RedLabel

בתור אחד שיש לו עגלות משני הסוגים, להובלת מטען עם נפח גדול כמו קניות, הסוג הראשון (נקרא עגלת חוף למיטב זכרוני) עדיף בהרבה. לסחיבת ארגזים קטנים וכבדים הסוג השני עדיף. לגבי מקום לאחר קיפול, גם העגלה הכחולה מתקפלת די קטן כך שזה לא ממש משנה. אם אתה מאזור חיפה והקריות יש כאלה בשזר, שם אני קניתי. לא יודע לשפוט כמה איכותית אבל בינתיים עובדת מצוין. הצמיגים אצלי מגומי מלא וללא אויר.

בבקשה: לא רואה שהמילה horrifying מופיעה כאן.

מבלי להתייחס לתאונה עצמה, אני שם לב שבזמן האחרון (מאז שהם הגיעו לארץ) טסלה הם הדבר הכי גרוע שקרה לאנושות. אני רואה כתבה שלילית אחרי כתבה שלילית עליהם באתרי החדשות. התאונה הזאת היא מחרידה, כלומר תאונות דרכים אחרות שבהן נהרגים אנשים הן נחמדות ונעימות? הרי ברוב הדיווחים על תאונות לא מדגישים שהן מחרידות. למה בכותרת הכתבה הזאת הדגישו שהיא היתה מחרידה ושהיתה מעורבת בה טסלה? ממתי בכלל מדווחים בתקשורת כאן על תאונות בארה"ב? לובי היבואנים כנראה מבצע את עבודתו נאמנה. עריכה: בתור דוגמא, מצ"ב קישור לתאונה מלפני חודש, שבה נהרגו גם כן שני אנשים, אבל היא אינה מחרידה וסוג הרכב המעורב אינו ידוע: https://www.ynet.co.il/news/article/BJCu1100JNu

אבל ה PTO לכננת (שלא היתה קיימת ברוב המשאיות, אגב) נמצא מקדימה, איזה שימוש חקלאי יש לזה?

אם מדובר במשאיות שהגיעו מארה"ב אחרי מלחמת העולם השניה, סיכוי גבוה שבכל מקרה מדובר במשאיות מעודפי הצבא האמריקאי ש"הוסבו" לשימוש חקלאי. לא יודע מה הסבה כזאת כוללת, כנראה שסתם שינוי ברישיון, נדיר שמבוצעים שינויים מכאניים ברכבים כאלה אלא אם כן הם נשאו נשק ואז הוא מן הסתם מוסר מהרכב (לא רלוונטי למשאית). הדבר היחיד שיכול להיות משמעותי זה הסרת הארגז שהיה מיועד לנשיאת אנשים וציוד והתקנה של ארגז שמיועד לתוצרת חקלאית (ואז היה צורך לבצע בארץ את התהליך ההפוך).

מדברים על החיבור הזה כבר הרבה שנים, נראה אם הפעם משהו יזוז. יש לא מעט בעיות שחלקן מוזכרות בכתבה.

אם זה אכן המקרה, הרי ממילא רוב האנשים מסתכלים על הרכב כעל קופסה שחורה בעלת שני מצבים: עובד ולא עובד. להכריח אנשים ללמוד על מבנה הרכב כתנאי להוצאת רישיון זה מיותר למדי פרט לאבחון תקלות, ואם זאת לא המטרה אז לא היה בזה צורך גם לפני 50 שנה. השאלה לא צריכה להיות למה הורידו את זה, אלא למה זה היה בחומר מלכתחילה.

דווקא את הפרקים הראשונים אהבתי יותר. נחמד גם לראות כל מני שחקנים מוכרים של היום כשהם היו ילדים ושיחקו איזה חייל רנדומלי.

זאת אחת הסיבות העיקריות לדעתי. אם פעם היה אפשר לבצע תיקונים בסיסיים בצד הדרך, רכבים של היום הם מצד אחד הרבה יותר אמינים, מה שאומר שיקרו הרבה פחות תקלות שניתן לפתור בתיקון שדה, ומצד שני הרבה יותר מסובכים, מה שאומר שפתרון תקלות נעשה הרבה יותר קשה ומורכב ויש סיכון גבוה יותר שתיקוני שדה יגרמו נזק לרכב. בנוסף לזה חלק גדול מהמערכות הללו נעשו הרבה יותר מורכבות והידע הבסיסי שנלמד בעבר לא באמת יעזור לנהג הפוטנציאלי להכיר את הרכב.

