חן ג.

מקדמים שונים של חיכוך והתנגדות לגלגול, של Slip Ratio Stiffness, של ניקוז מים ושל קשיחות פניה משמעותם העברת כוח שונה, בעיקר כשהרכב גם פונה. זה לא יהיה הבדל של שמיים וארץ, אבל עדיין.

כן.

ראית את ההשלכות של הנמכה על הבטיחות ה"פסיבית"?

יש. כשהמנוע כבוי, מערכות סיוע אלקטרוניות (ABS ונגזרותיו) ואחרות (תגבור בלמים והגה) לא יעבדו. אפשר להסתדר כמובן - בנהיגה רגילה לא זקוקים למערכות האלקטרוניות, וגם תגבור ההגה לא מאוד משמעותי מעל מהירות מסוימת - אבל עדיף שלא. בנוסף, התנהגות הרכב כשהוא כשהוא מחובר למנוע, אפילו ב-Overrun (יעני, בלימת מנוע), נחשבת יציבה יותר מכשהמנוע כבוי (או כשהרכב בסרק או המצמד מופרד). נדיר מאוד שלא תהיה דרך אחרת, בטוחה יותר, לעצור את הרכב. זכור שברוב הרכבים, מנוע דולק עם מצערת סגורה מייצר יותר האטה מאשר מנוע כבוי. הוזכרו פה מצבים שבהם המצערת תקועה במצב פתוח, אבל גם אז עדיף לנסות להעביר לסרק במקום לכבות מנוע. מקסימום אפשר גם לבלום, ובלבד שזה יעשה במכה אחת, וחזק: הבלמים חזקים משמעותית מהמנוע.

שוב, טענה שטעונה הוכחה מדעית. אין הוכחה אין טענה.

יש לך מובאות כגון אלו שצירף @sperial? כי במאמר ההוא המסקנה (בגדול) היא ש: קרי, אין מסקנה לגבי גזענות, לא לחיוב אבל גם לא לשלילה. לא ברור לי איך לנוכח המסקנה הזו אפשר לטעון לכאן או לכאן מבלי לצטט מקורות שווי ערך שתומכים בטענה שלך.

אני מדמיין או שמישהו נתן הפניה לירחון מדעי רציני בשרשור בקארזפורום ולא לאיזה הרצאה של אקדמאים פופוליסטים?

נכון, ואני די בטוח שהרבה מהתכנים לפחות בערוצים הישראלים הם אפילו לא 1080p אלא קרובים יותר ל-1K.

לתאוצה יש תפקיד בטיחותי בעיקר בכבישים מפותלים ובתנועה ערה. בכביש הפתוח - לא.

טומטו טומאטו... בסוף אני לא יודע כמה מהר נוסעים באוטובאהן, ונראה שגם אתה לא.

נכון, בלי לקבל תחושה כיצד הממוצע מתפלג גם הנתון שהבאתי (ואני שב ומדגיש שהוא מזכרון גרידא) הוא נתון חלקי. אבל חוסר נתונים אינו תירוץ לקבל השקפה כאילו היא היתה נתונים. בסוף אני לא יודע כמה מהר נוסעים באוטובאהן, וגם אתה לא.

בקושי. אבל בכל אופן זה לא רלוונטי: אני לא מחפש השקפה, ולו גם ממישהו (או אפילו קבוצה של מישהו-ים) שנוסע באוטובאהן כל יום. אני מחפש נ ת ו נ י ם. הטענה של @banji man היא שמדובר על ציבור גדול מספיק שתיתכן ותהיה לו השפעה מורגשת על המכירות של ולבו.

כמה אנשים בגרמניה נוהגים כל כך מהר באופן תדיר? אני זוכר שראיתי מספרים של מהירות תנועה ממוצעת בקטע ללא-מגבלה של האוטובאן והיא היתה משהו כמו 150 קילומטרים לשעה.

כן, כל הרעיון הוא שאחרי שלחצת על הבלמים, חלק מהלחץ שנבנה במערכת מתבזבז על "ניפוח" של הצינורות עצמם, שהוא יחסית זניח. עניין של מה-בכך לנהגי כביש.

מעניין. השאלה היא האם תנוחת ישיבה כזו תגדיל את תופעת ה"צלילה" (Submarining) של פלג הגוף התחתון מתחת לחגורת האגן. בדיקה זריזה לא מצאה מחקרים בנושא אבל אני אמשיך לחפש. בינתיים, הכי קרוב שמצאתי זה הוראה מתחום התעופה לשבת עם רגליים מפושקות במצבי חירום. לא שזו הוכחה מדעית, אבל תנסה ותגיד אם אתה מרגיש שזה גורם לפלג הגוף התחתון להחליק על המושב יותר מישיבה מפושקת; ההגיון שלי הוא שכך יהיה. בכל אופן, אם זו כן בעיה בטיחותית, היא תהיה תקפה גם למי שיושב במושבים האחוריים.

