רוטב לסלט בלי כולסטרול ובלי שומן טראנס- קיים?

[hans]

מכיוון שגלשנו מוויניגרט לרטבים באופן כללי,

מה שאני אוכל בבית זה בכלל מה שאימא הכינה - וינגרט אירופי מבוסס על חומץ + חרדל.

זה טעם קצת חזק וחריף שלא מתאים לחיך הישראלי, בגדול.

שמן כלשהו (לא צריך זית במקרה הזה) + חומץ תפוחים + הרבה חרדל + תבלינים משתנים,

יוצרים אמולסיה באמצעות ערבוב הדרגתי של השמן בתוך החומץ והחרדל.

[bagira]

תודה

 

 

הודעה זו הובאה בחסותו של יוזם כפתור התודה בפורום...

[סאפיר]

ההודעה פורסמה על מנת להציג את הסיבה לתודה - הציטוט שנלקח לחתימה.

כלבה.

[nitch]

בנות, את המשחק המקדים שלכן עשנה בפורום מנהלים.

[bagira]

ההודעה פורסמה על מנת להציג את הסיבה לתודה - הציטוט שנלקח לחתימה.

כלבה.

 

תודה!

[ניקו פ.]

הרוטב תלוי בסלט לא?

סלט ישראלי קצוץ כזה, אין על טחינה (אני אוהב בארכה עם מלח ולימון וכמובן מים, לא גולמי).

סלט עלים או אסייתי לגמרי איזה רוטב נחמד עם חרדל/הדרים. את הטעם של בלסמי אני פחות אוהב.

בכל אופן מצטרף להמלצה שניתנה להכין ויניגרט מראש. זה נשמר אחלה במקרר.

אגב, המיץ של הסלט זה הרוטב הכי טוב לאוכל

 

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[Aviv943]

אף פעם לא הבנתי איך לימון קשור לטחינה. הוא כ"כ דומיננטי שאפילו טיפה אחת של לימון משנה את כל הטעם.

טחינה שהוסיפו לה לימון פסולה אצלי.

[bagira]

אם לא מדברים על טחינה גולמית אלא על "ממרח" טחינה, בילתי אפשרי לעשות אותו בלי לימון.

[itaysamurai]

טחינה באה טוב בכל וריאציה. גולמית/שום/לימון/מלח/פלפל.

סלט אני אוכל בלי כלום, מקסימום קצת שמן זית. יש טעם מצויין לירקות, תנצלו אותו.

[SlowRide]

לימון בטחינה זה מדהים, לפעמים אני מכין טחינה בלי מים, רק עם מיץ לימון וטחינה גולמית.

[ניקו פ.]

אף פעם לא הבנתי איך לימון קשור לטחינה. הוא כ"כ דומיננטי שאפילו טיפה אחת של לימון משנה את כל הטעם.

טחינה שהוסיפו לה לימון פסולה אצלי.

חמיצות כדי לשבור את השומניות. עניין של טעם.

רק להבהיר, כשאמרתי טחינה לא גולמית, לא התכוונתי לזבל שנמכר בקופסאות של אחלה.

אני מתכוון לאותה טחינה גולמית, רק שאני לא אוכל אותה בצורה הגולמית, אלא "פותח" אותה עם מים, שוב, כי אני לא אוהב שומני/כבד מדי.

לגבי מה שכתב סלואורייד, בהחלט מסכים, מעט מאוד מים ויותר מיץ לימון.

 

איתי, לגבי טעם מצוין בירקות, אנחנו קצת מאזורים שונים בארץ. לצורך העניין במרכז הטעם הנורמלי היחיד שניתן למצוא לעגבניה זו עגבניית שרי או תמר.

תמיד הייתי נדהם איך בטירונות אי שם בדרום הארץ היו אגסים מאוד טעימים ומתוקים ובמרכז לא משהו בכלל, לא משנה מאיזה שוק או סופר הייתי קונה.

[itaysamurai]

מניח שזה משפיע, אבל זה לא שאני מקפיד לקנות ישירות מאיזה חקלאי פה (כמו נניח שמן זית שאצלי זה יהרג ובל יעבור), אלא מסופר מקומי שכנראה מקפיד על הסחורה שלו.

לגבי טחינה, נסה את אל-ארז. טעים בפני עצמו ושדרג לי את החומוס לרמה גבוהה.

[ברווז]

מאד מאד אהבתי את הגולמית של תלמה, שנעלמה מהמדפים לפני משהו כמו עשור כבר. טעם ייחודי. האחרים, ובכן, שונים ולא טעימים לי כמוה.

איך אפשר טחינה בלי לימון? איך?!

אני תמיד מתחיל לערבב את הטחינה אחרי שאני מוסיף שום כתוש, פטרוזיליה ומלח רק עם המיץ לימון (בלי טיפה אחת של מים עד שאני גומר את כל מיץ הלימון), רק אז מוסיף מים וממשיך לערבב.

הייתה תקופה לפני כמה שנים טובות, שהכנתי טחינה מאפס בבית (שם שומשום במיקסר ומשם ממשיך, נראה אתכם אומרים את זה כמה פעמים רצוף ומהר ). הבעייה, הצריך קירור לפני האכילה, ולא הייתה לי הסבלנות לזה. כשזה עוד חם מהערבוב, זה פשוט מוזר קצת.

והאנס, הרגת אותי עם הצנצנת

[איציק נ.]

תאכל טחינה. עדיף מכל רוטב מוכן.

 

הבעיה עם טחינה (ומה שנהוג אצלנו הישראלים - להשתמש בכמויות גדולות שלה) שהיא סופר משמינה.

 

אם רצונו של פותח השירשור זה גם לשמור על המשקל (או אפילו להוריד מעט ממנו) וגם להנות מרוטב טעים לסלט, אני לא יודע אם הכמות המומלצת ליום (כף 1 עד 2 כפות *ביום*) יספיקו לו. זהו מסוג הדברים שצריך לצרוך בזהירות יתרה.

 

איציק

[Aviv943]

לא אתווכח על הלימון.

ברווז, ניסית את הר ברכה? מהרגע שטעמנו אותה בבית פשוט העפנו את כל השאר מבלי להסתכל לאחור.