נושא שקצת מרגיש לא נעים בגללו. צבא.

[super-man]

צהריים טובים לכל חבריי הפורום.

 

אני מבין את שלומי, כמו שכתבתי בהודעותי הקודמות, שאני מבין את

אותם אלה שמתפלאים מזה שלא שירתתי (שוב אני אזכיר, שזה לא

היה מבחירה. לא אני בחרתי לא לשרת, אלא הצבא החליט שהוא לא

לוקח את הסיכון. אם הוא מוציא אותי מהבית אין עוד מי שייסיע

ואני בטוח שאם ההיתי מפרט עוד ההיתם מבינים. אבל החלטתי יותר

לא לפרט אז מי שזוכר זוכר, אני יודע שאם ההיתי מפרט זה היה יותר מובן).

 

אני מבין אנשים כמו שלומי, שזה רוב האוכלוסיה. אפילו חברים קרובים שלי.

 

כי כמו שאמרתי, האחד נתן 3 שנים וקשה לו (לא אומר את זה בצורה

מזלזלת שקשה לו אז שיוותר, אלא באמת קשה לו לראות

שהוא נתן מעצמו והאחר לא) אבל מה שלומי היקר נתן 3 שנים מחייו למען המדינה, ואני נותן את כל חיי מגיל קטן למען משפחתי?

 

ושוב, נכון שזה ניראה "כל אחד ואחד פה נותן את חייו למען משפחתו".

 

אצלי זה שונה. יש פה אנשים שזוכרים את הסיפור שלי, אני בכוונה

לא רוצה לפרט, כי זה מאוד אישי ורגיש. אבל המצב שלי מאוד מוזר

מהמצבים שאם אני לא אגזים הצבא נתקל ב 1 כאלה בשנה אני חושב.

 

לכן אני בטוח שאם אספר לבן אדם שמולי, למשל לשלומי את כל הסיפור

ואת הסיבה והכל אני בטוח שהוא יבין אותי, ויתחשב ואפילו יאמר

שהצבא עשה בשכל. פשוט כל עוד אתה לא מספר - הצד השני לא מבין.

 

וזה מה שלא נעים לי. שאני אהיה צריך תמיד לספר.

 

נכון שאמרתם שזכותי לא לספר, ורק לאמר "פטור סוציאלי". אבל הינה

למשל אמרתי פה, ועדיין שלומי מגיב כמו רוב האוכולוסיה ששירתה.

 

לכן כמו שאמרתי, אני תמיד אצטרך לספר, להתגונן, ולשחק את המסכן

שרצה אבל לא רצו אותו בגלל שככה וככה ולקוות שזה שממולי יבין אותי.

 

טוב אני גם מרגיש שהנושא מיצה את עצמו, אני צריך להחליט מה

אני עושה וזהו. לטוב ולרע.

 

אני לא בחרתי את המצב, ואם לאמר את האמת לדעתי מה שאני עושה

זה שווה ערך אם לא יותר למי שמשרת, ואני צריך לבוא בגישה הזאת ולא בגישה של המסכן. הרי יכלתי לעזוב הכל, ולאמר יאללה אני הולך לשירות קרבי ולא אכפת לי מהמשפחה. אבל לא עשיתי זאת.

 

אז אני אשב עם עצמי ואחליט, או שאני אומר שקיבלתי פטור מסיבות אישיות, לא רפואיות. ומקבל את זה שאנשים יהיו יותר קשיים כלפי,

יותר עצבנים, ויותר כועסים.

או שלפרט שזה יותר ירגיע אותם, והם יבינו אותי יותר - שאת זה

אני לא רוצה. לא רוצה לפרט.

 

זה יהיה גם מנגון סינון עבורי.

 

מי שישמע שיש לי פטור סוציאלי ויתעצבן ויתייחס אלי כאל "זבל"

כניראה שאני לא צריך ליהות בקשר עם האדם הזה, וזה סימן עבורי להתרחק מאנשים כאלה.

 

מי שיבין, או לפחות יחקור קצת וישאל בנעימות ובהתחשבות - למה לא.

[Night Driver]

העיצה שלי אליך היא לשמור ולתייק את כל ההתכתבויות שלך מול הצבא שהביאו לשחרורך. בעתיד כשתתמודד על מקום עבודה אתה עלול להזדקק לזה.

