חן ג.

לבאר כמה נקודות שצוינו כאן: צמיג רדיאלי עם רשת פלדה כמו שמקובל היום, לרוב אינו סובל משחיקה מרובה במדרס. בדרך כלל, צמיגים אלו יתייבשו עקב חשיפה לשמש ולאוויר (בלי קשר לכמות הנסועה!) או עקב נסיעה מרובה, הרבה לפני שהם יישחקו. שים לב, במצב זה הצמיג עדיין "שמיש." כלומר, הוא לא יתפרק באמצע נסיעה. אבל, היכולת שלו לספק אחיזה ולסייע לך לעצור בזריזות במקרה של בלימה פתאומית - ירודה מאוד, וזה מסוכן! הירידה הזאת בביצועי הצמיג חלה בגיל של שלוש עד ארבע שנות שימוש (ולכך ניתן להוסיף עד בערך שנה באחסון) או בין 50 ל-80 אלף קילומטרים, ומעט לפני כן בצמיגי דו"ג ומאוחר יותר בצמיגי רכב כבד. ממוצע של שלוש שנים או 70 אלף (המוקדם מביניהם) הוא סביר עבור רוב הצמיגים, ועדיף עוד קודם לכן. חשוב להחליף את הצמיגים ברביעיות ולא בזוגות. אני מדגיש שלא חובה שאלו יהיו ארבעה צמיגים זהים (אם כי זה כמובן רצוי), העיקר שההבדלים באיכות של הזוג הקדמי והזוג האחורי - יהיו זניחים. במצב שלך בפירוש יש להחליף את הרביעיה כולה. מעבר לכך, כל צמיג שמתאים לרכב (קוד מהירות ועומס, מידה, סיווג), חדש (פחות מגיל שנה) ושייך לחברה טובה - יעשה את העבודה. חניה בצל מאוד עוזרת להארכת חיי הצמיג לכיוון ארבעה שנים, וגם שומרת טוב יותר על ביצועי הצמיג גם לקראת סוף תקופת השימוש. ישנם חומרים שמאפשרים להפחית את השפעת הזיקון (Aging) על הדופן החיצונית של הצמיג, שגמישותה חשובה מאוד, אבל לא על המדרס והדופן הפנימית. שווה לשטוף את הצמיג במעט מים פעם בכמה שבועות (מים פועלים על צמיג כמו חומר סיכה) ומדי פעם להשתמש בחומרים ייעודיים לצמיגים מבוססי סיליקון (חברת STP מייצרת כאלו, למשל) של חברה מוכרת, ולמרוח את דפנות הצמיג. אני ממליץ לעשות זאת באותה הזדמנות שבה עושים סבב גלגלים (אותו יש לבצע פעם ב-10 אלפים לכל היותר), וכך ניתן למשוח את שתי הדפנות.

ישנן מספר סיבות לבעית המודעות בכל הקשור לצמיגים (וזה, אגב, לא דבר ישראלי). הסיבה הראשונה היא שאנשים לא מבינים מהי האחיזה בין צמיגי הרכב לבין הכביש. הצמיג הוא הקשר הסופי אל הכביש ולכן, כאשר הוא מהווה את החוליה החלשה של מערכות הבלימה, ההיגוי או המתלים - הוא זה שיכתיב את הביצוע. כלומר, גם אם הבלמים מצוינים, צמיגים לא טובים יאריכו את מרחקי העצירה הרבה יותר מאשר במצב הפוך (בלמים טובים עם צמיגים לא טובים). בעיה נוספת היא שאנשים נותנים עדיפות ראשונה למכלולים בעלי חשיבות לתקינות המכנית של המכונית ולא למכלולים בעלי תרומה בטיחותית. הם הרבה יותר דואגים לאפשרות שחלילה ייגרם נזק לראש המנוע (מה שעולה יותר כסף...) מאשר שהצמיגים יתנו להם אחיזה גבוהה ועקבית. אני אישית דואג קודם כל למרחקי עצירה קצרים ולאחיזה גבוהה, לפני שאני בכלל דואג לדלק. בעיה שלישית היא שגם אנשים בעלי מודעות אינם תמיד מודעים מספיק: ראיתי נסיונות הסברה (של החברה הלאומית לבטיחות בדרכים, כמדומני) שהציבו קריטריונים לחלוטין בלתי מספקים מבחינת בטיחות, כמו בדיקת לחץ אויר פעם בחודש, החלפה של הצמיגים כאשר החריצים נשחקים ל-2 מילימטרים או לאחר חמש שנים. אלו סטנדרטים טובים מבחינת החוק היבש והתקינות המכנית - אבל לא מבחינת הבטיחות.

