שי

אני לא בקי בהבדלים בין רמות הגימור והשינויים בהן על פני השנים, אבל כעיקרון אני לא חושב ששנה יותר או פחות משפיעה על מצב הרכב. תאורטית יכול להיות מצב שהאמבישן הגיעה לארץ באמצע 2020 ועלתה על הכביש ב- 2021 אחרי שעמדה חודשים תחת השמש בעוד שהסטייל הגיעה לארץ בסוף 2020 ונמסרה מיד ללקוח. אני מניח שתא הנוסעים בסטייל נעים יותר ובסך הכל האבזור שם עדיף ולכן הייתי בוחר בה, אבל גם חשוב להסתכל על המצב הכללי של האוטו והיסטוריית הטיפולים והתאונות.

לא, אבל גם בגולף שהייתה לפני כן זה היה כך, בהבדל ששם היה מתג אוטו הולד. באוטו הולד לא השתמשנו, הן מכיוון שזה מעכב את תחילת הנסיעה והן בשל חשש מבלאי של המנגנון (שב- 2017 כשרכשנו את הרכב היה דבר חדש יחסית, אבל היום בדיעבד לא זכור לי ששמעתי על בעיות בבלם יד חשמלי ברכבי VAG).

שמעתי על התקלה במנגנון בלם היד החשמלי גם ב- C5 דור שני, שאני מניח שחולקת לא מעט מכלולים עם ה- 508. זכור לי מקרה שהתקלה הופיעה מעט לאחר האחריות ובעל הרכב נדרש לשלם סדר גודל של 9,000 ש"ח על מנת לפתור את העניין. בתור בעלים של שני רכבים עם מנגנון חשמלי, אני סבור שזה מיותר לחלוטין. אצלי בלם היד לא נדרך לבד ושחרור אוטומטי מתבצע רק אם נותנים מעט גז, דבר שאני חושש שיקלקל את המנגנון. לכן אני מפעיל ומבטל את בלם היד באמצעות המתג ולדעתי יותר קל למשוך ידית גדולה מלמצוא עם קצה האצבע את המתג הקטן.

להבנתי לא מדובר על ראשי תיבות חדשים למותג, אלא סוג של סלוגן, כמו 'קדמה באמצעות טכנולוגיה' או 'מעלה את הדופק', רק תוך שימוש באותיות שמרכיבות את שם המותג. בכל מקרה, מר מוריס על שמו המותג נקרא מלכתחילה היה אנטישמי ופשיסט מהמעלה הראשונה שלא רק שתמך ברעיונות הנוראים שהסתובבו בשנות השלושים באירופה, אלא גם היה מממן מהותי שלהם.

זה אכן שיפור משמעותי לתנור ביתי, אבל לא קרוב לאיכות של פיצה שנעשית בטאבון (גם אם הוא סיני באלף וקצת ש"ח)

וגם הפנסים הקדמיים המושחרים, האגזוז הבולט, מדבקת התלתן והג'אנט אפטרמרקט.

אתה צודק, 00 שימש עד אמצע שנות התשעים כסיומת של רישוי ישיר ואז הוחלף בסיומת 15. הטנדר כנראה החל את חייו בצבא או בגוף ממשלתי אחר כמו חברת חשמל וכו'

אם לא דחוף לך, תבדוק הזמנה מחו"ל. אפשר להזמין גרואה/הנס גרואה ושות' מאתרי אמזון האירופאיים והמחיר לרוב זול משמעותית מהארץ.

צריך להפריד בין הצורך ללנהוג בערים גדולות לקושי לעשות זאת. ברור שאין יעילות או הגיון כלכלי בלשכור רכב למספר ימים בהם מתכוונים לשהות בפאריז, לשלם כמה עשרות יורו ליום חניה במלון, לנסוע איתו לאייפל ולנסות למצוא חניון שם, בהשוואה להתניידות באמצעות תחבורה ציבורית, לרבות אולי מוניות. אבל, לנהג טוב, בטח היום בעידן של וויז/גוגל מאפס, לא אמורה להיות שום בעיה להתנייד בתוך עיר כזו. ברוב הערים שצוינו הנהגים הרבה יותר מתחשבים ומודעים לתנועה מאשר בארץ.

