חן ג.

למיטב הבנתי, בנהיגה רגילה צמיג כביש לא יעבור את טווח הטמפרטורה היעילה. הבעיה היא, כפי שציינתי (וציינו אחרים) היא בפעפוע של הג'יפה אל פני השטח של האספלט.

אני לא יכול לערוב שתגובתי מעידה על הכלל כאן, אבל גם בנהיגה ספורטיבית מאוד חזקה, רק נהג אידיוט לא משאיר לעצמו איזושהי "רזרבה." האמת היא שגם לי יש בעיה בנוגע לכביש הזה, מפני שכאשר אני מגיע לכביש מפותל אני נעשה פסימי: הרי אני יכול לתכנן קדימה רק כאשר אני רואה. לכן, כאשר אני לא רואה מעבר לסיבוב, גם אם אני מכיר את תוואי הדרך, הרי שמבחינתי מחכה לי שם השטן בתוך סמי טריילר. לדעתי, כאשר נוהגים את כביש נס-הרים מהר בקטעים הצרים, אי אפשר להיות מוכן לתרחיש הזה שבו רכב ממול מגיע לביקור בנתיב שלך.

זה יותר גרוע. מדובר כאן על הורדת המבט מן הכביש למספר שניות מלאות (!) באזור הכי מסוכן בכל הכביש - הצומת. זהו מקום הדורש את מלוא תשומת הלב של הנהג, גם במעבר בירוק מלא (כי מי לידך יתקע שרכב אחר לא יעבור באדום כמו שאתה עשית?!) ועל אחת כמה וכמה כאשר הצומת מתחלפת לכתום או לאדום, והורדת המבט מהכביש וההתעסקות בטלפון - שהיא בגדר סכנת מוות בכל מצב נהיגה - מסוכנת כפליים במקרה זה.

אני לא אומר שצריך למלא את הצמיג בלחץ עודף בכוונה (אם כי יש נהגים שבוחרים לנהוג עם 1-2PSI יותר וזה מקובל לחלוטין), אלא יש למלא לפי דרישות היצרן. אבל במצב שבו יש ספק לגבי הלחץ שיש למלא (מצבים של עומס חלקי, התחממות של הצמיג וכדומה) יש לבחור במידה הגדולה יותר של הלחץ. גם אם זה "יותר מידי," האחיזה במצב זה תגדל (אפילו בטווח של 5 PSI כלפי מעלה, במיוחד כשרטוב), כאשר החלופה היא בנוחות נסיעה נמוכה יותר, אבדן אחיזה חד יותר (אם כי יותר נשלט) ובלחצים גבוהים במיוחד גם בהגדלת השחיקה בנהיגה רגילה (לא "ספורטיבית"). ולא לשכוח שלחץ עודף אפשר להוציא בבית.

לא נכון. בצמיג רדיאלי בעל רשת פלדה (Steel-Belted Radial) צורת המדרס נשמרת על ידי רשת הפלדה, וכמעט ולא משתנה עקב לחץ אויר עודף, לפחות בקנה מידה שדובר עליו. דבריך נכונים לצמיג דיאגונלי או לרדיאלי ללא רשת פלדה.

האחיזה לא תקטן, היא תגדל. הצמיג יהפך לקשיח יותר ועמיד כנגד כוחות צד ועומסים שפועלים על דפנותיו.

ההיפך הוא הנכון. יש לך צמיג עם 28PSI שצריך להיות מלא תקני ב-30. אתה נוסע לתחנה אפילו קצת יותר מחמש דקות ביום חם - מודד והצמיג מראה 30PSI כי הוא חם, ואתה צריך למלא 32. גם כאשר הרכב בעומס חלקי או מלא יש לשנות את לחץ האויר. ובכלל, בכל מצב של ספק - עדיף לבחור בלחץ הגבוה יותר. גם לחץ אויר גבוה מידי בטווח של 2-3 PSI מגדיל אחיזה ולא מוריד אותה (ובניגוד לאמונה הרווחת - לא מגדיל שחיקה).

