יומנו של סטפן מנץ – דיון טכני מתעדכן בנושאי אודיו

[lanosforce]

שלום לכולם,

 

אז מיהו סטפן מענטש? (מנץ)

סטפן מנץ הינו מתכנן מגברים וותיק אשר תחתיו הוקם המותג ZED AUDIO , הוא יהודי ואף למד קצת עיברית (התכתבתי עם הבן אדם בתקופת רכישת הלוויתן ישירות ממנו בהזמנה אישית).

נכתב כאן כבר בעבר רבות על האיש ע"י מנהל הפורום איתמר. אתם תוכלו למצוא מגברים של חברות רבות אשר הלוחות שלהם, ספקי הכוח שלהם ומעבר תוכננו ע"י סטפן.

אחד המותגים הבולטים ביותר אשר התבסס במשך שנים רבות על רבים מתכנוני המגבר של סטפן הינם הייפוניקס למשל.

כיום, ניתן לראות מגברים חדשים של FOCAL שהם בעצם זד אודיו קלאס D פול ריינג' מתחת לפני השטח ופוקאל מתגאים בכך ואינם מסתירים זאת, אלא להפך, משתמשים בזה כמקדם מכירות.

כאשר סטפן מנץ פרסם לראשונה כי הוא הולך להוציא לשוק סדרה חדשה של מגברי קלאס D פול ריינג' אשר משתמשים בטכנולוגיות מיתוג (קלאס D אנלוגי) חדשניות ובספקי כוח חדשניים, התחלתי לקרוא את חומר ההסברה שלו והשתכנעתי מהר מאוד שלא מדובר כאן בעניין של אמונה אלא מדע טהור וקדמה טכנולוית בין אם מדובר בהיי אנד בתחום שלנו או כלל וכלל לא וההיי אנד כאן הוא רק במובן STATE OF THE ART בפן הטכנולוגי.

רכשתי ממנו בהזמנה ישירה את מגבר ששת הערוצים, הלוויתן – בזמנו היו כל כך הרבה הזמנות שנאלצתי לחכות לפס הייצור השני של מגבר שעדיין נחשב אב טיפוס.

נכון, היו בעיות בדרך, שני תיקונים למען האמת ועד היום עדיין פה ושם המגבר נדלק ומיד נכנס להגנה.

נכון – אני חושד ברצפת רעש שמיעה (לא תמיד) בעקבות כך שהמגבר שקניתי הוא אב טיפוס.

אך עדיין זה מגבר אשר מעלה חיוך על פני כבר שנים רבות וכנראה אמשיך להשתמש בו לפחות עוד שנה עם לא שנתיים ואף הרבה מעבר לכך.

מאז כבר סדרות המגברים שלו קפצו שתי סדרות ייצור ונמצאות בדור השלישי שלהן – מאוד מוצלח סה"כ.

אבל לא על זה ברצוני לדון כאן אלא על משהו אחר – מידע, מידע יקר ערך מבחינתי אשר נכתב ישירות מפיו של גאון בתעשיה – מידע אותו אני רוצה לחלוק אתכם חלק אחר חלק.

כאשר רכשתי את הלוויתן, קיבלתי ביחד עמו את חוברת ההדרכה שלו אשר הינה ספר קטן ליתר דיוק – בעשרת הדפים הראשונים של חוברת ההדרכה של מגברי קלאס הD החדשים של זד אודיו, קוראים – דיון טכני!

בעשרת הדפים הללו ישנם הסברים נפלאים ברמה המדעית פשוטה עד פשוטה בינונית לגבי מוסכמות ומיתוסים אותם סטפן שובר אחד אחרי השני בדרך כל כך קלה להבנה.

החלטתי לתרגם מספר נושאים אלו ולהעלות אותם כאן על הכתב!

 

אז מה היה הנושא הראשון עמו נתחיל? אחד החביבים עליי – הדאמפינג פקטור!

נתחיל בתרגום לעברית ואחרי זה אדביק את המקור ישירות.

דאמפינג פאקטור!

נתון זה מעולם ההגברה נופח מעבר לכל פרופורציה.

משמעותו של נתון הDF הינה יכולתו של המגבר להתנגד לשינוי במתח המוצא שלו.

הנוסחה היא – עכבת הרמקול חלקי עכבת יציאת המגבר לאותו הרמקול – נייצג עכבה במקרה זה באות Z

כל כך הרבה יצרנים טענו לערכים פשוט הזויים, מגוכחים ורבות שיקריים לגבי הדאמפינג פקטור.

