חן ג.

לדעתי, זה תירוץ טוב להחליף רביעיה ולא להתחיל להתעסק עם קומבינות של "טובים קדימה, טובים אחורה." ולא לשכוח לחץ אויר נכון וסבב גלגלים תקופתי (שהיו מונעים את השחיקה שאתה מתאר).

הרטיבות שנתקלת בה לא דומה לכביש רטוב של חורף. בחורף הכביש נשטף ואילו במצב שתיארת המים סוחפים אבק וחומרים שמנונים ורמת האחיזה יכולה להיות פי שתיים פחות מזו של כביש שהוא "סתם" רטוב. עדיין, המהירות שבה נתקלת בהחלקה מרמזת שמשהו ממש לא בסדר ברכב: בדוק צמיגים (גיל וסוג), לחץ אויר ובולמים.

אנשים שוכחים כאן נקודה נוספת והיא: ניהול התנועה לאחור. אלא אם כן "כיסו" אותך רכב או שניים מאחור עליך להישאר בהילוך כדי שתוכל להימלט קדימה (והצדה) במקרה שיש סכנה מאחור. כמובן שבמצב כזה, בתיבת הילוכים אוטומטית, אין שום סיבה להעביר ל-N משום שהזמן שבו תעמוד לעולם לא יהיה ארוך מספיק כדי להצדיק העברה ל-N (שגורמת בלאי לגיר וגם מספיקה את שימונו).

אל תחכה לחורף. צמיג טוב הוא חשוב במשך כל השנה! דווקא החורף הישראלי לא מתאפיין בגשמים רבים (ובטח לא בשלג\קרח), ואילו דווקא בקיץ אנו נתקלים במקרים של רטיבות שהופכת את הכביש לחלק במיוחד. אפילו כאשר הכביש יבש, האספלט נוטה להישחק יותר בקיץ וגם להתמלא באבק וחומרים שמנוניים, והחום גורם לחומרים אלו לפעפע והופך את האספלט לחלק במיוחד. הכביש גם יכול להיות מכוסה בחול או בוץ שהם יותר חלקים מכביש רטוב. בנוסף, בזמן בלימת חירום, החום מזרז המסת גומי שיוצרת חיץ בין הצמיג והכביש ומאריכה מרחקי בלימה, זכור: הצמיג עוצר אותך, לא הברקס! הקיץ גם מתאפיין בנסיעות משפחתיות שבהן הצמיגים נושאים עומס של רכב מלא במהירות גבוהה לאורך זמן על כביש רותח - ומכאן גם סכנה לפיצוץ הצמיג. החום מזרז שחיקה וזיקון (aging) של הצמיג. החלף צמיגים בהקדם למשהו איכותי.

החלקה או חוסר אחיזה (תת היגוי או היגוי יתר) הם ההפך מהתהפכות! רכב שמתהפך הוא למעשה רכב שהאחיזה הצדית שלו כל כך גבוהה שהיא יוצרת זוית גלגול גדולה מידי. רכב נוסעים סטנדרטי (שלא כמו הסיטרואן הגבוהה והצרה הזאת) לא אמור להתהפך כתוצאה מתמרון עצמי. אפילו הסיטרואן לא התהפכה כתוצאה מתמרון אחד אלא מהעברת משקל כפולה. אני מסייג את עצמי בכך שיש להביא בחשבון גם את מצב הבולמים, העמסת הרכב במטען ואת שיפוע הדרך. בנוסף, התנגדות רגעית של מהמורה או חול יכולים להפוך רכב ובזוויות החלקה מסוימות גם יכול להיווצר "עילוי" אווירודינמי שירים את הרכב.

