חן ג.

אני לא אומר שצריך מראת עזר (לי אין), ובוודאי לא מציע את זה כתחליף לכיוון מראות נכון. אבל מראת עזר יכולה לעזור בתמרונים מדויקים (במקום לשנות את כיוון המראות בכל חניה), כשיש נוסעים במושב האחורי וכך הלאה.

זו לא היתה תוצאה של בלימת חירום, אלא של בלימה רגילה, ממושכת, במורד. בלימת חירום חזקה וקצרה, לפחות כיום בעידן ה-ABS, אפשרית במשאיות ולמיטב ידעתי נלמדת בהדרכות נהיגה ברכב כבד. פשוט אל תסמוך על כך שהיא תעצור במרחק קצר: לבלמי האוויר זמן תגובה כפול ויותר מזה של בלמים הידראוליים, עוצמת הבלימה לא מיד מביאה את כל הגלגלים לסף הנעילה, וכמובן צריך זמן להביא את המסה הזו לעצירה.

אין שום בעיה בלהתקין מראת עזר קטנה מימין. גם עם מראוות מכוונות כראוי, זה יכול לעזור.

אני מעדיף את הדוגמה הימנית: היא לא תופסת חלק מהמראה הקיימת, והיא גדולה יותר אז יותר קל להבחין במתרחש בה.

אני בכוונה מפריז לצד ההרגעה. ברור לי שלחמאס יש אמצעים מתקדמים יותר; אבל פצצות מצרר? אל תדאג, ברגע שבן-אדם עוסק בנושא למחייתו הוא מיד נעשה הרבה יותר זהיר בהערכות שלו - גם אינ. קטע כזה.

שוב, אנחנו מדברים על חמא"ס; לא על צבא מסודר. כולו חבורה של מטורללים שמיידים על מדינת ישראל בלונים, תמרורי "עצור" מעופפים וטיסנים. יהיה בסדר.

בשעתו, במשרד ליד שלי עסקו באמצעים האוויריים של רצועת עזה. כמה סיפורי בלהות שמענו מהם! על כך שהטילים של העזתים יהיו "מטופלי שח"ם" (יעני, חמקנים), שהם יטוסו נמוך, שהם לא יופיעו במכ"ם. בקיצור, עשו מחמאס מינימום ה-Navy. הגיעו עמוד ענק וצוק איתן - חמאס שיגר - ראינו, שיגרו, הפלנו. בקיצור, בואו לא נתבלבל בין זהירות לבין פרנויה.

לא הייתי אומר כלום ושום-דבר. נכון, ההגדרה ההנדסית (הגדרת SAE, ליתר דיוק) אינה זהה להגדרה של חובבי נהיגה, אבל להגיד שאין ביניהן שום קשר? לא יודע. ההבדל העיקרי הוא שבהגדרה של חובב הנהיגה, תת-היגוי הוא מאפיין התנהגות שבא לידי ביטוי רק בהתקרבות למגבלות; בעוד שבעולם של מהנדס הרכב, תת-היגוי מתרחש בכל מצב שבו לא מתקיים היגוי-יתר, לרבות בנהיגה יומיומית. אלו לא הגדרות שאי אפשר ליישב ביניהן; אילו ניישב ביניהן, ההבנה שלנו את התנהגות הרכב (בעיקר כאשר לא נוהגים קרוב למגבלות) תהיה מלאה יותר, לדעתי. זה מעבר לכך: כמו שנאמר באחד הסימוכין שצירפתי: ככל שיש יותר תת-היגוי, התגובה הראשונית של ההגה חדה יותר. אחרי התגובה הראשונית, רק אז הרכב מתחיל "לברוח" הצדה. הרי, מעבר ל-g צדי, הסרן הקדמי גם מייצר מומנט לתוך הפניה, והסרן האחורי מייצר מומנט כנגד הפניה. לכן, ככל שמקדם תת-ההיגוי גדול יותר, חרטום הרכב יכול לשנות כיוון מהר יותר בכניסה לפניה: כי הסרן האחורי מספיק לייצר פחות מומנט מייצב. יש רק שתי בעיות: בנקודה שבה בדיוק סיימנו לסובב את ההגה פנימה, הסרן הקדמי מייצר את מרבית כוח הפניה (והמומנט) שלו, אך הסרן האחורי טרם הספיק להדביק אותו ולייצב אותו. ברגע זה, הרכב "עצבני" מאוד, ונוטה להחטיא (overshoot) את ה-Steady State. ככל שיש יותר תת-היגוי, שינוי הכיוון מהיר יותר, אבל ה-Overshoot שבסופו גדול יותר. כשמגיעים ל-Steady State, הרכב מתחיל להרחיב את הקו, כי תת-היגוי. אבל בהרבה פניות בכביש, עד שמגיעים לזווית ההגה המקסימלית של הפניה כבר צריך להתחיל לפתוח אותו חזרה: בעצם, אין Steady State, יש Quasi Steady State. במצב כזה, מקבלים היגוי חד יותר, מבלי שהרכב מרחיב את הפניה. לכן, מי שנהג ברכב בכביש "טכני" מאוד (קרי, פניות הדוקות וקצרות) דיווח על Turn-in טוב, ומי שנהג בכביש פתוח יותר, עם פניות מהירות וארוכות - דיווח על תת-היגוי. זו פשרת כיול מוכרת.