דאמפינג פקטור 1000 למשל מרמז כי עקבת המוצא של המגבר הינה 0.004 אוהם (בהינתן עומס 4 אוהם)

הדרך היחידה להשיג תוצאה שכזו תהיה להטיל מאסות של היזון שלילי או היזון חיובי על המגבר ומשמעות של יתר היזון חוזר על המגבר (מכוון הרמקול או יותר נכון מתח חוזר למגבר) גורמת למגברים בכל מקרה להשמע נוקשים, קליניים. נוסף לזאת דאמפינג פקטור משתנה עם התדר, ככל שהתדר גבוה יותר כך גם נתון הDF גבוה יותר.

באופן צפוי, הDF יכול להיות פי עשרה גדול יותר בתדרים גבוהים יותר מאשר בתדרים נמוכים.

 

בואו נתבון במגבר זה אשר עכבת המוצא שלו היא 0.004 אוהם, מעגל הרמקול הינו מעגל טורי וההתנגדויות הבאות מתחברות בטור אל אותה התנגדות מוצא של המגבר עצמו (הZOUT של המגבר) 0.004

הבה נניח שאותה מדידת DF מדוברת ל0.004 נמדדה על הטרמינלים של הרמקול.

האקסטרא התנגדות (תוספת התנגדות) הראשונה שנראה היא החוט שהולך אל הרמקול עצמו אל הטרמינל של הרמקול נקרא לזה WT, לאחר מכן יש את התנגדות החוט עצמו ויש שני מוליכים שכאלו נקרא להם W, לאחר מכן יש את ההתנגדות של החוט אל טרמינל הרמקול עצמו – נקרא לזה WS

לאחר מכן יש את ההתנגדות של חוט הרמקול לסליל הרמקול – נקרא לזה WV ואחרון חביב התנגדות הDC של סליל הרמקול עצמו DCR.

אז מה שיש לנו כאן זה מעגל טורי עם ההתנגדויות הבאות אשר הצטרפו לחישוב –

WT+W+WS+WV+DCR+Zout

עכשיו הWT וגם הW וגם הWS וגם הWV ולבסוף הZOUT הינן התנגדויות בסך כולל מאוד קטן! ללא ספק פחות מ0.1 אוהם – וואהה – תראו מה קרה לדאמפינג פקטור האפקטיבי!!!

הוא הופחת לפתע מ1000 ל40 רק ע"י שלקחנו בחשבון את ההתנגדויות הטורדניות והבלתי נמנעות הללו במעגל הרמקול!

ועכשיו אם כל זה עוד לא היה מספיק נעבור לדבדבן שבקצפת – הDCR עצמו שהרי התנגדותו גם כן מצטרפת לחגיגה זו – באופן רגיל בד"כ הDCR יהיה 3.2 אוהם לרמקול עם התנגדות נומינלית של 4 אוהם ומה שזה אומר שאנחנו לקוחים עכשיו 0.1 ומוסיפים לו 3.2 אוהם ומקבלים 3.3 אוהם – עכשיו תחלקו 4 ב3.3

והדאמפינג פאקטור האפקטיבי עכשיו הוא 1.212 מזהירים!!!

חברים, זהו העולם האמיתי!

מה שאנו רואים זה כי פשוט הDCR התנגדות הסליל של הרמקול עצמו, לבדה – מציפה את כל שאר ערכי ההתנגדויות וההתנגדות הראשונית של 0.004 אוהם היא בעצם כמעט חסרת חשיבות לחלוטין!

 

לאחר מחקרים נמצא כי DF העומד על ערך סביבות ה20 הוא מספיק דיו בכדי להשכיח את קפיצות המתח (ספייקים) מהרמקול – פותח עיניים אמיתי לכולנו לא?

מגברי נורות טובים נשמעים פשוט נהדר – מקדם DF נמוך זה כל הסיפור!

 

-----סוף תרגום

עכשיו לאחר שאני קורא את כל זה אני די בטוח שלערכים הסופיים, סטפן מתייחס הרבה יותר למוזיקה בכללי ולא לתחום הבאס בפרט, אני די בטוח שלתחום הבאס צריך ערכים קצת יותר גבוהים ולכן כאשר היבטתי בסדרות המגברים שלו ראיתי כי הדאמפינג פקטור עומד על כ80 לערוץ לא מגושר ברובם.

