטויות, שיאכל את מה שבישל.

[Oshri]

מצחיק לראות שאף אחד פה לא אוהב שמפילים עליו את הקנסות הללו, אבל כשהגלגל מתהפך, לא הייתם חושבים פעמיים ומפיצים את ההזמנות לאירועים שלכם בתפוצת נאט"ו.

 

אני יכול להעיד על עצמי, שחשבתי עשר פעמים לפני שנתתי למישהו/י הזמנה, והיו כמה ששאלתי דרך צד שלישי אם הם

יתבאסו לקבל הזמנה, או שישמחו לבוא. היו כמה ששאלתי אישית, וביקשתי שיענו את האמת, כי אני שונא שמפילים עליי

תיקים כאלה, ולא הייתי רוצה לעשות להם אותו דבר. וכנראה ששיקול הדעת שלי היה נכון, כי לא נתקלתי באף סירוב,

חוץ מאחת שאמרה לי מראש שלא בטוח תגיע, ובסוף באה, ואחוזי ההגעה היו גבוהים מאוד, וגם הבנתי שנהנו מאוד.

בדיעבד נודע לי על כמה שהיו בטוחים שיקבלו ממני הזמנה, ואפילו קצת נעלבו, ולא הרגשתי מספיק קרוב כדי להזמין אותם.

סתם לידיעה, באותם ימים הייתי בתפקיד בכיר, ויכולתי להזמין עוד עשרות אנשים, שהיו חייבים לבוא, בגלל הקשר העסקי

שהיה להם איתי, ובחרתי לא לעשות את זה, כי זה לא יפה.

[Shay_u]

כעבור יומיים הבאתי למחלקה את עוגת הכלה, קצת כיבוד ויין - הרמת כוסית בהפסקת הצהריים וזהו.

עברו רק יומיים וכבר אתה מרים כ*סיות?!

[discoTD5]

למה אתה חייב לשלוח שיק?

לא חייב. רוצה. אם זה מישהו שאיכפת לי ממנו, ובסה"כ אני רוצה שיהיה לו בסבבה, אבל לא מתכוון להגיע לחתונה מכל מיני סיבות - שולח שיק עם ברכה ומרגיש סבבה בעתיד כשנמשיך לעבוד יחד. לא לכל אחד.

 

 

סיפור אחר אבל שמסביר את העניין, לפני כמה שנים היתה לחברה של אישתי יומולדת. היא הזמינה את החברות עם בני הזוג לארוחה בחיפה. הבאנו בייביסיטר, נסענו 200 ק"מ, הבאנו מתנה, וגם שילמנו כל זוג על הארוחה. ההוצאות בגין הפאקינג יומולדת הזו היו מעל ל 700 שקלים. ( חמש שעות בייביסיטר לפי 40 שקל לשעה - 200 שקל, אוטו שעושה 1:8 - 150 שקל, מתנה 120 שקל, מסעדה 250 שקל = 720 שקלים). רק בדרך חזרה עשינו את החשבון. מאז למדנו לומר בעדינות שלא מסתדר לנו.

[Tzvika-Pick]

השנה אני נכנס לעונת חתונות עמוסה במיוחד. שלושה חברים קרובים מאוד מתחתנים ועוד אחד קצת פחות קרוב (אבל עדיין כזה שאני פוגש לפחות כמה פעמים בחודש). ברור שלחתונות כאלו אני חייב ללכת, פלוס צ'ק נדיב שמיישר קו עם מה שמשאירים שאר החברים שמגיעים לחתונה.

 

בגדול, די נשבר לי מכל הארועים האלו ופשוט הפסקתי ללכת. אם זה לא משפחה קרובה, חבר קרוב או מישהו מהעבודה - אני פשוט לא בא. גם ככה אני לא מוצא עניין בערבים האלה שכמה שהכלה לא תנסה להפוך אותם למיוחדים, הם תמיד נראים לי אותו הדבר בדיוק - קבלת פנים + כיבוד קל בכניסה, חופה, מנה ראשונה, ריקוד סלואו ראשון של חתן וכלה, כמה זוגות של מבוגרים מצטרפים לסלואו, הצעירים מצטרפים לריקודים קצביים, עוד אוכל, עוד ריקודים, אנשים מתחילים ללכת, מגישים קינוח, "מוזיקה של צעירים" והביתה. ת-מ-י-ד אותה הדבר וזה לא משנה אם יש חופה סינית או חופה צ'רקסית, סרט מיוחד שהכינה החברה הטובה של הכלה או צעצועים בשתי שקל שהזוג קנה בדרום ת"א. אותו הדבר, נמאס כבר... מה תרצה למנה ראשונה, דג או עוף?

 

מבחינתי, לעשות חתונה עם 50 מוזמנים מהמעגל הקרוב ולשאר לשלוח הודעה בפייסבוק. מה אני צריך לגרור מישהו שלמד איתי בשנה א' קורס בחדו"א עד איזה פרדס בשרון בשביל שיאכל עוף מסריח במחיר מופקע?

