RedLabel

האמת שלא שקלתי רכבים מהקטגוריה הזו כי לא חשבתי שיש משהו בתקציב, רובם עולים באזור 130. אם יש ג'יפונים מומלצים במחיר שרלוונטי למה שאני מחפש אשמח לשמוע.

גם לי יש S10E עם אנדרואיד 11 והחיפוש אצלי הוא באנגלית דרך גוגל אסיסטנט, כמו אצל כולם. בטוח שלא היית צריך להגדיר משהו? האם החיפוש הקולי אצלך הוא דרך גוגל אסיסטנט או משהו נפרד?

מסכים שפרופיל השימוש מתאים לפלאג אין הייבריד, אבל לא מעוניינים לרכוש רכב משומש ופלאג אין הייבריד חדשים רחוקים מאוד מהתקציב (לא חושב שיש משהו זול יותר מהנירו שעולה 150K). כרגע אנחנו נוטים לכיוון הרנו (עקב עניין הבטיחות), אבל כמו שכתבתי קודם, המלאי מוגבל ואנחנו לא מתים על הצבעים שזמינים. אחת האופציות שהציע הנציג היא מכונית לבנה עם גג שחור וג'אנטים שחורים, בהתקנה מקומית (הגג מושחר באמצעות מדבקה). מבחינת הצבע זה מתאים לנו, אבל האם יש סיבה לחשוש משינויים קוסמטיים כאלה בהתקנה מקומית? על פניו אלה לא שינויים שדורשים יותר מדי התעסקות ברכב (בשונה מהתקנות של אלקטרוניקה). האם יש משהו שחשוב לשאול לגבי העבודה שבוצעה או לגבי הרכב בכלל?

אדם נחמד השאיר לי אתמול מתנה על הרכב (מצ"ב תמונה). כמובן שלא השאיר פתק, אבל זה נושא אחר. לאחר מעבר עם פוליש על המעיכה, אין כלל נזק לצבע, לכן אני מעוניין לתקן בשיטת PDR במידה ואפשר. האם יש מקום מומלץ שמתקן בשיטח PDR באזור חיפה? ביצעתי חיפוש אבל לא מצאתי משהו רלוונטי מהשנים האחרונות. בנוסף, האם העובדה שהמכה על "קפל" בפח מונעת תיקון בשיטה הזו? אם לא, האם מישהו יכול להעריך סדר גודל עלות של תיקון כזה?

קודם כל, תודה לכל מי שהגיב בינתיים. עשינו היום סיבוב סוכנויות ראשון. הפולו כרגע בכלל לא במלאי באף רמת אבזור. הרנו והאופל נראות כאופציות טובות ואפשר להגיד שהמחיר אותו הדבר (מדובר על הקורסה בגרסת elegance). בשתי החברות, אגב, טוענים שמלאי הרכבים הזמינים מאוד מצומצם, ברמה של עשרות בודדות של יחידות. טויוטה יאריס נפסלה עקב כך שהיא קצת צפופה ורמת האבזור נמוכה, במיוחד בהתחשב במחיר. בנוסף, המחיר נקבע לא בעת ההזמנה אלא כאשר מקבלים את הרכב, וסוכן המכירות מסרב להתחייב למחיר, כאשר זמן האספקה הוא רק בעוד 3 חודשים. קצת הזוי לדעתי, חשבתי שטסלה היחידים שעושים את זה. לגבי הסיטרואן c3, במידה ואת הקורסה לוקחים באבזור elegance, יש יתרונות פרט למחיר הזול יותר? אני שואל כדי לדעת אם שווה ללכת לראות גם אותה. אני עדיין קצת חושש מנושא הבטיחות בקורסה. הבנתי מיוליאן שהבעיה היא במושב האחורי, לדברי איש המכירות הציון היה בעייתי מכיוון שלא היתה משענת ראש במושב האמצעי ונראה לפי מה שכתוב באתר של euro ncap שהוא צודק. מצד אחד, זה תוקן מאז המבחן ובדגם שנמכר היום יש משענות ראש בכל המושבים האחוריים. מצד שני, גם אם מוסיפים את הנקודות שאבדו בגלל זה, עדיין יש הפרש בציון המספרי ביחס לקליאו נניח. ניסיתי למצוא מה הרף בציון המספרי שממנו מקבלים 5 כוכבים כדי לנסות להבין איפה הרכב יעמוד אבל לא מצאתי שום התייחסות לזה. בנוסף, פיג'ו 208 שחולקת את הפלטפורמה קיבלה גם היא 4 כוכבים. אשמח לכל מידע בנושא הזה, אולי זה יעזור לי להחליט. לגבי האיביזה והפאביה החדשות, מתי הן אמורות להגיע?

