סיפור קטן על קניית רכב חדש והצעה לדיון: איך אתם קונים?

[יאשה והפיצפוצים]

לא יודע אם אני הייתי עושה נסיעת מבחן, אבל הייתי נותן שתי בעיטות לגלגל בכדי לבדוק שהכל תקין.

[Nakamichi]

רוני - אתה רוצה להגדיל את האבסורד?

 

המון קונים רכב חדש בלי נסיעת מבחן אבל אף אחד לא ייקנה רכב משומש בלי נסיעת מבחן!

 

כנראה שאנשים לא ממש מבינים בנהיגה - מבחינתם זה כמו מקרר, אם הוא חדש אז הוא טוב ויש אחריות וזה לא משנה איך הוא נוסע - כולם נוסעים אותו דבר.

 

וזה משהו שהשתרש כאן עוד מימים ימימה - שאנשים עמדו בתור מחוץ לסוכניות סובארו וקנו בלי בכלל לשבת ברכבים שהיו נעולים באולם התצוגה!

 

זה נראה לגיטימי.

[א פ]

מר א_פ היקר,

 

נניח ורכשת את בחירתך, הגעת לאתר המסירות, התיישבת בכיסא הנהג והופ, גילית שבמקום כיסא, היצרן החביב התקין קרש גיהוץ מעוקל... זה בדיוק מה שקרה לחבר שהזמין פרימרה, בלי נסיעת מבחן.

 

על סגולתיו של כיסא הנהג, על המרחב, על שדה הראייה, ועל טיב החומרים ניתן להסיק מתוך ההבחנה של רכב הדגמה, כך שאין לצפות כאן להפתעות. גם לגבי התנהגות הכביש ניתן ללמוד מבקורות בארץ ובחו"ל. כמובן שאני מעדיף לבצע את נסיעת המבחן, אך גם מודע למגבלותיה. רק במקרה הקיצוני - אם למשל אחשוב על רכב בעל גיר רובוטי - אעמוד על נסיעת המבחן.

[saar5555]

אני יכול לספר על עצמי, שבימים אלו אני בתהליכים לקראת רכישת האוטו הראשון שלי.

אז, הצרכים שלי די מוגדרים, כמו שכתבתי בשרשור סופר מיני עד 90 אלף.

יש גם שיקולים כספיים (מה לעשות, הכסף שלי לא רב), תנאי מימון וכו' וכו'.

 

אז כמו שכבר אמרו, אם החליפה מתאימה, קונים אותה.

 

לא ביצעתי נסיעת מבחן, אבל אני מכיר את הרכב, וישבתי בתוכו כמה וכמה פעמים. הבאתי עוד אנשים (משפחה) שיביעו את דעתם על האוטו.

 

נראה לי די סביר. ושוב, יש את האלמנט של המזל.

[Buki]

אני חייב לציין שאני די המום מהתגובות שנתקלתי בהן עד כה בשרשור הזה, מאחר וציפיתי לפגוש כאן גישה אחרת לקניית רכב חדש ולא את "מר ממוצע" בתלבושת אחרת.

 

שוב אני חוזר על מה שכבר כתבתי, אתה לא דוגמא ללקוח הממוצע.

 

אתה התעניינת ברכב נישה ספציפי ומיוחד, והיה לך חשוב לנהוג בו. אתה מסוגל לבחון ולהעריך את הרכב בנסיעת התרשמות קצרה.

 

רוב האנשים לא מסוגלים. חברים כאן שקנו רכב ללא נסיעת מבחן גם כן שייכים לקבוצה הזאת, הם קנו את המכוניות על סמך הכרות קודמת + מכלול תכונות מסויים, שמשך אותם אל הדגם שבחורו.

 

מהדוגמא שלך לגבי הנעליים - כן, רוב האנשים מודדים נעליים בחנות. רוב האנשים גם יושבים ברכב המיעוד לרכישה באולם התצוגה.

 

אף אחד לא יוצא עם הנעליים מהחנות לריצה של חצי שעה מסביב לבניין.

 

 

ושוב, אני מדבר הרבה עם האנשים הרגילים, כאלו שלא כותבים בפורימים ולא קוראים מגזינים בעינייני רכב.

 

מה שמעניין את כולם במכונית זה רק 3 דברים :

 

1. אמינות.

2. סחירות.

3. מראה.

 

את שני הדברים הראשונים אי אפשר לבדוק בנסיעת במחן שאורכת פחות מכמה שנים.

את הדבר השלישי אפשר לבחון בלי לצאת מאולם התצוגה.

 

 

יש את התופעה הזאת בכל התחומים. צלם חובב או מקצועי יקרא ביקורות, יעשה סרק שוק וגם יבדוק בעצמו לפני רכישת המצלמה הבאה שלו.

