[כלב] אני רוצה להביא כלב. במה זה כרוך?

[שומאכר]

אם התכוונת שהכלב שלי משוחרר לבד בחוץ - אז לא. בחיים לא. אולי במגרש כדורגל קטן אני משחרר אותו ורץ איתו. ככה ברחוב? בחיים לא.

בכל מקרה, לא רק מהעבודה ב-SOS מגיעים למצב שאתה הגעת (שמבט עצוב של כלב - שובר אותך). מאז שיש לי כלב, גם אצלי זה ככה.

[falou]

רק שעה?

הכלב שלי חי בגן עדן - בחוץ 3 שעות ביום...

 

כתוב מינימום...

שלי לפחות שעתיים.

ככה זה שעובדים מהבית.

[Guest AKICHU]

רמי וריטה חאלס, שירשור חמוד למה לריב

הנה לכם משהו חמוד שהעלתי בשירשור הסירטונים

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=1517847&postcount=100

 

ולפותח השירשור (אני זוכרת שם משתמש אחר, יכול להיות? ) ישנם דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון, כי לאמץ כלב זו מחוייבות, זה לא כמו צעצוע כשנמאס אז מחזירים למגירה.

כלב צריך גם פעילות כמו שציין פה מישהו, הוא צריך גירויים למיניהם, כלב שרק מורידים אותו לפיפי, זה כלב משועמם, זה לא כלב מאושר. הכלבים הכי בריאים הם דווקא אילו שיש להם למשל תפקיד (כלבי רועים, כלבי הצלה). הכלב אוהב להשתולל לרוץ, לשחק. בארה"ב יש ערוץ מיוחד לכלבים

קח בחשבון שגם אם הילדים נשבעו שיטפלו בו לרב זו תהייה משימה של ההורים או אחד מהם. כאשר נוסעים לחו"ל צריך למצוא פתרון הולם לכלב.

 

בכל מקרה כלב זה דבר נפלא, זו נשמה טובה שתמיד תרצה לרצות אותך, לא משנה כמה פעמים ביום תצא מהבית לכשתחזור תקבל קבלת פנים אוהבת. הכלב יודע שאתה מגיע כשאתה עדיין בקצה הרחוב, ממש כייף לשמוע כל פעם מחדש איך הכלב נדרך כשאתה מגיע, ואז הוא כל כך שמח לרב גם ישמיע קולות שמחה ויכסה אותך בנשיקות.

אני בטוחה שלכל אחד פה יש מלא סיפורים מצחיקים על הכלב, מה שהוא גורם לנו, הוא שווה את כל מה שמשקיעים בו, ואני מתנצלת בפני כלבתי הכל מתייחס גם בלשון נקבה, הנה לך אקיצ'ו (הייתי חייבת היא פשוט מתלוננת)

 

כלב זה אושר, זה צחוק, זה אהבה וזה בריאות

אירית

[wonderd]

אני אחזור שנית ואומר שזה לא נראה לי הגיוני לצאת עם כלבים פעמיים ביום - עשיית צרכים פעמיים יום זה פשוט סיכון בריאותי וחוץ מזה, אני מאמין שכלב גם צריך לרכוש חברים וגם צריך להוציא אנרגיה בחוץ עם עוד כלבים.

 

לא נראה לך הגיוני? גם לי יש הרבה דברים בחיים שנראים לא הגיוניים ובכל זאת הם קיימים, אלה הם החיים, כל הזמן לומדים דברים חדשים.

למען גילוי נאות אני אוסיף שהכלבה שלי משוחררת בגינה ואינה קשורה, לכן אם בא לה 'לעשות' משהו, היא יכולה.

העובדה היא שגם כשהיא משוחררת (ופעם היא היתה קשורה כי לא היה לי "שער קטן מעץ"..) וגם כשהיא קשורה בחוץ היא משאירה את הגינה נקייה לגמרי, אולי היא מסכנת לעצמה את הבריאות כמו שאתה אומר אבל לא נראה לי שהיא חושבת לעצמה.."איך בא לי לחרבן, אבל אני מעדיפה להסתכן בפיצוץ מעיים פנימי ולא לחרבן לפני שהאדון הרע יגיע הביתה.." . בנוסף, בערבים קרים במיוחד/גשומים בחורף, היא נכנסת הביתה מיד לאחר הטיול (בערך ב 18:00) ולא יוצאת או מבקשת לצאת עד הבוקר, גם בבוקר היא לא תמיד לחוצה לצאת, לפעמים צריך להעיר אותה כשאני יוצא ב 6:30 לעבודה..