הנה, ענית לעצמך.

לא תאורטי בכלל. זה לא שהפניה קצרה, פר סה, זה שהחלק שלה שבו הרדיוס הוא קבוע הוא קצר. רוב הפניות מתכוננות עם עקומות מעבר (transition curves) בכניסה וביציאה. התוצאה היא שהרכב לא באמת נוסע ברדיוס קבוע באף נקודה לאורך הפניה: עד שהפניה מפסיקה להתהדק, היא כבר נפתחת שוב. http://dynref.engr.illinois.edu/avt.html תת-היגוי מתבטא בשלב ה-Steady State. אם לא נוצר מצב כזה במהלך הפניה, לא סובלים מתת-היגוי.

התמונה מתארת את תהליך שינוי הכיוון בכניסה לפניה: אתה יוזם אותה עם ההגה, אבל גם הצמיגים האחוריים צריכים להגיב; ומאחר והצמיג זקוק לפרק זמן מסוים כדי להגיב, נוצר פיגור (Phase lag) בין הסרנים. מאחר ותת-היגוי מוגדר כ"זווית ההחלקה הקדמית>האחורית", אנו יכולים לראות שהפיגור הזה הוא-הוא מקדם תת-ההיגוי של הרכב. ככל שהוא גדול יותר, האף יכול לשנות כיוון יותר בחופשיות בתחילת הפניה, אבל בהמשכה הרכב יתחיל לברוח הצדה והחוצה. אז בפניות ממש קצרות, אתה פשוט לא מספיק לקבל את אפקט תת-ההיגוי. תחשוב על ההיפך: כשאתה נוסע ברברס והמכונית מתנהגת כאילו היא מכוילת להיגוי-יתר (בעצם, לא בכאילו), האם זה מחדד את תגובת ההגה הראשונית? לא - ההיפך. תגובת ההגה הראשונית במצב זה קהה מאוד, ורק לאחר פרק זמן מסוים אתה מקבל אפקט משמעותי, בבת אחת. https://www.pistonheads.com/gassing/topic.asp?h=0&f=154&t=711477

בגדול, יותר תת-היגוי = יותר Yaw-gain בכניסה לפניה. אם הפניה מספיק ארוכה, הרכב יתחיל להרחיב את הקו. אבל אם הוא הדוקה וקצרה מאוד, תת-ההיגוי לא יספיק להתבטא ורק תקבל turn-in יותר חד - שזה מה שהביקורות מציינות.

אני רק אמסגר לי את זה יפה. שלא יגידו שאני היחיד שאומר את זה.

כשהפניות מספיק קצרות, זה לא פויה בכלל.

זה נראה לי ההסבר הכי סביר לחוסר העקביות כאן. כנראה כיילו אותה לחדות בפניות קצרות; אבל ברגע שהפניה ארוכה יותר, היא מתחילה "להימרח". טיפוסי.