 

בן אדם רגיל, שרק רוצה לצלם כמה תמונות בחופשה יכנס לחנות ויקנה את המצלמה הראשונה שתמצא חן בעינו מבחינת עיצוב/מחיר.

 

אין בזה כל פסול.

[עומר ג R]

לא קראתי את כל התגובות אבל התנגדות כמו "לא רואים כאלו על הכביש " על רכב כמו קשקאי היא לא התנגדות קשה.

זה טיבעי שלקוח יעלה התנגדויות ויבוא בהתגוננות.

חלק גדול מתפקיד איש המכירות בין הוא כמובן למנוע קונפליקט ולהסכים עם לקוחותיו ואז להסביר בעדינות את הטעות.. מן ליטוף ואז סטירה ושוב..

נציג מכירות יידע תמיד לעמוד בהתנגדויות לא משנה מה תהיה ההתנגדות ובביטחון מלא!

חייב להכיר טוב מאוד את מתחריו אחרת ייתקל בהתנגדויות שיהיה לו קשה לענות עליהן..

 

ישנו תהליך מכירה מסודר שמתחיל מהיכרות ועובר לSMALL TALK וגילוי של איתותי סגירה או איתותים לשיחה חולין וכמובן הסגירה עצמה או לקיחת פרטים להמשך תהליך..

גם התנגדות היא לפעמים איתות סגירה.

 

עד לא מזמן עבדתי 3 שנים במכירות VW בסניף המרכזי - קהל הלקוחות היה מאוד מאוד מגוון בשל מגוון הרכבים העצום שיש לVW - החל מפולו בסיסית ,גולף,ג'טה,פאסאט,טיגואן,טוראן, CC, GTI ועד לטוארג (ועוד כמה בדרך שדילגתי..). בכל רכב יש כ5 דגמי רמות גימור.. בקיצור החל מ"עניים" ועד לעשירים מאוד . דיפלומטים,ערבים,ערסים,חנונים,נשים,גברים,מבוגרים,נערים,ביטוח לאומי,משהב"ט וכו'...

 

בקיצור קהל מאוד מאוד רחב מכל הסוגים.

 

נתקלתי בעסקאות הזויות שאין כמותם! יציאות שלא חלמתי שאשמע.

בהחלט אפשר לכתוב ספר בנושא - זה יהיה מצחיק .

יש יציאות שאתה נשאר בשוק מאיפה לעזאזל הלקוח הוציא את השטות הזאת?

בקיצור היה מעניין ובטח לא משעמם

 

 

רוב הלקוחות רוכשים ללא נסיעת מבחן!

 

נ.ב:לתגובה מעלי - בטיחות מאוד חשובה לרוב הלקוחות. סחירות ואמינות גם כן , לגבי המראה-הוא כבר נכנס אליך לאולם-כנראה שהוא מעונין ברכב אחרת לא היה מגיע...

[Night Driver]

רוני, אתה לא תראה אותי אף פעם מזמין נסיעת מבחן או מתקשקש יותר מידי עם איש המכירות כי כשאני כבר מגיע אליו זה אחרי שבדקתי מה מתאים לי ושכרתי רכב זהה גם מבחינת רמת הגימור כדי לבחון אותו באמת כפי שאני רוצה. לסוכנות אני נכנס רק כדי לסגור את הנושא הכספי.

 

גם לגבי אותו זוג אתה לא יודע לכמה אנשי מכירות הם נדנדו קודם וכמה בעלי קשקאי הם מכירים אבל מסכים איתך שיש אנשים שקונים רכב כמו שקונים עציץ.

 

אל תשכח שיש אנשים שבאמת לא מרגישים בהבדלים וקונים רכב לפי איך שהוא נראה (כמו אשתי למשל שלא מרגישה הבדל בנוחות בין הרנו 19 שהיתה לה לס. לאנסר שהחליפה אותה).

[ariel-ro]

רוני, אתה לא תראה אותי אף פעם מזמין נסיעת מבחן או מתקשקש יותר מידי עם איש המכירות כי כשאני כבר מגיע אליו זה אחרי שבדקתי מה מתאים לי ושכרתי רכב זהה גם מבחינת רמת הגימור כדי לבחון אותו באמת כפי שאני רוצה. לסוכנות אני נכנס רק כדי לסגור את הנושא הכספי.

 

גם לגבי אותו זוג אתה לא יודע לכמה אנשי מכירות הם נדנדו קודם וכמה בעלי קשקאי הם מכירים אבל מסכים איתך שיש אנשים שקונים רכב כמו שקונים עציץ.

 

אל תשכח שיש אנשים שבאמת לא מרגישים בהבדלים וקונים רכב לפי איך שהוא נראה (כמו אשתי למשל שלא מרגישה הבדל בנוחות בין הרנו 19 שהיתה לה לס. לאנסר שהחליפה אותה).

