RedLabel

אבא שלי תמיד לימד נסיעה במעגל, לדבריו ילדים תופסים את העקרון של שיווי משקל יותר מהר כשסכנת הנפילה היא לצד אחד בלבד, ברגע שמצליחים את זה המעבר לנסיעה בקו ישר הוא יחסית קל. החסרון הוא כמובן שצריך שטח פתוח יחסית גדול.

אולי זו דעה לא פופולרית אבל אם חוסמים לי את החניה לא מעניינת אותי הסיבה. טוב שלא מבקשים גם לשבת אצלי בסלון כי הסלון של מי שהגיעו אליו מלא. אם כבר, להשתמש באבל כתירוץ לחסום חניה של מישהו נראה לי כמו ניצול ציני של המצב. זה שאתה באבל לא אומר שאתה יכול לעשות מה שבא לך.

אם אתה ישן בדיסני ולא מתכנן לצאת מהדיסני במשך כל השהייה כנראה לא צריך רכב. אם אתה חושב שתרצה לקפוץ לאורלנדו או בכלל לצאת מהתחום של הדיסני כנראה שכן צריך רכב. כתלות באיזה מלון אתה ישן, להגיע ברכב לאורלנדו לוקח משהו כמו 20 דקות - חצי שעה. בתחבורה ציבורית הרבה יותר. צריך לחשוב גם איך אתה מגיע לדיסני ויוצא משם ליעד הבא. לא מתמצא במחירים של תחב"צ/אובר/אחר אבל יכול להיות ששווה לשכור רכב ושישב בחניה של המלון.

אתן בתור דוגמה את המקרה שלי: הכניסה לחניה שלי צמודה לכניסה של השכנים, כך שיש מעטפה רחבה על שתי הכניסות. השכנים לעיתים מחנים רכב על החלק שלהם. הרחוב הוא רחוב צר וכשהם עושים את זה קשה לי מאוד לצאת מהחניה כי הרכב שלהם לא מאפשר לי לפנות מיד עם הירידה לכביש, ורכבים חונים בצד השני לא מאפשרים לי לקחת פניה רחבה. בתאוריה, אם היה מטר מכל צד של החניה לא היתה בעיה, אבלל בגלל ש"חצי מהמעטפה שלהם" הם מחנים ממש עד קצה החניה שלי, ולפעמים גם מעבר, מה שמחמיר עוד יותר את הבעיה. במקרה הזה הייתי שמח מאוד אם היו אוכפים את איסור החניה.

באחד הריזורטים - הכוונה לאחד המלונות של הדיסני? אם כן, אמורים להיות שאטלים מהמלון לכל הפארקים. השאטלים לוקחים אותך מהפתח של המלון לפתח של הפארק, ולכן עדיפים על רכב פרטי - החניות יכולות להיות די רחוקות מהפתח. קח בחשבון שהנ"ל תקף רק לפארקים של הדיסני ויש גם פארקים אחרים באזור.

כתבתי את זה: גם אם לא יקבל רשיון מהאוניברסיטה הוא יכול לקנות רשיון לווינדוס במה שנשאר מהתקציב, ואם הולכים על איזה רשיון שוק אפור העלות בכלל זניחה.

ללמוד מכונות בטכניון זה כיוון אפשרי. המידע שלי הוא מלפני כמה שנים אבל אני אישית לא מכיר מסלול התמחות בהנדסת רכב בפקולטה למכונות בטכניון. עם זאת, יש קורסים שרלוונטיים לנושא בחלק מהמסלולים. בנוסף, תכיר שיש לא מעט קורסים בנושאים שקשורים לרכב ותחבורה גם בפקולטה להנדסה אזרחית, תחת המסלולים של תחבורה והנדסה חקלאית. חשוב גם שתחליט למה בדיוק בתחום הרכב אתה מעוניין להיכנס. תכן של שלדה? מנוע? תחבורה חכמה ורכבים אוטונומיים? כל אחד מהנושאים הללו יקח אותך בכיוונים שונים לגמרי מבחינת הקורסים והמסלולים (ואפילו הפקולטה) שתצטרך ללמוד.

במקרה כזה שווה לדעתי לקנות גם תחנת עגינה, משהו בסגנון הזה: https://www.aliexpress.com/item/1005005501127194.html לא יקר והרבה יותר נוח, הכל יושב על כבל טייפ C אחד במקום להתחיל לחבר מטען, מסך ו USB בנפרד.

https://ksp.co.il/web/item/214970 3450 ש"ח באילת. שים לב שמגיע ללא מערכת הפעלה ותצטרך להשיג רשיון windows בנפרד. בעבר ניתן היה לקבל רשיון מהאוניברסיטה, מניח שזה המצב גם היום. אופציה נוספת, אותו מחשב עם מעבד i5 במקום i7 אבל עם כרטיס מסך חיצוני (אם כי בסיסי למדי), באותו מחיר: https://ksp.co.il/web/item/241124

לשימושים בסיסים יחסית בסולידוורקס (הרוב הגדול של מה שעושים בתואר ראשון) לא צריך כרטיס מסך חזק במיוחד. זה לא אומר שלכרטיסי מסך חזקים אין את המקום שלהם (להרכבות גדולות או שימושים שונים לגמרי כמו אינטיליגנציה מלאכותית). אגב, גם אונשייפ, למרות שהוא כביכול בענן, משתמש בכרטיס המסך של המחשב, והוא לא ממש שונה מסוליד בקטע הזה.