[super-man]

למה אתה מתכוון ידידי? לא הבנתי

 

לא היו התכתבויות, הכל היה פנים מול פנים.

 

זימנו אותי המון פעמים ללשכת הגיוס להמון שיחות של משקית ת"ש, לאחר מכן היתה אצלי משקית ת"ש בבית בביקור בית, ולאחר מכן היה לי זימון למפקדת לשכת גיוס ב"ש מישהי קצת מבוגרת במשרד כזה - ואיתה היתה משקית ת"ש וותיקה אני לא זוכר בידיוק שרשמה את כל מה שדיברנו. המפקדת לשכה אמרה לי שאתה ניראה בחור איכותי, ואני מתרשמת ממך לטובה, וזה וזה, אבל אני רואה שהמצב לא מאפשר לך, ותמתין להודעה מאיתנו.

 

לאחר מכן יצאתי משם ולאחר כחודש של חוסר וודאות התקשרו לאמר לי שהוחלט לתת לי פטור כי הצבא לא מוכן לקחת את הסיכון והאחריות שאם יוציאו אותי מהבית אם יקרה משהו. וקיבלתי פטור לבית.

 

כשעד הרגע הזה לא ידעתי שאשוחרר, חשבתי שהצבא ימצא לי

סידור או משהו. היו לי 4 צווי גיוס לתאריכים שונים. וכבר חשבתי שאשרת והכל, עד שהגיע אותה שיחה שכניראה הצבא לא מוכן לקחת את האחריות והסיכון.

 

אולי לחלק זה לא מסתדר, איזה אחריות וסיכון? מי שזוכר את הנושאים שלי הבין.

[ליאור קלה]

הוא יכל לתבוע, החוק רואה אפליה על רקע שירות צבאי ככל אפליה אחרת.

 

על מה בדיוק? ניתמה עליו חוות דעתשלילית באופן כללי, לא רשום שם בגלל שלא שירת אך זה ברור שזאת הסיבה

[benjah]

שלום רב, אני הייתה במצב דומה מאוד לשלך, הייתי חשוד בחקירה פלילית (שבוסו של דבר יצאתי זכאי אחרי 3 שנים) כתוצאה מכך לא הסכימו לגייס אותי, אפילו לצו ראשון לא הספקתי להגיע לפני שנתנו לי פטור.

 

עשיתי שנת שירות אך הייתי צריך להפסיק אחרי 6 חודשים עקב בעיות כספיות בבית.

 

התקופה ההיא (גיל 18-21) הייתה קשה מאוד מבחינה חברתית, משתי סיבות:

א: כל החברים בצבא, ובלי קשר שאין עם מי לבלות, הם מוצאים חברים טובים חדשים.

ב: כל אדם שפגשתי שאל אותי איפה אני בצבא.

 

סעיף א' היה פחות בעייתי, אך סעיף ב' דפק לי הרבה קשרים, אין ספק שגם אם הסיבות מוצדקות, אנשים תמיד יסתכלו עליך עקום שאתה לא משרת (במיוחד כאלה שבסדיר).

 

לא פעם ולא פעמיים בחורות דפקו לי מבט של "משתמט מסריח" בלי לשמוע אפילו את הסיבה, פעם אחת אפילו, חברה שלי נפרדה ממני בגלל שההורים שלה לא הסכימו שתצא עם מישהו שלא עשה צבא (לכו תבינו אנשים מכפר שמריהו )

 

למזלנו זאת תקופה שתעבור מדי אחרי שבני המחזור שלך ישתחררו, אין הרבה מה לעשות עכשיו לצערי.

 

תזכור שכל אדם שמספיק שיפוטי כדי לזלזל בך בגלל שלא שירתת, לא מגיע לו להיות בכלל בקשר איתך.

 

 

על מה בדיוק? ניתמה עליו חוות דעתשלילית באופן כללי, לא רשום שם בגלל שלא שירת אך זה ברור שזאת הסיבה

לפי מה שזכור לי, אסור בכלל למעביד לשאול שירות צבאי.

[Derish]

לפי מה שזכור לי, אסור בכלל למעביד לשאול שירות צבאי.