אתה קצת מגזים, לא? הוויכוח האם "מהירות הורגת" סב בעיקרו סביב מהירות הנסיעה בדרכים מהירות או צירים בינעירוניים ראשיים, לא בכבישים משניים ולא בערים. ברוב המקרים, אי אפשר לעבור את מגבלת ה-50 קמ"ש בעיר מבלי לחרוג מן המהירות המתאימה לתנאי הדרך. כביש מהיר או כביש בינעירוני דו-מסלולי - סיפור אחר.

זה מה שאני טוען. חשוב לציין את זה לפני שאומרים ש"מהירות לא הורגת" (קל וחומר באינטרנט) כי מהירות שלא מתאימה לתנאי הדרך - הורגת והורגת הרבה.

אני רוצה להבין: אנחנו מבקרים את המשטרה בכל הזדמנות אפשרית אבל, כאשר זה משרת את מטרותינו, אנחנו לוקחים את הסטטיסטיקה שלה כתורה מסיני?! מי אמר שהדירוג הזה אכן מהימן למציאות? חשוב לזכור שהמשטרה בודקת תאונות על מנת להגיש כתבי אישום ולא מנקודת מבט תעבורתית טהורה. השאלה היא לא האם המהירות היתה הגורם לתאונה (שכן זה לא אפשרי) אלא האם תרומתה לתאונה היתה בעלת משקל כבד מספיק כדי שניתן יהיה להחשיב אותה לגורם העיקרי לתאונה, ואין זה משנה האם היא הגורם הישיר לתאונה או לא. בכל מקרה כמעט אין תאונה שהיא תוצאה של גורם יחיד. אם בחינת התאונות היתה מבוססת על ההנחה הזאת, אחוז התאונות שהיו נגרמות עקב מהירות היה מזנק לשמיים.

אכיפה (כפי שנאמר, בעזרת המרו"ם שהוצא בינתיים משירות לאחר שניצלו אותו למדידת מהירות...) לא תועיל כיון ששמירת רווח חוקית היא של שניה אחת שהיא לחלוטין לא מספקת מבחינת בטיחות. שמירת רווח נכונה היא לפחות שתי שניות (וגם יותר כתלות בתנאים) וגם צריך לשמור מרחק אחורה ולפחות לצד אחד.

להגיד שמהירות 110 בכביש בינעירוני דו-מסלולי\מהיר פתוח היא מגוכחת - מוסכם. להגיד שמהירות בכלל (בלי קשר לדרך) אינה גורמת לתאונות זה דבר אחר (ולמען האמת, די מגוכח). כל נהג טוב מתאים את המהירות לתנאי הדרך לפני כל פעולה והחלטה אחרת בנהיגה. אי אפשר להמעיט בחשיבות של המהירות הנכונה. מעבר לסייג הזה, דעתי כדעתך.

אבל היא גם לא מהגרועות שבעולם. ברוב המדינות המתוקנות תהליך הכשרת הנהג אינו מורכב או ארוך משמעותית מזה שבישראל. השיטה המקובלת (בתנאי שמבצעים אותה נכון) היא בהחלט טובה ואפילו מספקת.

זה טיעון בעייתי, מפני שכדי להקיש מהמקרה הבריטי למקרה הישראלי עליך להוכיח מספר הנחות: שאכיפת המהירות בבריטניה אכן היתה אפקטיבית (מה שרוני מכוון אליו), שהמקרה הבריטי דומה למקרה הישראלי ושמה שקרה בבריטניה הוא מה שיקרה בישראל בתנאים הנתונים. אין שום הוכחה להנחות הללו ולכן, אם אנחנו כמי שמוחאים נגד אכיפת המהירות נשתמש בנתון הזה, אנחנו נשגה בכשל של מעגליות ותהיה לנו בעיה.

לדעתי זה מקום יותר טוב לעבודה בתחום החינוך ולא באכיפה, ואני כמובן מסכים שצמתים הם מקום להאטה (בעיקר בדרכים בינעירוניות או כששדה הראיה בצומת לקוי, בעיר). אם כבר כדאי לעשות משהו הרי זה בתחום הזה. מספיק שרק תשכנע את משתמשי הפורום להשים לב שצומת אכן נקי כשהם נכנסים אליו, וכבר עשית שינוי שמצלמות מהירות בחיים לא יעשו.

