RedLabel

הבעיה היא שכשאתה נותן לשוטר (ולכל אדם) כלי, הוא נוטה להשתמש בו גם כשהוא לא הכלי המתאים. הפחד שלי הוא שכל אי עצירה בתמרור עצור תתחיל להסתיים בניגוח. וגם אם לא, השאלה האם עשו חישוב אמיתי של עלות וסיכון מול תועלת או שהחליטו בגלל גחמות של שוטרים (או מקורבים, או כל החלטה לא עניינית אחרת). במדינה שלנו, לצערנו, זה לא מובן מאליו.

כמו שכתבתי, יש סיבה שהחליטו לאסור את זה בחוק - זאת הבעיה. זה מסוכן למשתמשי הדרך האחרים. אם יש לזה סיבה טובה אני חוזר בי ממה שאמרתי. מצד שני, אני שוב שואל - האם הצורך בניגוח הוא כזה נפוץ שזה שווה את הכסף ואת הסכנה לשאר משתמשי הדרך? מגן חזירים על כל ניידת זה מה שיעצור את הפשיעה? למה באירופה אין צורך בזה וכאן יש? גם באירופה יש מרדפים והם משתמשים בטכניקות פחות הרסניות כדי לעצור רכבים נמלטים. אי אפשר לעשות את זה כאן? השאלות לא רטוריות, ובאמת אשמח לקבל עליהן תשובות, בהנחה שהן קיימות.

אהבתי שהם רוצים להוסיף גם מגיני חזירים לצורך ניגוח במרדפים. גם אם נתעלם מהעובדה שזה לא חוקי, כי הגיעו למסקנה שזה מסוכן מאוד להולכי רגל אם אני זוכר נכון, כמה מרדפים עם ניגוח כבר מתרחשים בישראל? אם למישהו יש נתונים אשמח לדעת. נראה ברור לגמרי שהמטרה של זה היא קצת לנפח את האגו לשוטרים שהם מסתובבים ברכב מגניב וקשוח ולהרגיש שהם LAPD, אז למה לא קונים כבר ניידות יעודיות מארה"ב וסוגרים עניין?

ההתייחסות שלי היתה לזה: אז יש גם יש מתחרים חשמליים. הלייטנינג, אגב, אמור להיות זול משמעותית מהרפטור, והוא אמור להיות מתומחר בדומה לכלי רכב סטנדרטיים בקטגוריה, מה שכנראה אומר שאם הוא יגיע לארץ הוא אמור להיות באותו סדר גודל של מחיר כמו הלנד קרוזר (כמובן שזאת הערכה גסה מאוד). גם אם הלייטנינג עצמו לא יגיע, זו כנראה תחילת מגמה של השוואת מחירים בין רכבים חשמליים לרכבים סטנדרטיים מקבילים. כלומר, יגיעו מתחרים חשמליים אחרים.

לטויטה לנד קרוזר יש מנוע 2.8 ליטר עם 204 כ"ס ומומנט של 51 קג"מ. לפורד f150 לייטנינג (טנדר חשמלי) יש שני מנועים חשמליים עם הספק משולב של 563 כ"ס ומומנט של 105 קג"מ. מנועים חשמליים הם הרבה יותר חזקים כבר היום.

אשמח לשמוע מה ההתרשמות אחרי שבוע. בנוסף, יש לי שאלה: אחרי התיקון, כשמערכת ה stop start עובדת והמזגן על low, האם זה מונע מהמנוע להיכבות? כי אצלי לרוב זה לא מונע, אבל אולי זה בגלל שהמדחס לא פועל. אני שואל כי ברכבים אחרים עם המערכת שיצא לי לנסוע בהם, ברגע שהמזגן על low המנוע לא נכבה.

העניין הוא שפות"ש מניח שיש שירות רכבים אוטונומיים שיתופיים, מן הסתם (או שלא?) הציפייה היא שהשירות הזה יעבוד גם בשבתות וחגים, כמו מוניות, אבל בעלות נמוכה בהרבה. אם הנורמה תהיה שכולם משתמשים ברכב שיתופי, לא רואה סיבה לא להשתמש בו לטיולים וכו'. מהבחינה הזאת אני חושב שלרוב האנשים בעלות על רכב זה לא תענוג גדול, ואם יש רכב שמופיע ליד הדלת שלך כשאתה צריך אותו ואתה יכול להשתמש בו עד שתסיים, אנשים ילכו על האופציה הזו. בהנחה כמובן שהמחיר הגיוני, ולצורך העניין מחיר של מונית או השכרה עבור דבר כזה היום לא נחשב מחיר הגיוני מבחינתי.

