Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 6992 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

עלה לי לראש רעיון לשירשור מעניין, עשיתי חיפוש ולא מצאתי משהו דומה, אם בכל זאת פיספתי משהו

בשביל זה יש אחראים לפורום עם אופציית מחיקה+נזיפה...

הרעיון הוא לספר על רכבים שהפתיעו אתכם לטובה, רכבים שממש לא ציפיתם מהם לכלום והם בתמורה גרמו לכם לשנות

את דעתכם ובניגוד גמור- רכבים שציפיתם מהם להרים וגבעות ובסוף יצאתם עם תחושת "החמצה"

אז נתחיל: היום נפגשתי עם חבר מהצבא. יצא לנו להעלות קצת זכרונות מתקופת השירות (99-02), והיות ושנינו היינו

ונשארנו חולי רכב נזכרנו ביום ההוא... הימים- תקופת הנסיגה מלבנון. מי שזוכר זו היתה תקופה מטורפת, תקופה שבה כמעט כל היחידות הצה"ליות רצו להשאיר את חותמן על אדמת לבנון רגע לפני הנסיגה. אני הייתי באותם ימים לוחם בסיירת חי"ר כלשהי (הלו, ביטחון שדה...) והיחידה שלי התמקמה באחד מבסיסי הצפון לצורך התארגנות לקראת כניסה (מה שהפך לבסוף לכניסות ברבים). באחד הימים אני וחברי נקראנו לתדרוך אצל מפקד האוגדה. כבודו החליט לשלוח אותנו לקריה בכדי להביא משם מספר פריטים ולצורך העיניין הוא מקצה לנו יום שלם ושני רכבים חדשים (לשנינו היה היתר לרכב לבן): רכב השרד שלו סובארו b4 דנדשה ומבריקה ואת הרכב של סגנו - רנו מגאן טורבו דיזל אוטומטית בגרסת הסדאן, הדגם שבזמנו לא נמכר (לדעתי) לשוק האזרחי ומצוייד במנוע 1.9 טורבו דיזל 105 כ"ס שלימים שירת גם את דגמי וולוו s40. אני לא זוכר על מה בדיוק דיבר המפקד מכיוון שגם אני וגם חברי לטשנו עיניים לכיוון צרור המפתחות של הסובארו החדשה ובנוסף המחשבה על יום חופש בקניון עזריאלי על חשבון משלם המיסים גרם לנו לחלום בהקיץ. לא משנה, בקיצור, כבודו סיים את דבריו, זרק לנו את הצרורות ו... אוי, הבאסה אני נתקעתי עם המגאן:cry:. לא נורא, עזריאלי, כוסיות, יהיה סבבה...

יורדים מרמת הגולן. אני כבר מרגיש שמשהו שונה ברכב הזה- מושך חזק מאוד, יותר משמח "לפרפר" את הקידמיים, הברקסים נשכו ממש חזק, המושבים נוחים ביותר ורק ההגה אוטובוס... (היום יש קליאו ספורט- אני חולה אוטובוסים) היי, חשבתי לעצמי, הצעצוע הזה לא רע בכלל!. אני מוביל, הסובארו מאחורי, לא משתוללים או משהו כזה אבל המנוע הזה פשוט נולד בשביל הרכב הזה, לא ככה זכרתי רנו מגאן. אפילו האחיזה הייתה מדהימה, כנרא שתוספת המשקל מקדימה עשתה רק טוב לרכב. בקיצור, הסובארו מאחורי, אני מקבל ביטחון, אין זכר למ.צ (מפתיע משהו, הם שורצים שם בד"כ) ומה אני רואה? הסובארו למרות ההנעה הכפולה שלה פשוט לא עומדת בקצב. זה התחיל מהמנוע- הדיזל הזה השפיל את הבוקסר בכל מצב (אולי חוץ מגבוהות- את זה לא בדקנו) והמשיך בשילדה- הרנו פשוט היתה יותר מהירה.

ת"א- אוכל, בחורות לשטוף את העיניים, בין לבין אספנו את החבילות שלנו וקדימה לגולן. מחלף זיכרון, יקנעם, אלונים בלה בלה בלה, צומת מחניים-ימינה:twisted:. מטפסים. אם מקודם הסובארו היתה במראה האחורית, עכשיו כבר היינו באיזור חיוג אחר... בעליות פשוט הסובארו הוכתה שוק על גבי ירך.