 

מה דעתך? אני מתעלל בכלבה?

[אלון ר]

לא קראתי את כל התגובות, אבל אני אוסיף פה דברים משלי :

כלב זו החיה האהובה עליי, לא משנה כמה בלאגן הוא יעשה לך כשהוא גור קטן- כאשר הוא גדל - הוא החבר הטוב ביותר שלך(".. של האדם") . רק אנשים שהיו להם מס' כלבים מצליחים להבין איך אפשר להקשר כך לבעל חיים.

כשאתה חוזר מהעבודה\צבא\נופש הכלב קופץ עליך ומרעיף אהבה במשך דקות ארוכות.

כשאתה עצוב בתוך תוכך - הכלב מזהה את זה ובא להראות אהבה.

כשהכלב מת (כן, זה קורה) אתה מרגיש (להבדיל אלף הבדלות) שחבר ילדות שלך מת. ואני עברתי את שני המקרים .

קח בחשבון שאם אתה לוקח כלב - תאלץ לחיות לשארית חייך עם כלב בבית.

כאשר הכלב מת - חייבים כלב חדש בשביל שימלא את החסר, כלב שיגרום לך להפסיק להתגעגע לזה שמת (כמה שזה קשה, זה נכון), בשביל שתוכל להגיד לכולם : "אה, **** הייתה מבקשת אוכל\טיול ככה, ***** מבקש בדרך הזאת" .

 

ועכשיו לחלק שלך כבעלי הכלב:

אם אתה מתכוון להביא כלב תדע שזה כרוך בהמון סבלנות והמון זמן שתצטרך להקדיש לכלב.

בין אם זה חיסונים, טיולים, אוכל - אתה תצטרך להשקיע בו ממש כמו שהיית משקיע בילד שלך.

 

אם אתה חושב שכרגע יש לך יותר מדיי תעסוקה בחיים (עבודה+ילדים) ולא יהיה לך מספיק זמן בשביל לטפל בכלב - אל תביא כלב עכשיו וחכה עם זה מעט, כי כלב זקוק לאהבה בדיוק כמו ילד קטן. ולא משנה בן כמה הוא יהיה.

 

 

יום טוב,

אלון.

[Black Joker]

לא נראה לך הגיוני? גם לי יש הרבה דברים בחיים שנראים לא הגיוניים ובכל זאת הם קיימים, אלה הם החיים, כל הזמן לומדים דברים חדשים.

למען גילוי נאות אני אוסיף שהכלבה שלי משוחררת בגינה ואינה קשורה, לכן אם בא לה 'לעשות' משהו, היא יכולה.

העובדה היא שגם כשהיא משוחררת (ופעם היא היתה קשורה כי לא היה לי "שער קטן מעץ"..) וגם כשהיא קשורה בחוץ היא משאירה את הגינה נקייה לגמרי, אולי היא מסכנת לעצמה את הבריאות כמו שאתה אומר אבל לא נראה לי שהיא חושבת לעצמה.."איך בא לי לחרבן, אבל אני מעדיפה להסתכן בפיצוץ מעיים פנימי ולא לחרבן לפני שהאדון הרע יגיע הביתה.." . בנוסף, בערבים קרים במיוחד/גשומים בחורף, היא נכנסת הביתה מיד לאחר הטיול (בערך ב 18:00) ולא יוצאת או מבקשת לצאת עד הבוקר, גם בבוקר היא לא תמיד לחוצה לצאת, לפעמים צריך להעיר אותה כשאני יוצא ב 6:30 לעבודה..

 

מה דעתך? אני מתעלל בכלבה?

 

חכמולוג.

 

לא צריך ללמוד רפואה כדי לדעת שלייצור חיי אסור להתאפק הרבה זמן ויכולים להגרם הרבה בעיות בריאותיות, לא עלינו.

יש לך גינה? כל הכבוד, אני דיברתי על אנשים שחיים בדירה/בית פרטי ומשאירים את הכלב בתוך הבית

 

אני אחזור על זה שנית, הדעה שלי היא לא לחכות שהכלב יבקש - גם לי יש כלבה שמאוד אוהבת להיות בבית (ובטח בחורף, כמו כולנו) וממש לא מבקשת לצאת. בכלל, פעם חשבתי לקנות לה קופסה עם חול כמו לחתול, מרוב שהיא אוהבת להיות בבית. (לא עשיתי זאת, כיוון שנזכרתי שהיא עדיין כלבה ולא חתולה).