 

זאת גישה קצת נאיבית. לשאול אפשר, לא חובה לענות, אבל בכל אופן הטבע האנושי אינו כפוף לחקיקה של ממשלה זו או אחרת.

באותה מידה, אם היה מגיע אליך מועמד לעבודה שמתאים מכל הבחינות אבל גר בכפר במשולש - האם היית שוכר אותו בכ"ז?

אני מאמין שגם אם התשובה היא כן, היית מהסס כמה שניות (במקרה הטוב) לפני קבלת ההחלטה.

[Transporter]

לא. הוא כן חייב. הוא חייב לחברה שמסביבו, לאלה שעשו את זה לפניו, לאנשים שאיבדו את הילדים שלהם כשהלכו לצבא.

זה נחמד להיות תומך וכל זה אבל חובת השירות בצה"ל חלה על כולם ולהגיד שהוא לא חייב לאף אחד שום דבר זה לזלזל באנשים שעושים את זה.

 

אני מבין שיש סיפורים יוצאי דופן אבל כמי שחי בחברה, לא הייתי רוצה להיות זה שמשתמט.

יש לזה פתרונות לא כלכך מסובכים כמו שירות לאומי והאמן לי, זה אפשרי אם רק תרצה לעשות משהו באמת ולא רק להתמודד עם מה שאנשים חושבים.

 

אני לא אוהב את הגישה שלך.

לבוא ממקום של "כולם יכולים לעשות הכל" ו"אין לא יכול- יש לא רוצה"

זה הכי קל.

 

כמו שאמרתי, אותי לא מעניין בכלל איפה כל אחד מהחברים שלי היה בצבא, והאם הם בכלל עשו צבא.

אם בחרו שלא לעשות זה עניינם הפרטי בלבד ומי אני שאתערב להם בזה. אם יש לי חבר שהוא חבר טוב ואדם טוב עבורי, אין לי שום סיבה וחצי סיבה לבדוק את העבר הצבאי שלו.

את החשבון שלהם עם המדינה ועם הזולת הם יעשו לעצמם, מי אני שאעשה את החשבון בשבילם?

 

להיות אדם טוב זה העיקר, להתעסק במה עשו ומה לא עשו זה התפל.

ככה אני רואה את זה.

[שלומי]

למי שחי במדינת ישראל יש אחריות קולקטיבית.

בין אם אתה אוהב את זה ובין אם לא, זה המצב.

אם כולם יחליטו שזה לא מתאים להם נמצא את עצמינו מהר מאוד במצבים שלא בטוח שאתה בכלל יכול לדמיין.

 

אני מכיר את הסיפור של פותח השרשור, אכן לא נעים.

ביום הזכרון הקרוב תפתח ערוץ ישראלי כזה או אחר ותראה סיפורים על אנשים שאיבדו את הילדים שלהם, לפעמים יותר מאחד, בשביל שתהיה לנו מעטפת הגנה וזכות קיום ותאמין לי אלו סיפורים קשים הרבה יותר.

 

לא אמרתי שהוא צריך להתגייס.

אבל בשביל שלא ירגיש מוקצה, הוא יכול להתנדב.

[psychuil]

אם כולם יחליטו שזה לא מתאים להם נמצא את עצמינו מהר מאוד במצבים שלא בטוח שאתה בכלל יכול לדמיין.

כמו מה? שיקום פה צבא שכיר שבעשירית כח האדם יעשה פי 3?

[שלומי]

צבא שכיר מתאים לשוודיה, לא לישראל במזרח התיכון.

[psychuil]

אתה רוצה להגיד לי שבקרב תומכי הלחימה לפחות לא היית מעדיף מישהו שמשלמים לו ומפקחים שהוא אשכרה יעשה משהו?

פקידה אחת שכירה תעשה עבודה של 10 אם לא 15 פקידות ג'ובניקיות.

[שלומי]

הפקידות זה לא הבעיה.

ברגע שחייל חיר יצטרך להסתער קדימה במערב בידיעה שככל הנראה יעברו דרכו איזה כדור או שניים הוא יחשוב פעמיים אם זה שווה לו את הכמה אלפי שקלים שהוא מקבל כל חודש.

כשאין את האחריות הסביבתית כלפי החברים שלך למחלקה, לפלוגה, למדינה, הכול יתפרק ברגע האמת.

