דור--

זרקת טיזר ונעלמת.

זה עדיין לא ראיה לכלום. אני באופן אישי מכיר כמה עסקאות שאנשים עשו, לרכבים מבוקשים עם נתונים טובים במחיר מחירון (ואפילו מתחת). שווה לבדוק כמה זמן המודעות האלה חונות ביד 2

קודם כל תודה על מה שעשית בשבילנו. כמה ק"מ אתה מתכנן לעשות בשנה? צריכת הדלק מהותית לך?

שאפו על הכתיבה והתיעוד, מעבר לזה שזה מעניין מאוד - זה נכס שמשמש אנשים גם בעתיד. תודה על זה

ההסברים הם עדיין בגדר תיאוריות. מה שיהפוך את להסבר - זה אם באמת שוק המשומשות יעלה את ערכו. כרגע אלה דרישות המוכרים ולא בטוח שהקונים זורמים איתם. יכול להיות גם אפקט העדר, ואם מוכרים לא לחוצים למכור(בפרט אם המכירה היא כדי להשתדרג) - מה הבעיה לנקוב במחיר יקר ולראות אם יבוא הקונה המתאים? אנחנו בסדרה של אירועים שלא בטוח איך ישפיעו על שוק המשומשות (עליית ריבית, אינפלציה, מלחמה), וחלק מהאירועים יש להם השפעה בשני הצדדים, למשל; התייקרות הריבית תשלח אנשים לשוק המשומשות, מצד שני, יהיו משפחות שיוותרו על שני רכבים ויצמצמו לרכב אחד (למשל כאלה שיכולים להתנייד ברמה סבירה בתחב"צ/עובדים מהבית), מה שיגדיל את כמות המשומשות למכירה, וזה פועל לרעת המוכרים (עודף היצע). בקיצור, תיאוריות יש מלא. נחכה לראות איך השוק יגיב.

תודה על העדכונים! כיף לקרוא ולעקוב

לא נכון. נניח טעינה ציבורית עולה 2.5₪ לקוט"ש. בכל קוטש אפשר ליסוע נניח 6 קילומטר. כלומר 6 קילומטר יעלו: 0.15*6 + 2.5 = 3.4₪. נכפיל ב2 כדי לעשות מכנה משותף מול רכב בנזין ממוצע שעושה 1:12, יוצא 6.8₪. כלומר רכב חשמלי יעלה 6.8₪ שזה מחיר ליטר בנזין. וזה בהנחה שנטען רק בעמדות ציבוריות, וגם לרוב עמדות ציבוריות עולות פחות מ 2.5₪.

ומי אמר לך שבקונה זה לא יקרה?

אוקיי, אלו מבצעים נקודתיים למועדוני לקוחות. א. הם מוגבלים בזמן ולקהל יעד. ב. מאיפה אתה יודע שהקונה הצדשה לא תקבל מתי שהוא גם מבצע דומה? שאלה מעניינת. יש לך מקור כמה אחוז מס הרכישה על רכב היברידי באנגליה?

א. הקונה צמחה במימדים וקרובה למימדי הנירו הקודמת. ב. התמחור של הקונה החדשה יכול להתאים לציי רכב. סעיף א וב הופכים אותה למחליפה של הנירו. נ.ב מבדיקה באתר של היבואן, הנירו החדשה עולה סביב 187 אלף לדגם הפלאג אין. איפה ראית ב 170?

הקונה ההיברידית נשמעת כמו המחליפה הטבעית של הנירו

כתבה כ"כ לא מקצועית. איבדתי אותו בהשוואה של BYD אטו 3 לסיאט איביזה...

על סמך מה אתה קובע את זה? מדד העושר הנפוץ הוא גובה תמ"ג לנפש, והוא מדד מסויים שלא ממש רלוונטי. כי זאת מכפלה של יחס התוצר בכמות התושבים. בהקשר הזה של הוצאה ציבורית מעניין דווקא גובה תקציב המדינה פר נפש.

אני עם edifier neo buds pro, ואיכות השמע פשוט עילאית. קניתי אותם ב 330 ש"ח באילת, אחת הקניות הטובות (בעיקר למי שחשובה לו איכות השמע) אני משתמש באנדרואיד, ויש תמיכה בקודק LDHC האיכותי, לא יודע איך זה עובד עם אפל.

ממליץ להחזיק 2 כרטיסים. 1. טוטאל קשבק של מקס. אפשר לנצל את ההחזר הכספי במגוון צורות, כולל פקדון כספי שאפשר למשוך אותו ככסף מזומן. 2. כרטיס עם מועדון שמקנה הטבה בעמלות מט"ח,למשל מועדוני מקומות עבודה, אוניברסיטאות וכד'. את העסקאות הרגילות לעשות בכרטיס 1, עסקאות מט"ח בכרטיס 2.

