שלום.
אני רוצה להתייעץ איתכם על סיפור שקרה לי בשבוע וחצי האחרונים בחנות:
יום שישי, מגיעה גברת לא בסדר בראש ומנסה ל'פלח' לי אופניים מבחוץ. אני שם לב ויוצא אליה. היא אומרת שהיא מחפשת אופניים לאחיינית שלה, בת 7 וחצי.
מביאה לי אשראי 'מהר מהר אני ממהרת מהר תעשה לי'
האשראי לא עובר כתוב לי לפנות לחברת אשראי.
מתקשר לחברת האשראי, ממלא פרטי אשראי ולבסוף נדרש לרשום מס' תעודת זהות. היא לא הייתה מוכנה לתת לי את המספר. מנתק את השיחה
אומר לה מצטער אין לי דרך.
לוחצת עליי שאנסה שוב ושוב עד שבסוף מכרתי לה זוג אחר, זול יותר, בעבור כסף מזומן.
היום, שבוע וחצי אחר כך היא חזרה אליי, הפעם היא רוצה אופניים לאחיין שלה בן 13.
בגזרה הזו זה כבר אופניים יקרים יותר, היא גם רצתה 2 קסדות. ושוב הביאה לי אשראי עם אותו שם עליו, אך הפעם של בנק אחר.
אמרתי לה שאני אבדוק אם אני יכול לעשות לה הנחה ובנתיים התקשרתי למשטרה וסיפרתי להם את הסיפור.
התקשרתי גם בגלל שהיא ניסתה לגנוב לי אופניים בפעם הקודמת, וגם בגלל שכל הסיפור עם האשראי מריח לי לא טוב, ובלי קשר אני מרגיש שאין לה שיקול דעת ברכישה של מוצר בסדר גודל כזה.
כעבור 5 דקות מגיעים זוג שוטרים, לוקחים אותה הצידה ומאמתים לי + מציגים לי במסוף שאכן היא בעלת הכרטיס והכל בסדר פה ( כמובן חוץ מהעניין שהיא עם פגיעה מוחית כלשהי.)
עוד אמר לי אחד השוטרים שאין לה בכלל אחים, כך שזה מוזר שהיא קונה אופניים לאחיינים שלה.
אמרתי טוב, זה שהיא לא בסדר זה לא אומר שהיא לא יכולה לקנות דברים, אני לא יכול לעשות מעבר לזה.
היא יושבת לי בחנות כבר 40 דקות ומתעקשת לקנות אופניים. ניסיתי להוריד אותה מזה, אמרתי לה שזה יקר ואולי כדאי שתקנה משומשים או בחנות אחרת שמוכרת בזול יותר, אך היא התעקשה.
הרכבתי והעברתי את האשראי, הכל עבר והכל תקין. החתמתי אותה על הספח אשראי והיא הלכה.
בדיוק כשסיימתי הגיעה לקוחה ואמרה לי 'אמא שלה יודעת שהיא קונה?' (מדובר באישה בת 60 בערך, לא אישה צעירה)
אמרתי לה שאני לא יודע, אני לא מכיר אותה, היו פה משטרה ובדקו הכל ואישרו שזה האשראי שלה.
שעה וחצי לאחר מכן הגברת חוזרת שוב ומנסה לגנוב לי 2 קסדות, בזמן שאני עם לקוחות בחנות, 'גירשתי' אותה בצורה נחמדה והיא הלכה שוב.
האם נהגתי כשורה? אולי הייתם נוהגים אחרת?