הוא מצהיר על נתון דאמפינג פקטור אמיתי.

לאחר מכן היבטתי במגברים מסדרת הHDP של הרץ ולמשל במגברים רבי הערוצים שלהם הDF הוא 50 בעוד במונובלוקים הוא עומד על 100.

אני מתאר לעצמי שזה קורה בגלל שלא מדובר במגבר עם ערוצים אשר ניתן לגשר.

אני מתאר לעצמי שזה גם בכדי שניתן יהיה להוריד את המגבר לעבוד בהתנגדויות של 2 ואף 1 אוהם שם הDF צונח לכחצי ולאחר מכן לרבע – אם הסאב וופרים עדיין נשמעים טוב, זה רק מראה כי באמת, מעבר ל20 בנתון הDF זה כנראה מספיק.

עכשיו רק בכדי שיהיה ברור – מדובר בZED על נתון 80 בתדר 40 הרץ! זה המון.

דוגמא אישית שלי – אני משתמש בסאב וופרים 8 אינטש וחותך אותם תלול בתדר 40 הרץ – אני מניח שאני יכול להתחמק עם זה גם עם מגבר שני ערוצים מגושר.

 

בדיון הבא נדבר על נושא עוד יותר חם בעולם האודיו לרכב וזו האובססיה להתנגדויות נמוכות בכדי לגדול בהספק.

המקור:

Damping Factor - This amplifier specification has been blown out of all proportion. What it means is the ability of the amplifier to resist a change in it’s output voltage.

The formula is DF= Speaker Z / Amplifier output Z (where Z is impedance). So many

manufacturers have claimed ridiculous, and often false damping factors. A damping factor

of 1000 implies that the output impedance of the amplifier is 0.004 ohms (4 ohm load).

The only way to attain this figure is to apply masses of negative feedback (or use positive

feedback) and too much feedback makes amplifiers sound harsh and clinical. Also

damping factor changes with frequency. The lower the frequency the higher the DF

number. Typically the DF can be ten times larger at higher frequencies.

Let us take this amplifier whose output impedance is 0.004 ohms (Zout). The speaker

circuit is a series circuit and the following impedances(resistances) are in series with this

0.004 ohms. Let us assume that this DF measurement was made at the amplifier’s

speaker terminal. The first extra contact resistance is the speaker wire to the speaker

terminal (WT ohms). Then there is that of the wire itself for two conductors (W). Next is

the contact resistance of the wire to the speaker terminal (WS). Next there is the contact

resistance of the wire from the speaker terminal to the voice coil (WV) and lastly there is

the DC resistance of the voice coil itself (DCR). So what we have is a series circuit with

the following resistances in series and adding up. WT+W+WS+WV+DCR+Zout.

WT,W,WS,WV and Zout are very small indeed. Certainly less than 0.1 ohms. Whoa, look

what has happened the EFFECTIVE DAMPING FACTOR has been reduced from 1000 to

40 by just taking into account those pesky unavoidable contact resistances. Now for the

cruncher, remember that the DCR is also in series and is typically 3.2 ohms for a nominal

4 ohm speaker. So we must add 0.1+3.2 = 3.3 ohms and now EFFECTIVE DAMPING

FACTOR is now a magnificent 1.212! (4 divided by 3.3)This is the real world. We see that

the DCR of the speaker swamps all other resistances in the speaker circuit and the 0.004

ohms amplifier output impedance is almost meaningless. It has been found that a DF of

about 20 is quite sufficient to dampen the voltage spikes from the speaker. An eye opener

this one is it not? Good tube amps sound marvelous - low damping factors!!

[Soundman]

לאודיסון טסיס HV ונטי הוא 80 על 1KHZ !! ב 4 אום

 

וזה מגבר של 10 שקלים בערך. (בחזקת 4)

 

 

אגב למגבר שיש לו DF גבוה. (וזה מגבר ששוקל 40-50 קילו!!)

זה קראון 5000VZ. אבל זה מגבר שהוא יוצר במיוחד לסאבים. והוא מיועד ל2-4-6 סאבים במקביל ( 8-12 אלמנטים של18 אינטש) חל מ16אום ועד 1 אום !!