אני דווקא ממליץ על dell vostro 14, יש לי אחד ועוד שניים במשפחה, שניים לא עשו בעיות בכלל, בשלי תאורת המקלדת הפסיקה לעבוד והיא הוחלפה באחריות אצלי בבית. למישהי נוספת שאני מכיר יש אחד והוא עבר חיים לא קלים, הוא חבוט מכל הכיוונים (כולל מעיכות במתכת מכל הכיוונים, אבל אין שברים) ועדיין עובד בלי שום בעיות. חשוב לציין שכולם ווסטרו סדרה 5000 שעשויים בעיקר ממתכת, סדרה 3000 זולה ופלסטיקית יותר ולא יודע להגיד מה העמידות שלה. שלי ספציפית עם i7 ו 16GB זכרון, את רוב התואר השני עשיתי עליו, כולל סולידוורקס, אונשייפ ומאטלאב.

כשמבצעים ביקורת עולה פקח מכל דלת של האוטובוס, כנראה כדי למנוע מאנשים לברוח. האמת שבכלל לא בטוח, מחירי התחבורה הציבורית בישראל זולים גם ככה בהשוואה לעולם, אנשים נמנעים מתחבורה ציבורית מסיבות אחרות. מחקרים מראים שהורדת מחירים מתחת למה שיש היום כמעט שלא תשנה את מספר הנוסעים.

כתוב על התחתית שלו. 1.9 אמפר. יש איזשהי אלקטרוניקה בהדק ששולטת על מהירות הסיבוב.

ראיתי את אותה המודעה גם על אוטובוסים בימים האחרונים.

מה גם שלספק לאלקטרוניקה שתוכננה ל 9.6 וולט נומינלי מתח של 11.1 נומינלי בטוח לא משפר את אורך החיים שלה. לגבי זמן הטעינה, אפשר לטעון גם תאי ניקל מטאל וניקל קדמיום בזרם גבוה, מה שמקצר בהרבה את זמן הטעינה. מטענים זולים טוענים אותם לאט כי אז הבקרה צריכה להיות פחות מתוחכמת. המטען שמגיע עם המברגה כמו של פות"ש יודע לטעון ב 1.9 אמפר, מה שאומר שבתאוריה הוא יכול לטעון את הסוללה בקצת יותר משעה (בפועל הזרם יורדכשהסוללה קרובה להתמלא ולכן זה לוקח יותר). אני די בטוח שאצלי הסוללות נטענות במשהו כמו שעתיים. גם בסוללות ליתיום, אגב, רצוי לא לטעון אותן בפחות משעתיים כי זה לא בריא לסוללה. בנוסף, אם לא עושים שימוש תדיר במברגה, סוללת ליתיום עם כמה תאים יכולה בקלות להיהרס כשהיא מתרוקנת. תאי ליתיום הרבה יותר רגישים למצב הזה מאשר תאי ניקל מטאל או ניקל קדמיום.

שתי הסוללות שקניתי היו של 2000, כאשר המטרה היתה שיהיו ניקל קדמיום כמו המקוריות, למרות שבמציאות אני לא יודע אם הן ניקל קדמיום או ניקל מטאל (להבנתי סוללות ניקל קדמיום כבר לא ממש מיוצרות בימינו ולרוב הוחלפו בניקל מטאל). הסוללה שבניתי לבד היא של 3000 והיא ניקל מטאל והחשד שלי בזמנו היה שזאת אחת הסיבות שהיא מתה מהר, כי לא ברור אם המטען שהגיע עם המברגה מיועד לניקל מטאל. היום היום אני פחות בטוח שזאת הסיבה, כמו שכתבתי בהודעה הקודמת. קיבולת של 12800 mAh היא לא הגיונית לסוללות כאלה. הסוללות מורכבות משמונה תאים במתח של 1.2 וולט מחוברים בטור (8X1.2=9.6), כלומר הקיבולת של כל תא ספציפי תהיה הקיבולת של הסוללה כולה, רק במתח גבוה יותר. כל תא הוא קצת יותר גדול מסוללת AA (קוטר גדול יותר אבל קצר יותר). אני לא מכיר סוללות AA של 12800 mAh או אפילו קרוב לזה. במקסימום הן מגרדות 3000. הגיוני שהקיבולת בסוללות מודרניות גדולה יותר מהמקוריות כי הטכנולוגיה השתפרה, אבל לא עד כדי כך. כל מספר שהוא הרבה יותר גבוה מ 3000 סתם מיועד לנפח מחיר.