במשפחה מעוניינים לקנות סופר מיני חדשה. תקציב עד 110-115 אלף ש"ח. המכונית תשמש לנסיעות קצרות לעבודה וחזרה, כ 10 ק"מ ביום, ברוב המקרים לא יותר משני אנשים יחד. נסיעה 100% עירונית, כך שלנוחות יש חשיבות גבוהה מצד אחד אבל מצד שני לא יבלו שעות ברכב. לגבי מערכת היברידית, מוכן לשקול, אבל התחושה שלי היא שבנסיעות כל כך קצרות אין ממש הגיון כלכלי כי יקח המון זמן להחזיר בדלק את עלות המערכת, מה דעתכם? נתוני צריכת דלק כבר לא מחולקים לעירוני ובין עירוני כמו פעם, והתחושה שלי היא שהשיטה המשולבת נותנת תמונה שלא באמת מייצגת את ההבדל בנסיעה עירונית. לאחר סריקה של הפורום ומקורות אחרים, התכנסתי לאופציות הבאות: - רנו קליאו: יש לי כזאת (ידנית), נהנה ממנה מאוד, קצת חושש מהתיבה הרובוטית (היו בעיות בתיבה ברנו פלואנס במשפחה). - טויוטה יאריס: מחיר גבוה יחסית עבור גרסה מאובזרת. - פולקסווגן פולו: כנ"ל. - אופל קורסה/פיג'ו 208: כאן נכנס נושא הבטיחות. כל המכוניות הקודמות בעלות ציון של 5 כוכבים ב euro ncap, אופל קורסה ופיג'ו 208 שתיהן בעלות ציון של 4 כוכבים וזאת למרות שהפיג'ו בין היקרות בקטגוריה. ראיתי שיש הבדלים משמעותיים ביניהן לאחרות בקבוצה בציון הבטיחות, אבל פחות בריסוק ויותר בנושא מערכות הבטיחות שלרוב מגיעות כסטנדרט ואילו באופל ופיג'ו צריך לשלם עבורן תוספת של קרוב ל 10000 ש"ח (רק חלק מהמערכות קיימות בדגמים הזולים). בהתחשב בזה, למה הן כל כך מומלצות? מבחינתי בטיחות זה אחד מהדברים החשובים ביותר בקניית רכב, אם לא הכי חשוב. - הונדה ג'אז: הבנתי שמומלצת, אבל שבעצם מדובר בסופר מיני גדולה במיוחד. האם היא שווה מתיחה נוספת של התקציב? אם יש דגמים טובים אחרים שפיספסתי, אשמח לשמוע. דרישות נוספות: -ללא מובילאיי. -מינימום התקנות מקומיות (לדוגמא, אם יש רכב שידוע שדורש נניח איתוראן + כספת - חסרון משמעותי).

היה קיים אצלי בדייהטסו אפלאוז 91, ולא באף רכב אחר שהיה לי מאז. באמת לא מבין למה לא שמים התראה על דבר כל כך קריטי. מצד שני כל הפנסים עוברים לאט לאט לנורות לד, כך שזאת תופעה שכנראה תיעלם בשנים הקרובות.

מנצל"ש, מה מונע ממכפיל חניה עם בור להתמלא במים כשיורד גשם, או בחניון מקורה כששוטפים? רק המחשבה על זה שהרכב שלי אולי נכנס לבריכת מים היתה מונעת ממני להשתמש במכפיל כזה.

הוא צריך חיבור לחשמל, מה שהופך אותו למוצר שונה לגמרי. אם יש לך חיבור חשמל זמין יש הרבה גרניקים בתקציב הנ"ל.

