עכשיו כבר מותר לגלות-מהפכה במשפחת המלוכה.

[avipel]

רן- תהיה פוליטיקלי קורקט, בפורום אספנות אל נא תאמר מקרר, אלא פריג'ידר.

[yaniv]

דומה כי הקשר שלי איתה היה דומה יותר ליחס שאנו נותנים למקרר שלנו בבית, הוא שם הוא עובד ו....זהו בערך, עדיין בכל המפגשים שהייתי לא פגשתי חבר מועדון אחד שמתלהב מהמקרר שלו, או יודע את מפרט המנוע שלו לאשורו....או שאני טועה?-רן

 

גם אנחנו מחובבי המקררים הישנים. לנו יש אמקור 5, מעוגל ויפה שעבר פחחות וצביעה בתנור (אני לא צוחק). הוא צבוע בירוק עמוק של מרצדס.

המקרר עובד כמו שעון ומייצר מספיק קרח כדי לכסות את אתר החרמון

[logo1]

לגביי החלק אם המקרר אני מאוד מתלהב מהמקרר שלי ואני יכול לכתוב יומן שלם מהרגע הראשון שראיתי אותו ועד לרגע זה אני משקיע בו הרבה זמן אני מכיר את כל החלקים שלו טוב כולל המפרט שלהם אבל אולי כל זה בגלל שהוא גם כבר אספנות

[אמקור רקס {המכונה בפי העם אמקור 10} מודל 57]

 

זה לא המקררים שאמפא מכרו בשנות ה-50 וה-60 עם מערכת פילקו בפנים?-זאב

[חיים שטיין]

בדיוק זה המקרר לפני שנתיים היה אחד פילקו אם טרנספורמטור מ110 ל220 זרוק אבל לא היה לי אז ראש למקררים היום אני מחפש

[השושנים]

אני חולק איתכם את כל מערכת הייחסים שלי, ואתכם מעניין המקרר, שטיין זה פולני?-רן

[חיים שטיין]

כן אבל רק רבע פולני

[השושנים]

טוב, זה כניראה מספיק....אבל לא נורא אף אחד לא מושלם!

[amitexc]

רן לך תקרא את "זן ואומנות אחזקת האופנוע"

המתודות שם יטיבו עמך,ואולי במקום להלל על הווספה תתחיל לחקור את "האייכות"...

רק אל תקח את הבן שלך למסע עם הווספה,

הוא בניגוד לכריס וודאי ישבר מוקדם יותר

[חיים שטיין]

ואם כבר דיברנו על מקררים אז הינה תמונה של המקרר של אחרי צבע

דרך אגב הוא מוצע למכירה

[השושנים]

אוי ווי זמיר, איזה קופת שרצים פתחתי....הדבר האמיתי ואפילו באותו צבע:

 

בקרוב יפורסם הפרק סופי-השנים הראשונות, גילגוליה של סופי בידיים זרות ככל הידוע לי היום-רן

[השושנים]

הגנבים פשטו עם לילה, אמש בצהרים יצאנו סופי ואני לעבודה למשמרת הארוכה, כהרגלי קיפלתי את כיסוי הברזנט הכבד של סופי, ודחפתי אותו למחסן השכן מתחת לדלת, כפי שאני עושה תמיד, ויצאנו לנו לדרכינו בלב קל והמון שימחה בלב, המשמרת הסתיימה לה בבוקרו הקפוא של יום ב' והדרך הביתה היתה משולה, לסיור זריז באזורים החמים של הקוטב הצפוני, הטל קפא על השיחים והדשאיים, והנהגים הירושלמים נאלצו להאבק קשות בניקוי זכוכיות המכוניות שקפאו ובאדים המכסים את שימשות המכוניותם, הכביש היה חלק כזכוכית, אבל גם הנסיעה האיטית לא מנעה מגלי הקור לחדור באזור הצוואר והחיבור עם הקסדה ומשם לכל הגוף, אחרי מסכת הארועים הקפואה הזו כל מה שהשתוקקנו לו היה להגיע בשלום הביתה, לשמיכה החמה, לכוס הקפה ועיתון הבוקר, שהגענו לחניה, אפילו החתולים לא הוציאו אפם ממקומות המסתור שלהם, חניה זריזה ליד העץ, דימום מנוע ו...חיפוש נואש אחרי הכיסוי, יוק, יד עלומה גנבה את מחצלותיה של סופי, לא ברור לי איזה שימוש ימצא מישהו בכיסוי הבלוי והקרוע, אבל המשמעות היא שסופי תכוסה עכשיו בכיסוי ה"חג" החדש, שעלול להיגנב גם...בקיצור יומיים לפני השלג הגדול. וסופי עירומה, ללא כיסוי הולם...רן

[kd2]

רן בדקת פעם קומפרסיה אצל סופי?

אני כבר הייתי משתגע אם לא הייתי יודע בדיוק מה המצב שם למטה.

[השושנים]

למה לבדוק קומפרסיה? לא די שההיפכונדר שבי כבר חשב להחליף כל חלק בווספה, גם בלי לגלות שיש נפילה של 0.05 אחוז שיחייב אותי לחשוב על אוברהול? סופי נוסעת מצויין ,מרחקים ארוכים ללא מחאות או דרמות, המנוע עובד עגול, צריכת הדלק מתיצבת לכיוון הנכון, הפלאג שנבדק לעיתים קרובות נקי משמן ופיח מיותר, מה שמעיד על עבודת מנוע מושלמת, אגזוז נקי משמן ופיח, מהירות סופית של 85 קמ"ש +- עליות ברבעי ושלישי, הסוסון הסורר האחרון ימצא לדעתי אחרי שאמצא סוף סוף את הדיזה המתאימה, יש לנו עוד הרבה ק"מ לעבור לפני אוברהול מנוע/

וסבתא ננה היתה אומרת: "אם זה עובד לא נוגעים, אם זה עובד לפעמים ומכה מסדרת את זה לא נוגעים, רק אם זה ממש לא עובד נותנים למומחה"-רן

[kd2]

צודק, אבל לפעמים אם תופסים את זה בזמן מדובר על עבודה פשוטה - זולה ומאוד שווה.

אבל 85+- לווספה 150 זה די טוב לדעתי.

אין מה לחפש צרות בינתיים.

[השושנים]

כן, במהירויות העירוניות ובטיולים המשותפים, אין לי צורך ביותר, למרות שאין דבר כזה יותר מדי כוח! המהירות הסופית היא גבולית והייתי רוצה יותר על מנת לברוח מהתנועה, אבל גילה המופלג של סופי, עושה אותה כימעט בכל נסיעה למבוגרת על הכביש, כל ילדון זב חוטם, שגילו בערך חצי מגילה של סופי, רכוב על פלסטיק קוראני צבעוני ומקושקש, חושב שגילה את אמריקה בשעה שעוקף את סופי ואותי, או מנסה למשוך אותי ברמזור למרוץ, הנסיכה שלי מתעלמת ממנו בחיוך סלחני, יש לו עוד הרבה הרבה חצץ לאכול עד שיראה את האור, אם בכלל. אנחנו חיים בקצב שלנו, הנהנים מכל רגע ונותנים למרוץ העכברים לעבור על פנינו, כצופים מן הצד. דווקא היא לימדה אותי שלא הכל נמדד באפס למאה, ולומדים לגלות דברים חדשים בכל נסיעה, שמעולם לא היה לנו זמן קודם. וכבר מחכים לאביב ולמזג האויר החם לצאת שוב לטיולים בשניים-רן