נהנה לקרוא, תמשיך לעדכן

זה תמיד ככה בשנה הראשונה לירידת המחירים. הריבית עולה וגורמת לירידת מחירי הדירות, אך בעלי הדירות מייקרים שכירות כדי לכסות את ההתייקרות. רוב האנשים לא יכולים לעבור דירה מהרגע להרגע ולכן סופגים את ההתייקרות, אבל מתחילים לחפש חלופות לקראת החוזה הבא, כך שבשנה שלאחר מכן השוק מתחיל להתאזן חזרה, ומחירי השכירות אמורים לרדת. מעניין יהיה לראות באוגוסט הבא אם הירידה במחירי הדירות אכן התממשה.

רוב המעסיקים לא מחפשים עובד שהאור הכי גדול שלו בחיים זו העבודה. לפעמים זה אפילו חיסרון. כן מחפשים עובד שהוא נהנה לעשות את התפקיד ורואה בו עניין. בטח אם מדובר על תפקיד שדורש חשיבה ואחריות

תסתכל על זה אחרת: בהנחה ואתה חייב לעבוד כדי להתפרנס. האם בחרת במקצוע/תפקיד שמלהיב אותך ביחס לתפקידים אחרים, מה שאומר שהשקעת ללמוד ולהכיר את העולם המקצועי, או שזרמת עם החיים ואתה ניגש למה שאפשר. לא שזה רע, אבל כל אחד רוצה לגייס עובד עם זיקה והנאה ממה שהוא עושה.

למה? אם המקור של הבנק זה פיקדון מקביל, והפיקדון גם הוא בריבית קבועה, למה שזה ישנה משהו לבנק שעלוץ המימון במשק התייקרה?

1. אם יש לי פיקדון של פריים מינוס x. אם הפריים עולה, הריבית על הפיקדון עולה בהתאם, הגידול ברווחיות יהיה רק במתן פקדונות חדשים שבהם הבנק יציע ריבית נמוכה יותר. 2. אז אתה טוען שהבנק מגדר את כל תיק ההלוואות בריבית קבועה(קל"צ)? יש לך מקור?

אם ההלוואה שנתנה מגודרת, איך עליית הפריים הקפיצה את הרווחים לבנקים? המרווח נשאר אותו מרווח....

כמה זמן נחשב ל"עתיד קרוב"? לפני 3 שנים, רגע לפני הקורונה חבר שלי קיבל משכנתא עם קל"צ של 1.5%. זה אומר שהבנק העריך שהריביתוהמדד לא יעלו בקרוב. 3 שנים אחרי, הבנק טעה, ובגדול (נכון שהקורונה והיציאה ממנה זה אירוע לא צפוי) אז התחזיות של הבנק הם בסה"כ תחזיות. המציאות מפתיעה. ובלי כל קשר, רכיב מאוד משמעותי בתמחור הריבית זה הסיכון האישי שלך. יכול להיות שלקוח אחר היה מקבל קלצ של 6.5%על אותו נכס ואותה רמת מינוף ומשך חיי הלוואה.

דווקא ממש ממש לא. רשות המיסים תשאל את הנישום מאיפה הכסף לקנות דירה, ויש להם את כל המידע כשהם מבקשים הצהרת הון. ואגב, צריך להפריד בין הלבנת הון שהכוונה בד"כ להחדרת כספים שמקורם בפשיעה/טרור לתוך מערכת הבנקאית ולהפוך אותם ללגיטימיים, לבין התחמקות ממס. בהלבנת הון שמקורו בכספי פשיעה, הכי נוח להכניס אותם לתוך פעילות עסקית של עסק שמקבל מזומן (למשל מסעדה, צ'יינג'), לדווח על הכנסות לכאורה, לשלם מס כחוק, ולהפוך את הכספים ללגיטימיים. לגבי שימוש בכספים שמקורם חוקי רק לא שולם עליהם מס, יש דרכים אחרות, אבל זה הרבה יותר קשה.

מקרה שנחשפתי אליו אישית: בעל הרכב היה מבקר במוסך אחת לשנה לטיפול, משלם את הטסט ו...לא ידע שצריך לגשת גם למכון הטסטים. בערך 6 שנים הרכב לא ניגש לבצע טסט. אבל האגרה שולמה בזמן ויש הסיטוריית טיפולים מהמוסך. אז גם כאלה אנשים יש...