המרצדס הארוכות היו מאד פופולריות בשנות השמונים, יחד עם הפיג'ו 505 סטיישן, כמוניות שירות. לקראת סוף העשור הנהגים החלו לעבור לוואנים כמו טרנזיט ומיצובישי L300 שהיו פחות מגניבות אבל הרבה יותר נוחות עבור הנוסעים.

שים לב שהגיר בקארוק ובאטקה (DQ200 מצמדים יבשים) שונה מהגיר בטיגואן ובקודיאק (DQ381 מצמדים רטובים), למרות השימוש באותו מנוע 1.5. הראשון סובל מבלאי מואץ למצמדים אבל יחסית מעט תקלות מכטרוניק. בשני לא שמעתי על בלאי מצמדים בק"מ סביר אבל מכטרוניק לעיתים מסיים את חייו בנסועה מאד נמוכה, אפילו של 30-40 אלף ק"מ (ויש גם חריגים לכיוון השני).

היו מרצדס 6 דלתות כאלה גם בסיור תיור (אשכול ענבים על הדלת). זוכר אחת זהה שהייתה חונה ברעננה באזור שנת 2000

החישוב שלך מניח שקונים אוטו וזורקים אותו לפח אחרי שלוש שנים. במקרה הזה לקנות צרפתיה עם פיורטק ב- 20 ולא יפנית ב-40 הגיוני, גם בהנחה הדי ריאלית שהפיורטק ידרוש שיפוץ בעלות 15 במהלך התקופה. בפועל קרוב לוודאי שמי שיקנה מאזדה 2 בת 7--8 במקום 208 באותו גיל ימכור אותה אחרי 3 שנים במחיר שמגלם את מרבית, אם לא כל ההפרש ששולם בקניה ולכן הכסף שיושקע בתיקונים יקרים ירד ברובו לטמיון. ואני שם בצד את העובדה שהפיורטק לטעמי הוא בגדר דיל ברייקר גם אם היה המנוע הכי אמין בעולם, מאחר שהוא סובל מרעידות לא נעימות ורועש (ניסיון אחרון מני רבים הוא לפני חודש עם 208 ידנית חדשה בצרפת, בעלת כ-10 אלף ק"מ. אוטו נהדר, המנוע מוציא את החשק).

המנוע של הקרוז של 2017 הוא לא אותו מנוע של הסוניק, לקרוז 2017 יש מנוע הזרקה ישירה עם 153 כ"ס לסוניק מנוע הזרקה עקיפה עם 140 כ"ס. בכל מקרה מדובר במנוע שחשוב להקפיד על כך שהותקנה בו התוכנה העדכנית כי יש חשש לשבירת בוכנות עם התוכנה המקורית, יש גם תביעה יצוגית בנושא. לא הייתי מתחכם ומתקין תוכנה ממקור אחר. בנוסף אני בספק אם הגיר יכול להתמודד עם תוספת כח.

לא מסכים, ה- 607, הרגישה הרבה יותר יוקרתית מה- 407. הגימור הפנימי היה מאד עשיר, עם שפע עץ ועור משובח, אבזור מצוין ומרווח גדול. ה- 407 דווקא הייתה די צפופה ביחס לגודל החיצוני. לפני מתיחת הפנים היא נראתה די גמלונית אך לאחריה לדעתי היא נראתה טוב, אבל זה כבר היה מעט ומאוחר (2005) מדי. בסוף ימיה 607 עם מנוע 3 ליטר עלתה מעל 400 אלף ש"ח ולכן אף אדם שפוי לא רכש אותה כאשר בשוק היו חלופות מגרמניה או אפילו וולבו.

לא הייתי הולך למוסך שאני לא מכיר. חשוב גם להבין מה בדיוק הנזק. אם מדובר בהחלפה של פנס או איזה פלסטיק שחור, ניחא. אם שיפוץ של פגוש ועבודות צבע זה כבר דבר אחר. גם מוסך מורשה יבואן הוא לא בהכרח ערובה לעבודה איכותית, חלקם פשוט מוציאים את התיקון החוצה לפחח זול וגוזרים קופון.