ברור לכולנו שאכיפת המהירות הדראקונית בצירים בינעירוניים ראשיים היא סתם מס שפתיים (וגם פרנסה לא רעה ), אבל מכאן למסקנות מרחיקות לכת על התרומה של מהירות (בלי קשר לתנאי הדרך) לתאונות הדרך רבה. עקרונית, מהירות לעולם לא תגרום לתאונה. אתה יכול לחשוב על תאונה שהיא תוצאה של מהירות נטו? מלבד כניסה מהירה מידי לעקומה - אין תאונה שנגרמת עקב מהירות. בפועל, מהירות היא גורם בעל תרומה משמעותית לאחוז לא קטן של תאונות, גם כאלו שנחשבות בסטטיסטיקות הקיימות לתאונות של "סטייה מנתיב הנסיעה" ותאונות אחרות. צריך לעשות את מה שרוני הציע: לא לבטל את אכיפת המהירות אלא להפנות אותה למקומות שבהם היא באמת תורמת (ובמקום הנכון היא תתרום ואפילו תתרום הרבה).

שמירת המרחק הנכון מלפנים (והמרחק ה"נכון" תלוי בתנאים) היא דבר שהופך ל"טבוע בדמך" לאחר מספר פעמים, ובכל זאת אני משתדל לבדוק את עצמי לפחות פעם אחת בכל נסיעה. בנוסף אני שומר מרחק מהרכב מאחור ושומר "נתיב מילוט" לפחות לצד אחד בכל רגע נתון, וכן שומר נתיב מילוט בזמן עצירה. אז כן, זה בר יישום, ואפילו די פשוט כשמתרגלים. אם זה לא פרקטי, מה כן פרקטי?! אין, פשוט אין עוד פעולה אחת יחידה שמונעת תאונות דרכים כמו שמירת מרחק. בלי זה כל שאר ההיבטים הבטיחותיים הינם חסרי משמעות.

השטות של השנה! תמיד, אבל תמיד, צריך לשמור מרחק מלפנים (ומאחור, ומימין, ומשמאל...) באופן שימנע תאונה. בכביש יבש ואוחז וברכב תקין במהירות 100 קמ"ש מדובר על מרחק של שתי שניות (מלאות) שזה מרחק סביר לחלוטין ולא ייכנסו אליו כל כך הרבה נהגים (וגם מי שיכנס מהר יתקדם עם הזרם ויצא לך מהמרחב) וגם אם יכנסו המון נהגים, הרי שכל אחד עולה לך בעיכוב זניח לחלוטין של שניה. זה לא יכול לעלות על עיכוב של מספר דקות לכל היותר.

במצתים (כמו בשסתומים) מתקיים הכתוב "טובים השניים מן האחד והחוט המשולש לא יינתק." (מה לעשות, אווירת חג). יש ניצוץ חזק יותר וחזית הלהבה צריכה לעבור מרחק קצר יותר, ויש לכך גם יתרונות מבחינת תכנון מיקום השסתומים והמצתים בצילינדר.

דווקא במצב של גשם חזק ושוטף (מה ש-STIO תיאר ברוב המקומות) הבעייתיות הזאת לא קיימת, ותוך מספר דקות כל החומרים האבק והשמנים נשטפים.

אני גם חושב שטיפטרוניק הוא בעיקרו גימיק. במצב אוטומטי (D) השליטה בתזמון מעבר ההילוך היא של המחשב, אך הוא עושה זאת תוך שהוא מפרש את כוונות הנהג לפי עוצמת הלחיצה על דוושת הדלק. כלומר, נהג בעל רגישות מסוגל לתזמן את העברת ההילוך באופן די מדויק בעזרת מינון הלחץ על הדוושה. אמנם בטיפטרוניק השליטה אינטואיטיבית יותר (בעזרת היד), אך גם כאן השליטה בהעברה היא של מחשב הרכב והוא זה שיעלה או יוריד הילוך ובפועל נהג עם רגל רגישה ישיג תוצאה דומה. לדעתי יש גם צדק בטענה ששימוש מוגבר באפשרויות התפעול של התיבה יגרמו לה נזק. התיבה האוטומטית הינה מכלול מכני מורכב ומרובה חלקים, שככל שנמעט "להתעסק" עמו - כך ייטב, וכך גם שמעתי מפי אנשים שאת דעתם אני מעריך. השימוש בהילוכים צריך להיות, לטעמי, לטובת קיבוע הרכב בהילוך מסוים (ולא מעבר בין ההילוכים השונים), עבור ירידות, האצות בעליות מתמשכות או אף בנהיגה עירונית בקצב אטי, ויש מכוניות שבהן ההורדה להילוך נמוך יותר תסייע לביצוע עקיפה (ולצורך זה לרוב ישנה פונקצית "overdrive"). השימוש בטיפטרוניק לצורך העברת הילוכים ידנית לא יתרום לדעתי דבר, אולי רק בנהיגה "חזקה," דבר שאנו בכל מקרה לא עושים באופן תדיר מספיק כדי לגרום בלאי משמעותי לתיבה.

