חן ג.

לא פיזיקה. הגעתי והצמיג חם? ממלא 3-4PSIg יותר ושלום על ישראל. פשוט וקל.

לא, זה בדיוק כמו שאני חושב. בין 2-5PSIg, תלוי כמה הצמיג התחמם בדרך. גם במקרים שאתה לא בטוח אם הרכב עמוס מספיק בשביל להצדיק את הלחץ הגבוה יותר שהיצרן ממליץ, עדיף לבחור בלחץ הגבוה. כך לפחות ברכב פרטי: אני לא בקי בסוגיה הזו ברכבים מסחריים, אם כי אני משער שיש להם כמה דרגות עומס שהקפיצה ביניהם אינה כה משמעותית.

לחץ אוויר גבוה מעלה את האחיזה בעיקר בכביש רטוב. זה לא מה שאמרתי. אמרתי שמאחר ולחץ האוויר שהיצרן ממליץ עליו הוא לחץ קר (ורובנו מגיעים לתחנה אחרי נסיעה שבה הצמיגים מתחממים) והיצרן לרוב גם נותן המלצות שונות במצבי עומס שונים, נוצרים לא מעט מצבים שבהם קיימת התלבטות בין שני לחצים. בכל מצב כזה, בחר בלחץ הגבוה מבין השניים. זה תמיד עדיף.

לא הייתי חותם על זה.

לחץ האוויר המומלץ על ידי היצרן הוא כמעט ולעולם לא הלחץ "האופטימלי" לאחיזת כביש. ברוב המקרים, אחיזת הכביש (או, ליתר דיוק, קשיחות הפניה) ממשיכה לעלות עם העליה בלחץ האוויר עד לגבול מסוים, וגם כשחוצים אותו הירידה באחיזה הדרגתית מאוד ביחס ללחץ חסר. לחץ האוויר המומלץ על ידי היצרן הוא כן פשרה טובה עם היבטים נוספים כמו נוחות, ובעיקר חדות התגובה של הצמיגים. ככל שלחץ האוויר גבוה יותר, הצמיג מגיב מהר יותר, אבל מצד שני תגובות חדות מאוד אינן סלחניות לרוב הנהגים.

זה באופן כללי נכון. ב-75% מהמקרים בהן מגבלת המהירות ו/או המהירות הממוצעת עולות, כמות ההתנגשויות וכמובן כמות הנפגעים עולות. ב-95% בהם המהירות יורדת, כמות ההתנגשויות וכמות הנפגעים יורדות.

בהחלט שווה לפותח השרשור לבדוק שהוא לא ממלא לחץ אוויר "קר" בצמיג חם, מה שיוצר מצב של לחץ חסר בחלק מן הזמן. אישית, אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה מילאתי לחץ אוויר לפי דרישות היצרן. כמעט תמיד יש לי נסיעה אל תחנת הדלק והתוצאה היא שאני מעדיף למלא כמה PSIg עודפים כדי להתחשב בהתחממות הצמיג. מעבר לכך שלחץ-יתר עדיף על לחץ-חסר בכל פרמטר אפשרי (למעט נוחות הנסיעה), אם בבוקר למחרת אני רואה שזה באמת יותר מדי (יש לי מדיד אישי) אני יכול להיפטר מהלחץ העודף. להוסיף היכן שחסר - קצת יותר קשה.

וגם נהרגים בקצב גבוה הרבה יותר מאשר כאן.

בוא רק נבדיל בין "מגבלות" במובן של יכולות דינמיות לבין "מגבלות" של מהירות בקו ישר, כן? את רוב הנהגים הללו לא מעניין מה הרכב עושה בפיתולים. הם רק רוצים לצאת למסע צלב אל עבר קצה הסקאלה בקו ישר, שזה יחסית לא כזה קשה, בלי תלות מיוחדת בסוג הרכב.

בגרמניה אין מגבלת מהירות רק בכשליש מהדרכים המהירות, וגם אז יש מהירות "מומלצת" של 130 קילומטרים לשעה. בנוסף, יש מגבלת מהירות לרכב כבד, ומגבלות מהירות זמניות ונקודתיות (עם אכיפה קפדנית) עקב עבודות בדרכים, תנאי מזג-אוויר וכיוצא באלו. מה שגם שלא כולם ששים לנצל את היעדר המגבלה: אני זוכר שראיתי פעם מדד של מהירות ממוצעת בקטע לא-מוגבל בגרמניה, וזה היה משהו כמו 150 קילומטרים לשעה. אגב, הקטעים הלא-מוגבלים (גם עם כל הסייגים שציינתי) מסתמנים כקטלניים משמעותית מהקטעים המוגבלים, ויש קריאה בשיח הפוליטי הגרמני להחיל גם עליהם מגבלת מהירות קבועה. בצרפת יש מגבלת מהירות של 130 קילומטרים לשעה (עם טולרנס של 10% באכיפה) ו-120 בעתות גשם. בבריטניה יש מגבלת מהירות של 113 קילומטרים לשעה, עם טולרנס אכיפה דומה. מגבלת המהירות בכביש בינעירוני דו-מסלולי היא כתשעים קילומטרים לשעה בכל המדינות הללו, ולמעשה ברוב העולם. זה שיש כמה נתיבים בכל כיוון וגדר הפרדה לא הופך את הכביש אוטומטית לדרך מהירה. נכון, זו אחת ממעט מאוד מדינות שיש בהן מגבלת מהירות גבוהה כל כך. זה קיים בעִראק ובולגריה וכן בכמה כבישים ספציפיים באוסטריה, סלובקיה וסעודיה. לא בדיוק מדינות שהייתי רץ ליטול דוגמה מהן בכל הקשור לתעבורה, אגב.