עקרונית, אספלט חם מוביל לצמיג חם ולכן לאחיזה גבוהה יותר. אבל! במשך חודשי הקיץ האספלט מתלכלך מנזילות שמן, אדי דלק חצי-שרוף, אבק בלמים, חלודה, לכלוך, אבק והשד יודע מה עוד. כמות הנסועה בקיץ וגם החום וההעמסה של הרכב תורמים להגברת הנזילות על הכביש. החומרים הללו שוקעים לתוך פני השטח המחוספסים והנקבוביים של האספלט ונספגים בתוכו. הם גורמים להורדת מקדמי החיכוך של האספלט וגם לריכוך שלו והגברת השחיקה שלו. כאשר הטמפרטורה חמה (ואספלט כהה הוא מאוד חם ביום שמש) חומרים אלו מפעפעים כלפי מעלה והתוצאה היא רמת אחיזה ירודה יותר מכביש קר של שעות הערב או אפילו מתקופות יבשות בחורף. יש לזכור גם שנסיעות ברכב עמוס ובמהירות גבוהה הן אופייניות לקיץ, וכאשר לחץ האויר ומצב הבולמים לא אידאליים - הדבר תורם להורדה די משמעותית ברמות האחיזה. בנוסף, שווה לבדוק האם לצמיגים שלך וללחץ האויר יש השפעה על תחושותיך: בקיץ בריחת האויר מהצמיג גבוהה יותר, והנטיה היא לנפח אותו פחות (כי הוא מתחמם בדרך לתחנה) וגם הגומי מתייבש בקצב שיא. הפתרון: להתאים את הנהיגה לתנאים. יש לזהות את איכות האספלט מראש וגם את מידת הלכלוך שלו. ניתן לקבוע זאת על ידי מבט לפס הצהוב ולפעמים גם ניתן לראות "פטה מורגנה" שגורמת להמשך הכביש להיראות מכוסה מים עקב עלית אדים מהחומרים הרותחים שעל האספלט. יש לזכור שמרחקי העצירה ברכבים ללא ABS מאוד מתארכים בתנאים אלו עקב המסת הגומי ולהתאים את הנהיגה לכך.

הסיטואציה שתיארת קצת מוגזמת משום שהפתרון שלה אינו בסטיה אלא בבלימת חירום וגם הסיכוי שהיא תתרחש דווקא בנוכחות רוכב אופניים היא קלושה. השוליים משמשים מרווח בטחון למקרה שבו מנוע הרכב כבה ויש לעצור, או כאשר רכב מן הנתיב הסמוך מושך לכיוונך, ולא כתשובה לסכנה מלפנים. הבעיה עם הרוכבים, או עם כל עצם בשוליים (רכב, הולכי רגל) הוא שהם מושכים את תשומת לבם של הנהגים בכביש. במצב של הידרכות פתאומית, כמו נהג שמנקר או לא שם לב לרגע, או עוקב אחרי רכב כבד וגדול, נוצר מצב שבו הוא מוצא את עצמו בוהה בעצם שבצד הדרך ומוביל את רכבו אל הנקודה בה עיניו ממוקדות ופוגע בה בעוצמה.

לא הבנתי איך שלושת המשפטים מסתדרים. גלגל שנבלם - אחיזתו הצדית פוחתת כיון שחלקה מנוצל להאטת הרכב. לכן, כאשר מערכת בקרת יציבות (ESP) בולמת את הגלגל הפנימי-אחורי (לתיקון של תת-היגוי) היא בפירוש גורמת להפחתת האחיזה מאחור (אבל באופן מבוקר שלא יביא להיגוי יתר) ולהכנסת החלק הקדמי לסיבוב. האפקט הזה הופך למשמעותי יותר ככל שתנאי הדרך חלקים יותר, דווקא כיון שהאחיזה הנמוכה יותר מביאה להקטנת העברות המשקל (ולא להגברתן).

יכול בהחלט. ESP הוא מערכת בטיחותית ולכן לא סביר להניח שהוא ימיר תת-היגוי מסוכן בהיגוי-יתר מסוכן עוד יותר. "פסיעה" שתהדק את הרכב לסיבוב - כן. היגוי יתר - לא! רכב שנכנס להיגוי-יתר מהפניית הגה (על הגז) הודות לכיול לא חכם או אלקטרוניקה דפוקה, הוא רכב מסוכן ובלתי ניתן לניהוג.

אז יש עוד אפשרויות: אולי אתה מסובב יותר מידי הגה או נכנס מוקדם מידי ולכן התיקון של המערכת מציב אותך בזוית בעייתית ביחס לתוואי הדרך? אם לא מדובר באף אחת מהאפשרויות הללו, הרי שאתה מרפה מהגז בלי להרגיש. אין אפשרות אחרת.

הרכב ננהג על גז קבוע במהירות קבועה? אם כן, זנב לא יצא מזה. אמנם מערכות בקרת יציבות (ולחלופין, היגוי אחורי) יכולים ליצור "פסיעת זנב" שתהדק את הסיבוב, אבל לא יותר מזה. אולי פעולת התיקון שלך (היגוי הפוך) מוגזמת?