אני כמובן משבח אותך שמנעת תאונה, אבל שים לב שזה בדיוק מה שהתכוונתי אליו במצב שבו עדיף לבלום. לחתוך שמאלה לנתיב הנגדי לא כדאי בשום מצב, כי הנהג ממול מן הסתם גם מנסה לחזור לנתיבו ועלול לעשות זאת בשניה האחרונה ולפגוע בך, או שבאותה מידה אתה עלול לפגוע ברכב שאותו הנהג ממולך עוקף, או סתם נהג אחר שנמצא בנתיב שלו. כלומר, הפתרון הוא לזהות את המצב מוקדם ככל האפשר, ואז קודם כל לבלום בלימת חירום שתאפשר לרכב ממול לחזור לנתיב שלו (או לפחות תצמצם נזקים) ורק בסוף, אם זה לא עוזר ואין ברירה, לחתוך ימינה. אם הכביש צר, אפילו לרדת מהכביש מימין ולגרום נזק לרכב, העיקר שלא תיגרם פגיעה חזיתית ברכב אחר.

מחזק את מי שמעלי: צריך להביט למרחק, "לקרוא" את הכביש והתנועה ולהיות מוכנים לקראת האפשרות שרכב יגיח ממול. יש שורת אפשרויות: משאית, רכב אטי או שיירה אטית שרכב מהיר יכול "להגיח" מאחוריה. מכשול על הנתיב הנגדי או אפילו על השול הנגדי שיגרום לנהגים לסטות, נהג שיורד ימינה (ואז יכול פתאום למשוך חזק שמאלה ולעבור נתיב), נהג שמתנהג באגרסיביות או בחוסר תשומת לב - בכל מצב כזה אני ישר מאט, נצמד לשול הימני (מוריד שני גלגלים לשול או יותר) וצופר\מהבהב קצר. תמיד צריכים להיות מודעים לרוחב ולמבנה של השוליים (עפר, אספלט) ולנהוג בהתאם. יש כבישים שבהם לא ניתן תמיד לרדת ישר ימינה באופן בטוח ועדיף קודם לבלום בקו ישר ורק אם זה לא עוזר - לסטות ימינה. יש כבישים שבהם אין אפילו מקום לעשות זה, וצריך לנהוג הרבה יותר לאט ובמקרה הצורך לבלום ולהימין את עצמך ככל הניתן.

אתם שוכחים נקודה חשובה: התיבה "יודעת" להעביר הילוך בתזמון המיטבי לצורך חסכון בדלק ביחס לפעולת המנוע באותו רגע נתון, אבל היא אינה "יודעת" את מצב התנועה והדרך ממול ולכן עלולה לשנות את יחס ההעברה (להעלות\להוריד הילוך) ברגע הכי פחות מתאים, כמו לפני האטה עקב מצב התנועה ממול. לכן, יש אנשים שממליצים לנהוג בתיבות אוטומטיות בנהיגה עירונית צפופה, כאשר התיבה קבועה בהילוך שני (או הילוך אחר המתאים לתנאים) ולהשתדל להימנע מעצירות שיגרמו ליציאה מטווח הסל"ד היעיל. צריך גם לזכור שנהיגה חסכונית אמורה לחסוך גם בצריכת דלק אבל גם בשחיקת מכלולים, וכמובן אף פעם לא כפשרה על בטיחות. לרוב, שלושת הקריטריונים הולכים יד ביד.

אני ממליץ שלא להשתמש בצלונים כאלו. זה לא חוקי והאמת שדי מסוכן: את לא רואה מספיק טוב אחורה, אני לא רואה מספיק טוב קדימה כשאני מאחוריך ולא רואה את הטור מאחוריך כשאת עוצרת מאחורי ברמזור\פקק.