לא שאני ממליץ לנפח מעל להמלצות היצרן, אבל סיפורי הבלהות האלה מוגזמים. ניפוח בלחץ עודף שאינו בהגזמה פרועה לא ישפיע לרעה על התנהגות הכביש או השחיקה ולא יגדיל את הסיכון להתפרקות הצמיג. אם כבר, הצמיג שנמצא בסכנת התפרקות הוא זה שמנופח בלחץ חסר. בגדול, מה שלחץ האוויר עושה הוא להוסיף קשיחות מבנית לצמיג. ככל שיש יותר אוויר, הצמיג יותר קשיח. ההשפעה על צורת הסוליה יחסית זניחה. חשוב לציין את זה, כי למרות שהיצרן ממליץ על לחץ מסוים - מדובר על לחץ קר, ולעתים גם יש לחצים שונים בהתאם לרמת העומס. המצב שנוצר בפועל הוא שבמצבים רבים יש שני לחצים להתלבט ביניהם, ובכל מצב של ספק - עדיף לבחור בלחץ הגבוה מבין השניים.

להגיד "אוכל סיני" כאילו זו מקשה אחת זה כמעט כמו להגיד שלכל יבשת אמריקה יש מטבח שהוא מקשה אחת.

רק להוסיף שלקשיחות החישוק יש משמעות מעבר לסכנת שבירה. תחת כוחות צד בפניה, החישוק מתגמש וכתוצאה מכך משפיע על זווית ה"החלקה" של הצמיג ועל זווית השפיעה (קמבר) של הגלגל. נכון, זה לא משמעותי במיוחד, אבל גם השינוי במשקל איננו משמעותי במיוחד והשניים נוטים לנטרל זה את זה.

לא מדויק. אין קשר מוכח בית תרבות נהיגה לבין פגיעות בנפש. ישראל, עם תרבות הנהיגה הקלוקלת שלה, היא המדינה השניים-עשר בדירוג של המדינות הכי פחות קטלניות, ומובילה בשני מקומות על גרמניה ובשמונה מקומות על גבי אוסטריה, שתי מדינות הנחשבות לבעלות תרבות נהיגה הרבה יותר נעימה.

צודק. זו הסיבה שלפחות במאסטר-שף הפתרון הוא ״אם נזיז את המצלמה כל הזמן אנשים יחשבו שזה מלהיב!״ מביא לי את הסעיף. כאילו מייקל ביי מביים דוקו-ריאליטי.

ציטוט של מהנדס רכב: יכול להיות שהוא מתכוון יותר בהיבטים דינמיים מאשר בתאוצה, אבל מניתי את הסיבות העיקריות שזה לא אמור להשפיע כמו שחושבים.

כלומר, שש קילו פחות. עדיף כבר שהנהג יעשה דיאטה. נכון, זה משקל בלתי-מוקפץ אבל הוא גם נמצא מתחת לגובה מרכז הכובד ולכן לא מגביה אותו, וגם מחולק שווה בשווה בין ארבעת פינות הרכב. משקל בלתי-מוקפץ משפיע על נוחות יותר מאשר על ביצועים.

זה אחד ההבדלים הגדולים. מעבר לכל הסויה, סיני/תאילנדי טוב ישים איזה כפית מונוסדיום גלוטומט טהור על האוכל לפני שהוא מגיש אותו. עובד כמו קסם.

באופן כללי, אוכל אסיאתי אמתי יש רק באסיה.

עוד סיבה לעבור למצב ידני היא במקרים שבהם יש תדירות גבוהה של האצות והאטות כמו תנועה ערה במהירות יחסית אטית, כבישים מאוד מפותלים וכדומה. התיבה יודעת מצוין להעביר הילוך במהירות המנוע הנכונה, אבל היא לא יודעת אם, למשל, עוד שניה יהיה צורך לרדת חזרה בהילוכים. להעלות הילוך רק בשביל לרדת חזרה (או להיפך) בעוד שניה-שתיים זו טעות. עדיף במצב כזה לקבע את התיבה בהילוך מסוים ולהשאיר אותה שם.

בוא נגיד שגם אם כן, בין להרגיש הבדל לבין שיש הבדל המרחק גדול.

הי, יכול להיות שכן יש בזה תועלת. אני לא מתיימר לדעת. בלי סטטיסטיקה - אין דרך לדעת.

גם אני לא, אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שלנהל דיון רציני בסוגיות כאלו בלי נתונים (מקרים בודדים ו/או שנאספו באקראי זה לא נתונים) זה פשוט לא אפשרי. אני לא אומר את זה בצורה נצית, חלילה; וזה תקף לשני הצדדים של הדיון, כמובן. לי אישית אין דעה על הנושא מבלי לראות נתונים.

מקרה נקודתי לא נחשב "באופן ברור." תביא סטטיסטיקה. אין סטטיסטיקה, אין על מה לדון (לשני הכיוונים).

בקיצור, דוגמאות נקודתיות, לכאן או לכאן, שוות בדיוק - אבל ב ד י ו ק - כלום. כלום ושום דבר. או נתונים סטטיסטיים על תועלת/נזק של נשק אזרחי או כלום. זהו.