כבר נתקלתי בפעמים שהיה כתוב לי refused delivery מאמזון ובמעקב של הדואר הכל היה רגיל ולא טענו שניסו למסור. לא בהכרח צריך להתרגש מזה, יכול להיות שמדובר בעניינים פנימיים של הדואר ואיך הם מתייגים דברים. לגבי זה שהשליח לא הגיע קצת מעצבן, אבל לפעמים אני מקבל את ההודעה הזאת אחרי שכבר אספתי את החבילה, הקשר בינה לבין המציאות לא הכי חזק. מצד שני, אני לא מקבל אחרי זה הודעה שהמסירה נכשלה. וכמובן, נסה ללכת לסניף לפני שאתה מאמין לאמזון. אפילו קרה לי פעם אחת שקיבלתי מהם את ההודעה שההזמנה בוטלה וכמה ימים אחרי קיבלתי את החבילה. יש לי לא מעט טענות לגבי הדואר אבל לרוב אפשר להציל את החבילה והעניינים מסתדרים. עריכה: בדקתי עכשיו, החבילה מאמזון עדיין לא מופיעה כ delivered 😄 (זה היה בתחילת 2021).

הטענות שלך לגבי "אין אלטרנטיבה" פשוט לא נכונות. אם 1000 איש חייבים להגיע לנקודה X בשעה 8:00, כי אחרת יפטרו אותם/יפספסו תור לרופא/הילד יאחר לגן, כולם יעשו את הנסיעה, וזה שתייקר אותה בעוד כמה עשרות שקלים לא ישנה כלום. מי שחייב לבצע את הנסיעה עדיין יבצע אותה. השינוי היחיד האפשרי הוא אמצעי התחבורה שהוא בוחר. אם קיימת תחבורה ציבורית, הוא אולי יעדיף להשתמש בה - אבל אם התחבורה הציבורית לא קיימת או לא מאפשרת לאדם להגיע ליעד בזמן - רכב פרטי הוא האופציה היחידה, כלומר באמת אין אלטרנטיבה. צריך להציע לאדם אחד משניים: 1. אמצעי תחבורה חלופי שיביא אותו ליעד בזמן. 2. אפשרות לשנות את היעד או שעת ההגעה. אם לא הצעת אחד מהשניים האלה לא שינית כלום, חוץ מלהוריד מהכביש בדיוק את האחוז הקטן של נהגים שלא יוכלו להרשות לעצמם לשלם את העלות הנוספת, וייתכן מאוד שאת מקומם יתפסו נהגים אחרים שכן מוכנים לשלם, עקב הקיצור בזמן הנסיעה שימשוך נהגים נוספים. אשמח לראות את התוצאות של ניסוי נעים לירוק, לא הצלחתי למצוא פרסום מסודר. עד אז קשה לסמוך על מה שמפורסם באינטרנט. לגבי ניסיון קיים עם אגרות גודש, למיטב ידיעתי מדובר בערים שלפני הפעלת אגרת הגודש כבר היתה בהן רשת תחבורה ציבורית יעילה בהרבה ממה שקיים בארץ.

בנוה גנים בקרית מוצקין יש כמה בניינים שנבנו לפני 10- 15 שנה ונבנו בשיטה הזאת (וגם בהם רואים את הקוים בין האלמנטים). לא יודע באיזה שיטה בונים שם בשנים האחרונות. ברחוב נשיאי ישראל בכרמיאל יש הרבה בניינים שנבנו בשיטה דומה לזאת, אבל הרבה יותר ישנים. הייתי בדירה שם, וגם הרצפות בין הקומות שם נראות טרומיות, כשמסתכלים על התקרה היא נראית מורכבת מפלטות בטון. הבניינים האלה ממש מפחידים, הרצפה בחדר המרגות מחוברת לקיר רק בצד אחד ויש נטיה חזקה של הרצפה לכיוון השני. מקווה שזאת תופעה של בניה גרועה שם ולא של בניינים טרומיים בכללי.

המחשבה היא שבעתיד יהיה אפשר לייצר מימן באלקטרוליזה עם חשמל שמופק מאנרגיות מתחדשות ואז התהליך לא מזהם.

