חן ג.

חשוב להדגיש שיתרון המשקל בא לידי ביטוי אך ורק בהתנגשות ברכב קל יותר (לא ברכב במסה דומה ולא בעצם דומם) ואך ורק על חשבון יושבי הרכב השני. רכב בעל תכנון בטיחותי יותר יהיה בטוח יותר בכל מצב - גם בפגיעה ברכב בעל מסה שונה וגם בעצם דומם - ולא על חשבון יושבי הרכב השני. כתוצאה מכך, ליתרון הבטיחות של משקל יש סוג של novelty effect. אנשים מתחילים לרכוש SUV כדי שיהיה להם יתרון בטיחותי על נהגי הרכבים המשפחתיים, אבל ככל שעוד ועוד אנשים עושים זאת, יתרונו הבטיחותי של רכב הפנאי הולך ומצטמצם.

1. כן ולא. המבחנים מדמים פגיעה ברכב בעל מסה דומה לזו של הרכב הנבדק (המבחן החזיתי והצדי הקלסיים) ופגיעה בעמוד דומם. בשני המקרים הללו, אין למסת הרכב ולממדיו משקל. במידה ותתנגש ברכב בעל מסה וממדים שונים משלך - תהיה לכך השפעה על חומרת הפגיעה ברכב. חשוב לציין כי בתרחיש כזה, הרכב הכבד יותר יספוג אחוז קטן יותר מעוצמת ההתנגשות, אבל על חשבון הרכב השני. 2. "האם יש דירוג מסויים שמתעדכן" לא. אבל חשוב לציין שזה לא שעם התיישנות הדגם, בטיחותו יורדת. להבדיל מהתנגשות עם רכב כבד יותר, התנגשות ברכב חדש, בטיחותי יותר, אין פירושה שייגרם לרכבך יותר נזק מאשר בפגיעה ברכב בעל תכנון בטיחותי דומה לשלו. אם דירוג חמש כוכבים של היום זה ארבע כוכבים דאשתקד, זה בגלל שהדרישות עולות, לא בגלל שזו מלחמת התשה (להבדיל מכל העיסוק במשקל כמרכיב בטיחותי).

אחלה, עכשיו צריך להוכיח את זה אמפירית. עד אז, זה טיעון לא מבוסס.

אם הם לא מפחדים למצוא את רכבם שתול בתוך עץ, למה שהם יפחדו למצוא את עצמם בתוך ניידת?

מה הקשר בין לעשות משהו בנידון לבין תפיסת עולם שמרנית?!

בהחלט יש קשר: זו תגובת-נגד לגלובליזציה. אבל לא הייתי עושה עניין מהריאקציה הזו: כשעולים כל הזמן במעלה המדרון, כל מיתון בשיפוע מרגיש כמו ירידה. אם כבר, זה שיש ריאקציה מראה כמה הגלובליזם באמת משפיע: אין ריאקציות לתופעות שוליות.

בסך הכל התנגשות חזית-צד טיפוסית לגמרי. כל אחד משני הנהגים היה יכול למנוע אותה, עם קצת יותר תשומת לב ומודעות. וכן, כאשר ההתנגשות היא עם רכב הפונה שמאלה - הרבה פעמים נהג שעומד בקו העצירה מנגד ייפגע גם הוא.

לא כל עבירת תנועה היא עבירה קשה. השרשור הזה נפתח עקב התנגשות בה היה מעורב אדם עם ריכוז אלכוהול גבוה מאוד בדמו - זו עבירה קשה מאוד. להבדיל, לחתוך בסוף של טור מכוניות שעומד בפקק זו עבירה מרגיזה ביותר - אבל קשה? ממש לא. ואין שום הכרח להניח שאוכלוסיית החותכים בפקק חופפת לאוכלוסיית הנוהגים בגילופין במידה משמעותית. אני לא אמרתי שהיא לא קיימת; אין לי מושג: זה נושא שצריך לבדוק. אבל אתה משום מה מניח שהיא קיימת, בלי הוכחות. זו סוגיה אחרת, ואגב כזו שגם היא טעונת הוכחה. הרי אנשים מתנהגים באופנים שונים בסיטואציות שונות. אדם יכול להיות מאוד מנומס וארך-אפיים בחיי היומיום, ושק עצבים מאחורי ההגה.