והוא יכול לספק 5000W RMS אמיתים

[lanosforce]

שמעת את המערכת אצל לאון? בוא נאמר שאני לא מודאג

 

וצריך להיות בן אדם ממש מפגר לבזבז מגבר כזה על סאב אז שוב, לא מודאג

 

דרך אגב, אני כמעט בטוח שהלוויתן נמדד על df 80 אבל ב20 הרץ אז גם אני לא מודאג :-)

 

כי אני חותך את שני הסאבוופרים שלי ב40 על סלופ מאוד תלול :-)

 

או קיי מספיק עם כל החיוכים האלה, אין שום דבר חיובי בפולני!

 

חג עצמאות שמח!

[lanosforce]

עברו כמה שבועות טובים מאז היתה לי אפשרות לתרגם מאמר נוסף – לחץ ועומס בעבודה, בבית ובנוסף לכך השתתפות פעילה בארגון הארוע המדובר ליולי הקרוב שנת 2014 ועוד דברים רבים נוספים.

כעת אני רוצה להעלות עוד קטע קצר שתרגמתי מהTECHTALK של סטפן מנץ אשר נכתב על ידיו בספר ההדרכה של מגברי קלאס D ה"חדשים" של זד אודיו.

אתייחס לנושא מאוד כאוב בנוגע לחיבור סלילי הרמקול בהתאם להתנגדות המגבר הרצויה.

תחילת תרגום –

 

עכבת הרמקול (התנגדות) בנוסף לדברים רבים קובעת את הנקודה בה יעילותו של אותו הרמקול נהיית אופטימלית. וובכן כפי שנאמר פעם בתכנית טלוויזיה מפורסמת אשר שמה הוא "שכח מזה!" מדובר בעוד חלום מופרך (עוד פיקציה, בדייה).

עקומות (גרפים) של התנגדויות רמקולים מפוזרים בכל עבר ויותר מידי חובבי אודיו לרכב אוהבים לדחוף את המגברים שלהם להתנגדויות נמוכות כמו 2 ואף 1 אוהם.

וובכן עכשיו כאשר אני מציין "1 אוהם" אני פשוט לא יכול להתנגד ולהכנס לתוך הנושא הזה, הנה תסריט המצב האופייני:

ילד קונה מגבר שמוצהר להפיק טריליון וואט בספציפיקציות של X ב4 אוהם וY ב 2 אוהם וZ ב 1 אוהם.

עכשיו בואו ניקח ניחוש פרוע ונתערב על כך שרוב אותם הילדים ישר ידחפו את המגבר להתנגדות 1 אוהם, למה?

התשובה קלה מידי! אותו ילד מרגיש שהוא מקבל את התמורה המלאה לכספו בעודו עושה כך.

OK עכשיו בואו נביט למציאות העגומה בעיניים ונבין מה באמת קורה ומהם באמת ההבדלים בין חיבור ב4 אוהם לחיבור ב2 אוהם ו1 אוהם:

בואו ונאמר שב4 אוהם המגבר מוערך להוציא 600 וואט, ב2אוהם 1000 וואט וב1 אוהם 1500 וואט.

(משפט שלא הצלחתי כל כך לפרש) או קיי אנחנו נצא מתוך נקודת הנחה שעכבת הרמקול היא בעלת התנגדות קבועה למעגל (אני מנחש שלזה הוא התכוון) .

ההבדל בכוח אותו המגבר יפיק מהרמקול בין חיבור 4 אוהם לחיבור בהתנגדות 2 אוהם הוא 2.2DB

ההבדל בין חיבור בהתנגדות 2 אוהם ל1 אוהם הינם 1.76DB

ובסופו של דבר ההבדל בין חיבור בהתנגדות 4 אוהם להתנגדות ב1 אוהם הינם 3.9DB

 

אז מה משמעותם של הפרשים ומספרים אלו?

 

קודם כל אם נבחן את ההפרשים בין חיבור הרמקול בהתנגדות 4 אוהם לעומת 2 אוהם אין שום סיכוי בעולם שמהפרש של 2.2DB אנו נשמע הבדל מוחשי אם בכלל!

ובוודאי ובוודאי שבין 2 אוהם ל1 אוהם אנו לא נבחין בהבדל כלשהו!

ואני מבטיח לכם כי בין 4 אוהם לבין 1 אוהם יהיה הבדל העומד על כ4DB זהו אכן הבדל שמיע – אבל באיזה מחיר?!?

בהורדת התנגדות המעגל אנו יוצרים שתי בעיות:

עומסים גבוהים בהתנגדות נמוכה משפעים באופן ישיר על ביצועי המגבר במובן איכות הצליל ודי פשוט להוכיח זאת.