גם לי יש כזאת. יש לי סוללה חלופית אחת שקניתי בארץ ואחת שהזמנתי מעלי אקספרס, שתיהן עובדות מצוין. יש לי גם סוללה אחת שהחלפתי בה את התאים, ההלחמה שם לא פשוטה (בסוללה המקורית התאים מרותכים). לדעתי גרמתי נזק לתאים כשניסיתי להלחים אותם, היא מתה יחסית מהר. יש שם גם חיישן טמפרטורה שריך למקם בין התאים למיטב זכרוני. יותר פשוט וזול לקנות סוללה מוכנה. התאים פה הם לא ליתיום אלא ניקל קדמיום (או ניקל מטאל בסוללות היותר חדשות), מבחינת בטיחות הן הרבה פחות מסוכנות מליתיום ואם הסיכון היחיד בתאים לא איכותיים הוא שהסוללות ימותו קצת יותר מהר אז לדעתי עדיף לחסוך את העבודה.

אין לי המלצות אישיות בנושא, אבל אולי כדאי לך לבדוק את ערוץ היטיוב הזה: https://www.youtube.com/@DownieLive/videos זה ערוץ בנושא טיולים, אבל היוטיובר עצמו מונקובר ולמיטב זכרוני יש לו לא מעט סרטונים על ונקובר והאזור, במיוחד בין הסרטונים הקצת יותר ישנים, אולי תמצאי שם משהו שמעניין אותך. עריכה: מניח שכדאי להתחיל מהפלייליסט things to do in vancouver.

זה בדיוק העניין, בגלל שהם עושים הרבה יותר ימי מילואים מהמקסימום שהחוק מתיר זה חייב להיות בהתנדבות. מסכים, ואני גם לא רואה שעושים את זה. אני רק אומר שלהבנתי זה אפשרי. אבל הסיבה היחידה לעשות את זה היא כדי להכניס למי שמסרב להתנדב אצבע בעין בכך שיהפכו אותו לעבריין אם יסרב להגיע למילואים ביחידה החדשה.

בטייסים מושקע הרבה כסף בהכשרה וכדי להחזיר את העלות הם חותמים הרבה שנים קבע. ככה נהוג בכל הכשרה שצה"ל נותן, בין אם זה קורס טיס, קורס קצינים או עתודה - הקבע שאתה חותם מיועד להוציא ממך תועלת שתצדיק את ההשקעה. בתור מישהו שהיה מתנדב חריג קריאה בחיל האויר (עד שסגרו את היחידה שלי), אני מכיר קצת את הנושא, מניח שאצל טייסים זה אותו רעיון. עבור משרת מילואים רגיל, יש כללים ברורים לגבי מתי, כמה ואיך אפשר לקרוא למילואים (נשים בצד צו 8 כרגע). אני לא זוכר את המספרים המדוייקים, אבל אם אני זוכר נכון מותר לעשות חודש מילואים בשנה וצריך להודיע על תאריכי המילואים לפחות חודש לפני באמצעות צו. חריגי קריאה בעצם מוותרים בהתנדבות על המגבלות הנ"ל, כלומר אפשר לגייס אותך בהתראה קצרה מהמותר בחוק (למעשה בלי התראה בכלל, פשוט בשיחת טלפון, והצו מחכה לך כשאתה מגיע) ולפרקי זמן ארוכים יותר. ממה שאני מבין, עבור טייסים 180 ימי מילואים בשנה הם לא מחזה חריג. להבנתי, אם היחידה של אדם מסוים דורשת התנדבות כדי לשרת בה במילואים והוא מסרב להתנדב, הצבא יכול להעביר אותו ליחידה אחרת בה שירות מילואים הוא רגיל ולא דורש התנדבות, ואפשר לזמן אותו לשירות מילואים לפי כל המגבלות הקבועות בחוק. כמובן שזה לא רצוי, מכיוון שלרוב ביחידה שלו הוא מביא יותר תועלת - להעביר טייס לגדוד הגנה קרקעית באיזה בסיס זה בזבוז נוראי.

