RedLabel

העניין הוא שזה לא רק גוגל, אם הם יבטלו את AA הרבה יצרני רכב ישארו עם המכנסיים למטה. מה גם שזה יעודד אנשים לעבור לאפל. אם יהיה לי רכב עם מערכת מולטימדיה מקורית שבה אני פתאום יכול להשתמש עם אייפון אבל לא עם אנדרואיד, כנראה שזה יגרום לי לעבור, עם כל הצער שבדבר.

הסיבה לזה היא שכורים מערביים (בשונה מכורים סובייטיים כמו צ'רנוביל) כבר אז נבנו כשהם נמצאים בתוך מעטפת מבטון שמונעת מחומר רדיואקטיבי להתפזר גם במקרה של התכה. בגלל זה גם כשיש תאונות ההיקף שלהן יחסית קטן. לדוגמא שרטוט של הכור בפוקושימה (מה שאני מדבר עליו נקרא containment drywell):

בתור פתרון לטווח הקרוב זה אכן יותר הגיוני, אבל גנרטור שטוען סוללות זאת טכנולוגיה שכבר היתה קיימת ברכבים ונראה שויתרו עליה. אם ההבדל היחיד הוא שהדלק מגיע ממקורות מתחדשים, אפשר באותה מידה לתדלק משאיות בביו דיזל בלי התאמות כמעט, או אם הולכים על גנרטור אז להשתמש באותו המנוע (רק בלי גיר ומחובר לאלטרנטור רציני) ולהפעיל אותו בביו דיזל. השאלה היא האם היקף הייצור של דלקים ממקורות מתחדשים מספיק גדול כדי לתת מענה לשוק כל כך גדול (התשובה היא שלא). כמובן שאם אני טועה בקשר לזה, אז הפתרון שלהם הוא מצוין. אם כבר, אפשר לקחת את הנושא עוד צעד קדימה עם הפטנט הזה שכבר נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים בגרמניה (והאמת משתלב טוב מאוד עם היברידי שנטען ע"י גנרטור, בלי קשר למקור הדלק): אבל אנחנו כבר מתרחקים ממימן שהוא נושא השרשור.

אני באמת לא יודע איזו הכשרה צריך כדי לשרת על ספינת סוחר. אבל כדי להיות קצין שאחראי על תפעול של כור גרעיני צריך בצי ארה"ב תואר ראשון 4 שנתי מדעי ועוד שנה של הכשרה ברמה אקדמית בצי. אם על כל ספינה שמונעת באנרגיה גרעינית יהיו אנשים עם הכשרה כזאת, זה כנראה בסדר. אבל זה פתח לכל מני שקרים וזיופים כשהפיקוח הוא לא ברמה של צבא אלא רשויות אזרחיות, במיוחד כשרוב הספינות רשומות בכל מני מדינות עולם שלישי מסיבות כאלו ואחרות. ואגב, למרות שזאת טכנולוגיה מוכחת עושים בה שימוש רק במקרים מאוד ספציפיים וגם ספינות מלחמה לרוב מונעות בדלק מאובנים (טורבינות גז) למרות שקיימת האופציה לכור גרעיני. לא יודע מה הסיבה, אבל כנראה שיש סיבה.