לעצור אני עוד מבין (אם כי זו לא תהיה הבחירה שלי במקרה כזה), אבל למה לנסות להחליף את הגלגל כשחשופים לתנועה? אפילו כשלא מדובר בגלגל הפונה לכביש, במקרה של עצירה בצד הדרך לא מתקנים שום תקלה, גם אם היא נראית הכי פשוטה לתיקון. ראיתי יותר מידי אנשים רוכנים על מכסה מנוע פתוח, כורעים להחליף צמיג או אפילו זוחלים תחת הרכב כאשר לצדם התנועה נעה במהירות. רק נשאר לחשוב מה מכה ב-80 קמ"ש (אפילו מרכב פרטי ולא ממשאית) תגרום להם בתנוחות האלו. לא עדיף לעבור את גדר הבטיחות או, במקרה הזה, להישאר חגורים ברכב?

אפשר. ישנן משחות שניתן למרוח על הצמיג, חלקן לא טובות, אבל חלק מאוד עוזרות לשימור הצמיג. הבעיה היא, כדברך, שלחומרים הללו יש השפעה רעה על האחיזה של הצמיג כאשר מורחים אותם על המדרס.

לטעמי כדאי לחכות בערך 4 חודשים. פחות אם אתה נוסע הרבה, יותר אם אתה נוסע מעט. בנוגע לבחירת הקורסים: הקורס שהוצע לך הוא הקורס הבסיסי של חברת "מסלולים" השייכת לראם סמואל. זהו קורס קבוצתי שבו נוגעים בבסיס של נהיגה מתקדמת: ישיבה, מראות ובלימות חירום, ובזה בערך זה נגמר. לדעתי, עדיף לך קורס אישי. לקורס כזה מספר יתרונות: הוא מועבר אחד-על-אחד ומאפשר התקדמות טובה יותר. בנוסף, הדגשים שלו הם דגשים לנהיגת כביש רגילה, וגם המדריכים הם בדרך כלל אנשים מוכרים בתחום, ולא מדריכים זוטרים וכמדומני שאלו גם קורסים זולים יותר. ישנם מספר מדריכים טובים (מאוד) בתחום וקשה לקבוע מי עדיף: און יעקובסון, ליאור לוי, אייזיק דוידוביץ' ודני גלטר. אני אישית חושב שהייתי הולך עם זה האחרון. אם בכל זאת אתה רוצה קורס קבוצתי ודגשים של שליטה ברכב, בלימות והחלקות, הייתי ממליץ דווקא על ההדרכות של אלטרנתיבי. לאחר קורס בסיסי במגרש שלהם תוכל לעבור גם הדרכת כביש, שבה ניתן לקבל הדרכה גם מהמנכ"ל איתי אלון, שהוא לדעתי באותו סדר גודל של המדריכים שהזכרתי קודם.

עקרונית צמיגים יש להחליף פעם בשלוש שנים או 70,000 ק"מ, המוקדם מביניהם. אם הצמיגים איכותיים ו"חיים טוב" - נסיעות קצרות ורגועות, הקפדה על ניפוח נכון פעם בשבועיים וסבב גלגלים בזמן, חניה קבועה בצל וכולי - ניתן למשוך עד ארבע שנים או 80,000 ק"מ, בתנאי שהצמיג עדיין מרגיש אוחז ולא נראה שחוק\יבש\סדוק. מעבר לקריטריונים אלו, לא משנה כמה טוב נראה הצמיג, רמת האחיזה שלו תרד לרמה לא סבירה (בלי קשר לעומק החריצים או לסכנת התפוצצות). כמובן שצמיג בעל פגם נראה לעין או שחריציו נשחקו מתחת ל-3 מ"מ יש להחליף בלי קשר.

אני פגשתי לא מעט אנשים שבזמן אמת או במהלך תרגול מסודר העידו בעצמם שבלמו "חזק" אבל בפועל הם לא ביצעו בלימת חירום אמתית, קרי לא באמת לחצו מספיק חזק. בלימת חירום נעשית בברוטליות, בבעיטה בדוושה. במצב זה קשה לי להאמין שנהג יחף ישיג את אותה תוצאה כמו נהג עם נעליים, אפילו בלי שום קוץ בדוושה. אני גם לא בטוח שתחושת הדוושה טובה יותר בלי סוליה: על פי ההיגיון הזה גם כפפות נהיגה (המשמשות לצרכי נהיגה ספורטיבית ומירוצים) הן מיותרות וגם עדיף לנסוע על חישוק ולא על צמיג. דווקא סוליה תספק שטח מגע שטוח ורחב יותר עם פני הדוושה מאשר שימוש בשורש הרגל (או באצבעות). הסוליה גם מספקת שיכוך כלשהו לתנועת הרגל והופכת את תפעול הדוושות לעדין יותר. כמובן שנעלי עקב\מגפיים כבדים\פלטפורמות\כפכפים מחטיאים את המטרה.