אני לא חושב שהמחיר הוא הסוגיה, כי רכבים חשמליים ירדו במחיר ככל שהטכנולוגיות יתפתחו והיקף הייצור יגדל. הבעיה היא שהערים נעשות יותר ויותר צפופות כל שהאוכלוסיה גדלה ובאיזשהו שלב כבר לא ישתלם לנסוע ברכב פרטי פשוט כי זה יקח יותר זמן מאשר בתחבורה ציבורית בגלל העומס. למעשה בהנדסת תחבורה הרבה פעמים מתייחסים לזמן הנסיעה בתור "עלות הנסיעה" עבור המשתמש. בגדול כל עולם התחבורה פונה לכיוון תחבורה שיתופית ותחבורה ציבורית, כאשר המטרה היא למנוע מאנשים לקנות רכב. לגבי הגעה ממקום למקום כשירות - נראה שזה העתיד, ואפילו יש לזה שם: Mobility as a Service (או MaaS בקיצור), שהרעיון בו הוא שירות אחד שמשלב אמצעי תחבורה שיתופיים וציבוריים שונים כדי להביא את הנוסע ליעד. למרות האמור, בכל מקרה הדברים תמיד יתאזנו ככה שחלק מהאנשים ישתמשו ברכב פרטי. הרי אדם שעובר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית גורם לירידה של העומס וקיצור בזמני הנסיעה, אם מספיק אנשים יעברו, לאלה שישארו כבר ישתלם לנסוע ברכב פרטי, כלומר תמיד תהיה נקודת שיווי משקל שבה לחלק מהאנשים משתלם לנסוע ברכב פרטי ולחלק בתחבורה ציבורית.

בגדול, כשמדברים על "מלחם", יש לך את הידית שמחוברת ישירות לחשמל, ככה: כשמדברים על תחנת הלחמה, הידית מחוברת בכבל לבסיס, שמכיל את רכיבי ההשנאה וממנו יוצא כבל שמחובר לידית, ככה: בתחנות הלחמה גם יש אפשרות לשליטה מדויקת על טמפרטורה ובמלחמים לרוב לא (למרות שיש מלחמים כמו בקישור של ברווז שכן יש להם את הפיצ'ר הזה). אחד הדברים שנוחים בתחנת הלחמה הוא שהחוט שיוצא מידית המלחם הולך לאיפה שנוח לך ולא לכיוון השקע הקרוב, וגם מדובר בכבל דק יותר ולכן קל וגמיש יותר. כשמנסים להלחים בצורה מדויקת אלה הבדלים משמעותיים. כמובן שזה יתרון רק אם אתה מלחים על שולחן ולא "בשטח". למיטב זכרוני, במחירים של הארץ, מלחם פשוט וסטנד כבר יעלו לך חצי מהמחיר של תחנת הלחמה פשוטה מחו"ל שתהיה נוחה יותר, זה לא שמדובר על משהו יקר שמיועד למקצוענים (כמו שחשבתי פעם). אם מבקשים המלצה לתחנת הלחמה, בעבודה הקודמת שלי קנינו תחנה מסוג ATTEN 937: זאת תחנת הלחמה סינית ולא אכנס כרגע לסיבות שקנינו דווקא את זאת, אבל היא התבררה כתחנת הלחמה נחמדה מאוד, נוחה לשימוש ומתחממת מהר. קניתי אחת כזאת גם שתהיה לי בבית, היא עולה פחות מ 50 דולר בעלי אקספרס. אציין רק שאני לא אלקטרונאי והשימוש שלי בתחנה הוא קל יחסית.

מחכה לעדכון. מה אמרת להם לגבי התקלה? והאם החליפו על דעת עצמם או שניסו למרוח אותך כמו שחזה נקמיצ'י?

אין קשר לברקס, זה קורה גם בזמן נסיעה בכביש הפתוח, באיזשהו שלב אחרי דקה - שתיים של נסיעה המדחס פשוט מחליט להיכבות. אגב, ניסיתי אתמול לכבות ולהדליק את המדחס כמה פעמים, זה לא עבד, המדחס חזר לעבוד רק אחרי שגם הגברתי את עוצמת המאוורר. יש איזה סיקוונס שמכניס אותו חזרה לעבודה, אני אנסה למצוא אותו ואם אמצא משהו שאצליח לחזור עליו אפרסם כאן. בכל מקרה משחק עם כפתור ה AC, הטמפרטורה והמאוורר גורם לו לחזור לעבוד בסוף.

כפתור AC.

שמתי לב לקטע עם המזגן, הוא מוציא אויר קר בהתחלה ואח"כ מפסיק. אם מכבים ומפעילים את המדחס הוא שוב מתחיל להוציא אויר קר וזה לרוב מסתדר. מניח שמדובר באיזשהו באג בתוכנה. זה די מעצבן. אגב, גם בחורף שמתי לב שכשהפעלתי מזגן בהתחלה הלחות נעלמה ואז חזרה, עכשיו כשאני חושב על זה מדובר באותה תופעה בדיוק של כיבוי המדחס ללא הפעלה מחדש. אם יש להם פתרון, אשמח לשמוע.