לגבי כורים גרעיניים, הם מכונה מאוד עדינה והסיבה שהרקורד שלהם הוא כל כך טוב היא שהם נמצאים בפיקוח תמידי של מקצוענים. שלא תבין אותי לא נכון - אני חושב שהעתיד (הלא מאוד רחוק) של הפקת האנרגיה הוא בכורים גרעיניים. אבל אם לכל טום דיק והארי יהיה כור גרעיני בבית רקורד הבטיחות הזה ישתנה מהר מאוד. אני אישית לא הייתי סומך על כל מלח באוניית משא או טכנאי בחברת תעופה שיהיה מסוגל לטפל כמו שצריך בכור גרעיני או לזהות בעיות בזמן, ולכן אני חושב שצריך להניע כלי רכב כאלה באמצעים קונבנציונליים יותר. באוניה אולי יש אפשרות לסחוב טונות של סוללות - במטוסים לא. לגבי גפ"מ אתה צודק. אבל יש גם לא מעט כלי רכב (בעיקר כבדים) שמונעים בגז טבעי, ושם הלחצים כבר יותר קרובים לאלו של מימן (3600 PSI) ולמיטב ידיעתי אין איתם בעיות בטיחות מיוחדות. לגבי הטענה האחרונה שלך לגבי היווצרות סדקים, אשמח לראות מקורות לבעיה הזו כי לא הכרתי אותה, אבל אני מניח שכמו כל חלק שסובל מהתעייפות החלפה תקופתית של המיכל תפתור את הבעיה. אין שום טכנולוגיה חדשה בפתרון הזה, זה גנרטור שמופעל בגז טבעי שטוען סוללה. הדבר היחיד ש"מיוחד" הוא שהגז אמור להיות ביו מתאן (שמופק מריקבון של פסולת ביולוגית ולכן הוא נייטראלי מבחינת פליטות פחמן) במקום מתאן שמופק מדלק מאובנים. או במילים אחרות, ההבדל היחיד הוא כמה זמן עבר מאז שהחומר הביולוגי נרקב. אבל לפחות אנחנו לא חופרים פחמן מתוך האדמה ומשחררים אותו לאטמוספירה.

אז לדעתך כור גרעיני הוא פחות מסוכן ממימן דחוס? ובכל מקרה, מה ההבדל בין מימן דחוס לגפ"מ? שניהם מסוכנים פחות או יותר באותה מידה, חוץ מהעובדה שמימן קל יותר מהאויר ולכן לא אמורה להיות בעיה של הצטברות גז במקרה של דליפה. אם רכבים שמונעים בגפ"מ וגז טבעי הם יחסית נפוצים היום, אין שום סיבה שלא יהיו מיכלי מימן ברכבים.

מחיפוש בגוגל של מספר השלדה נראה שמדובר בפיג'ו בוקסר דור אחרון. אם אני לא טועה סיומת 5X היתה מיועדת לרכבים מסחריים ולא אמורה להופיע על סובארו DL.

ממליץ לעיין בשרשור המקביל.

העניין הוא שזה (סוג של) מפר את חוק שימור האנרגיה 😁 צריך מקור אנרגיה כדי להפיק מימן, ואם יש לך מקור אנרגיה אפשר לחבר אותו ישירות למנוע חשמלי, והיעילות תהיה גבוהה יותר. הפקת מימן ממים בעצם מפרקת את המים למימן וחמצן. הפקת אנרגיה מהמימן (בשריפה או בתא דלק, לא משנה) מתקבלת מחיבור המימן חזרה לחמצן (ויצירת מים). אי אפשר לקבל יותר אנרגיה בסוף התהליך משהכנסת בהתחלה. המימן בעצם משמש ככלי להעברת האנרגיה - משקיעים אנרגיה כדי להפיק אותו, ומקבלים (טיפה פחות) אנרגיה כששורפים אותו. בגלל זה הוא מתחרה בסוללה, כמדיום לשינוע אנרגיה. הרעיון הוא ליצר את המימן ע"י פירוק מים במצעות חשמל מאנרגיות נקיות (אם נהיה אמיתיים - כנראה אנרגיה גרעינית). זה מה שנקרא מימן ירוק, שהוא הסוג הידידותי לסביבה כי אין תוצרי לוואי כשמפיקים אותו.

טוב לדעת. בכל מקרה, המגבר שהזמנתי אמור להיות עד 100WX2, ובנוסף בתמונה הבאה: רואים שמתחת להיטסינק ישנם שני שבבים מהסוג הזה, אלא אם כן הבנתי משהו לא נכון.

נראה שהמגבר שהזמנתי משתמש בשני שבבים מהסוג הזה, אחד לכל ערוץ. האם זה אומר שמדובר במשהו סביר או שלא בהכרח? שואל כי התגובה הזאת הלחיצה אותי: האם זה באמת עד כדי כך מסוכן? הוא יכול לעלות באש בלי שיקפוץ הפקק? והאם לכבות מהמפסק זה שווה ערך לניתוק מהחשמל? לגבי ההמלצות על רמקולים חדשים, אולי זה יגיע לזה בהמשך, אבל כמו שאמרתי כרגע אני לא מעוניין להשקיע ברמקולים לטלויזיה שאני גם ככה כמעט ולא משתמש בה. אם השימוש יעלה אשקול, והרמקולים של Edifier באמת נראים נחמדים.