לא לשמאל ולא לימין יש מונופול על שיח שאינו מבוסס על עובדות. זו תכונה (העונה לשם עצלנות) שמאפיינת את רוב המין האנושי, בלי קשר לנטיה פוליטית.

אף אחד גם לא מאמין שרשויות החוק יתפסו אותו... אתה באמת חושב שיש קורלציה בין הבעיה התרבותית/חינוכית בישראל, לבין עבירות תנועה קשות? כי זו טענה שזקוקה להוכחה, בעיקר בהתחשב בכך שבסך הכל הכביש הישראלי הוא אחד מהכבישים הפחות קטלניים בעולם (מקום 12). האישה שנצמדה אלי מאחור וצפרה ללא הפוגה למשך עשרים שניות, היא ממש לא בהכרח אותו ה"טיפוס" כמו הנהג שנוהג בשלילה או בגילופין.

זו הברירה היחידה. כך אתה מאפשר לעצמך לעצור במצב חירום מבלי להיפגע מאחור, וגם מעודד את הנהג שמאחור לעקוף.

גם הימין וגם השמאל פטריוטיים, בהגדרה: המחלוקת ביניהם היא בנוגע לסוגיות הקשורות לניהול של מדינת הלאום - לא לעצם קיומה. כשהשמאל מאשים את הימין בהיותו פשיסטי באופן גורף - זו דמגוגיה; כשהימין מאשים את השמאל בהיותו א-לאומי באופן גורף - זו אותה דמגוגיה בדיוק.

גם בתור מי שלומד מדעי רוח מובהקים כבר שני תארים וחצי, מעולם לא נתקלתי (לא בארץ ולא מחוצה לה) באינדוקטרינציה מסוג כזה. בחו"ל כן נתקלתי ו/או שמעתי על תופעות של PC (יותר מקרב ציבור הסטודנטים מאשר צוות הפקולטה), Equity (ברמת משאבי האנוש) וכמובן BDS - זה הגיע לרמה שלמחלקות שונות באוניברסיטאות ישראליות יש חבר סגל שמשמש כרפרנט לענייני BDS עבור תלמידי מחקר שפעילי BDS ממררים להם את החיים. האם זה מצדיק את טראמפ? לא. לא רוצה לא את אנשי ה-PC ולא אותו.

מן המוטב לא לקחת לא את זה, ולא את זה.

יכול להיות שזה אטי מדי בהתחשב בנסיבות - אני לא יודע. אבל אני עדיין לא הייתי ממליץ להגביר מהירות, כי: מהירות מופרזת מסוכנת בהרבה ממהירות חסרה. כנהג חדש, זמן התגובה שלך (אולי הפרמטר המרכזי בקביעת יכולת העצירה ולכן המהירות הסבירה) ארוך יותר. סיפור שמזכיר לי את שלך: לפני יש מיניבוס שמשום מה מתעכב מאוד בביצוע פניה ימינה. ברכבים שמאחוריי? דממת אלחוט. מיד אחרי הפניה, רכב לימוד נהיגה מתעכב מספר שניות בודדות בביצוע פניה ימינה - מיד מתחיל קרנבל צופרים. אין מה לעשות, צריך לגדל עור עבה יותר ולהתעלם. מגבלות מהירות בעיקולים נקבעות כך שנהג הנוסע במרכז הנתיב יפתח במהלך הפני כוח פניה של כ-0.2g. לנסוע יותר מהר - אפשר (הרכב מגיע למגבלות ב-0.8g ומעלה), אבל לא בהכרח כדאי.

לא בדיוק. המוטו בבלימת חמיקה הוא "להתחמק אל נתיב המילוט, לא מן המכשול." כשאתה מסתכל על המכשול, אתה עדיין תסובב את ההגה ממנו והלאה, בוודאי לא אליו. אבל מאחר וההסתכלות על המכשול יוצרת בהלה, תזמון החמיקה וחריפותה לא יהיו מדויקים כמו בתמרון פוזיטיבי, והכיוון אליו מתחמקים לא בהכרח יהיה הנכון.