בערב יצא לנו לדבר על הרכבים. חברי טען שהסובארו אמנם מקנה ביטחון אבל הוא לא מבין איך נעלמתי לו כל הזמן.

בהמשך השבוע יצא לנו לבצע עוד כמה שליחויות כאלו, אמנם לא לת"א אבל עדיין נסיעות שדרשו ירידה (לצורך עלייה כמובן) של הרמה. בשאר הפעמים החלפנו מדי פעם ברכבים והמסקנה של שנינו היתה ברורה: 1:0 ענק לצרפת!

המגאן האנדרדוגית היא הבחירה שלי לרכב המפתיע ביותר לטובה שבו נהגתי בחיי. ההבדל בין הציפייה שלי מהרכב לבין אופן הביצוע שלו היה הבדל של שמיים וארץ.

לאחר מכן בדקתי בכל מחירון אפשרי- אין זכר לדגם הזה של המגאן, וכמה שזה חבל!

 

 

בעיניין הרכב המאכזב: אין ברצוני לקומם אף אחד אבל מדובר בלא פחות מאשר סובארו אימפרזה טורבו (gt). בן דודה של אימי היה מהראשונים לרכוש כזו בארץ, עוד לפני שהיה ברשותי רשיון נהיגה ותמיד שהוא היה מגיע לבקר הייתי מזיל ריר על האוטו ומזכיר לו את ההבטחה שהוא נתן לי- אני מקבל אותה לסיבוב ביום שאני מוציא רשיון (נהג חדש+אימפרזה טורבו=לא רעיון גאוני בדיעבד) . הזמן חלף, בינתיים הוא הספיק למכור אותה ולקנות במקומה אחת חדשה. יופי של עיתוי- היא היתה בת חודש כשיקיבלתי את הרישיון ואיזו הפתעה- הוא לא עמד בהבטחה. תירוצים: הייתי פה, הייתי שם, אכלו לי, שתו לי. את המפתחות בבקשה!! ביקשתי/דרשתי. קיבלתי. בונוס/פיצוי: קח את החברה לסיבוב בעיר, מתנה ממני (ממנו). בקיצור רב, אחרי שנים של ציפייה וניגוב הריר, במילה אחת: אכזבה! לא מספיק חזק כמו שדימיינתי, ובטח שלא ממש עוצר אבל על זה כבר קראתי- הירידות של בית אורן מעולם לא היו כה מאיימות. אין דבר יותר מאכזב מלראות שגיבור ילדותך הוא בין אנוש אחרי הכל...

אין לי שום טענה לאימפרזה. אני הבעיה, פשוט ציפיתי למשהו אחר וזאת בגלל שנים של ציפייה.

וכן אני יודע- עם שיפורים, חמוצים, מטוגנים וכו' הסובארו היא מפלצת שגם עוצרת. ועוד איזה מפלצת, נהגתי לא מזמן על אחת משופרת שהייתה פשוט מדהימה אבל אין מה לעשות- טעם מר נשמר לאורך השנים...

 

קדימה, תורכם!

פורסם

שלושה רכבים הפתיעו אותי לטובה.

הראשון היה סוזוקי יורו סוויפט 1.2 אוטומט שאמא שלי השכירה לפני 4 שנים בביקור בארץ. הייתי צריך לנסוע ללשכת הגיוס מגן שמואל לחיפה, ולקחתי את האוטו הזה.

הוא נוסע ממש טוב. קל בצורה מדהימה, ואפילו מפרפר ביציאות (אוטומט 1.2?). היה די נוח להשתמש בו, ולא הייתה בעיה אפילו להביא אותו למהירות של 160 בתוך מגרש חניה סגור ובלי אנשים.

ברור שלא היו בו לוקסוסים למיניהם, אבל כאמצעי תחבורה, טוב מאוד.

 

עוד רכב שהפתיע אותי לטובה הוא ה106 של אחותי. יש לו מנוע 1.1 והוא ידני. אחרי שהלך לי הג'אסטי (שעכשיו כבר חזר למוטב עם מנוע חדש), אחותי הלוותה לי את האוטו שלה לשבוע. שמעתי הרבה דברים על שלדה טובה שיש לו, אבל לא תארתי לעצמי שהוא כל כך כיף לנהיגה בחיפה. כיכרות ממש כיפים, ובניגוד לרוב המכוניות עם הנעה קדמית, הצלחתי לא פעם להוציא אותו להיגוי יתר. מה עוד אפשר לבקש ב5000 שקל?