גם על הסאב וגם על הרמקולים יש רק חיבורי + ו - (החיבורים על הרמקולים זהים לאלה שעל הסאב). מצ"ב כמה תמונות של הסאב בתקווה שזה עוזר:

שלום לכולם, לאור כמות שירשורי האודיו בזמן האחרון החלטתי לפתוח שרשור משלי, בתקווה שתוכלו לעשות לי קצת סדר בדברים. לאחרונה קיבלתי מחבר סט רמקולים 2.1 של פיוניר, ללא מגבר (להבנתי נשרף): היות וכרגע השמע אצלי בסלון מגיע מהרמקולים הפנימיים של הטלויזיה (שהם על הפנים אפילו ביחס לרמקולים של טלויזיה) לקחתי את הרמקולים בתקווה שאוכל להגביר אותם בזול, כאשר גם איכות סבירה תהיה שיפור משמעותי מהמצב הקיים. חשוב להדגיש שבזמן שאני אוהב ציוד איכותי (למרות שאני לא אודיופיל), המטרה היא להגיע לתוצאה סבירה במחיר נמוך (לא יותר מכמה מאות שקלים במקסימום), ואולי ללמוד קצת על הדרך. לרמקולים וגם לסאב יש חיבורים רגילים של רמקולים, מהסוג הזה: אלו מדבקות המידע של הרמקולים: ושל הסאב: בהתחלה לא ידעתי שמדובר בסט 2.1 (לא ידעתי שקיים סאב) והזמנתי את המגבר הבא: https://www.aliexpress.com/item/32821227987.html?spm=a2g0s.9042311.0.0.600e4c4dTyufBh לפי המפרט של המגבר, הוא צריך מתח כניסה של 15 וולט כדי להגביר רמקולים של 60 ואט ב 4 אוהם. אם אחבר לו ספק של 24 וולט, האם אני מסתכן בלהרוס את הרמקולים? האם המנעות מהגברה לווליום מקסימלי תמנע את זה או שחייבים להשתמש בספק אחר? בכל מקרה, לאחר שהבנתי שקיים גם סאב התחלתי להסתכל על מגברי 2.1, אבל גם באלה שלפי המפרט הם 2.1 נראה שהיציאה לסאב לא מוגברת, האם אני צריך לשרשר מגבר נפרד לסאב? אם כן, איך אני יודע איזה מגבר לקנות? לא כתוב על הסאב מה ההספק שלו אלא רק התנגדות של 3 אוהם (חיפושים של המודל בגוגל לא הניבו מידע רלוונטי), וממה שקראתי מגבר חלש מדי יכול להתחמם בעצמו יותר מדי ולהישרף, אבל מגבר חזק מדי יכול להרוס את הסאב. ושאלה אחרונה וכנראה טפשית, המדבקות על הרמקולים מזהירות מסכנת שריפה אם לא משתמשים במגבר המקורי של פיוניר, האם הם סתם מכסת"חים או שבאמת יש סכנה בשימוש במגברים זולים יותר? תודה רבה מראש!

מניסיון שלי, אם לא משתמשים בדלי אלא במיכל סגור כמו ג'ריקן או חבית, אין באמת צורך בפילטר של צינור השאיבה. הסיבה היחידה להשתמש בצינור המקורי הוא שהוא קשיח יותר מצינור גינה רגיל וכנראה לא יקרוס בזמן שאיבה, אבל סיכוי טוב שגם צינור רגיל יעשה את העבודה. אני הזמנתי בארץ אבל היו כל מני עיכובים, בסוף הזמנתי דרך אמזון גרמניה עם שילוח מהיר, יצא אותו מחיר כמו בארץ (190 ש"ח אאל"ט לצינור של 3 מטר) והיה אצלי תוך 3 ימים. בסוף פשוט התקנתי לו מחברים מהירים סטנדרטיים בקצוות במקום המחברים שהגיעו איתו, ויש לי מחברים מהירים גם על הגרניק (שהגיע עם מחבר מהיר) והג'ריקן. אני אישית התלבטתי הרבה אם לקנות את ה K2 battery אבל בסוף החלטתי ללכת על K5 (במחיר דומה) וכבל חשמל ארוך 😁 החשש העיקרי שלי היה שזמן הסוללה לא יספיק לי וסוללה עולה משהו כמו אלפיה נוספת, וזה כבר יקר לי מדי. שקלתי לקנות גם גרניק וגם שואב אבק WD3 שמופעל ע"י סוללה וככה להצדיק לעצמי את העלות, אבל הסוללה שמגיעה עם שואב האבק היא חצי בקיבולת. נצל"ש, מישהו יודע איפה ניתן לרכוש חבית כמו של פות"ש באזור חיפה והקריות? ועוד שאלה, אני קניתי את המקציף המקורי של קארשר ונראה שהוא עושה עבודה סבירה, שווה לי לקנות את המקציף של MJJC? הוא משמעותית טוב יותר?