בעיר אני מאוד מקפיד. למעשה, ככל שעובר הזמן אני מוצא את עצמי נוסע פחות ופחות במהירות המקסימלית בעיר: במקומות רבים ובשעות רבות ביום ממש קשה להגיע למהירות הזו, ובערים רבות בעולם יש חלקים גדולים עם מגבלת 30 (רחובות צרים) ו-40 (אזורים עם ריבוי חנויות). להגביר את המהירות זו לא דרך טובה להתמודד עם נהגים שנצמדים מאחורה. הפתרון הוא להוריד מעט מהירות. הרי הרעיון המרכזי בהתאמת המהירות לנסיבות הוא לאפשר לך לעצור בזמן במצב חירום. אם יש מישהו צמוד מאחוריך, כדי לעצור בבטחה אתה צריך להיות מסוגל להצליח לעצור בזמן, אך בבלימה חלשה יותר - וכדי לעשות זאת עליך להוריד מעט מהירות.

זה מה שקורה ברוב ההתנגשויות החזיתיות.

שוב, זו כנראה לא תוצאה של הירדמות אלא של עודף היגוי. הנה דוגמה לתרחיש דומה:

השאלה היא כמה מהר כבר אפשר להאיץ? כי לעצור אפשר הרבה יותר מהר. ושוב, אתה צריך להתכונן גם לתרחיש שבו כן תתרחש התנגשות בסוף. הורדת מהירות מסיבית על ידי בלימת חירום יכולה לשפר משמעותית את סיכויי ההישרדות שלך. זו לפחות התרגולת בקורס נהיגה מתקדמת.

נו, ברור שאני קיים!

זה האינסטינקט של רוב הנהגים: לכאורה, יש יותר מקום משמאל מאשר מימין. בצד ימין יש הרבה פעמים תעלה/מעקה/סלעים וכדומה. עדיין, עדיף לרדת מהכביש ולפגוע בסלע מאשר ברכב הבא מנגד. כמו ברוב מצבי הקצה, קודם כל בולמים בלימת חירום - אחר כך מתמרנים. כשאתה בולם אתה מייצר לנהג שמנגד עוד זמן לחזור לנתיבו (או לעוף מהכביש, במקרה של אבדן שליטה), מוריד מהירות לקראת התמרון ו/או לקראת פגיעה (בנהג הבא מנגד או בעצמים הנמצאים בשול). אגב, להיצמד לימין זה נכון, לא כעצה למצב חירום אלא מלכתחילה, ובכלל כמעט בכל סוג כביש. היצמדות לקו הצהוב מרחיקה אותך מהנהגים העוקפים ו/או המגיעים מנגד. אין שום סיבה או חיוב לנהוג בעיקשות במרכז הנתיב, כפי שרוב הנהגים עושים.

גם זה כבר בוסס בשרשור, ואף אחד לא יחלוק על זה. וכן, זה טיעון טוב מדוע טראמפ נבחר (ו/או היה ראוי להיבחר) על פני הילרי קלינטון, אבל זה בעבר. עכשיו השרשור נסוב סביב הערכת פועלו של טראמפ בהווה - ואת זה אי אפשר להסביר על ידי הסתכלות על משוגותיו של הצד השני של המפה הפוליטית האמריקנית, כי משתי עוולות לא יוצא צדק. אולי היה אפשר, אילו טראמפ באמת היה פועל כדי להצר את צעדיו של השמאל הרגרסיבי, אבל הוא לא. שוב, חוץ מלייבב על "Fake news." אני לא חושב שרצון לקלוט מהגרים בא מתוך אותה תפיסת עולם. כלומר, אין לי ספק שאותם אנשים שדוגלים בשיוויון-בתוצאה גם דוגלים בקליטה-רבתי של מהגרים, אבל זה לא בלעדי לתפיסת עולמם.

או סיבוב עודף של ההגה: נפוץ מאוד. או זה, או שהוא פוגע בנהג אחר, לא קשור, שנמצא בנתיב הנגדי. הפתרון: בולמים בלימת חירום בקו ישר וממשיכים לבלום כמה שרק אפשר (נותנים לנהג השני זמן לחזור לנתיבו) ורק בסוף, כשאין ברירה, חומקים ימינה.

זה כבר בוסס היטב בשרשור. ואני לא חושב שתמצא מי שחולק על כך שזו מדיניות מגונה (אם היא בכלל ישימה). מה שכן, אני לא מבין מה הקשר לטראמפ: אני לא ראיתי שהוא פועל כנגד המדיניות הזו. אז מה הקשר?!