חברו וופר בעל התנגדות נומינלית 4 אוהם למגבר והאזינו היטב. עכשיו תיקחו נגד וחברו אותו במגביל ותגרמו למגבר לחשוב שהוא רואה התנגדות נמוכה יותר – אתם אמורים לשמוע מיד שינוי לרעה בהתנהגות הרמקול במובן איכות הצליל. אתם תהיו מופתעים.

המבחן הזה הוא לא ואלידי ב100 אחוזים שכן הוספת רכיב ההתנגדות והעומסים שלהם, מורידים את העומס מהמגבר (כי גרמנו לו לחשוב שהוא עובד מול רמקול עם התנגדות נמוכה יותר) המטרה במבחן זה היא לשמור על עוצמת שמע קבועה יחסית ע"י הורדת עומס מהמגבר אבל את ההבדל בהתנהגות הרמקול אתם אמורים להיות מסוגלים לזהות.

האדם הממוצע יכול לקלוט הבדל אך ורק בהפרשים של 3DB ומעלה (הכפלת כוח – עצמת שמע) בכדי להרגיש בפועל לחץ בעוצמה כפולה על עור התוף, אך מכוח המגבר נדרש פי עשרה מכך בכדי להכפיל את עוצמת השמע אשר אנו נרגיש באוזן – כן כן – פי עשרה! אני לא צוחק!

הבעיה השניה אשר נוצרת מהורדת מגברים להתנגדות כל כך נמוכה, מגוחכת, היא שהמגבר עובר התעללות, מתח עבודה (לא מתח חשמלי אלא הכוונה היא ל"מצוקה") מאשר עבודה בהתנגדות גבוהה יותר ושפויה יותר כגון 4 אוהם.

יעילות המגבר צונחת ככל שההפסדים על דרגות המוצא גדלים אפילו עם מגברים סופר יעילים בקלאס D.

אנו בזד אודיו ללא צל של ספק נגד הרעיון של עבודה בהתנגדויות נמוכות מ4 אוהם!

זה משרת אך ורק את האגו של בעלי הרכב כאשר הוא זורק מספרים מופרכים כלפי חבריו!

סוף תרגום!

 

התייחסותי האישית לתרגום זה.

 

ברור כי סטפן לא מתייחס כאן לעולם הSPL כאן כל קמצוץ של כוח נחשב בתוצאה הסופית אלא מתייחס לעולם הSQ איפה שהטעות הרווחת היא שעוד כוח == יותר איכות, יותר שליטה ברכיבים.

בפועל – זה בדיוק ההפך כאשר מדובר בירידה בהתנגדות הנומינלית.

אנו אמנם עולים קצת בהספק אבל כלפי האוזן ההבדל הוא זניח (לפחות בין 4 לבין 2 אוהם או בין 2 אוהם ל1 אוהם) ולעומת זאת ההבדל בטווח הדינאמי של המגבר וביעילות שלו – אינם זניחים. זהו אחד ההסברים לכך שעבודה בגישור אמנם מעלה את ההספק אשר הרמקול יראה אבל היכולת לנגן אליו אות שמע ברזולוציה טובה מופחתת באופן דרמטי וגם המגבר נהיה פחות יעיל במקביל – בחלק מהמקרים תורגש פגיעה ברורה בביצועי הרמקול.

תמיד ישנם מיקרי קיצון וזה גם תלוי ברוחב תחום התדר אותו אנו מגבירים, בעתודות הכוח של המגבר לעומת הרמקול המוגבר וביעילות הכוללת שלו.

אני לפני כמה ימים נפרדתי לשלום ממגבר מונובלוק אשר הגביר בעבורי סאב וופר שמונה אינטש (שגם ממנו נפרדתי לשלום אך במסגרת טרייד אין ניתן לאמר) אבל רגע לפני שעשיתי זאת, כמה ימים ליתר דיוק – חיברתי את הסאב וופר המדובר בגישור על הלוויתן מבית זד אודיו והייתי המום לגלות כי הוא שולט בו טוב יותר מאשר המונובלוק היוצא.

כאשר חשבתי על כך לעומק היה ברור לי כי הלוויתן בראש ובראשונה חזק יותר מהמגבר הקודם, יעיל יותר, אין לו קרוס אובר שמפריע בדרך (יש לו אבל הוא מבוטל במגבר) ולכן השיפור בתוצאה. סאב וופר שהיה עם טיפה מריחה נהיה פשוט שקוף לתחושה.