לא צריך לחכות לתאונה, מספיק שהרכב יהיה בן כמה שנים וכל מני חכמים יחליטו להתקין חלפים סיניים במערכת הקירור. בכל מקרה, גם אוניות מונעות באנרגיה גרעינית לא נראה בקרוב מחוץ לצבאות, יש סיבה טובה שהדברים האלה נמצאים תחת פיקוח הדוק. במקרים שבהם המהירות והכוח פחות חשובים (כמו באוניות משא) יש פתרונות ידידותיים יותר לסביבה שנמצאים בפיתוח, כמו זה לדוגמא, וכמובן המימן שכבר הוזכר כאן. גם בתעופה, איירבאס מפתחת בין היתר מטוסים שיונעו במימן, למרות ששם מדובר על שריפה של מימן ולא הנעה חשמלית.

אני בטוח שאף אחד מההנהלה של טויוטה לא שמע על המושג הזה (שהוא בסיסי מאוד בכלכלה) וזו הסיבה היחידה שהם עדיין משקיעים בטכנולוגיה הזו. אם הם משקיעים בזה כסף - יותר סביר שהם יודעים משהו שאתה לא יודע, מאשר שהם אוהבים לבזבז כסף על שטויות.

קודם כל, אם עברו 18 יום, זה אומר ששילמת על הרכב ב 24.8. בגלל ראש השנה, מאז ועד היום עברו רק 10 ימי עבודה. פרק הזמן הסטנדרטי שהיבואן מציין בחוזה לאספקת הרכב הוא 14 ימי עבודה. בהנחה שזה המקרה אצלך, היבואן לא הפר עדיין את החוזה. בגלל שבשבוע הבא יש את יום כיפור (ואם לא טעיתי בתאריך התשלום), יום העבודה ה 14 הוא יום ראשון הבא (12.9). רק אם הרכב לא יסופק עד אז מדובר בהפרת חוזה. בנימה אישית, כשקניתי את הרכב הקודם שלי, חיכיתי מעל שבועיים כדי לקבל אותו ולא היו שום חגים באמצע. הכל היה בסדר מבחינת היבואן כי עברו רק 12 ימי עבודה כשקיבלתי אותו. נכון שזה מתסכל שכבר שילמת על רכב והוא כביכול שלך אבל לא נותנים לך אותו, אבל אני לא חושב שיש סיבה להילחץ בינתיים.

אם המערכת הזאת כמעט גרמה לך לעשות תאונה, לא יודע איך אתה נוהג כשיש רוח/עוקפים אותך/כביש לא מפולס לגמרי. יש מליון גורמים שיכולים לגרום לרכב לסטיות קטנות בזמן נהיגה שהם לא פחות "מפתיעים" מהתערבות של המערכת הזאת. אם אתה צריך לעבור נתיבים ולסטות לשוליים כדי להשלים פניה, אתה עושה משהו ממש לא נכון. ואם כוח קטן שמנסה לסובב את ההגה לאחד הכיוונים מביא אותך למצב מסוכן אתה נוהג בצורה חסרת אחריות. כוח כזה יכול להיגרם ממליון דברים ולא רק כתוצאה מהתערבות של המערכת הזו וצריך להשאיר מרווח ביטחון לתמרון. הכביש הוא לא מסלול מרוצים והוא בטח לא המקום לתמרונים "מדוייקים על המילימטר" במהירויות גבוהות.