אין חוק כזה, אבל אסור לנהוג יחף. ישנו חוק האוסר נהיגה במצב שבו הנהג אינו בשליטה מלאה על הרכב, ומבחינת המשטרה נהיגה יחפנית (או עם כפכפים) נכללת בהגדרה הזאת, ובצדק. אל תחשוב על הבעיה החוקית, תחשוב על הבעיה הבטיחותית: שליטה גרועה בדוושות, חוסר יכולת לבלום בלימת חירום חזקה מספיק בשעת הצורך, סכנה לפציעות חמורות בתאונה וקושי לצאת מן הרכב לאחר שהתאונה קרתה. בקיצור, לא חוקי ולא כדאי.

במקרה שלא הייתי ברור, כן מדובר על קורסים במגרש. קורסי המגרש האחרים הם של מסלולים, טריגו, טופדרייב והמרכז לנהיגה בטיחותית (של רשת סקיד-קאר). אני עשיתי "סקר שוק" מאוד מקיף לפני הקורס שעברתי והגעתי למסקנה שבנתח השוק הזה, הקורס באלטרנתיבי הוא העדיף. אגב, גונבו לאוזני שמועות שאיתי אלון בודק אפשרויות לערוך קורסים ארוכים במסלולי מירוצים בחו"ל (נוסח ההדרכות שהיו פעם בג'ט ובלוהאק) ובמקרה הזה אני לא חושב שתהיינה חלופות ברמה דומה.