 

לא נראה לי שהיא חושבת לעצמה.."איך בא לי לחרבן, אבל אני מעדיפה להסתכן בפיצוץ מעיים פנימי ולא לחרבן לפני שהאדון הרע יגיע הביתה.."

 

 

עוד הפעם, דמיון מפותח לא חסר לאנשים.

 

שורה תחתונה - כן, אני מאמין שלרדת רק פעמיים ביום עם כלב זו התעללות - תקבל את הדעה שלי.

[יוסי פרנקוס]

ובלי קשר לשאלה המוסרית של כמות ההשתנות של הכלב, אני הייתי ממליץ על כלב מגזע לא בעייתי.

 

כלבים מעורבים סובלים מפחות בעיות בריאות ספציפיות ופחות רגישים לאוכל כמו עצמות.

 

קוקר ספאניילים למשל מאוד רגישים לאוכל שהוא לא יעודי לכלבים, אבל לברדור מעורב עם משהו אחר לא יהיה רגיש ויוכל להתאים את עצמו ליותר תנאים. מעורבים יותר קלים לתחזוקה.

 

פירינאים למשל הם כלבים מפגרים ברמות שלא יאמנו. לאחותי יש כלבה כזאת ואני די בטוח שיש לה נזק מוחי (לכלבה). בין גזע כזה ומעורב, תמיד אני אעדיף מעורב.

[שומאכר]

אכן, ספציפית בארצנו עדיף להביא כלב מעורב ולא גזעי. לגזעיים יש יותר בעיות מכלב מעורב בארץ (בגלל האקלים הדיי בעייתי), מה שלא ככה במקומות רבים בחו"ל.

[Black Joker]

 

פירינאים למשל הם כלבים מפגרים ברמות שלא יאמנו. לאחותי יש כלבה כזאת ואני די בטוח שיש לה נזק מוחי (לכלבה). בין גזע כזה ומעורב, תמיד אני אעדיף מעורב.

 

 

פירנאי זה כלב חכם, עקשן, בעל אופי מאוד קשה לריכוך - אני מעריץ את הכלב הזה

 

אתה יודע, יוסי, תמיד יש יוצאי דופן

 

בכל מקרה, תמיד עדיף כלב מעורב וסיבות לא חסרות, העיקרית שבהן היא לאמץ כלב מאחת העמותות ולזכות בחבר אמיתי ולעשות מצווה באותה פעולה.

[נמרוד רחמימוב]

אחרי שכולם סיפרו לכך כמה נפלא זה לגדל כלב (וזה באמת נפלא), אני אתן לך את הצד השני של התמונה.

 

זה מתחיל בילד בן 13 שנשבע, אבל מ-מ-ש נשבע, שהוא יטפל בכלב, יטייל איתו, יאלף אותו, ינקה אחריו, בקיצור, "אתם בכלל לא תרגישו שיש כלב".

 

אז בוחרים כלב. מסכמים שהולכים לכלביות של העמותות השונות כדי לקחת כלב כמעט בחינם, אבל איכשהו מגיעים הביתה עם גורת גולדן רטריבר עם תעודות שעלתה 2700 ש"ח, אבל חמודה מאוד (באמת מאוד חמודה).

 

מאחר ובכל זאת יש לפעמים קצת כבוד להוראות ההורים, הכלבה חייה בגינה. כלומר היא חייה בגינה כשההורים בבית, בשאר היום היא בבית. ("השערות על השטיח זה כנראה של סבתא").

 

העלויות הן בדיוק כמו שפירטו לך. כמעט. הכלבה אוכלת בחדווה הכל כמו מגרסת מזון, אבל משום מה השק של הפרופלאן או יוקנובה נשארים מלאים ("היא לא אוהבת אוכל יבש"). לעומת זאת הנקניקיות, קילו בשר שנשאר מארוחת שבת, וקופסא ענקית של שוקולד גודייבה נעלמים באופן מסתורי מהמקרר. הילדים נשבעים שאין להם מושג לאן זה נעלם, ורק הכלבה מסתכלת עליך במבט נוצץ ונותנת קריצה.

 

ברשימת תוספי המזון של הכלבה צריך לציין מערכות השקייה (פעם ב 1000 ופעם ב 1200 ש"ח), זוג נעלי ניו באלאנס ב 700 ש"ח, חלפים יקרים ונדירים של מכוניות אספנות, עיתוני בוקר (לפני שאתה קראת אותם), ועוד. בנוסף, הכלבה אמנם גזעית, אבל היא בעצם הכלאה של חפרפרת עם ג'ירפה, ואחרי כמה חודשים הגינה כולה בורות-בורות, וכל הצמחיה שגובהה מתחת למטר וחצי נעלמת.