הבעיה היא שזה לא תלוי בנו. האישה הטיפוסית מפנטזת על יום חתונתה מערך מהיום בו נולדה. לך תוריד אותה מלעשות את הפקת השנה..

[IceCold]

לא הולך לשום חתונה בעולם אירועים גדול, להיות מניאק זה לעשות אירוע כזה גרדיוזי ולצפות שהאורחים יכסו חצי או את רוב התשלום.

כמה חברים שלי זוגות צעירים שהתחתנו שפכו בסביבות ה100-150 אלף שקל וחיים בבית מפח ואפילו חלקם אצל ההורים, לא רק שלא באתי גם ניתקתי קשר עם אנשים כאלה, אידיוט, למה שלא תיקח את הכסף הזה ותעשה לעצמך סיפתח לחיים, שים את הכסף בבנק שיהיה ליום שחור, מה כזה דחוף לך להשכיר עולם אירועים, להביא מנות אוכל שהם לא משהו בכלל, להביא DJ חננה שינגן לכם שירים של ערסים כדאי שתעמדו באמצע הרחבה בין הכלה לחתן ותמחאו כפיים כמו מפגרים, להביא איזה רב מתרבות של חושך שיגיד לכם שאתם מחותנים ולשתות משקאות אולכוהולים מגעילים, חתונות "יוקרה" האלה זה פשוט תרבות מטומטמת, מוציאים 10 אלף על השמלה של הכלה שהיא תלבש אותה פעם אחת בחיים ועוד 5 אלף על איפור שיורד ב10 דקות בסוף הערב, יא מכוערת גם 30 אלף שקל איפור לא יעזור לך, בסוף מה שנשאר זה אורחים שהגיעו שילמו את את הקנס שלהם ויצאו עם טעם רע בפה.

[michaelbe6]

מישהו קם על צד שמאל היום הא.....

[discoTD5]

פורסם בגלובס לפני כמה ימים: "מתכננים חתונה ב-150 אלף שקל? העוני מגיע לכם!"

תקראו את זה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000839894#FromSearchPage

[IceCold]

מישהו קם על צד שמאל היום הא.....

את האמת שלא ישנתי בכלל, תודה אינסומניה ויובש בירק

זה משהו שישב לי על הלב המון זמן והנה הבמה לפרוק, מי שנפגע מצטער לא מכוון ספציפית אלא בכללי.

[itsik170]

פורסם בגלובס לפני כמה ימים: "מתכננים חתונה ב-150 אלף שקל? העוני מגיע לכם!"

תקראו את זה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000839894#FromSearchPage

 

כאן נראה לי שהכתב ממורמר מדי.

 

אני לא מתכוון לעשות חתונה גרנדיוזית, עם יונים, צעצועים וקשקושים, אבל לפעמים צריך למצוא את הדברים הזולים והיפים.

רוצים דוגמאות: בבר מצווה של אחי, אמא שלי הזמינה מעגל מתופפים ב-5,000 שקלים, בבר מצווה שלי עשיתי קליפ עם מכבי ת"א ב-4,000 שקלים...אלה הוצאות קטנות יחסית, אבל עדין יהיו הרבה יותר מהנות מזיקוקים, קשקושים או לשפוך עשרות אלפי שקלים על זמר.

 

כמובן שאצלנו במשפחה המרוקאית מה שחשוב זה פחות הטררם ויותר אוכל טוב, ובזה כדאי לבדוק את האולמות בפריפריה, אני יכול להעיד על אולמות באשדוד, נתיבות ובאר שבע שהמנות שם יותר זולות מהמרכז וגם הרבה יותר טעימות, במקסימום מארגנים הסעה לאורחים, חר שלי מהלימודים ההורים שלו גרים בצפון והכלה היתה אילתית, הם עשו אירוע צנוע באיזור קריית מלאכי והוציאו 5,000 שקלים על אוטובוסים לאורחים.

 

לגבי שמח בחתונה, תמיד תשתדלו להזמין חברים קרובים ולפעמים גם רחוקים, בייחוד אם אתם צעירים, על כל הכבוד לצ'קים הגדולים שנותנת המשפחה (במקרה שלי - המשפחה המרוקאית המורחבת), מי שעושה שמח זה החברים הצעירים.

כאן צריך לציין לטובה מנהג בחתונות דתיות, בהן אין לחברים כסף (לרוב מדובר בחתונות של ישיבות הסדר), הם לא מביאים צ'קים ועושים להם שולחן עם כיבוד קל...והם אלה שעושים את כל השמח.

 

שוב אל תבנו על זה שתצאו ברווח מהחתונה כי אתם לא, קחו לעצמיכם בחשבון שהיהי לכם הפסד של כ-20 אלף שקלים אם לא תעשו אירוע מפוצץ, לגבי הטענה שאת הכסף עדיף לשמור לבית, אני מסתכל על זה אחרת, החתונה לא באה לאלטרנטיבה של חסכון לבית, אלא לדברים כמו קניית רכב משומש או טיול לחו"ל.