במאגר הרלוונטי של משרד התחבורה (מאגר חסרי קוד דגם) האוטוביאנקי הזו לא מופיעה, יתכן שהאפליקציה מגובה בגרסאות ישנות של המאגר. מעניין שמשרד התחבורה סיווג את הלנצ'יות Y10 כדוגן (שקיים כיצרן נגררים) בעוד לנצ'יות אמיתיות מאותן שנים מופיעות במאגר תחת התוצר 'דיוקים 2000'

אני משער ששירות המעבורות נסגר בתקופה בה היעד הפופולארי לנופשונים היה טורקיה וניתן היה לטוס בטיסות צ'רטר הלוך חזור ליוון, טורקיה וקפריסין במחירים של סביב 150 דולר. הפלאג נאמבר החשוב כדי לבחון את הרעיון היא מה תהיה העלות לנוסע. ביחס לזמן ההפלגה צריך להביא בחשבון שאמנם זמן הטיסה קצר אבל נתב"ג לא נגיש מכל חלקי הארץ (למשל מהפלגה שיוצאת מחיפה צריך לחסר שעה וחצי נסיעה לנתב"ג. וכן אני מודע לאייר חיפה) ובנוסף לטיסה יש להגיע לפחות 3 שעות לפני ההמראה מה שיתכן שלא נדרש בהפלגה. אם יש הפלגה לילית, עם תנאי שינה נוחים, במחיר סביר ואפשרות לקחת את הרכב לדעתי יתכן פוטנציאל לשירות.

ללובינסקי היה רכב הדגמה שחור מטאלי ששימש את אחד המנהלים. לפי הידוע לי האפורה נמכרה לאדם פרטי והיא אחת מהשורדות

הגיעו 19 או 20 יחידות מה- C4VTS על ידי לובינסקי. כולן בצבע בורדו או שחור, חלקן עם גג פנוראמי וחלקן בלעדיו. בנוסף אחת הגיעה בהזמנה מיוחדת בצבע אפור כהה. אחת נוספת שחורה הגיעה מאוחר יותר ביבוא אישי. שלי הייתה שחורה ללא גג. כרגע נותרו 7 שרשומות במאגר, מתוכן שתיים ללא רישוי.

רכב של שגרירות מצרים. חלק מהרכבים הם קונים בארץ (ונשארים עמם הרבה שנים) וחלק (מוזרים יותר ופחות) מביאים עמם

שים לב שגם בכניסה האחרונה של הרכב לא בוצע טיפול, אלא נראה שרק נרכש תוסף שמן (מדאיג לכשעצמו) ורפידות אחוריות. גם קצב החלפת הבלמים בטיפולים המתועדים מעלה חשש שהאוטו ננהג באגרסיביות. לא הייתי קונה אף אוטו מודרני ובוודאי שלא אלפא רומאו בלי היסטוריה מסודרת. בושה שהיבואן מוכר רכב כזה דרך הטרייד אין הרשמי. אם ממש נדלקת על האקזמפלר הזה נסה להגיע ישירות לבעלים הקודמים ולזה שלפניו שאולי יוכלו לשלוח היסטוריה, אחרת וותר, לא חסרים סטלוויו בשוק.

סוחר אחד זו חברת הביטוח שלקחה את הרכב באובדן להלכה, מכרה לסוחר אחר ששיקם, שמכר לסוחר שלישי שמטפל במכירה. העברה בין סוחרים יכולה להיות גם רכב שסיים ליסינג או נכנס בטרייד אין, עבר לתו סחר של חברת הליסינג/טרייד, ואז נקנה על ידי סוחר חיצוני. לפעמים החיצוני לוקח כמות גדולה של רכבים מחברת הליסינג/טרייד ומוכר את חלקם לסוחרים אחרים קטנים יותר.

באיזה צבע הרכב?

בתחילת הדרך הסוויפט סדאן שווקה גם עם מנוע 1.6 דומה לבאלנו, רק עם קרבורטור. במגזין אוטו טענו שהמנוע גדול על השלדה בשתיים-שלוש מידות, מה שהגיוני כי גם על הבאלנו הוא היה גדול במידה וחצי. לא זכור לי שראיתי סוויפט 1.6 כזו על הכביש אי פעם.