 

אילוף. כלב צריך לאלף, ובשביל זה יש מאלף שמגיע פעם בשבוע הביתה, ותמורת 150 ש"ח נוזף בך במשך שעה איך אתה לא מחנך נכון את הכלבה. אחרי עשרה שיעורים אתה כבר מאולף לגמרי, ומבין שהכי טוב לא להפריע לכלבה לעשות מה שהיא רוצה.

 

אפשר לקחת לוטרינר עירוני פעם בשנה לחיסון, אבל משום מה אתה מאולץ להסיע אותה פעם בכמה שבועות למכון וטרינרי "חדוות הכלב" של ד"ר רב-ממון. (השם האמיתי שמור במערכת) שם, בחדר ההמתנה עם רצפת פרקט אגוז, רושמת פקידת הקבלה את כל פרטי הכלב, ובעיקר את פרטי כרטיס האשראי של בעליו, ואתה מחכה לבדיקה יחד עם טיפוסים שונים שמדברים עם החתולים שלהם. הבדיקה והטיפול נעשים ע"י וטרינרית שגמרה אתמול את הלימודים. הד"ר עצמו, מומחה נודע לדרמטולוגיה של שימפנזים, אף פעם לא נמצא. עוד לא יצאתי משם עם חשבון של פחות מ 500 ש"ח. אם זה לא עבור טיפולים או חיסונים, זה עבור משהו משלל האביזרים/ערכות/תכשירים שיש להם שם. אם אתה לא קונה אחד מהם, מסתכלים עליך כאילו שאתה בני סלע של עולם החי.

 

אם לסכם, כלב זה הוצאה גדולה, ולפני שאתה מתחייב לכלב (שאורך חייו זה לפחות 10 שנים בד"כ), כדאי שזו תהיה הוצאה מוכרת.

 

חוץ מזה, כלב זה דבר נפלא (באמת).

 

נמרוד

[יוסי פרנקוס]

זה מתחיל בילד בן 13 שנשבע, אבל מ-מ-ש נשבע, שהוא יטפל בכלב, יטייל איתו, יאלף אותו, ינקה אחריו, בקיצור, "אתם בכלל לא תרגישו שיש כלב".

 

נמרוד

 

כן, גם בסרט הזה הייתי. כשהייתי בן 13.

 

נמרוד צודק, בלי אילוף וחינוך נכון הכלב יכול להפוך למגרסה שתאכל לכם את הבית לאט לאט.

 

ולBLACK JOKER: היה לי ניסיון כבר בעבר עם פירינאים. אני עדיין טוען שלכלבה של אחותי יש פיגור שכלי כלשהו.

[kd2]

כלבים מעורבים סובלים מפחות בעיות בריאות ספציפיות ופחות רגישים לאוכל כמו עצמות.

+1 , לא מוכח מדעית אבל מאוד נכון.

מה שנמרוד כתב מאוד נכון , יש הרבה דברים מעבר למה שאתה חושב.

אצלי למשל זה כלב עם חרדת נטישה ( לא יכול להסביר את זה אחרת ) שעוקב אחרי כל המשפחה לכל מקום ומסרב ( גם לאחר שיכנוע פיזי ) להשאר לבד בבית.

וזה יכול להגיע לרמה של מטרד בקלות( ב1001 צורות ).

[michaelbe6]

אחרי שכולם סיפרו לכך כמה נפלא זה לגדל כלב (וזה באמת נפלא), אני אתן לך את הצד השני של התמונה.

 

זה מתחיל בילד בן 13 שנשבע, אבל מ-מ-ש נשבע, שהוא יטפל בכלב, יטייל איתו, יאלף אותו, ינקה אחריו, בקיצור, "אתם בכלל לא תרגישו שיש כלב".

 

אז בוחרים כלב. מסכמים שהולכים לכלביות של העמותות השונות כדי לקחת כלב כמעט בחינם, אבל איכשהו מגיעים הביתה עם גורת גולדן רטריבר עם תעודות שעלתה 2700 ש"ח, אבל חמודה מאוד (באמת מאוד חמודה).

 

מאחר ובכל זאת יש לפעמים קצת כבוד להוראות ההורים, הכלבה חייה בגינה. כלומר היא חייה בגינה כשההורים בבית, בשאר היום היא בבית. ("השערות על השטיח זה כנראה של סבתא").