וזה לך מניין? למיטב ידעתי, לחמאס יש קושי עצום בלשחזר את מאגרי הטילים שהיו לו לפני צוק איתן - מאגרים שהתרוקנו גם עקב יד קלה על ההדק (בנוגע למספר השיגורים) מצד חמאס וגם על ידי התקיפות הישראליות. לראיה: הם הידרדרו לשימוש בבלונים. חמאס מתוספק בשני צירים עיקריים: איראן, וביזה שמקורה במחסנים של צבא קד'אפי (שהתפרק). שני הצירים הללו עוברים דרך מצרים, ואת שניהם צבא מצרים מצליח לסכל על בסיס די קבוע, בין אם בגבול המזרחי (ו/או הדרומי), בתוך מצרים, במעבר ממצרים האפריקנית לסיני (שמאובטח בכבדות) ובגבול הישראלי. כמו כן, במקרה של המבוע הלובי (שאם כבר הייתי מעריך שהוא המקור העיקרי), הוא מתחיל להתייבש, וכן כדי להבריח אותו מלוב צריך לעבור את כוחותיו של המצביא ח'ליפה חפתר. תגיד לי, מה אתה חושב שמוכרים לחמאס, סקאדים? כולו ארגון טרור. הטילים ארוכי הטווח שלו מתפרקים באוויר; העלאק-מל"טים שלו הם טיסנים עם זיקוק.

בינגו! בין אם זה דמה או אמתי, זה ההסבר הכי מתקבל על הדעת.

וייקרא שמו בישראל ביום ההוא קסנופוביה. לא זה ולא זה. אני חושב שזו ריאקציה למלחמות העולם - בעיקר מלחמת העולם השניה. זו הוכיחה לאדם כמה לאומנות יכולה להיות דבר איום ונורא (כפי שנאמר מספר פעמים בשרשור - יותר גרועה מכל סכסוך על רקע דתי בהיסטוריה האנושית). אמנם, הרחש הלאומי של רוב האנשים היום (כולל טראמפ) אינו כזה, אבל - וגם זה נאמר כאן בעבר - הרבה מן האלמנטים הקיימים בפשיזם, קיימים גם בצורות שפירות של לאומיות.

והיום, בפינת ה-non-sequitor....

תודה. אני באופן כללי מעדיף את פרופסור פינקר על אקדמאים אחרים שמביעים את דעתם בנושאים אלו, מהסיבה הבאה: אתה שם לב להבדל בין אופן ההתנסחות הזה, לבין מה שרץ פה בשרשור או - לצורך העניין - לבין המובאות האחרות שלך? הוא מציג טיעון דומה לשלך, אבל מלא בשלילות כפולות וסייגים. ככה דנים בסוגיות מדעיות. אין קביעות חדות וחלקות במדע, וכשאני רואה טיעון שמוצג בנחרצות החוש הביקורתי שלי עובד שעות נוספות. גם ביחס להאשמת גוגל בהחדרת האג'נדה הפוליטית שלה לתוך הפצת מידע באינטרנט, הוא הרבה, הרבה פחות נחרץ ממה שנאמר כאן בשרשור: ובכל אופן, כל הדיון הזה הוא non sequitor כי הוא לא מכשיר את טראמפ בשום צורה. שתי עוולות לא יוצרות צדק.

לא חושב שהוא השטן. בהיותו מבוצר גם הימין הופך ל"אנטי שמאל" וכשם שהשמאל מאשים את הימין בפשיזם, הימין מאשים את השמאל באנרכיזם ו/או קומוניזם.

הקשבתי, ובגדול זה אותו שיח של "גלובליזציה זה רע, לאומיות זה טוב" שכבר יצא לכולם מהשת.

אני רק אניח את זה כאן... https://www.army-technology.com/projects/buk-m2e-air-defence-missile-system/ לגבי מה זה עושה פה... קודם כל, איך מבלבלים אויב שתוקף מדינה מערבית על ידי הצבה של מערכת רוסית? אם אתה רוצה לבלבל, אתה תציב דמה של פטריוט. ושנית, איזה אויב צריך לבלבל? לאף אחד מהיריבים של מדינת ישראל אין חיל אוויר שצריך להטעות. יש למישהו ניחוש אחר? יכול להיות שזה דמה?

בדיוק. במקום לדבר, משליכים גללים אחד על השני.

מלבד האי מאן, תראה לי ארץ אחת בעולם שמגבלת המהירות בה בכביש שכזה עולה על 100 קילומטרים לשעה. אחת!