הייתי בודק באתר היצרן אם יש דרייבר שצריך להתקין עבור ה usb controller. יכול להיות שהדרייבר שמותקן אוטומטית לא תואם באופן מלא. על הדרך שווה לבדוק גם אם יצא עדכון קושחה לביוס, בלוחות אם מודרניים ההתקנה בד"כ פשוטה וזה לפעמים פותר בעיות מוזרות מהסוג שאתה מתאר. עריכה: עכשיו כשפות"ש נתן קישור לדגם הספציפי, לא נראה שיש שם משהו רלוונטי.

בארה"ב עולה בערך 80 דולר לתדלק מיכל שמספיק לכ- 500 ק"מ, שזה בערך מקביל לבנזין.

האמת שזה די מאכזב, לקחו שם שמזוהה עם טכנולוגיה חדשה והפכו אותו לסתם עוד רכב. דווקא רכב עם סוללות לטעינה מהשקע והארכת טווח באמצעות תא דלק היה נשמע לי קונספט מעניין.

מדובר ברכב שמיוצר בארה"ב ומן הסתם עומד בתקינה אמריקאית. אם זה המצב, אני לא מבין מה הבעיה, הרי רכבים בתקינה אמריקאית מותרים לייבוא בכל מקרה. החברה מתבססת על הנכסים של חברת פיסקר שהיתה מבוססת בקליפורניה, יצרנית הפיסקר קארמה למי שזוכר. הרכבים שמופיעים באתר שלהם גם מזכירים מאוד את הפיסקר קארמה בצורה (הצורה והשם גרמו לי לחקור קצת על החברה).

יש מקומות בארץ שמפיקים מימן, אם מישהו נניח עובד במקום כזה, הוא יכול למלא שם ולא בתחנת דלק. זה מקביל לעמדת טעינה בעבודה.

מעדכן שגם אצלי הוחלף המדחס והבעיה נפתרה. הבעיה היא בשסתום ספיקה משתנה של המדחס שככל הנראה נתקע במצב סגור, אבל לפי המוסך הוא מגיע ביחידה אחת עם המדחס ולא ניתן להחליף אותו לבד. מקווה שזה יעזור אם מישהו יתקל בזה בעתיד. מערכת ה stop start ברכב הזה לא הכי מוצלחת והצלחתי בינתיים להיכנס איתה 3-4 פעמים למצבים שבהם המנוע לא הניע בזמן ופעם אחת למצב שהמנוע לא הניע בכלל והייתי צריך לכבות ולהדליק סוויצ'. המערכת פשוט לא משתלבת טוב עם גיר ידני. בנוסף, ברכבים מדגנמים אחרים, כשהמזגן על low המנוע לא נכבה, אצלי קורה הרבה פעמים שהוא נכבה ואחרי 10-20 שניות מניע מחדש, סתם מרגיז. משתדל לכבות את המערכת בכל תחילת נסיעה אבל לא תמיד אני זוכר. בטוח יש דרך להתחבר למחשב ולכבות את המערכת הזו, אם הייתי יודע רוסית הייתי מנסה למצוא פתרון לזה בפורומים שלהם, תמיד יש שם פתרונות יצירתיים.

ממה שאני מכיר משואבים דומים הפילטר צריך להיות מחובר בכל מקרה, לא מפעילים את השואב בלעדיו. לשאיבה יבשה אפשר (אבל לא חייבים) להשתמש בשקית, בשאיבה רטובה צריך להוציא את השקית.

עבר זמן מאז הנסיון הקודם (החרקים באו והלכו כל הזמן הזה) אבל בימים האחרונים שוב יש מכה של חרקים מתים בפינות. הפעם, מצויד בטלפון טוב יותר, צילמתי תמונות חדשות: לקבלת קנה מידה לגבי הגודל אפשר להסתכל בתמונות מההודעה הקודמת בנושא, שמצוטטת. כשעושים זום לתוך התמונה נראה שמדובר בנמלים מתות? אם לא, מה זה? ואם כן, למה הן באות למות בתוך הבית שלי? ולמה נראה שחלק מהגופות לא שלמות?