אני לא עברתי קורס אצל הדר' (אם כי אני יודע במי מדובר, ושמעתי שבחים עליו גם ממדריכים אחרים), אבל אני יכול לתרום לשאלות שלך: אני עברתי קורס באלטרנתיבי (רמת הכובש). הקורס הקיף את כל הבסיס לנהיגה מתקדמת: בסיס שאותו אתה לוקח עמך גם לנהיגת כביש בטוחה, אבל גם לנהיגה ספורטיבית. הקורס היה קבוצתי ומאוד אינטנסיבי: כעשר שעות של אימון והוא כולל גם היבטים של נהיגה נכונה בכביש (מראות, מבט, אחיזת הגה, תפעול זורם של הרכב) אבל גם המון בהיבטים דינמיים (החלקות, בלימות, מעגל האצה ומין ג'ימקאנה בסופו). כקורס קבוצתי, היתה קבוצה של מדריכים (שכולם היו טובים מאוד) אבל ניהלו אותם שני מדריכים בכירים יותר: רוני לדו וערן אביבי, שניהם ממש טובים והשני גם נהג מירוצים עם עבר תחרותי. אם יתמזל מזלך, ייתכן ותיפול על הדרכה שמעביר אותה מנכ"ל אלטרנתיבי איתי אלון בעצמו. הוא נחשב לנהג מירוצים מהמעלה הראשונה ולמדריך מהטובים שיש. הקורס עולה 930 שקל, אך הוא מאוד משתלם בתמורה ביחס לחלופות שנמצאות בשוק (קורסים מקבילים בחברות אחרות הם לעתים יקרים יותר וגם בעלי תמורה נמוכה יותר, וגם הצד הלוגיסטי שלהם מאורגן פחות טוב) והוא מאפשר לך להמשיך את דרכך בעוד קורסים בחברה, בין אם מדובר בקורס מגרש ספורטיבי ובין אם מדובר באימון אישי עם מדריך (שאותו אתה יכול לבחור) ויש גם קורס ג'ימקאנה שדומה לקורס הספורטיבי. אם אתה עובר דרך סדרה של הקורסים השונים, אתה תגיע ממש לרמת מיומנות מעשית. למעשה, מי שעובר את הקורס הבסיסי + הספורטיבי + קורס הג'ימקאנה\קורס אישי (עם הפוגות באמצע כדי להפנים) אמור לעשות משהו דומה למה שישראלים עשו פעם בקורסים ב-GET בצרפת. אני אישית הגעתי לקורס כחובב(ן) הגה שכבר הכיר מראש את הנושאים תאורטית, וגם השכלתי מאוד מכתבותיו של איתי במגזין הגה (אפשר לומר שהוא לימד אותי לנהוג) ויישמתי את עצותיו בכל הנוגע לתנוחת נהיגה, מבט, עבודת הגה ועוד, והגעתי לקורס עם הבסיס הזה מוכן מראש, מה שאפשר לי לנצל את הקורס בצורה טובה יותר מאחרים ולהגיע לרמת מיומנות. אני מבין שגם אתה עשית "דרך" דומה, ואני גם מבין שאתה רוצה לחדד דווקא את מיומנות השליטה ברכב. כאשר נכנס מישהו ושואל על קורס נהיגה מתקדמת, אני לרוב נוטה לסברה שקורס אישי בכביש (בחברה אחרת) יועיל לו יותר, אבל אני מבין שאתה רוצה את הזוית של השליטה ברכב, ולצורך הזה דווקא הקורס באלטרנתיבי יותר מתאים. בשביל להגיע לניצול טוב של הקורסים צריך קודם כל להפנים תאוריה וגם את הבסיס לנהיגה נכונה וליישם במשך שנה-שנתיים (תלוי כמה אתה נוהג). רצוי גם למצוא מגרש נטוש וקצת "ללחוץ" על הרכב כדי להתרגל לתחושה של נהיגה "חזקה" וגם להרגיש החלקות קלות על משטח כורכר נטוש. אחרי כל קורס כדאי לתת זמן להפנים את הדברים וגם למצוא דרכים לתרגל את עיקרי הדברים באופן מסודר: אני לדוגמה מתרגל החלקות על משטחי כורכר ריקים, ובלימות חירום על משטחי אספלט נטושים כאשר הם רטובים.

נהיגה נכונה מונעת תאונה, גם כזאת שנגרמת באשמת נהג אחר. אפילו במקרה קצה שבו תאונה אינה נמנעת בכלל, נהג מיומן ימנע לפחות את תוצאותיה הקשות, כך שהיא תהיה רק תאונת פח קטנה. מה אתה אומר! אני מהמדריך שלי למדתי משהו קטן שנקרא "ניהול התנועה לאחור." זה כלל שורה של צעדים שיכולים למנוע פגיעות מאחור: ניטור קבוע של המראות, האטה הדרגתית, הימנעות מעצירה בעומסי תנועה, עצירה מוקדמת במקרה הצורך ושמירת נתיב מילוט תוך כדי התבוננות בתנועה מאחור (בהילוך משולב) עד שמקבלים "כיסוי" מאחור. בנוסף, במקרה קיצוני שבו הפגיעה אינה נמנעת בכלל (וזה מאוד נדיר) עדיין אפשר ליישם את הצעדים הללו, ובסוף גם לבלום ולהצמיד את הראש למשענת, וכך להפחית את נזקי התאונה למכות פח בלבד. גם כאן רכשתי שורה של יכולות מניעה: האטה לפני צמתים "עיוורים" או בינעירוניים, כניסה לצומת בירוק עם רגל מעל הבלם וכל הניתן ללא לחץ מאחור, סריקה של הצומת מצד לצד לפני ההגעה ל"נקודת האל-חזור" ומוכנות לבלימה וגם להתחמקות הצדה בו"ז במידת הצורך. יודע מה, שוב אני אניח מצב מאוד קיצוני של פגיעה בלתי נמנעת: מספיקה בלימת חירום קצרה כדי להפוך את התאונה לתאונה קלה מאוד. נכון, קורס לא עוזר לנהג אידיוט (אם כי קורס נכון ומדריך טוב יכולים גם "לנער" נהג ולשנות אותו), אבל זה לא הדיון. אם אתה רוצה לדבר על תאונות נוספות שניתן למנוע (חזיתיות, תאונות החלקה על שמן ועוד מקרים שהם כביכול באשמת מישהו אחר) יש לי פתרונות. לא פתרונות תאורטיים אלא פתרונות מעשיים שלקוחים ממדריכים שיודעים דבר או שניים...