לקח כמה ימים, אבל מצ"ב תמונות. בטעות צילמתי את תחתית המכשיר כשהמדבקות הפוכות. הפכתי את התמונה כדי שיהיה קל יותר לקרוא, אבל עכשיו הוא מונח על התקרה, קצת מוזר. בכל אופן, אין שום פרטים על המכשיר חוץ ממה שמופיע בתמונות. מצ"ב גם תמונות של הקערה, היא מאוד ישנה ונעשתה פריכה עם השנים, כך שאין טעם לנסות לתקן אותה, היא פשוט תישבר במקום אחר. מקווה שזה עוזר במשהו.

הטיל נע בנפילה חופשית, אי אפשר להפיל אותו, אפשר במקסימום לפרק אותו לחתיכות קצת יותר קטנות שבכל מקרה יפלו לכדור הארץ, וסביר להניח שניסיון ירוט סתם יעלה הרבה כסף ורק ימלא את הטיל הסיני בחורים. סרטון שמסביר מה קורה שם ולמה אי אפשר לדעת יפה הוא יפול:

יש גם משהו כזה שמנסים לפתח, שכנראה אפשרי תאורטית, אבל אם היתוך זה מדע בדיוני, לא יודע מה להגיד על זה. היתוך גרעיני נראה פשוט ביחס לזה. זה נקרא Alcubierre warp drive. חפש את זה או IXS Enterprise אם בא לך לקרוא על זה. ההבדל היחיד בין זה למדע בדיוני הוא שמישהו במציאות מנסה לבדוק אם זה אפשרי.

כמה דברים בנוסף לאמור. גם ה SLS, המשגר החדש של נאס"א שבפיתוח כבר הרבה שנים, משתמש במנועים ששורפים מימן וחמצן בשלב הראשון (למעשה אותם מנועים של מעבורת החלל, כשחלקם מנועים שממש היו בשימוש במעבורות חלל). אם שימוש במנועים שורפי מימן היה לא פרקטי היו זונחים אותו אחרי הדלתא 4 ולא מנסים להשתמש בו במשגר חדש. יש סיבות טובות להשתמש דווקא במימן, אבל לא אכנס אליהן כרגע. דבר נוסף, ישנם סוגי מנועים שהם אכן הרבה יותר יעלים ממנועים רקטיים שמשתמשים בהם כרגע, כגון מנועי NTR שבהם בעצם נעשה שימוש בכור גרעיני כדי לחמם את הגזים שנפלטים מהמנוע במקום שריפת דלק. במידה וכריה בחלל תהיה רלוונטית (לא מדבר כרגע על הליום 3 אלא על כריית אסטרואידים, לדוגמא) יש לאן להתפתח מבחינת יעילות ולצמצם משמעותית את עלויות ההובלה. כרגע אנחנו ממש לא שם כי יותר זול לכרות מחצבים על כדור הארץ, אבל אם המחיר יעלה מספיק (או שטיסה לחלל תהפוך לזולה מספיק) גם זה יקרה. בכל מקרה אף אחד לא יכרה בחלל אלומיניום וברזל שמהם יש לנו מספיק, אלא מחצבים יקרים כמו פלטינה לדוגמא.

ממש ראו בשניה לפני הנחיתה את ההאטה, נחיתה חלקה כמו חמאה.

לוויינים (וגם תחנות חלל) לא עוברים מעל אותן נקודות בדיוק בכל מסלול (פרט לכמה מסלולים מאוד ספציפיים). בגלל הסיבוב של כדור הארץ יש "הזזה" במסלול בכל הקפה. לדוגמא, תמונה מויקיפדיה שבה משורטט המסלול שעשתה תחנת החלל הסינית הראשונה: כל אחד מהקוים מתאר הקפה נפרדת של כדור הארץ. כלומר אם לא יודעים מתי הטיל יכנס חזרה לאמטמוספירה, יש בעצם פס לרוחב כל כדור הארץ שהטיל יכול ליפול בכל מקום בו, מהנקודה הכי נמוכה במסלול (בתמונה - דרומית לאוסטרליה) ועד הנקודה הכי גבוהה ( בתמונה - קצת צפונה מספרד). כלומר בדוגמה שבתמונה (שכנראה די קרובה למה שקורה עכשיו) כל מקום בין קוי הרוחב -45 עד 45.