 

העלויות הן בדיוק כמו שפירטו לך. כמעט. הכלבה אוכלת בחדווה הכל כמו מגרסת מזון, אבל משום מה השק של הפרופלאן או יוקנובה נשארים מלאים ("היא לא אוהבת אוכל יבש"). לעומת זאת הנקניקיות, קילו בשר שנשאר מארוחת שבת, וקופסא ענקית של שוקולד גודייבה נעלמים באופן מסתורי מהמקרר. הילדים נשבעים שאין להם מושג לאן זה נעלם, ורק הכלבה מסתכלת עליך במבט נוצץ ונותנת קריצה.

 

ברשימת תוספי המזון של הכלבה צריך לציין מערכות השקייה (פעם ב 1000 ופעם ב 1200 ש"ח), זוג נעלי ניו באלאנס ב 700 ש"ח, חלפים יקרים ונדירים של מכוניות אספנות, עיתוני בוקר (לפני שאתה קראת אותם), ועוד. בנוסף, הכלבה אמנם גזעית, אבל היא בעצם הכלאה של חפרפרת עם ג'ירפה, ואחרי כמה חודשים הגינה כולה בורות-בורות, וכל הצמחיה שגובהה מתחת למטר וחצי נעלמת.

 

אילוף. כלב צריך לאלף, ובשביל זה יש מאלף שמגיע פעם בשבוע הביתה, ותמורת 150 ש"ח נוזף בך במשך שעה איך אתה לא מחנך נכון את הכלבה. אחרי עשרה שיעורים אתה כבר מאולף לגמרי, ומבין שהכי טוב לא להפריע לכלבה לעשות מה שהיא רוצה.

 

אפשר לקחת לוטרינר עירוני פעם בשנה לחיסון, אבל משום מה אתה מאולץ להסיע אותה פעם בכמה שבועות למכון וטרינרי "חדוות הכלב" של ד"ר רב-ממון. (השם האמיתי שמור במערכת) שם, בחדר ההמתנה עם רצפת פרקט אגוז, רושמת פקידת הקבלה את כל פרטי הכלב, ובעיקר את פרטי כרטיס האשראי של בעליו, ואתה מחכה לבדיקה יחד עם טיפוסים שונים שמדברים עם החתולים שלהם. הבדיקה והטיפול נעשים ע"י וטרינרית שגמרה אתמול את הלימודים. הד"ר עצמו, מומחה נודע לדרמטולוגיה של שימפנזים, אף פעם לא נמצא. עוד לא יצאתי משם עם חשבון של פחות מ 500 ש"ח. אם זה לא עבור טיפולים או חיסונים, זה עבור משהו משלל האביזרים/ערכות/תכשירים שיש להם שם. אם אתה לא קונה אחד מהם, מסתכלים עליך כאילו שאתה בני סלע של עולם החי.

 

אם לסכם, כלב זה הוצאה גדולה, ולפני שאתה מתחייב לכלב (שאורך חייו זה לפחות 10 שנים בד"כ), כדאי שזו תהיה הוצאה מוכרת.

 

חוץ מזה, כלב זה דבר נפלא (באמת).

 

נמרוד

גדול.. אהבתי את התגובה...

אבל בסופו של דבר... אם לוקחים את זה בקלות.. זה שווה את כל מה שאמרת.. כלב היא חיה שמחזירה אהבה מדהימה.

[falou]

כלבים מעורבים סובלים מפחות בעיות בריאות ספציפיות

 

ברור.

איך אפשר לעשות סטטיסטיקה של בעיות בריאות לאוכלוסיה לא מוגדרת...?

 

היתרון של כלב גזעי היא שיש סיכוי גבוה יותר לגבי התוצאה שלו כבוגר מבחינת תכונות פיסיות וטמפרמנט. החיסרון הוא שהסיבה לקיום הגזע גרמה להעדפת תכונות מסויימות (של מראה ו/או אופי) על אחרות והתעלמות מבעיות שנוצרו בתהליך. כשקונים גזעי צריכים להיות מודעים להשלכות של גידול הגזע. כך אנשים כמו נמרוד (אחלה כתיבה!) קונים רטריבר ולא מבינים שרטריבר צריך לעבוד בריטריביות ואם לא הוא כבר מוצא לעצמו תחביבים. כמו גננות, לדוגמא...

[ToMeR]

בגלל שאני גאה בכלב שלי ואמרתי בעבר שיבוא יום והפסיכי הזה יענה לטלפון בבית, אז היום זה קרה.

 

התקשרו לבית וכל הזמן היה תפוס וכשחזרתי גיליתי את השפורפרת על השולחן במקום בתושבת שלה בטלפון.