 

אבל הרכב שהכי הפתיע אותי היה הג'אסטי שלי, ופעמיים!. הגעתי למצב שבו הייתי חייב להפטר תוך כמה שעות מהרנו 11 שלי, אז נסעתי לכל הסוחרים באזור הצפון כדי שיקבלו אותו ויתנו לי רכב אחר. ההוראות שנתנו לי ההורים היו "תמכור את האוטו הזה, קנה אחר". אחרי יום שלם של חיפושים, מצאתי מקום בחיפה שקיבל אותו, ביקש להוסיף 6000, ונתן לי את הג'אסטי עם קלאץ' חדש ומנוע אחרי אוברול (שהיה שווה לתחת, כי המנוע התפוצץ). התחלתי לנהוג עליו ושמתי לב שהמצב לא כל כך רע שם. ציפיתי לעגלה שלא סוחבת בעליות ולא מהנה לנהיגה, וגם שנותנת קלאוסטרופוביה, אבל במקום זה גיליתי שזה רכב עם גבולות די טובים. בחיים שלי לא החלקתי איתו בבלימת חירום, הכל מרגיש קשיח בפנים ובנוי היטב, אין רעשים מוזרים של דברים מתפרקים, והמנוע לא היה מתלונן יותר מדי אם הייתי מאמץ אותו. חוץ מזה הוא היה אוכל רק 14 קילומטר לליטר.

 

הפעם השניה שהוא הפתיע אותי היה אחרי התיקון שבני ל עשה לו. עם המנוע החדש וכל התיקונים מסביב, היו הרבה רעשים שנעלמו, שהייתי בטוח שהם נורמלים, המנוע סוחב הרבה יותר טוב מקודם, ומרגישים "בשר" כשלוחצים על הגז. ממש כיף, ואני עדיין לא מתגבר על השוק המקורי מאז שקיבלתי אותו. נוסע מעולה!

 

הרכב שהכי הפתיע אותי לרעה היה פורד פוקוס ליסינג 1.6 שנת 2006 שאמא שלי השכירה בשנה שעברה בטיול לארץ. קודם כל, הגיר מפגר מאוד, ולא בדיוק מסתדר עם כל סוג של נהיגה שהיא לא של אשה מבוגרת. זה כמו כלב שלא רוצה לשחק, אפילו שקוראים לו, הוא זז טיפה, רק כדי לתת תקווה, אבל בסוף חוזר לשכב. המנוע היה גם חלק די מזעזע, כי הייתי עוקף אותו עם הרנו 11 שלי, שהיה לו מנוע 1.4 עם כוח של שואב אבק. בעליות של חיפה זה היה בלתי נסבל פשוט. ההגה גם לא היה משהו שאפשר להתלהב ממנו, ומאוד עצבן אותי איך שהוא נהיה קשיח בצורה כל כך מלאכותית מעל ל60 קמ"ש. פנים הרכב עצמו גם מזעזע לדעתי, עם עיצוב שנותן הרגשה אנמית לגמרי, ואפילו קלסטרופובית בגלל הקרבה של הדשבורד. הכל בפנים היה מפלסטיק שחור ופלסטיק צבוע בצבע כסף.

(מאז נסעתי גם בפוקוס אבל עם רמת גימור GHIA, שקצת שונה, והפנים כבר לא זיעזע אותי. ההתנהגות עדיין זוועה)

פורסם

רכב שהפתיע אותי לטובה היה הפיאט אונו 93 מנוע FIRE 1.1 קרבורטור

אחרי קצת יותר מ 2000 שקל על תיקונים הרכב הזה נסע כמו שד לא האמתי לביצועים שהיו לו

ואני הייתי יד שמינית והרכב היה מהשכרה!

175 ק''ש מהירות סופית במישור עם 3 אנשים וקצת ציוד בבגאז'

אחיזה טובה בפניות, הגה לא היה חד אבל עשה את העבודה, הצריכת דלק הייתה פשוט מצחיקה

כמו ליסינג עם דלקן 1 ל 15 בתוך העיר ו כמעט 1 ל 25 מחוץ לעיר בנסיעה חסכונית

אפילו כשהייתי מרשה לעצמי להתפרע הרכב בקושי היה שותה דלק

הברקסים נושכים חזק ולא הגעתי איתם למצב של התחממות

הרכב מרווח ונוח, אבל קטן ונכנס בקלות לכל חור וחניה היה פשוט תענוג.