אני חושב שיש לי מושג מה קרה. אתה "מאשים" את בקרת היציבות בתכונת התנהגות של הרכב שנוצרת עקב העברת משקל כפולה בתוך הכיכר. בכניסה לכיכר אתה פונה ימינה, ואז שמאלה לכיון היציאה ממנה. הפניות ההגה המנוגדות גורמות להעברת משקל כפולה שיוצרת היגוי יתר, אפילו שהרכב טכנית ננהג "על הגז." במידה וההנחות שלי נכונות, הדבר מעיד דווקא על בקרת יציבות מאוד ליברלית, שדווקא נותנת לזנב לצאת.

הצמיגים החדשים ממוקמים על כל ארבעת הגלגלים נקודה.

יש פתרון טוב יותר. צריך להעריך את המרחק שלוקח למכונית לעצור בבלימת חירום מלאה ולפיכך לקבוע נקודת "אל חזור" שממנה והלאה אתה בתוך הצומת ולא משנה מה. בשלב זה יש גם לבדוק מה המצב מאחור וכך לקבוע נקודה מוגדרת שממנה והלאה אתה עובר את הצומת גם אם מהבהב או אפילו כתום. במקרה זה יש להאיץ לפני הצומת, ובלבד שאל הצומת עצמה ניכנס בלי גז, במוכנות לבלום ולעצור. אבל! בצומת בינעירוני השיטה הזאת לא ישימה אם ממשיכים לנסוע במהירות שיוט של הכביש הפתוח. אין כאן עוררין שאין בעיה בטיחותית בנהיגה "מהירה" בצירים הבינעירוניים הראשיים, אבל בצומת - יש בעיה ועוד איך. לכן, כל הדיון האם מצלמות אלו מצלמות על מהירות הוא מיותר כיון שמי שעובר צומת בינעירוני אפילו על 90 קמ"ש חוקיים לחלוטין, מסכן את עצמו ואחרים ומגיע לו ד"וח מהירות. לפני צומת מאיטים והרבה.

לא אמרתי שנהיגה ספורטיבית כוללת חצית פס לבן. אבל, צריך להיות מוכן לאפשרות שנהג ממול, ספורטיבי או לא ספורטיבי, יבוא מולך בנתיב שלך. הסכנה קיימת גם בפניות שמאלה (כאשר רכב מחליק בתת-היגוי החוצה) וגם בפניות ימינה כאשר רכב אחר בא במהירות ונכנס מוקדם ומוצא את עצמו בנתיב הפנימי. בכל מקרה צריך להיות מוכנים לכך ולא פשוט "לקבל את הדין." כאשר שדה הראיה ורוחב הכביש מאפשרים זאת, בהחלט ניתן לנהוג ספורטיבי. היכן שלא - לא.

כל רכב יעבוד. אני ראיתי רכבים מאוד ישנים, רכבי שטח ואפילו מסחריות בקורסים כאלו, לצד ספורטיביות אימתניות. לגבי לחץ האויר, במידה ולוקח לך אפילו חמש דקות להגיע לתחנה, סביר שהצמיגים יתחממו ולכן יציגו לחץ גבוה מהלחץ הקר ולכן יהיה צורך לנפח בהם יותר אויר (כ-10% יותר) וזאת גם הכוונה מאחורי ההמלצה של מסלולים להגיע לקורסים שלהם עם עוד 3 PSIG. תזכור שעודף לחץ תמיד עדיף על חוסר לחץ.

הצמיגים לא יינזקו כמעט בכלל תחת הסייגים הבאים: לא לבוא עם צמיגים ישנים בני 3-4 או בעלי נסועה של מעל 60 אלף ככלל. אם הצמיגים שלך הם כאלה, הרי לך זמן טוב להחליף אותם בכל מקרה. בכל מקרה, תגיע לקורס עם צמיגים מנופחים תקני (או, במקרה של ספק, עם מעט לחץ עודף). עם שני כללי הזהירות הללו, תאמין לי שהשחיקה לצמיגים תהיה זניחה לחלוטין. אני באתי לקורס שאני עברתי עם צמיגים חדשים ודי רכים, ולא היתה שום שחיקה יוצאת דופן (ולצורך העניין אני בודק את מצב השחיקה לפני כל נסיעה).