 

למה אתה חושב שאיכות הצבא שלנו טובה עשרות מונים מזו של צבא ארה"ב ?

כי כאן בוחרים את ה-100 הכי טובים מכל המדינה ומתוכם מוציאים 5 טייסים שהם הכי טובים מהכי טובים.

לוקחים את כל גאוני המחשבים מכל המדינה ומהם לוקחים את הטובים שבטובים ליחידות המתאימות.

 

אם זה יהיה צבא שכיר אתה תבחר את הכי טובים מתוך כל אלו שלא ימצאו לעצמם מקום טוב להיות בו בחוץ (והטובים ימצאו, האמן לי).

 

אין מקום לצבא של שכירים במקום שנילחם יום יום על הקיום שלו.

[.tommy g]

שלומי, תרשה לי לחזק אותך. כל מילה בסלע.

 

לפותח השרשור, אני שם לב כיצד אתה מתבטא וזה אכן נראה כאילו אתה לא שלם עם ההחלטה, ונראה כאילו מצפונך לא נקי (וזה טוב כי זה מראה שאתה אדם עם ערכים). אין לי מושג מה המקרה שבגללו נשלל גיוסך, אבל הייתי ממליץ לך לברר מה המירב שאתה יכול לעשות במצבך בשביל לתת את תרומתך למדינה.

[ליאור קלה]

psychuil - מההודעות שלך פה אני פחות או יותר הבנתי מה דעתך על הצבא וחבל שכך.

אתה חושב שהצבא הוא מערכת שבורה ששואבת כספים לחינם.

אוקיי, אותי מעניין לדעת אם היית מרגיש בנוח בספה שאתה יושב עליה עכשיו, אם לא היה את המערכת השבורה הזאת.

הרי לכולם נוח לקטר והתלונן ובו זמנית להנות מהמצב הנתון. אני השתחררתי לא מזמן, שנתיים וחצי אזרח, 3 שנים ש''אכלתי חרא''. בין אם זה באימונים מפרכים, או בבקעה הלוהטת, באיוש השוחקת. או בעזה המפחידה שבה איבדתי כמה חברים יקרים.

אז עם כל הכבוד, אם כל הלוחמים היקרים האלה שמסכנים את החיים שלהם יומיום, ואפילו לא ממש יודעים למה הם עושים את זה, ובטח שהם לא ממש חושבים על זה. אלא מבחינתם זה משהו שצריך לעשות כי וואלה חייב, ההורים שלנו עשו את זה, וגם הילדים שלנו יעשו את זה. אז שאף אחד לא יבוא ויגיד אם זה מתאים לא או לא. מבחינתי משתמטים הם כאלה שצריך לשלול להם את האזרחות ולבעוט את התחת המתנשא והסמרטוטי שלהם לכל הרוחות מהמדינה. שילכו לחפש את עצמם.

תכל'ס, אין דבר כזה לא יכול להתנדב או לשרת בתפקיד הכי פשוט שיש, אפילו 3 11 יומיות.

בזמן השירות שלי, היה מגד של גדוד בגולני אם אני זוכר נכון, ששירת שירות מבצעי עם פאקינג רגל קטועה.

כמה הערצה והערכה מגיעים לאדם כזה, מוריד את הכובע לפניו!

אני לא מכוון את זה כלפיך אישית, פשוט תמיד הפריע לי שמדברים בגנות הצבא ופועלו.

כמובן שאני לא מדבר על פותח השרשור, איני מכיר את הסיפור שלו ולא את הסיבות שלו.

[michaelbe6]

אני יכול להסכים לרוב הדברים שאומרים בעד וגם למעט הדברים שאומרים נגד הצבא,אבל אף אחד לא יכול להכחיש את העובדה שהצבא היא מערכת ששואבת כספים רבים שחלקם מיותרים וחלקם מבוזבזים בצורה לא מבוקרת וזאת בלי להזכיר את כח האדם שמיותר בלא מעט מקומות.

אבל זאת המציאות שלנו וזה המצב שאליו אנחנו צריכים להיסתגל כי בסופו של דבר כפי ששלומי רשם,אין לנו ברירה אחרת,אנחנו חייבים צבא כמו שיש לנו.