עד שביום שבת האחרון מטומטם אחד החליט שהזכות קדימה היא בישבילו

פנה שמאלה בצומת T ונכנס בי, והבן @#$% הזה עוד כפר באשמה ואמר שאני ניכנסתי בו!

 

עוד רכב שאהבתי מאוד פוקוס 2005 סדאן

אחיזה נוחות נסיעה צריכת דלק מרווח פנימי בגאז' גדול מנוע מצויין הגה חד אחיזה והתנהגות כביש מצויינת

 

רכב שאיכז אותי זה ההונדה סיוויק 2004 של ההורים שלי

מנוע וגיר מצוינים אבל ההתנהגות, הכיסאות, הבגאז' הנמוך הרעש מהחלונות בנסיעה בין עירוני

והתפרצויות כוח שגורמות להגה כמעט להינעל כתוצאה של יותר מידי כוח לגלגלים בעת סיבוב פשוט איכזבו אותי,

אפילו הטויוטה עקפה אותה ובגדול.

כשיש לך דאבל וופר 8 אינצ' בכל דלת אתה מתחיל לחשוב פעמיים,

אם בכלל אתה צריך לשים סאב.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=455879

פורסם

הפתיעה לטובה, סיאט קורדובה. את הראשונה, שנת 2000 קניתי ממש במקרה ומאז היתה לי 2005 ויש לי 2007. פעם ראשונה בחיי הארוכים שאני קונה את אותו רכב שלוש פעמים (השיא הקודם היה פעמיים, אאודי 80 אבל זה היה בשנות השבעים - שמונים).

הקורדובה רכב שמתאים לי כמו כפפה ליד. רבע עוף עם 100 כ"ס, ידנית עם הרבה כח זמין, נוחה לנהיגה, מרווחת אבל לא גדולה מדי, והעיקר, בגאז' ענק שמתאים לכל דבר (חיוני כשהמוסטנג והפלקון בתיקונים/שיפוצים).

המאכזבת? סברה ספורט. אותה מכונית אספנות ספורטיבית מתוצרת אוטוקרס. הרבה תקוות, הרבה שמחה כשהשגתי אותה, רבה מפח נפש כשנוכחתי שזה ממש רכב עלוב לנהיגה. היום הוא במצב הראוי לו: עומד ולא נוסע (במוזיאון המכוניות בתפן).

_____030.jpg

sabrag.jpg

אלבום התמוונות של המוסטנג 1966 והפלקון 1960 ושני אוטובוסי הטייגר 1965 ו-1975, ראו כאן:

http://www.flickr.com/photos/benihasp/

פורסם

יופי של רעיון לשרשור. אני אצטרף עם כמה כלי רכב מפתיעים שעולים בזכרון (יש בטח המון, אבל יקח לי זמן להיזכר):

 

לטובה:

 

יגואר XJ6 - אף אחד לא מצפה מהמפלצת המגודלת הזאת להיות מהנה לנהיגה, בטח שלא יותר ממכוניות הפאר של המתחרות מגרמניה (7, S וכולי), אבל באופן מדהים היא הדינמית ביותר מבין כולן. יש לה זנב שמח במידה כל כך מפתיעה וכל כך קל לשמור איתה על דריפט מתון או פרוע בתוך הסיבוב, עד כי היא הופכת גם את הנהג הפחות מנוסה לאשף דריפטים. מה שבמיוחד מפתיע ברכב הזה שהוא עושה זאת בקלילות למרות משקלו (שייאמר לטובתו שהוא קל משמעותית מהמתחרות, תודות בין השאר לשימוש נרחב באלומיניום) והמנוע הלא חזק (אאל"ט כ-240 כ"ס). בטח ה-XJ8 כבר ממש פרועה...

 

גולף GTI חדשה עם קוילאוברים של KW - נהגתי הרבה על הגולף GTI החדשה והיו לי כל מיני דברים טובים להגיד עליה, וגם כמה רעים. בסופו של דבר מדובר במכונית עם הרבה יכולות אבל חוסר מציק בשאר הרוח שהיה קיים בדורות הראשונים, ושאמור להיות קיים בכל הוט-האצ' ראויה לשמה. עם יותר מדי אחיזה, יותר מדי תת היגוי ומתלים שלא תמיד עובדים מושלם (בטח שלא על המסלול), ה-GTI אולי מהירה, אבל בטח לא מהנה כפי שהפוטנציאל מרמז. ולכן ה-GTI עליה נסעתי ושעברה התקנת קוילאוברים של KW כל כך הדהימה אותי - הרכב הפך עורו לחלוטין והשתנה לחיית מסלול מדהימה! הכניסה לפנייה מהירה כברק, שינויי הכיוון מדויקים, הרכב כבר לא מתפזר תחת עומס והכי מדהים - היגוי יתר לפי דרישה, עם קצת ליפט-אוף בכניסה לפנייה והידוק קו! מה שלחלוטין לא היה קיים בגרסה המקורית (איתה ממש היית צריך להתאמץ בשביל החלקות זנב והיא גם הייתה עושה זאת באופן לא נעים). גם החזרה מהיגוי יתר נעשית באופן מדויק וקל, והרכב כבר לא נוטה להפעיל ABS היסטרי בכל בלימה על המסלול.