לי אישית ההרגשה מזכירה נסיעה בזמן שיש רוחות צד חזקות, רק שהרוח תמיד דוחפת אותך למרכז הנתיב.

אם המאזדה שלכם היא מאזדה לאנטיס, הסובארו כנראה משמעותית יותר בטיחותית ממנה - רק בגלל זה הייתי לוקח את השדרוג. בקש למצב המכאני והקילומטראז' הייתי מחכה לתשובות של אחרים, אבל ההבדל בגיל יכול להיות משמעותי כמו ההבדל בקילומטראז', זה תלוי במצב הספציפי של הרכבים.

משהו ששכחתי לכתוב בפוסט הקודם, ואגב בלימת מנוע, יש לי תחושה שלא מגובה בנתונים שעם המגמה של מעבר למנועים קטנים ומטורבתים, בלימת המנוע הרבה יותר חלשה היום משהיתה פעם, בכל זאת מדובר במנוע הרבה יותר קטן שמתנגד להאצה של הרכב. אם עפם היה מספיק להוריד מרביעי לשלישי בתיבה האוטומטית אני מרגיש שברכבים מודרניים צריך לרדת להילוך יותר נמוך והמנוע מגיע לסל"ד גבוה יותר כאשר נוסעים במהירות יציבה. ירידות שהייתי יורד בשלישי בסביבות 3500 סל"ד בלאנטיס הישנה שלי אני צריך לרדת עכשיו עם הקליאו בשני ובסביבות 5000 סל"ד כדי לשמור על מהירות יציבה. כמובן שגם הרכבים לא זהים וקשה להשוות, אבל זאת ההרגשה שלי בכל הרכבים המודרניים עם המנועים הקטנים שיוצא לי לנהוג בהם. אם זה אומר שהשלט יותר רלוונטי כי צריך לרדת יותר הילוכים או פחות רלוונטי כי הבלימה פחות משמעותית ביחס לבלמים, אשאיר לחכמי הפורום להחליט 😄

ממה שאני מכיר, בכל רכב עם הזרקת דלק אלקטרונית (שזה רוב הרכבים משנות ה 90 והלאה) המחשב פשוט סוגר את המזרקים כשהמנוע מעל סל"ד מסוים ולא נוגעים בגז (מצב של בלימת מנוע). ברכבים מודרניים יותר שבהם יש מד צריכה (משנות ה 2000 בערך והלאה) אפשר לראות את זה בבירור כשמסתכלים על הצריכה הרגעית והיא יורדת ל-0. יש המון מקורות באינטרנט שמאשרים את זה. לגבי הילוך נמוך - עשיתי נסיעה ברכב עם אחותי ולא היה לה מושג לגבי זה למרות שהיא נוהגת כבר לא מעט שנים (לרוב במישור, להגנתה). הייתי צריך להסביר לה איך להוריד הילוך ברכב ומתי זה נדרש. מניח שרוב הנהגים שלא ממש מתעניינים נמצאים במצב דומה.

למיטב זכרוני הסידור הזה מאוד נפוץ במשאיות הייבר בארה"ב, אבל הן הרבה יותר קצרות מהמשאית בתמונה (או לפחות הפרופורציה שונה לגמרי), כנראה שפשוט מיועדות לשאת משקלים מאוד גבוהים. עריכה: מתכוון לסגנון הזה:

תודה רבה לכל המגיבים. בדקנו את רוב ההצעות שהועלו (ארונה, כמו האיביזה, מגיעה עם מובילאיי ולכן נפסלה על הסף). הסטוניק אכן עמוד בתקציב ולי אישית נראה מאוד נוח ומרווח, אבל גרסת האבזור הגבוהה לא קיימת במנוע 1400 ומנוע 1.0T לא בתקציב. גרסת האבזור הבסיסית חסרה מספר פיצ'רים שהוחלט שהם חשובים. אותו סיפור ביונדאי וניו. בסופו של דבר ההחלטה שהתקבלה היא להתפשר על הצבע ולרכוש רנו קליאו. שוב, תודה רבה לכל מי שהעלה הצעות ועזר!

@Night Driver, מה הסיכוי שתוכל לצלם תמונה או סרטון של המסך בזמן שאתה משתמש בחיפוש הקולי? אולי זה יעזור לנו להבין איך אצלך זה בעברית.