 

 

תראה, אני לא אומר שתקח נסיעת מבחן אם נסעת כבר על רכב כמו שתזמין, כי אין שום סיבה לכך.

אבל אם אתה בא ככה רואה את הרכב, ואומר טוב את זה אני לוקח, בלי שום נסיעה ובלי שום דבר, אז זאת טעות.

אני לפחות התכוונתי שלא תקח נסיעת מבחן דרך החברה, אבל לכל הפחות תסע על האוטו כדי לדעת מה אתה עומד לקנות.

 

בקשר לכאלה שלא מבדילים, אני מכיר כמה כאלה שאמרו, מה מה זה משנה אין שום הבדל בסה"כ לוקח אותי מא' לב', וכל שאר הדברים המוכרים.

ואחרי שהם נכנסו מהאוטו שלהם ל407 של אבא שלי, הם היו בהלם כמה מושבים, וכמה רכב יכול ליהיות נוח.

וכמה רכב יכול ליהיות מהנה שאתה נכנס לרכב ולא צריך לעשות כלום(לא מגבים, לא אורות, ועוד כל מיני שטויות שהרכב עושה), אלא רק לתת לגז וליסוע.

 

אז יכול ליהיות שיש כאלה שאומרים שאנחנו לא רואים הבדל, אבל פגשתי הרבה שאמרו את זה בכל תחום, עד שזה הגיע לרמה שהם ראו הבדל משמעותי, והודו בזה.

[Night Driver]

ההבדל בין רנו 19 לסופר לנסר הרבה יותר גדול מההבדל בין C5 לטיוטה קורולה.

[MaxN]

האמת אם כבר מדברים על יציאות מוזרות של לקוחות, אז היה לי לא מזמן קטע כזה (אני בצד הלקוח).

 

גרתי תקופה מסויימת בחיפה ואני יודע איך המנועים שם צועקים לאלוהים כשמטפסים את פרויד למעלה הכרמל.

ראיתי איזה סיריון בטרייד מוביל שהם קיבלו בסניף חיפה. אמרתי לסוחר שלדעתי רכבים שננהגו באזור הררי כמו חיפה או י-ם יש בהם סיכוי גדול יותר לתקלות ולכן אני לא מעוניין.

הסוחר הסתכל עליי כמו על אידיוט גמור וטען שאם בדיקת הרכב תקינה אז זה לא משנה כלל.

 

האם באמת אין בסיס להנחה הזאת שלי? האם כל בלאי ותקלה שעומדת להתפוצץ נראים בבדיקות הרכב?

[tzvipper]

אחרים הגיעו עם שקיות של מזומנים לקנות מהמלאי, לא חשוב מה, העיקר שלא יקחו להם את הזכויות...

הסיבה לכך תמונה באופן בו נרכשו מכוניות בארץ מוצא. לאלו מבינכם שלא מכירים, את הסיבה לזה אנסה להסביר בסיפור הבא:

בברה"מ כדי לקנות רכב חדש היה צריך לעמוד בתור, לפעמים כמה שנים. יותר מזה, להכנס לתור זו גם בעייה, מקום בתור יכלו לסדר ממקום עבודה (במקומות עבודה טובים היו תקנים למקומות בתור). איזו נסיעת מבחן? שום דבר לא היה אפילו דומה לזה. אחרי ששכנעת את המנהל שלך ונתנו לך להכנס לתור, אתה ממתין לרכב שנתיים (גם בשביל לקנות אופניים לילד היה צריך להכנס לתור ולהמתין, כמו גם הרבה מוצרים אחרים, למשל מטחנת קפה או תנור). אחרי זה אתה בא ואומרים לך: "זה הרכב שלך", כמובן אתה לא יכול לבחור צבע, אבל במרכז שאתה לוקח את הרכב, אפשר לשלם למנהל מקומי מתחת לשולחן ואז הוא יתן לך לקחת רכב אחר ממלאי מאותו סוג. נגיד באת לקנות רכב חלומותיך: לאדה והיא בצבע ירוק מגעיל, אתה משלם כמה מאות רובלים ומאפשרים לקחת את הלבנה. היו כל מיני דרכים להכנס לתור, למשל לתת סט של כפיות כסף מצופות זהב לאדם הנכון.

בלי שוחד או בלי קשרים קומוניסטיים אי אפשר היה לקנות רכב טוב, במיוחד בפריפריה של ברה"מ. על רכבים משומשים היו מחירים מופקעים יותר גבוהים מעל רכב חדש פי כמה אפילו, כי רכב חדש אין להשיג. כדי לקנות רכב, כמובן היה צריך לאסוף (לשים בצד) כסף במשך כמה שנים ולהלוות מחבר בעל ממון שיש לו עסק בלתי חוקי. עם דירות זה היה אפילו עוד יותר רציני.