 

לרעה:

 

סיטרואן C2 VTS - אולי זה כי היו לי הרבה ציפיות ממנה, בתור ממשיכת דרכה של הסקסו VTS, אבל ה-C2 היא דוגמה מצוינת למכונית שרוב החלקים גרועים בה, וכשהם מחוברים יחדיו הם עובדים רק במצב אחד - על המסלול. שם היא נהנית מטרן אין מעולה, היגוי ישיר ומדויק, קופצניות ותזזיתיות, שינויי כיוון מהירים והרבה כיף, יחסית. בכל מצב אחר היא, כמו שג'רמי קלארקסון נוהג להגיד, RUBBISH. על הכביש המנוע עצל, הגיר לא מדויק, המרכב מרעיש, הקשיחות מפריעה, ההיגוי לא מתקשר והכל די זבלי, בסופו של דבר.

 

סיאט איביזה קופרה - יצא לי לנהוג עליה רק ממש לאחרונה, אחרי שקראתי ושמעתי כמה ביקורות סבירות עליה, כשכולן אומרות שהיא עדיפה משמעותית על ה-FR המיותרת. אולי התאכזבתי רק מכיוון שנהגתי עליה על המסלול (וכי באותו היום נהגתי על המסלול גם עם הקליאו שלי), אבל היא פשוט הרגישה אנמית לחלוטין. המנוע הלינארי חזק אבל אין מחץ, ההגה לא נעים ומקשה על דיוק בתנאי מסלול, הבלמים איומים ונוראים בתחושה וחוזק ותת-היגוי מפציע בשפע בכל הזדמנות. הבנתי שביום-יום, על הכביש, היא יותר מרשימה, אבל אתם יודעים מה אומרים - החולשות האמיתיות מתגלות בתנאי לחץ, וכשלוחצים על האוטו הזה הוא פשוט מזכיר היטב שהוא בעצם נצר למשפחת VAG הידועה לשמצה (מאוד דומה לאודי A3 וגולף GTI חדשות וגם במידה מסוימת לדור הקודם של הגולף/לאון וכולי).

 

 

יש עוד המון, אני אנסה לעשות רשימה ולכתוב מתישהוא.

 

רוני

BMW 325i E46

שלום, רוכב.

נא לא לבקש ממני גישה לאוף טופיק

פורסם

התאכזבתי:

1)גולף 2007 מנוע 1600 אוטומט-ידעתי מראש שהרכב יהיה ''כבד'' בנסיעה ספורטיבית.כן תיארתי לעצמי.:roll:

מנוע קטן גיר אוטומט ומשקל גדול לא הולכים ביחד.אבל עדיין,התת מודע שלי ציפה מרכב שעולה כל כך הרבה, ליותר.

מאמין שהבעיה נפתרה אבל עם מנועי הFSI והגיר DSG.

 

הפתיע לטובה:

1)סדרת המאזדות 3,6 בכלל ו5 בפרט- תקראו לי משוגע ,אבל יחסית ואני מדגיש יחסית ,מאזדה הצליחו לגרום לרכבי ה1.6\2.0 אוטמטיליסינג שלהם להוציא הנאה מנהיגה.

העניין הובהר באופן חד משמעי שעליתי למסלול ג'ימקאנה (שאני וחברים יצרנו )לסירוגין פעם על מאזדה 5 ופעם על יונדאי אלנטרה חדשה.

הבנתי עד כמה מאזדה מצליחים להוציא רכב מהנה,אפילו שהוא מיניוואן.בטח ובטח לעומת שאר הליסינגטומטיות.

פורסם
רוני - היגואר הייתה אוטומטית?

אני באמת שלא צוחק, אבל תמיד ראיתי ב-XJ פוטנציאל נדיר לדריפטינג.