Götterdämmerung

ליתר דיוק, בכל פינות הרכב, רק כדי להכליל רכבים עם יותר מארבע גלגלים... בכל אופן, מה שבטוח הוא שמקומם של הצמיגים הטובים בוודאי שאינו רק מקדימה. זה פשוט מתכון לצרות, במיוחד למישהו שכן תוקף פניות.

אולי אפשר להעלות למאה, אני לא יודע. מבדיקה זריזה שערכי, מגבלת מאה בכביש דו-מסלולי קיימת בכמה וכמה מדינות, אבל תמיד כשמעלים מהירות צריך לעשות זאת בשיקול דעת כי ברוב המקרים (75%) כן תהיה עליה בכמות ההתנגשויות והנפגעים. וכן, בדרך שאינה מהירה אני מציית למגבלת המהירות.

"כביש דו-מסלולי בעל מספר נתיבים" ≠ דרך מהירה. רק בדרך מהירה תמצא מגבלות מהירות של 110 ויותר. בכביש דו-מסלולי מגבלת המהירות בכל העולם לא עולה על מאה לכל היותר, ולא בכדי. ההבדל בין שני סוגי הכבישים הללו הוא מהותי, ברמה של פי ארבע או חמש יותר התנגשויות ונפגעים בכביש דו-מסלולי לעומת דרך מהירה באורך ונפח תנועה דומים.

ההבדל בין 90 ל-120 אינו רלוונטי כי אף אחד לא יעלה את המהירות המותרת בכביש דו-מסלולי שאינו מהיר ל-120 וגם לא ל-110. אולי יום אחד יעלו ל-100, אם כי אני בספק. העלאת מגבלת המהירות רלוונטית אך ורק לדרכים מהירות, שבהן המגבלה כבר לפחות 110. ההבדל בין דרך מהירה לבין זו שאינה מהירה הוא מהותי.

זה בגלל שבצמיגים שלנו יש רשת פלדה ששומרת על מדרס יחסית שטוח גם בלחץ אוויר גבוה. התוצאה היא שהמדרס כמעט ולא מפתח צורה קמורה עם עליית לחץ האוויר (כפי שמקובל לחשוב) אלא רק נעשה יותר ויותר קשיח. כתוצאה מכך, קשיחות הפניה עולה: קרי, הצמיג מפתח יותר כוח פניה ופחות גרר מושרה עבור זווית "החלקה" נתונה, ולכן הוא פונה יותר טוב, ונשחק פחות.

לא מבין מה כיף לנהוג 120 קילומטרים לשעה בקו ישר במקום 110.

אתה כמובן מבין איזה קריטריון שטחי וחסר משמעות זה ״מרגיש הרבה יותר נחמד לנהוג שם״, כן? כי מבחינת נתונים מדובר במדינות שהקטל בדרכים בהן גבוה מבישראל. אגב, גם גרמניה. שיהיה נעים לנהוג מפה עד הודעה חדשה: אם יותר אנשים נהרגים, מה זה משנה?! אתה צריך להבדיל בין כביש דו-מסלולי (מגבלת מהירות תשעים) ודרך מהירה (מגבלת מהירות 120-130). תראה לי מדינה בעולם שמגבלת המהירות בה בכבישים דו-מסלוליים היא 110?

שאלה טובה. אני דיברתי רכב פרטי. לא יודע לגבי רכב מסחרי, וממה שאני מבין מחבריי רוכבי הדו-גלגלי, גם שם המצב שונה ממה שתיארתי כאן. בכלל, רוב הדיונים בפורום הם על רכב פרטי, אבל שווה היה מצדי להוסיף סייג בנדון בכל זאת. שוב, אני משער (ותקן אותי אם אני טועה) שברכב מסחרי יהיו כמה דרגות של עומס, כך שהקפיצה לא תהיה מששים לשמונים בבת אחת. אפילו ברכב פרטי יש לעתים דרגת ביניים של עומס...

כולנו מסכימים שצריך להתייחס להוראות היצרן, אבל כמו שאמרתי הוראות היצרן באות עם וריאציות כמו מידות גלגלים שונות, משקל המטען והנוסעים ברכב, מהירות הנסיעה וטמפרטורת הצמיגים בעת הניפוח. התוצאה היא שלא תמיד (שלא לומר לרוב) מתלבטים בין שני לחצים אפשריים לניפוח. בכל מצב כזה, הפתרון הוא לבחור בלחץ הגבוה מבין השניים, כי הוא עדיף כמעט מכל בחינה אפשרית. עדיף 5PSIg יותר מדי מאשר 1PSIg פחות מדי.