חן ג.

האם המראות האישיות הללו (שנדבקות עם ואקום) לא סובלות מחסרונותיה של הפנורמית? דהיינו: סכנת פגיעה בראש, התנפצות לרסיסים, סינוור אחורי והפרעה לסוככי השמש וכדומה?

הגומי של הצמיג מתבלה קודם כל כפונקציה של זמן בו הוא חשוף ללחות, חום ושינויי מזג האויר. אני למדתי שעדיף להחליף את הצמיגים פעם בשלוש שנים או ב-70,000 ק"מ -- המוקדם מבין השניים. צמיג "זקן" יותר מזה הוא בגדר "בינוני מינוס" -- ובבטיחות שלנו "בינוני" זה לא אופציה. מדריך נהיגה מתקדמת בכיר אמר לי שמדובר בסדר גודל של אובדן מחצית מיכולות הצמיג!

מעניין, אני לא הייתי בוחר במסלולים, ובטח שלא הייתי ממליץ "רק" עליהם באופן כזה נחרץ מעל דפי הפורום. אבל אני אעשה טובה לפורום ולא אפרסם שום חברה כזאת או אחרת (אם כי יש לי דעה מגובשת לגבי החברות השונות).

למי שחושב כמו זה שמעלי, בבקשה לקרוא: http://www.alternativi.com/newsDetails.aspx?id=-2&toIDNews=133 אני מדליק כל הזמן. בכל זאת, אני אישית מפעיל שיקול דעת ולעתים בוחר לכבות אורות בזמנים של אור שמש חזק במיוחד (תלוי גם באיזה כביש אני נוסע), וכן בזמן עמידה בפקקים וכדומה. בשורה התחתונה, 99% מהזמן האורות שלי דולקים. הבלאי לנורות ולמצבר זניחים לחלוטין עד אפסיים, והתמורה אולי לא יותר מידי משמעותית, אבל בכל זאת קיימת.

יהיה לו קל יותר להאיץ החוצה מהסיבובים כשהם נפתחים. בבלימה לפני הסיבובים, בכניסה לסיבובים ובתוכם -- לא יהיה הבדל. רק בהאצה. רכב כפול הנעה לא נותן יותר אחיזה, אלא מאפשר לנצל אותה טוב יותר לצורך האצה, אין לו (כמעט) שום השפעה בהאטה ובפניות.

בלימת חירום קודמת לתמרון עם ההגה. הרבה אנשים גמרו לא טוב כי הם "שברו" הגה לפני הורדת המהירות. לא סתם בכל קורס נהיגה מתקדמת מלמדים בלימה עם התחמקות ממכשול ולא התחמקות עם הגה בלבד. למידע נוסף, בבקשה לקרוא: http://www.jwwwt.co.il/subaru/newsletter/Article.asp?cID=39&arID=95

החלוקה היא אך ורק קדימה-אחורה, בהתאם לעומס המוצב על ידי הנוסעים במושב האחורי ומטען. אין חלוקת ימין-שמאל, משום שהיא עלולה לערער את יציבות הרכב. משקל הנהג כשלעצמו לא משפיע יותר מידי. מה שכן, יש צורך בשינוי לחצי האוויר בצמיגים במצב של מושב אחורי מאוכלס בצפיפות. שלוש מבוגרים מאחורנית, או מטען, דורשים שינוי לחץ אויר למצב "עומס" כפי שהוא מצוין במדבקת לחץ האוויר של היצרן.

אני למדתי תנוחת נהיגה נכונה כך: הצמדה מלאה של הישבן והגב למושב (הרבה נופלים כאן). מעבר לזה, כדי למדוד מרחק מדוושת הבלם צריך קודם להתניע וללחוץ כמה פעמים כדי לפתח לחץ. אז צריך ללחוץ עד הסוף ולראות שהברך נשארת קצת כפופה (120 מעלות). אחר כך צריך לנסות להניח את פרק כף היד על ראש ההגה. פרק היד צריך להיות מונח ממש על ההגה (כך שהאצבעות מושטות קדימה ולא למעלה), ולא מול פני ההגה. במצב זה היד כן צריכה להיות ישרה, אבל השכמות ("כנפיים") צריכות להישאר בתוך המושב. כאשר תאחוז את ההגה, אז באמת יהיה כיפוף במרפק. לנושא הגובה, צריך לשאוף למרחק של חמישה אצבעות מהגג. בנהיגה ספורטיבית -- קליק אחד קדימה ואולי קצת יותר נמוך.

אהלן, קוראים לי חן, גר במרכז, נוהג ב-"משפחתומטית" מבית אסטרה. אמנם אנחנו לא נוסעים הרבה במשפחה עם הרכב הזה, אבל אני משקיע בו ובעיקר בנהיגה שלי (=קורס נהיגה מתקדמת קבוצתי לפני חצי שנה). למדתי הרבה מן הפורום הזה עוד לפני הרישום, ואני מקווה להרים תרומה חזרה עכשיו לאחר שנרשמתי.