אם זה מעניין מישהו, הדבר הזה קורה בגלל שהמשגר שלהם (לונג מארש 5B) מדליק את כל המנועים שלו על הקרקע ורק נפרדים ממנו מאיצים (ה"טילים" הצדדיים) לאורך הטיסה, כאשר המנועים בליבת הטיל (החלק המרכזי) ממשיכים לעבוד עד לכניסה למסלול. למיטב ידיעתי זה המשגר היחיד שעדיין עושה את זה, האמריקאים והרוסים ירדו מהשיטה הזאת בשנות ה 60, והסיבה היחידה שהשתמשו בה מלכתחילה היתה שלא ידעו אם ניתן יהיה להדליק מנוע רקטי בחלל. כשגילו שזה אפשרי, הם עברו לערום את השלבים אחד על השני כאשר השלב הראשון לא נכנס בכלל למסלול ונופל מיד חזרה לכדוה"א, בד"כ לים (או מנחית את עצמו חזרה כמו שעושים עכשיו spacex ו blue origin). אגב, גם מודול תחנת החלל שהם שיגרו עכשיו מבוסס על תוכניות סובייטיות משנות ה 70 עם קצת עדכונים.

עברו עוד כמה חודשים ואחותי צריכה לעבור קורס לפני שפג תוקף הרשיון שלה. יש חדש בנושא?

מה שמעצבן זה שאת המערכים האחרונים שקנו, הסימנס הכחולים, התאימו לגובה הישן של הרציפים, אז ברציפים החדשים (והנמוכים יותר) תהיה מדרגה בכניסה לקרונות האלה. לא מבין למה כל הזמן משנים תוכניות ברכבת, פשוט שיבחרן גובה וישארו איתו. בתקווה עכשיו זה מה שעשו.

אחרי הרבה שנים של שירות אמין, נשברה לצערי הקערה במכשיר מג'ימיקס 2000 של ההורים שלי. פרט לקערה המכשיר תקין לגמרי ועובד מצוין למרות הגיל. חרשתי שעות באינטרנט בנסיון למצוא מישהו שמחזיק קערה כזאת, אבל לא מצאתי. האם מישהו יודע איפה ניתן להשיג חלקים לדגם הזה? חבל לי לזרוק מכשיר תקין בגלל דבר כזה.

מקפיץ לטובת עדכון, תרתי משמע. אז לגבי סוגיית העדכון שהיתה כאן, אתמול קפצה לי הודעה על המסך שגרסה חדשה מוכנה להתקנה. לא יודע אם ההורדה של העדכון היתה דרך הטלפון (אני נוסע קבוע עם טלפון מחובר ואנדרואיד אוטו) או התקשורת הפנימית של הרכב. בכל מקרה, הרכב מקבל עדכונים OTA. ההתקנה לקחה כמה דקות בהן הייתי צריך לכבות את הסוויץ'. המסך נהיה שחור לדקה-שתיים כמה פעמים במהלך ההתקנה (כותב לטובת מי שאולי יתקל בזה - לא צריך לדאוג). הגרסה המעודכנת בהחלט מראה שיפור - התפריטים יותר חלקים והתגובה של המסך מהירה יותר. יש גם כל מני שיפורים קטנים נוספים בחלק ממסכי המידע. משהו מוזר שהיה כשקיבלתי את הרכב הוא שהעברית היתה מותקנת כאיזשהו טלאי על המערכת ואחרי שעברתי לאנגלית לא היה אפשר לחזור לעברית. הסיבה שעברתי לאנגלית היא שבעברית היו כל מני שגיאות כתיב ודברים מעצבנים כאלה. כל זה תוקן בגרסה החדש, ועכשיו גם אפשר לבחור עברית מרשימת השפות, מה שאומר שיש מקלדת עברית עבור חיפוש אנשי קשר בטלפון. למען הסר ספק, העדכון השפיע גם על המסך הקטן בדשבורד. מעניין אם היתה השפעה גם על פיצ'רים נוספים ברכב, מניח שאגלה בימים הקרובים. בנושא אחר, יש אפליקציה שנקראת רנו קונקט שאפשר להוריד ולקבל בה מידע על הרכב (ולהתקין כל מני פיצ'רים בתשלום). היא לא עובדת בארץ, אבל כאן יש שירות זהה בתשלום חודשי דרך חברת פוינטר עם אפליקציה משלו. כשאני קניתי את הרכב הדבר הזה לא היה קיים (לא הופיע באתר של רנו ולא הציעו לי את זה). לא הבנתי למה הם לא משתמשים באפליקציה הכללית של רנו (חברות אחרות כן משתמשות בארץ באפליקציה העולמית), יש לזה סיבה או סתם מסחטת כסף?

מתעלק על השרשור, מה דעתכם לגבי ה k2 battery? האם הוא חזק כמו הרגיל? האם לדעתכם ההפעלה על סוללה שווה את התוספת הגדולה מאוד למחיר?