 

אביחי

 

אין ידנית.

גם ה XJR החזקה היא אוטומוטית.

 

 

יש לך כניראה חוש שישי שבזכותו אתה יכול לזהות מכוניות מתנהגות על פי המראה :-P.

Back to the original - NC again.

פורסם

פייבוריט אל יאוש הדגם הזה אכן נמכר "באזרחות".

נמכר בין 01-02 ולמשפחתי היה עונג שיהיה הרכב ברשותנו (הרכב הראשון שבו נהגתי).

אמנם רק 100 כ"ס אבל באיזור ה21 קג"מ אם אני זוכר נכון וגיר אוטומטי שכאילו תפור בול על המנוע (אני אפילו אהבתי את אופי הAL-4), כמה עקיפות מטופשות נגמרו בשלום בזכות הרכב הזה.

אחיזה גבוהה, בלמים היו גם חזקים גם מדוייקים ברמה שאני לא נתקלתי בה באף רכב אחר ולא דועכים גם בירידות של בית אורן ועל זה תוסיף נוחות צרפתית ו18 ק"מ לליטר (וגם זה היה פזומט).

גם היום אחרי עוד מגאן 2, בורה וB4 07' יש געגועים למגאן ההיא.

אני מניח שהיום אתה יכול למצוא אחת כזאת עם ק"מ מסובב אחורה במחיר אטרקטיבי.

 

אני בעקרון איש פסימי למדי, כך שקשה לאכזב אותי, אבל יש אחת זכורה בבירור.

אימפרזה WRX.

בגללה פיתחתי ממש דעה שלילית על טורבואים,אין עם מי לדבר מתחת ל3500RPM ותת היגוי! למה ?!

 

הפתעות טובות:

1. אופל אסטרה, ה1.6 אוטומטי הכי כיף. הגה שמרגיש פשוט נכון ושלדה ברמה מעולה.

2. פז'ו 206 1.4 ידנית. גם עם 5 נוסעים וציוד בבגאז' בעליות של פוריה עדיין מרגישה קלה וזריזה.

3. פולו 98' איזו שלדה כיפית ומה שתגיד עם ההגה כך יעשה האוטו, אפילו עם אליאנסים! חבל רק ש75 הסוסים שלו מחוברים לגיר אוטומטי.

פורסם

רוני, KY? אתה רוצה לספר לנו משהו? אולי החבר שלך רוצה?

KW נשמע יותר טוב.

 

ד"א ה-XJ8 באמת יותר פסיכית, הדריפט הראשון בחיים שלי (אז לא ידעתי שקוראים לזה ככה) היה איתה, בטעות.

תמיד יהיו לי זכרונות טובים ממנה.

יש להן (לפחות הדור הקודם שאני מכיר) משהו שמאוד חסר ב-S/7/A8.

חיים.

שלושת האחרות מאוד טובות, מתוכננות לעילא ועילא.יותר טובות מהיגואר, משמעותית.

אבל לה יש משהו פסיכי.

אתה לא מרגיש כמו אידיוט שנוהג בספינה.

תמיד נראה לי אידיוטי לנסוע באחת מהקבוצה (רכבי פאר גדולים). כסא נהג ומאחוריו 20 מטר פח ללא שימוש.

ביגואר זה משהו אחר.

אין לה בקרות (להזכיר, דור קודם), לא מנוע אובר מתוחכם.

רק פאר פנימי גבוה (עם הרבה קלאסיקה), הנעה אחורית וכיף לא נורמלי.

הצטרפו עוד היום לאגודה לשחרור הטלטל.

"הטלטלים השחורים, יולי 2004".

פורסם

צודק, תוקן. ומסכים גם בנוגע לשאר ההתרשמות שלך. האוטו בפירוש מפתיע באוריינטציה הספורטיבית ביחס למראה המגושם.

 

רוני

BMW 325i E46

שלום, רוכב.

נא לא לבקש ממני גישה לאוף טופיק

פורסם
שלושת האחרות מאוד טובות, מתוכננות לעילא ועילא.יותר טובות מהיגואר, משמעותית.

.

 

אולי בגלל שאתה מדבר על ה XJ הישנות (01 ומטה), אבל היגואר בפירוש לא נחותה מהמתחרות שלה כיום. מתמודדת ראויה שמישום מה לא מצליחה כראוי לה .

Back to the original - NC again.

×
×
  • תוכן חדש...