היתה הצעה שעלה בפורום, ותמכו בה מספר מדריכים, לפיה כדאי לחכות בערך 4 חודשים לפני קורס. קצת פחות אם אתה נוהג הרבה, קצת יותר אם אתה נוהג מעט. לגבי קורסים, אני יכול להציע רק את הרושם (המצוין!) שלי מהקורס הבסיסי של אלטרנתיבי, אבל ישנו שוק שלם של קורסים אישיים שלדעתי אתה יכול להפיק מהם יותר. אני אציין כמה שמות של מדריכים שעוסקים בהדרכות כאלו: דני גלטר, און יעקובסון, ליאור לוי, אייזיק דוידוביץ.

הבעיות של גשם שיורד לאחר תקופה יבשה הן הרבה יותר חמורות בדרכים עירוניות: צפיפות רכבים גבוהה יותר ומהירות נסיעה נמוכה יותר ולכן יש כמויות גדולות יותר של שמן ואבק, ולרוב גם איכות האספלט ירודה. באזורים של האטה ופניות (כמו כיכרות) כמות השמן המצטבר עוד יותר גדולה, וגם האספלט שחוק יותר. כיכרות פשוט הופכים לבריכות שמנוניות ומחליקות, וגם צביעה של הכביש תורמת למצב. ועוד לא נגענו בטכניקת נהיגה, מטען ברכב וגם מצב הצמיגים, לחץ האויר והבולמים. בקיצור, זה מצב אפשרי בהחלט.

תראה, אנחנו תמימי דעים בנוגע לנושא המהירות בכבישים המהירים בארץ, אבל אנחנו לא לגמרי מסכימים בנוגע לנושא האורות, ודומני שגם בנושא העקיפה מימין. דעתי, המבוססת על עצתו של מדריך נהיגה מתקדמת מאוד ותיק בתחום, היא שהדלקת אורות ביום, אפילו בשיא השמש הישראלית בקיץ, תורמת לבטיחות (אמנם לא באופן מאוד משמעותי, אבל תורמת). הבלאי הנגרם מפעולה זו הוא מזערי עד אפסי, ובוודאי בטווח הנסיעות של רוב נהגי ישראל, וממילא הבלאי יהיה יותר נמוך ממצב שבו תדליק את האור ותכבה כל פעם שתחשוד שיש משטרה. אגב, למיטב הבנתי לא אוכפים הדלקת אורות כאשר מדובר ביום בהיר.

חוק העקיפה מימין הוא חוק "מיובא" מאירופה, שם הגבלות מהירות הגבוהות יותר יוצרות מצב של הפרשי מהירויות הרבה יותר משמעותיים בין מכוניות בנתיבים סמוכים, ולכן יש צורך להסדיר בחוק את האופן שבו רכב אחר חולף על ידי רכב בנתיב משמאלו או מימינו. נכון שבמצב התשתית בישראל הפרשי המהירויות הללו רוב הזמן לא קיימים, ולכן בלתי אפשרי להימנע מעקיפות מימין, אם כי רצוי למעט בהן כי הן בכל זאת יותר מסוכנות מעקיפה משמאל. נושא הדלקת האורות נידון באריכות במקומות אחרים והמסקנה היא שהוא כן עוזר, גם בתנאי מזג האוויר טובים. השיטה נבדקה גם בארצות בעלות אקלים חם ובהיר יחסית, כמו באוסטרליה ובחלק מהמדינות בארצות הברית. אם כבר הייתי אומר שטיפשות בחוק היא שהוא מחייב הדלקת אורות בדרכים בינעירוניות, כאשר עיקר התרומה של הדלקת אורות היא דווקא בתוך התחום העירוני (תאונות חזית צד בצמתים ובפניות שמאלה). אני כן מסכים שיש מקום לשיקול דעת בנושא זה ולפעמים (נדיר) אני בוחר שלא להדליק אורות, בין אם מדובר בנסיעה קצרה ממש בשיא האור בקיץ או בעמידה בפקקים.