המחליקן (SkidCar) שמשתמשים בו באלטרנתיבי וגם ב"מרכז הישראלי לנהיגה בטיחותית" של פרדי פריאהוף, הוא מכונית עם מתקן שמאפשר לדמות תנאים של החלקה באופן מאוד נשלט. הוא למעשה מאפשר למדריך "להרים" קלות את הגלגלים הקדמיים או האחוריים ולדמות תנאים של דרך חלקה (מים, חול, שמן, שלג, קרח) ולתרגל החלקות באופן מאוד יעיל, וכמובן שבנוסף אתה גם מתרגל עם הרכב שלך על אספלט רטוב. חוץ מהסקיד קאר (היכן שמשתמשים בו), רוב התרגול בקורסים נעשה ברכב של הלקוח. יש לכך חשיבות רבה מפני שהקורס יוצר או מחזק את הקשר בין הנהג למכונית: אתה "לומד" את הרכב שלך. הקורסים במגרש של אלטרנתיבי או מסלולים הם קבוצתיים. ישנם קורסים אישיים שנערכים אחד-על-אחד והם גם נעשים בעיקר על הכביש הציבורי ועם דגשים של כביש ולדעתי הם מועילים יותר לרוב הנהגים. גם קורסים ספורטיביים יש במגרש או בכביש. המחיר - בין 900 ל-700 שקל, תלוי בקורס ובחברה.

קורס נהיגה מתקדמת מיועד ללמד אותך איך לנהוג ביומיום (כן, סביר להניח שאתה לא באמת יודע איך!) ואיך להתמודד עם מצבי חירום בנהיגה, כמו בלימות חירום ועוד. קורס ספורטיבי מלמד היבטים של נהיגת מירוצים (בעיקר של נהיגה על מסלול, אבל גם של ראלי) שאת חלקם ניתן ליישם גם בנהיגה בכבישים ציבוריים מתפתלים.

ישנם גם אלטרנתיבי, אצלם אני עברתי הדרכה. לגבי איכות המגרשים: הרושם שלי הוא שאיכות האספלט אצל מסלולים ואלטרנתיבי די דומה לאיכות סלילה עירונית טיפוסית בישראל (ויש לכך יתרון חשוב מבחינת שחיקת צמיגים). עם זאת, המגרשים עוברים הרטבה (במסגרת ההדרכות) באופן די תדיר ולכן לא מצטבר עליהם לכלוך רב ולכן יש יותר אחיזה, במיוחד ברטוב, אם כי המגרש של אלטרנתיבי נוטה לצבור אבק. בסך הכל אני מאמין שהם כן מהווים דימוי טוב לתנאי כביש ביבש וברטוב (כאשר הכביש "שטוף"), ואצל אלטרנתיבי ישנו גם מחליקן (SkidCar) המאפשר לדמות באופן מאוד מוצלח גם מקדמי חיכוך נמוכים יותר. אגב, על כביש "מוצף" שגורם לציפה של המכונית - שום דבר לא יעבוד מלבד טכניקות מיוחדות מאוד, שגם ככה לא נלמדות בקורס נהיגה מתקדמת, וגם אינן רלוונטיות מאוד לנהיגה בארץ. משטח כזה ניתן לדמות בעזרת משטח החלקה מיוחד או עם הסקיד-קאר.

לא אמרתי שטענת דבר כזה, רק היה לי חשוב להבהיר נקודה שהיא חשובה מאוד בכל דיון מהסוג הזה. גם אני נתקלתי בכל הדברים הללו: פניות שמאלה\ימינה מותרות באדום, הקדמת קו העצירה לרמזור וכדומה - ואכן חשוב שנהגים ישראלים שנוסעים בחו"ל יהיו מודעים לכך ובכלל, ככל שנמעט לחשוב על הצומת בירוק כ"שלנו" - כך ייטב.

בוודאי שיש בעיית בטיחות, בכל מקום ובכל כביש תמיד יש בעיית בטיחות! אני כמובן מסכים שהנהגים האירופאים (ובמידה פחותה מכך נהגים במדינות מערביות אחרות) הם אדיבים ומתחשבים במגבלות הבטיחות, אבל חשוב לי לציין שבעיית תאונות הדרכים אינה בעיה ישראלית, היא בעיה עולמית. גם באירופה יש בעיות, ויש "מחלות" של תרבות נהיגה וכן - יש גם תאונות והרוגים ואפילו לא מעט. פחות מישראל, אבל עדיין יותר מידי. פעם הבאה שאתם רוצים שהנהגים\כבישים\מחוקק בישראל יחקו את אירופה - תחשבו על זה.