בגלל זה עולים מברה"מ לשעבר, שומרים על רכבים שלהם ומטפחים אותם באופן קפדני במיוחד ומעריכים כל רכב.

 

עם חלקי חילוף היה סיפור לפני עצמו. קודם כל בברה"מ לרוב אנשים טיפלו ברכבים שלהם בכוחות עצמם, אגרו מלאי חלפים. חלפים לרכב היה קשה מאוד להשיג. לנכים היו חנויות מיוחדות ותקנים שהם יכלו לרכוש חלפים ביתר קלות, לכן חבריהם של אותם נכים שגם להם היה ZAZ 968 הזמינו אצלהם חלפים ובתמורה נתנו למשל דבש ממשק הפרטי.

 

בכלל שם תמורה על טובות אישיות הייתה מאוד מקובלת, רופא שטיפל בך טוב, היית מביא לו קופסאות סוכריות קשות להשגה למשל.

 

לכן, אני מניח שלילידי הארץ ואנשים שעלו ממדינות אחרות קשה להבין את עולים מברה"מ לשעבר וערך סנטימנטלי מיוחד שהם נותנים למכונית. הערכים שודרו גם לצאצאים שגדלו כאן בארץ ולרוב תיראו שלצעירים שגם עלו מישם יש ערכים דומים וגם אנחנו מאוד מטפחים מכוניות שלנו, לפעמים יותר ממה שצריך . בברה"מ קבלת רכב חדש היה אירוע משפחתי מאוד משמח, משהו שציפו לו לפעמים כמה שנים אחרי עבודה קשה של לאסוף כסף והמתנה מייגעת בתור.

[Night Driver]

זה מצב דומה למה שהיה עם טלפונים בארץ עד אמצע שנות השמונים. המתנה של 7 שנים לא נחשבה ליוצאת דופן.

[א פ]

שומרים על רכבים שלהם ומטפחים אותם באופן קפדני במיוחד ומעריכים כל רכב.

 

צודק בהחלט. גם אחרי 20 שנה בארץ אני בכל פעם נדהם כאשר למשל נושקים עם החריקת הפגוש במדרכה. על פתיחת הדלתות או שיפשופי חניות אין מה לדבר - זה פשוט הלם מכל ארוע שכזה. אך יתכן שמדובר פשוט בתרבות שהיא לאו דווקא פועל היוצא של המחסור. גם באירופה שומרים על הרכוש, כל שכן הרכוש של אחרים, והרי מעולם לא היה שם שום מחסור.

 

לפני כמה ימים שידרו בחדשות הרוסיות אייטם על ההתארגנות הספונטנית של הולכי הרגל כנגד החניות הפרועות במוסקווה על המדרכות. אותם הולכי הרגל הספתקו בהדבקת סטיקרים "אני נהג חוצפן". ולאיש פשוט לא עולה לראש הרעיון הישראלי הגאוני - לקחת מפתח או מסמר וללמד את אותו הנהג החוצפן לקח של ממש. כאלה הם הבדלי התרבויות...

[tzvipper]

מדובר פשוט בתרבות שהיא לאו דווקא פועל היוצא של המחסור.

אתה צודק. זו תרבות שהיא פועל יוצא של הערכת הרכוש וכבוד לזולט. עיניין של מחסור שהיה שם רק מחזק את זה, לכן אפילו רכב שניראה בעיני רוב לא מוערך לחלוטין: שקודה פייבוריט למשל, בעל הרכב ישמור על הרכב בצורה פנאטית מבחינת ניקיון, מראה ומצב מכאני.

 

בתור ילד, מעולם לא עלתה בראשי מחשבה לשרוט למישהו את הרכב, להוריד אויר בגלגלים או WHATEVER, יותר מזה ביחס לרכוש של זולט, תמיד הקפדתי ונזהרתי כדי למנוע כל סיכון אפשרי כדי חס וחלילה בטעות לא לפגוע ברכוש. כמות ונדאלים שאני פוגש למשל ברחוב שאני גר פשוט מדהימה אותי כל פעם מחדש. יש מספיק סיפורים של חברי הפורום איך ונדל כלשהו פגע לו ברכב. בסופו של דבר הכל מתחיל בחינוך וזה יוצא מהבית.

[Wheezy]

אני לא אוהב את ההכללות האלה.

אני יליד הארץ וגם אני מעולם לא העלתי בדעתי לשרוט/לפנצ'ר/לדפוק/ללכלך רכב של מישהו.

בנוסף, אני מכיר עולים מחבר העמים שעושים דברים כאלה.