לפני כמה שבועות נסעתי מהקריות לים המלח דרך ערד, עם רכב גדול וחזק בהרבה מסיאט מי. עד ערד כל הכבישים עם לפחות 2 מסלולים בכל כיוון, מערד לים המלח אמנם נתיב אחד לכל כיוון אבל בגלל הסימונים שם קשה מאוד לעקוף בכל מקרה, ולכן חוץ ממשאית שירדה לשול לא יכלתי לעקוף שם אף אחד. גם בנסיעה איטית מדובר בחצי שעה מים המלח עד ערד. אגב הסימונים, דווקא במקומות שהרגשתי בטוח מאוד לעקוף ושיש שדה ראיה למרחק מסומנים בקו לבן ובמקומות שמותר לעקוף רק לצד אחד (רק עולים או רק יורדים) הרבה פעמים הרגשתי כאילו סימנו שמותרת עקיפה בכיוון הלא נכון. זה מזכיר לי שבזמן ההרצה של הרכב הקודם שלי (יונדאי i10 1.0 ידני, 66 כ"ס) הקפדתי לא לעבור 3000 סל"ד ועדיין עקפתי את רוב המכוניות בעליות של חיפה.

באחד הקורסים בהנדת תחבורה בטכניון היה שיעור שעסק בין היתר בציר הזה. הבעיה העיקרית בציר ז'בוטינסקי היתה שהתשתית לא היתה סלחנית לטמטום של הולכי רגל. כעקרון אם כל הולכי הרגל היו מצייתים לכל הכללים, כלומר חוצים רק במעברי חציה ורק כאשר יש להם ירוק, לא היתה שום בעיה. אחת הבעיות, לדוגמא, היתה שכדי לחצות את כל הרחוב היה צורך לחצות שלושה מעברי חציה אחד אחרי השני, והולכי רגל שקיבלו ירוק כד'י לחצות את הראשון המשיכו וחצו את השני (שחוצה את הנת"צ) למרות שהיה להם אדום. עוד בעיה ממה שזכור לי היא שהולכי רגל היו חוצים את הנת"צ שלא במעבר חציה מאחורי האוטובוס שממנו ירדו וכך אוטובוס שמגיע מהכיוון השני לא יכל לראות אותם. חלק מהבעיות האלו כבר נפתרו (או אולי רק עמדו להיפתר? לא זוכר בדיוק) באמצעות שינויים בתכן (לדוגמא, הזזת מעברי חציה כך שלא יהיו בקו אחד) והוספת גדרות, אבל לא היה אפשרי לתקן הכל ובסופו של דבר הנתיב נסגר בכל זאת. העניין הוא שנתיב המטרונית חולק הרבה מהמאפיינים האלה בחלק מהמקומות ומשום מה כאן זה לא קורה, אני לא זוכר מה היתה התשובה של המרצה בנוגע לזה אבל לא ממש הבנתי מה ההבדל.

אז המספר האדום קיים בנוסף לצהוב? איך זה עובד בעצם? יש לרכב שני רישומים במשרד התחבורה? או שהאדום זה מעין מספר פנימי של המשטרה?

מסכים לגמרי, אבל מי קובע מה הכלים המתאימים? כמו שכתבתי קודם, באירופה החליטו שהכלי הזה לא נחוץ, למה הוא נחוץ בישראל? דוגמא מכיוון קצת שונה: אם m16 ושוטגאן היו גורמים לשוטרים להרגיש יותר בטוחים כשהם צריכים לעצור חשוד, זה היה בסדר מבחינתך שהם יהיו בבגאז' של כל ניידת? מרדפים זה עניין מסוכן, עודף בטחון של המשטרה שם לאו דווקא מעודד אותי. עריכה: מקריאה בויקיפדיה נראה שהדוגמא שלי לא טובה, כי אכן אמור להיות m16 בכל ניידת. קצת מטריד האמת. בכל מקרה, אפשר להגיד את אותו הדבר לגבי מטול רימונים, או רכב משוריין. אסקלציה של ארסנל הנשק של המשטרה היא לא בהכרח דבר חיובי, ותוספת של עוד אמצעי הרסני וקטלני בפוטנציה הוא לא דבר שצריך לעשות בקלות דעת.