הרי לך עצה טובה! לעולם אל תתפשר על צמיגים טובים ואל תשים זוג צמיגים טובים (ובטח שלא אחד) מלפנים או מאחור. מקומם של הצמיגים הטובים הוא על כל ארבעת גלגלי הרכב ואין כאן מקום לפשרה. אם יש ספק, סימן שהגיע הזמן לרביעיה חדשה.

זה כבר באמת מוסר כפול. נהג טוב - וזה לא משנה אם הנהיגה היא ספורטיבית או מנהלתית, ארוכה או קצרה - מצפה לכל. בכביש המפותל, השיטה לצפות קדימה היא להניח שמעבר לסיבוב מחכה לך הדבר היחיד שבחיים לא חשבת שיכול להיות שם. מהבחינה הזאת, ידידנו Bar72 צודק לחלוטין. אני כבר ציינתי בעבר שזו חוסר אחריות, לדעתי, לנהוג בלי לתת מקדם בטחון לטעויות של הנהג האחר. בקטעים הצרים של נס הרים, שאין להם שוליים רחבים להימלט אליהם כאשר נהג "ספורטיבי בשקל" מגיח מולך, אין ברירה אלא לנסוע במהירות שתאפשר עצירה במרחק השווה למחצית שדה הראיה לפנים, כך שיהיה מספיק זמן לעצור גם בשבילך וגם בשביל ה"אידיוט" ממול ותחת האילוץ הזה אני אישית לא יכול לנהוג באופן ממש ספורטיבי בקטעי הכביש המסוימים הללו. אם אני משווה לזה את קטעי הכביש הפתוחים (מבחינת שוליים ושדה ראיה) של סדום-ערד אז זה כבר סיפור אחר ופה כבר אפשר להיות יותר "נמרצים."

אייל, באיזה מהמגרשים של מסלולים נערך הקורס שעברת? המגרש הישן באשדוד היה מטחנת צמיגים (תחת התירוץ שהוא נסלל כדי ש"ידמה תנאי כביש"...) עקב החספוס והסדקים. במגרש הנוכחי של מסלולים (וגם במגרשים של החברות האחרות) המצב טוב יותר, בעיקר כשמרטיבים את המשטח. יש לי טענות נגד הקורסים של מסלולים, אבל להגיד שהם הורסים את הרכב זו כבר הגזמה.

אני נמצא כאן בתווך. לדעתי, נהיגה ספורטיבית שנעשית נכון ובמקום הנכון היא בטוחה ובהחלט מקובלת. אבל! נשאלת השאלה מהו המקום הנכון? לצערי, אני ראיתי לא מעט נהגים "תוקפים" סיבובים בקטעי כביש (בעיקר בכביש המדובר) שאין להם שוליים ואז גם אין אזור מילוט וגם אין מה לעשות מול נהג ספורטיבי אחר שמגיח מולך. לטעמי, אין לכך הצדקה ובקטעים אלו יש להאט לקצב מנהלתי מינוס. נהיגה ספורטיבית - רק עם אזורי מילוט.

קורס נהיגה מתקדמת תמיד מומלץ, אבל מביניהם הקורסים של מסלולים נחשבים להכי פחות משתלמים ביחס זמן\כסף. כמו שאמרו לפני, קורס עם און יעקבסון (ובאותה מידה עם דני G או עם איתי אלון, לדוגמה) יותר משתלמים. בכל מקרה, אף קורס לא יגרום נזק לרכב ותאמין לי שראיתי גרוטאות (כולל שלי!) בקורסים כאלו.

תנוח דעתך, לא ייקרע שום דבר. אני הייתי בהדרכה הרבה יותר אינטנסיבית (10 שעות) -- החלקתי, הסתחררתי, בלמתי, נעלתי גלגלים שוב ושוב - ולא קרה כלום. וכדי לסבר את האוזן, אני עוקב אחרי שחיקת הצמיגים (מבט לפני כל נסיעה) ותמיד יודע מה מצבם. הבעיה שלי היא אחרת: כל הקורסים של מסלולים מתוארים יותר כפרוספקט שיווקי ולא כפירוט של תכנית הקורס, וזאת בניגוד לקורסים של כל שאר החברות, שמפורט בהם בדיוק מה לומדים ומתי. לדעתי זה לא לעניין. גם היומרה שהקורס, כמו כל הקורסים של החברה, מועבר בהובלת ראם סמואל, היא לרוב שקרית, וגם זאת בניגוד לכל החברות האחרות, שהמנכ"לים שלהן לוקחים חלק פעיל בהדרכות.