תודה,

אדי

[lanosforce]

ונמשיך עם תרגום הכתיבה הטכנית של סטפן מענטש והפעם נדון לפחות בשני נושאים.

 

הראשון יהיה אחד מהאהובים עלינו – קבלי הקשחה

 

הכוונה היא לאותם הקבלים הענקיים שאנו שמים לפני המגברים – 1 פאראד, חצי פאראד, שני פאראד וכך הלאה.

קבלי הקשחה

 

"אין שום שימוש או טעם בקבלי הקשחה עם מגברים אשר תוכננו ע"י זד אודיו עצם העובדה כי המגברים שלנו מצויידים בספקי כוח מיוצבים לחלוטין. ספקי הכוח שלנו יפצו על נפילות והפסדי מתח קטנים אשר קיימים או מתרחשים בכבלי הכוח אשר מעבירים דרכם 12 וולט.

כמות הזרם אשר תימשך ע"י המגבר הספציפי תשאב אגירת זרם המשתווה לאגירת אנרגיה של קבל 1 פאראד שלם כמעט בין רגע!

 

נסו להביט בתיאוריה זו:

 

אנרגיה (ג'אוול) = כוח (וואט) * שניות (זמן).

האנרגיה בקבל 1 פאראד הינה על פי הנוסחא הזו:

Farad capacitor = 0.5CV.V = 0.5x1x12x12= 72 Joules.

 

בקיצור האנרגיה בקבל 1 פאראד שווה ל72 יחידות ג'אוול.

 

בואו ונניח כי המגבר הינו "קרונוס" מבית זד אודיו. בואו נניח ואנו מנגנים לתוכו ב4 אוהם כך שהערוצים שלו מעוותים, מגיעים לקליפינג בפיקים הכי גבוהים במוזיקה המתנגנת דרכו.

זה אומר שבזמן רגעי השיא האלו אנו מעבירים כ500 וואט. אחוז היעילות הממוצע של מגבר הינו כ60 אחוזים.

היחס בין ממוצע צריכת המגבר לבין צריכת השיא שלו הינה כ10 אחוז אז הכוח הממוצע הינו כ10 אחוזים מכוח השיא של המגבר כלומר 10 אחוז מ500 וואט = 50 וואט!

 

אם כח הכוח המושקע כאן הינו כ83 וואט. אם קבל של 1 פאראד טעון במתח של 12 וולט ואנו מנתקים ממנו את מקור הכוח העיקרי (מנתקים את המערכת מהמצבר והאלטרנטור ומפעילים אותה רק על כוח הקבל) המגבר יפעל למשך 0.86 שניות לפני שהמגבר יקרוס ללא כוח!!!

עכשיו אם תשוו את זה לזמן עליו המגבר יוכל לעבוד על כוח הסוללה בלבד – הוא בוודאי ינגן מספר שעות אם לא חצי שעה לפחות...

 

בניגוד ל0.86 שניות! אז מה הטעם בכלל בקבל 1 פאראד?!? "

 

בקיצור, הקבלים האלה במובן של ייצוב מתחים יעילים לפרק זמן שיא הנמדד על פחות משניה לחצי קילו-וואט הגברה על כל קבל 1 פאראד. אולי למוזיקה יומיומית זה יכול לייצב פיקים רגעיים ואולי גם לסנן רעשים ממערכת החשמל אבל זה לא פתרון המהווה מקור מתח או מקור מייצב לאורך זמן – בטח שלא מעבר לשניה בודדה וזה עוד על מערכת עם הספקים נמוכים יחסית ולא מדובר אפילו על מערכות חשמל טיפוסיות לתחום ה

SPL.

 

נקודה למחשבה.

 

עכשיו נעבור לנושא זריז נוסף הקשור למושג כל כך מתעתע ולעיתים אף מטעה – כוח המוצא של המגבר או במילים אחרות נתון ה-אר.אמ.אס הכל כך שנוא עליי

וכוח מוצא של מגבריםRMS

 

"הנתון הזה עבר כזו התעללות נוראית שזה אפילו לא מצחיק.

כוח שיא (פיק), כוח מקסימאלי, כוח רגעי (טרנזיאנט), כוח יציב אר.אמ.אס אלו הם כינויים וכותרות אשר ניתנו ויוחסו לנתוני כוח של מגברים.