יש לך שש כריות אויר. בוא נספור ביחד. שתי כריות קדמיות: אחת בתוך ההגה והאחרת בדשבורד מול הנוסע. שתי כריות צדיות: בצדדים החיצוניים של שני המושבים הקדמיים. שתי כריות "וילון" שנפתחות מן התקרה, אם כי הסימן שלהם מופיע על כל שלושת הקורות (וכאן הטעות שלך בספירה)

תיקון טעות: יעוף על החברים שלו ויהרוג אותם. http://moogi.org/media/seatbelt.htm

חשוב לציין שהמראה הימנית ברוב הרכבים קטנה יותר (מהשמאלית) ולכן יש לפתוח אותה הרבה יותר כלפי חוץ. כאשר פותחים אותה מספיק כלפי חוץ, לרוב אין בעיה של שדה ראיה ורואים כל רכב\אופנוע\קטנוע בטווח של נתיב אחד לימין. הכתבה הזאת אולי תסביר לך יותר טוב את הרעיון: http://imageshack.us/f/230/20377526pf1.jpg/ http://imageshack.us/f/228/48120394uf3.jpg/

ראיתי לאחרונה צמיג ישן (של דנלופ) שהיו עליו סימונים משונים: על הכתף של הצמיג, מעל לקו של האינדיקטורים של השחיקה, ישנו קוד ובנוסף לכך מספרים מ-1 עד 9 על היקף הצמיג. אני לא מדבר על הנתונים הרגילים של תאריך, מידות, עומסים וכל זה, אלא על נתונים שנמצאים ממש על הפינות של המדרס. אז סתם מתוך סקרנות, מישהו יודע מהו פשר הסימונים הללו?

נהוג לומר שמתלים מוקשחים מפחיתים את רמת האחיזה ותורמים דווקא בהיבטים דינמיים (העברות משקל מצד לצד). הקשחת המתלים תבוא על חשבון יכולתם להצמיד את הגלגל לפני הכביש, וגם הפחתת זווית הגלגול תגדיל את כוח הצד שגורם לצמיגים להחליק הצדה. הגברת אחיזה תבוא רק כאשר שני חסרונות אלו יתקזזו על ידי סלילת אספלט טובה ועל ידי שדרוג הצמיגים במקביל להקשחת המרכב.

השאלה היא האם נהג טוב יכול לעזור להזרים את התנועה? כן! נהיגה במהירות התנועה, האצה והאטה רק בתוך נתיבי ההאצה\האטה, מבט רחוק וצפיית האטות עתידיות, נסיעה במהירות הממוצעת בפקקים במקום האצה והאטה כל 50 מטר. הפקק מתנהל כמו נחשול שהולך בגלים כנגד כיוון התנועה. אם אני זוחל במהירות הממוצעת של הפקק במקום להאיץ ולעצור כל הזמן, הפקק למעשה נגמר בי, והרכב שמאחורי לא מתעכב וגם הסיכוי שהוא ינגח בי מאחור קטן. http://motocar.ifeel.co.il/article/8.aspx

כל ה"תרגילים" שעוזרים לשמור על עירנות (שיחה, חלון פתוח, מוזיקה וכו'...) זמניים ואפשר להשתמש בהם אם לא עייפים מידי צריך "לסחוב" עוד חמש-עשר דקות עד הבית. הפתרון האמתי לעייפות הוא אך ורק שינה של חצי שעה, במקום עצירה בטוח ולא סתם בצד הדרך.