מצטרף להמלצה. יש לי 9023 כבר כשנה ללא בעיות. מוגדרת כמדפסת רשת קוית והכל עובד חלק. לאחותי יש 8720 אאל"ט וגם שם אין בעיות מיוחדות. דיו אמור להחזיק אצלי כ 3000 דפים אבל סט שלם של ראשים עולה מאות שקלים. לא נדיר שעוברים אצלי שבועיים שלושה בין הדפסות והדיו לא התייבש. מה שכן, מדובר במדפסות גדולות יחסית, אבל אני מניח שהגרסאות הקטנות יותר יעבדו בצורה דומה.

בינתיים ממש מרוצה מהרכב בכללי. היתה בעיה מעצבנת אחת, בערך שבועיים אחרי שקיבלתי את הרכב אחת מהמנורות קריאה בתקרה (מאחורי סך השמש של הנהג) נפלה, בגלל איך שהיא מחוברת היה צריך לפרק את התקרה כדי להחזיר אותה. לא היה עניין רציני מבחינתי כי התקנתי מצלמה בכל מקרה (בעצמי) ולכן סידרתי את המנורה על הדרך, אבל יכול להיות קצת מעצבן אם צריך לפרק את התקרה במיוחד, אבל לא טרחתי אפילו ללכת למוסך בשביל זה.

אני קניתי את הרכב לפני כמה חודשים, בינתיים אין תלונות מיוחדות. כמו שאמרו לפני האופציות בפחות מ 100K מוגבלות מאוד ולי היה נראה שהרנו הכי משתלמת. אני גם לא הייתי מוכן לשום התקנה מקומית ואכן הרנו מגיעה בלי התקנות מקומיות כלל (אלא אם כן תבחר תוספות, אני אישית לא ממליץ מן הסתם). הסוויפט ה"היברידית" גם אמורה להגיע ללא התקנות מקומיות כלל, היא לא היתה קיימת כשאני קניתי. לגבי אמינות קשה לי להגיד לגבי הרכב, הוא אצלי רק כמה חודשים, אבל להבנתי רנו של השנים האחרונות כבר די ממוצעות מהבחינה הזאת.

חשוב לדעת שיש שני סוגי סימונים של תאריך: 1. עדיף להשתמש לפני: סימון איכות, כלומר היצרן לא מבטיח שלאחר תאריך זה המוצר יהיה איכותי כמו שהיה כשנקנה. כעקרון אין בעיה להשתמש במוצר אחרי התאריך הזה אבל היצרן לא אחראי למצבו. 2. לשימוש עד: סימון בטיחות, כלומר בסבירות גבוהה קיימת סכנה בריאותית אם יעשה שימוש במוצר לאחר התאריך המצוין. רוב המוצרים נופלים בקטגוריה הראשונה, בקטגוריה השניה נמצאים חלק ממוצרי החלב, בשר, חומוס וכו', דברים שיש בהם התפתחות מהירה יחסית של חיידקים. מוצרים מהקטגוריה הראשונה לפעמים טובים הרבה אחרי התאריך. במוצר מהקטגוריה השניה לא הייתי מושך יותר מיום - יומיים גג.