מישהו שאני מכיר רוצה לרכוש רכב חדש והתייעץ איתי בעניין. אחת האופציות שהוא שקל היתה ג'ילי גאומטרי C. אמרתי לו שאני לא ממליץ על הרכב כי הוא לא עבר מבחני ריסוק, והתשובה שלו היתה שלהבנתו הרכב קיבל 6 כוכבים במבחני ריסוק. הסברתי לו שזאת לא אפשרות, אבל תיארתי לעצמי מאיפה המספר הזה הגיע - ואכן כשבדקתי התברר שציון אבזור הבטיחות שהרכב קיבל הוא 6. אמנם ייתכן שציון אבזור הבטיחות מגיע ממקום טוב, אבל במקרה הזה הוא מטעה את הצרכן לחשוב שמדובר ברכב בטיחותי, בעוד שבפועל ייתכן מאוד שזה לא המצב, ופשוט לא ניתן לדעת עד שהרכב עבר מבחני ריסוק. מדאיג אותי מאוד לחשוב שציון אבזור הבטיחות יכול לגרום לכך שרכב מאובזר יסתיר ציון ריסוק נמוך או לא קיים, אבל מבחינת הצרכן שפחות מבין, מדובר גם ברכב בטיחותי. במקרים קיצוניים, הציון יכול גם לגרום לצרכן לחשוב שרכב שקיבל ציון טוב יותר במבחן ריסוק, אך נמכר עם פחות אבזור בטיחות, הוא פחות בטוח, כי המידע על מבחני ריסוק אינו מופיע בפרסומים על הרכב. העליתי את הדוגמה של הג'ילי כי זאת הדוגמה שבה נתקלתי, ובחיפוש קצר לא הצלחתי למצוא דוגמאות אחרות (ברוב המקרים יש מתאם בין אבזור הבטיחות לבטיחות האמיתי של הרכב). האם יש דוגמאות נוספות למקרים כאלה? ובכלל, אתם חושבים שמדובר בבעיה? האם לדעתכם יש מקום לשינוי במידע שמוצג על הרכב (בפרסומות ובברושור) כדי שישקף טוב יותר את רמת הבטיחות האמיתית?

אם הוא טוען ב 3 שעות הוא מטען מהיר. כמו שכתבתי, מטענים איטיים מטעינים בזרם נמוך מאוד כדי שיוכלו לטעון ללא הגבלה מבלי לפגוע בסוללות. למטען איטי יקח לפחות 12 שעות לטעון סוללה (ועוד אחת עם קיבול קטן). בוודאי שמוכרים מטענים איטיים, אבל בדרך כלל יחד עם סוללות. לדוגמא: https://ksp.co.il/web/item/61169 יש לי כזה בעבודה ואני יכול להעיד שהוא הכי טיפש ואיטי שיש 😄

אני מבין שמדובר במטען חכם. אם יש לך כוח, הייתי צופה בסרטון (המאוד טכני) הבא, שמסביר למה מטען חכם הוא לא תמיד הרעיון הכי טוב: אמ;לק: מטענים חכמים לא תמיד ממלאים את הסוללה עד הסוף ולפעמים לא טוענים בכלל סוללות תקינות, שמטען "טיפש" יטען כמו שצריך. היתרון היחיד שלהם הוא זמן טעינה. אולי שווה לקנות מטען טיפש בכמה שקלים ולראות אם יש שינוי במצב הסוללות.

מוזר שאת אומרת שהסוללות נפרקות בזמן הטענה (אני מניח שהכוונה שאת פשוט משאירה אותן במטען לאחר שההטענה הסתיימה). בגדול כשסוללות NiMH (רוב סוללות ה AA ו AAA הנטענות) טעונות במלואן, אפשר להעביר אותן למצב טעינה איטית (אם אני זוכר נכון, מצב שבו זרם הטעינה הוא לכל היותר עשירית מהקיבולת) והאנרגיה העודפת משוחררת בתהליכים הפנימיים של הסוללה ללא נזק. מטען חכם אמור לדעת לבד לעבור למצב כזה ולהשאיר את הסוללה מלאה. מטען טיפש טוען רק במצב הזה והמשמעות היא שהטעינה לוקחת המון זמן (יצא לי להשתמש במטען כזה שלפי החישוב שלי יקח לו יומיים למלא לגמרי סוללה ריקה). בכל מקרה, אם המטען תקין הסוללה אמורה לצאת ממנו מלאה (אם נטענה מספיק זמן, כמובן). שמירה של הסוללות במקרר אמורה להפחית את הפריקה העצמית שלהן במידה מסוימת, לדעתי זה לא ממש רלוונטי בסוללות מודרניות. עריכה: אם את משאירה את הסוללות במטען ומנתקת אותו מהחשמל, יכול להיות שיש זליגת מתח מהסוללות לאלקטרוניקה הפנימית שלו וזה מה שמרוקן את הסוללות.

מהאתר שלהם: הרבה מקורות לא רשמיים כותבים על כך שיש על הרחפן optical flow sensor, שהוא בעצם מצלמה ברזולוציה נמוכה שמשתמש באלגוריתם עיבוד תמונה כדי לזהות תנועה.