עכשיו כבר מותר לגלות-מהפכה במשפחת המלוכה.

[עידן ב.מ]

כל דבר שהיה יכול להיסתבך אכן היסתבך...(יופי מרפי) ו

כ"כ מכיר את זה...

 

אתה סוף סוף מוצא זמן פנוי, החלקים כבר מחכים להרכבה כבר מספר ימים בבית - ואז, שמגיע רגע האמת כל העסק הולך פייפן...

 

כלים שנשברים, חלקים ישנים (שאותם לא רעננו) נסדקים מעייפות החומר וחתכים בכל מקום פנוי ביד. בקיצור -

 

 

עכשיו לך תתפוס אוטובוס שיגיע לרחוב המסגר (במקרה הטוב) או שתתחיל להתעסק עם בעלי פירוקיות שבמקרה שכחו בתחתית הערמה איזה פיאסטה שלא מכרו לברזל, והקטע הכי גרוע - הם לא מצחצחים שיניים.

 

 

שמח לשמוע שהכל עבר על הצד הטוב ביותר.

[השושנים]

טוב לשמוע רן. דווקא יכול להיות מעניין לראות אותך נוסע ושובל דלק אחריך, כל שנותר לעשן סיגריה בנחת......

פוגז....כמו בצבא....אבל ווספה כמו ווספה לא עוצרת עם תקלה או בלי....רן

[השושנים]

אז זהו, הרי לא חשבתם באמת שאני אעזוב אתכם בשקט לאחר אפיזודה כזו...אז על מנת להרגיע את עצמי, ולהחזיר את האמון לזוגיות יצאנו סופי ואני לסיבוב, התירוץ היה להביא ספר לווספה מהצד השני של י-ם (תודה נימרוד הספר אצלי) וניגמר בטיול משותף של שעה וחצי....ערב ירושלמי חם, תנועה דלילה משהו, אז ההתרשמות מהדיזה החדשה...מדהים...השינוי הגדול ביותר הוא בפתיחה, בהחלפת ההילוכים המאוחרת, ובתוספת של כמה סוסונים לאורווה המדוללת של הווספה, שהמשמעות היא גדולה ביותר...מהירויות שאתמול היו גורמות לסופי להישתנק ולגמגם, הפכו למהירויות המועדפות עליה...העליות ניראות לפתע קלות יותר, הזמנים מתקצרים והתנועה נישארת מאחור, ההרגשה כמו לעבור מקטנוע 50 סמ"ק ל-150- מודרני, כשהיתרון המשמעותי של סופי הם ההילוכים, מה שעושה את החיים לקלים יותר בתחום הדינמי...החסרון היחידי כרגע, שמרגישים כמה הברקסים ההישנים לא עוצרים....מסתבר שמה שלימדו אותי כל הזמן נכון כפלים כשמדובר בדו"ג:

אם אתה רוצה להיות מהיר יותר, אתה צריך ברקסים מעולים.......זהו סופי הלכה לה לישון, אצלי האנדרנלין עדיין מפמפם בדם, לא יכול לחכות כבר למחר...רן

[השושנים]

סופי ואני מאחלים גמר חתימה טובה וצום קל לכולם, לנו יהיה הכי קשה בכיפור הזה איסור הנסיעה בחג...

טיול בהרי י-ם מתוכנן לאחת מהשבתות הקרובות ...כל מי שמעוניין להיצטרף מוזמן לפנות אלי בפרטי לתאום-רן

 

 

[gluk]

גמר חתימה טובה גם לך, ולכל עם ישראל! תבוא איזה פעם איתה למפגש- אני לא חושב, שתהיה לה בעיה להגיע!

[Guest AKICHU]

כיוון אחד בטוח, רד אלינו רן

אירית

[השושנים]

אין ספק שגם זה יגיע, וסופי ואני נרד קצת לשפלה....בנתיים טיול ראשון בשניים, אותות הגיל ופערי הטכנולוגיה, מורגשים הייטב בנסיעה בשנים, וחסרנו של אחד מששת הסוסונים שעדיין ניפקד מהעדר בולט,

בתחום הדלק, שיפור משמעותי ביותר, למעלה מ-120 ק"מ ועדיין לא הגענו לרזרבי...אני לא יודע אם זה ההיפוכנדר שבי או באמת, אבל לדעתי עדיין יש מקום להקטין עוד את דיזת הדלק, כיוון שעדיין בתחום העליון ביותר של הטורים, מורגשת החנקות קלה, ויתכן שדיזה הקטנה מ-92 המורכבת כרגע, תיפתור את הבעייה, בתיכנון לזמן הקרוב ניקוי ראש מנוע, ניקוי אגזוז, כיוון פלטינות והצתה, על מנת לנסות ולאתר את הסוסון הסורר, עוד רעיונות יתקבלו בברכה-רן

[השושנים]