מציע לך לעבור על ערוץ היוטיוב של הצ'יפטיין: https://www.youtube.com/channel/UCp4j9Y9L6jie44iZroCb99A , מומלץ לכל חובבי הטנקים. בגדול, הרבה ממה שכתבת וחלק ממה שכתבו אחרים לגבי השרמן לא ממש נכון. השרמן לא היה ניצת יותר מהר מטנקים אחרים וגם כשכן עלה באש מה שנשרף היה התחמושת ולא הדלק. לגבי השם זיפו, באחד מסרטוני היוטיוב הוא טוען שאין ראיות היסטוריות שקראו להם ככה וכנראה מדובר בהמצאה יותר מאוחרת. סרטון מתוך הערוץ שקישרתי שבו הוא מדבר בין היתר על זה: לשרמן היו גרסאות עם מנוע רדיאלי (יחיד), m4 ו- m4a1, שני מנועי דיזל מצומדים בגרסת m4a2, ומנוע V8 בגרסת m4a3 (היו עוד גרסאות אבל אלה הנפוצות). המנועים הרדיאליים והדיזל הכפול היו זמינים בתחילת המלחמה ואכן הצבא האמריקאי שהעדיף טנקים מונעי בנזין השתמש בגרסאות עם מנוע רדיאלי והמארינס השתמשו בגרסת הדיזל (ככה"נ כי זה מה שהיה זמין לשימוש מיידי היות ויכולת ייצור המנועים היתה מוגבלת).

לדעתי לא הרבה השתנה מאז שהשרשור היה פעיל, אני אישית קניתי בבלאק פריידיי האחרון prusa i3 mk3s+, מדפיסה מעולה היישר מהקופסה (אחרי ההרכבה). העניין הוא שהיא יקרה משמעותית מדגמי הכניסה. ההמלצות שראיתי כשחקרתי את הנושא דומות מאוד למה שכתוב כאן כבר.

לא יודע איך זה אצלך, אבל אצלי במדיח נכנס פחות מקילו מלח, מה שאומר שצריכים לשים בצד. כמובן שאפשר להעביר מאריזה אחת לאחרת, אבל לפעמים יותר נוח פשוט לשלם עוד כמה שקלים על אריזה טובה יותר שלא תיהרס במגע עם מים או תיפתח ותתפזר אם מפילים אותה בטעות וכו'.

משיטוט באתר שופרסל (בתור דוגמא) מלח למדיח עולה כ 5-6 ש"ח לק"ג (בקופסת קרטון). מלח גס עולה בין 2 ש"ח לק"ג (בשקית נייר) ל 7 ש"ח לק"ג (בצנצנת פלסטיק). אותו סדר גודל. אפילו נופל באמצע מבחינת המחיר ואיכות האריזה.

אמנם על פניו קצת מרגיז שניידות עוקפות את הפקק, אבל מצד שני ניידת שתקועה בפקק היא ניידת מבוזבזת, עדיף שיעקפו את הפקק וימשיכו בסיור או יהיו זמינים לקריאות. כמובן כל עוד מדובר על ניידות ולא על קצינים עם הרכב הצמוד בדרך למשרד. הם יכולים לחכות כמו כולם.

להבנתי המערכות האלה כרגע לא אמורות לעמוד בשום תקן נורמלי (יש את "התקן האיטלקי" שלי אין מושג מה הוא דורש, אם מישהו ימצא אשמח לדעת. הוא אמור להופיע ב Law 2018, October 1, n. 117 annex A). מה קורה אם תהיה תקלה במערכת? אם אנשים יתחילו באמת להסתמך על המערכות האלה, כי אם המערכת לא התריעה בטוח אין ילד ברכב, וכמובן שחוסר התרעה יכול לקרות גם בגלל תקלות כאלו ואחרות. מעניין האם מספר מקרי השיכחה ברכב יעלו בגלל זה. עוד שאלה היא האם במקרה של תקלה יצרן המערכת ישא באשמה כלשהי.

אין לי שום נסיון בנושא, אבל האם לא ניתן במקרה כזה לפנות ישירות לג'נרל מוטורס בארה"ב ולקבל מהם אישור למידה שונה? מניח שאם תבוא עם אישור כזה ליבואן לא תהיה להם הרבה ברירה בעניין, ואם כן יעשו לך בעיות תוכל להגיש תלונה ליצרן על כך.

עברתי שם לפני כמה ימים ונראה שהעמדה תוקנה.

מנסיוני בטכניון הקורסים כמעט תמיד עם חומר סגור, רק עם דף נוסחאות. לפעמים נותנים לסטודנטים להכין דף נוסחאות ולפעמים נותנים דף מוכן.