 

כל אשר צויין מעלה חסר משמעות!

כוח שיא – פיק – צריך לייחס אותו ליחידות זמן בהן הוא נמדד!

כוח מקסימלי הינו שטות אחת גמורה.

 

כוח רגעי הינו שטות נוספת וכוח מתמשך (אר.אמ.אס) בכלל לא קיים, זה בכלל לא צריך להיות נתון לכוח של מגבר!

הדרך היחידה בה יש למדוד כוח של מגבר הינו כוח מתמשך ויציב!

הנוסחא לכוח הינה – (מעתיק מהמאמר)

(RMS volts x RMS amps) or (RMS volts x RMS

volts/Impedance) or (RMS amps x RMS amps x Impedance).

 

בכל אחת מאותן נוסחאות אתם באופן "מפתיע" תגלו כי יש נתון באר.אמ.אס שמוכפל בעוד נתון שנמדד באר.אמ.אס או בעצמו והרי ברור ש"אר.אמ.אס" כפול "אר.אמ.אס" זה כבר לא "אר.אמ.אס"

אז – פשוטו כמשמעו – אין דבר כזה אר-אמ-אס!"

 

הפסקה מסתיימת בצורה הבאה בה אני מעדיף פשוט להדביק באנגלית ולא לתרגם אבל צריך להיות די ברור:

 

RMS means

root mean square and it is the same as saying 4 x 4 = 4 Which we know is not true.

The answer is just 4 with no root sign attached.

במילים אחרות צריך להתייחס לכוח המתמשך של המגבר כנתון כעובדה ולא לייחס חשיבות יתרה למושג אר.אמ.אס

 

היות ויש לי היום הספק מאוד יפה – נגיע לעוד נושא והוא – הדרום!

HEADROOM –

 

אכסה בקצרה מתרגום קטע קצר בו סטפן מסביר את הנושא בצורה מיטבית:

"מושג זה אינו מתייחס לכמה מקום יש מעל ראשיכם (חה חה). תביטו על כך יותר כעל נתון אשר מאשר עבורכם עד כמה טוב הוא ספק הכוח במגבר שלכם. זד אודיו מעולם לא פרסמו נתון הד-רום למגברים שהם ייצרו!

אתם בוודאי שואלים – מדוע? פשוט! למגברים שלנו אין הד-רום!

אפס דציבל! זיפ, נאדא! לא משנה איך תגידו את זה.

ספק כוח מיוצב (רגולייטד) אינו משאיר מקום למצב בו למגבר ישנו הד-רום (כאשר אני רושם הד-רום אני מתכוון לעתודות כוח – כוח מיותר, כוח עודף שנותן למגבר טווח פעולה במידה והצריכה – עומס עולים)

והנה ציטוט מפיו של מתכנן מגברים מפורסם אשר אמר כי מגברים בעלי עתודות כוח גדולות הינם פשוט מגברים בעלי ספק כוח עם תכנון עלוב וכושל או הודות לבורות או הודות לנסיון לחסוך בעלויות ייצור.

כאשר מישהו מביט בנתוני מגבר ונתון כי עתודת הכוח (הד-רום) הינה 3 דיבי משמעות הדבר הינה כי יעילות מוצא הכוח של הספק נופלת בכ50 אחוז כאשר יש עליו עומס מלא לעומת פי שתיים מכך כאשר הוא לא בשימוש! "

מה שסטפן בעצם אומר זה שהד-רום – או עתודות כוח של מגבר נמדדות במצב בו ספק הכוח לא מועמד אל מול דרישה, לא נמצא תחת עומס במילים אחרות – נתון חסר משמעות כמעט שכן מה ההגיון בלמדוד כמה כוח יכול להוציא ספק כוח במצב בו הוא איננו מתאמץ כלל?

זד אודיו מתייחסים לכוח המגבר שלהם אך ורק תחת עומס מלא בהספק מתמשך! אז אתם לא צריכים בכלל להביט על נתון עתודות הכוח כי אתם יודעים מה כוחו המקסימלי והמתמשך של המגבר ובנוסף לכך, תראו איך הכל מתחבר, נסיון לייצב את המתח עבור

מגבר שכזה עם קבל הקשחה – יהיה טוב בערך לשלושת רבעי שניה

 

 

 

 

מקווה שהיה נחמד – אני בהחלט נהניתי לקרוא ולתרגם.

יהיה עוד בהמשך.