בספר זן ואומנות אחזקת האופנוע, (למי שגם קרא) מנתח גיבור הסיפור, את חייו ותאוריות מסויימות, בשעה שהוא, בנו וזוג חברים נוסעים להם בטיול חוצה ארה"ב על זוג אופנועים...רכיבה ארוכה על אופנוע נותנת זמן פרטי למחשבות...ריבוי התגובות האוהדות למראה סופי ושלי, מלמדות משהו על דרך המחשבה של הנהג הישראלי...רוב התגובות עוסקות כמובן בנושא האמינות, הנהג הישראלי אינו אוהב להיות במוסך, רכבים רבים וטובים, איבדו את אמון הנהג הישראלי, (ואיתו את השוק) בגלל בעיות אמינות וריבוי ביקורים במוסכים, ראו מקרה סיטרואן סאאב פג'ו ואחרות...הנהג הישראלי אינו פראייר ואינו רוצה להיחשב אחד כזה, הוא לא ימכור את ריכבו בהפסד גדול, ולכן על הרכב להיות אחד כזה השייך לקונסנזוס הלאומי, על מנת שבבוא שעת האמת ימכר הרכב מיידית וללא בעיות, כרכוש העובר לסוחר...האמינות היא שם המשחק ולכן האהבה המרובה למותגים הנתפסים כאמינים ונימכרים היטב בארץ, רבה... שיקולים אחרים ניתפסים אצל רוב הנהגים בארץ כמשניים...תישאלו כל אחד מה היתרונות של רכב איטלקי מיד יגיד לכם המנוע, הצליל, הביצועים, המראה...ובאותה נשימה, יופיע האבל...אמינות, חלודה, הפסד ערך, לא יודעים לטפל....וכו...

הווספה נימכרה באירופה שלאחר המלחמה, ככלי רכב לצורך התנייעות פשוט וזול, אולם דרך הפירסום שלה הועבר שם לא רק בזכות האמינות, אלה שווק ככלי לצעירים, הבחורות ששותפו בפירסומות ובלוחות השנה (והקפיצו את קובי שלנו)...העבירו מסר של פאן, של בילוי ולא כלי עבודה כפי שנימכרה הווספה בארץ...ההנאה מהנהיגה, מהדרך, הודגשו שוב ושוב לצד החסכוניות, והנוחות...המותג ניתפס שם ככלי החופש, הפנאי והבילוי, בעוד פה בארץ ניתפס ככלי השליחים העבודה הקשה, והמרחקים, אולם דווקא בזכות חייה הקשים בארץ, זוכרים לווספה חסד נעורים...העלמותה במהלך השנים והעברת המקל לכלים המודרניים האוטומטים...יצרה סוג מסויים של געגוע, והיום כשהן מופיעות וחוזרות מהמחסנים, החצרות, ומקומות המסתור שלהן, מבוגרות יותר, מנוסות יותר, ומסתירות סוד הידוע רק להן, מתקבלות הן בברכה חיוך ואהבה...אף אחד לא נישאר אדיש-חג שמח -רן

[avipel]

הרהורים לעניין

וספה תמיד תישאר מיוחדת, אני חושב שניתן להשוות אותה בצורה רעיונית לחיפושית הנפוצה, שבארץ מסמלת את אותו מעמד בינוני, אולי סטודנטלי. כלי רכב חסכוני במידה מסוימת, ושמיר.

[השושנים]

חדשות טובות וחדשות פחות טובות, אחרי 200 ועוד קצת ק"מ הגעתי לרזרבי.....ו.....אין רזרבי....שוב צלענו לתחנת דלק ללא מנוע...אוף...חייב ברז דלק חדש-רן

[השושנים]

היום (שבת) בשעה שש לערך בבוקר רעשים חשודים מכיוון המטבח, שוב הכלבה מחפשת לה שאריות מזון מהשיש, חשבתי...קול המקרר הניפתח הדליק אצלי נורה אדומה...מסתבר שהילד קם, טוב....על מנת שלא יעיר את הפיקוד...ארזנו מצלמה, שתי קסדות ויצאנו לטייל בי-ם של שבת בבוקר, סופי מנמנמת לה מתחת לכיסוי...סוף שבוע קל מבחינתה, כמעט ללא נסיעות, היא מתעוררת בשימחה ועליזות, שותפה מלאה לתעלול...ביקור במס' אתרים מוכרים היטב בי-ם, מסלול של שעה, כולל נסיעת שטח קצרה...סופי התעקשה והביתה, התמונות להנאתכם-רן

בתמונות: אני וסופי סופי לבד וסופי ממתיקה סוד.

[השושנים]

עוד שלוש ודי:

[avipel]

איזה יופי! התמונה הכי מרגשת היא של סופי, על האבנים ברקע ירושלים לדעתי.

רן- תעשה לי חולצת פסים!

[השושנים]

אם את ירושלים אהבת קבל:

[השושנים]

האחרונה (להיום)-חג שמח -רן