המהלך יכול להיות לטובה, במידה ויוודאו שההרצאות המוקלטות מועברות ע"י מרצה איכותי, בדומה למה שנעשה לרוב בטכניון. מנסיוני, מעטים הסטודנטים שמרשים לעצמם לשאול שאלות בהרצאות (במיוחד בקורסים גדולים) ולאותם סטודנטים אין בעיה לשאול שאלות גם בזום או לבוא לשעת קבלה. רוב הסטודנטים פשוט מסתדרים ע"י חיפוש באינטרנט/קריאה בספר/בקשת עזרה מחברים וכו'. הגדלה של כמות הקורסים שזמינים בוידאו נראית לי כמו רעיון מצוין, כך ניתן גם להגמיש את הלו"ז של הסטודנט ולהקטין את כמות ההתנגשויות בין הקורסים, מה שגרם לי לוותר על קורסים כמה פעמים במהלך התואר. למי שלא יודע, בטכניון הסטודנט מרכיב לעצמו את המערכת, יש המלצה לגבי הקורסים שצריכים לקחת כל סמסטר אבל הסטודנט הוא זה שמחליט. אני יודע שבמקומות אחרים יש מערכת מובנית אבל אני לא מדבר על מקומות כאלה. לגבי המרצים, רוב המרצים מלמדים בתור עיסוק משני, כאשר העיסוק הראשי שלהם הוא מחקר. לא מאמין שמספר המרצים ישתנה בעקבות זה (או יותר נכון להגיד מספר חברי הסגל, כנראה שכן יהיו פחות שירצו בפועל). בפקולטה להוראת המדעים בטכניון (שאמנם אופי הלמידה שלה קצת שונה מהרגיל כי רוב הלימודים הם לימודי מוסמכים ולא תואר ראשון) מתכננים החל מהסמסטר הקרוב לתת שני קורסים בכל חלון זמן, כאשר בכל אחד מהקורסים יהיה שבוע פרונטאלי ושבוע של הרצאה מוקלטת (כלומר קורס אחד יהיה פרונטאלי בשבוע 1,3,5 וכו והשני בשבוע 2,4,6...). בצורה כזאת אפשר לתת יותר קורסים ולהציע לסטודנטים יותר אפשרויות בחירה כל סמסטר.

כמו הרבה כאן, אני מתנגד נחרצות להתקנות מקומיות. קודם כל, מקווה שהשטות הזאת לא תהיה חובה. מי שמודאג משכחת ילדים באוטו ורוצה מערכת כזאת שיתכבד ויתקין אותה בעצמו או שימצא פתרון אחר (כמו שעושים בכל מקרה עכשיו). לא נראה לי הגיוני להפיל דרישה כזאת על כל האוכלוסיה כדי למנוע 3 מקרי מוות בשנה, ועם כל הרצון הטוב לא ניתן למנוע לחלוטין מקרים מהסוג הזה, במקסימום יתווסף לדיווח החדשות הקיים "נבדק מדוע לא היתה מותקנת המערכת ברכב" כשזה יקרה. יש הרבה מקומות אחרים שאפשר לחסוך בהם יותר הרוגים בהשקעה יותר קטנה (אכיפת התקהלויות, מישהו? הרי גם את קיום המערכת הזאת צריך לאכוף). אני מקווה שאם יאשרו את השטות הזאת, לפחות לא יחילו אותה רטרואקטיבית. עריכה: לאחר קריאת הכתבות, אהבתי שהצידוק שלהם לכך שאף מדינה בעולם לא חוקקה דבר כזה היא שהמצב אצלנו מיוחד בגלל הטמפרטורות הגבוהות בקיץ. כאילו זאת המדינה החמה היחידה בעולם.

בטוח שמדובר ב CGS ולא MMGS שהרבה יותר נפוצה? לגבי השיטה המטרית, גם ארה"ב עובדת בשיטה המטרית בלי שרוב הציבור שם יודע. כל המידות האימפריאליות שלהם מנורמלות לפי השיטה המטרית. לדוגמא, האורך שנקבע למייל הוא 1,609.344 מטר, והשיטה המקורית לחישוב אורך מייל כבר לא תקפה.